בשבע 205:אתרוגים אחרי סוכות

איך התגייסה התקשורת הישראלית לשירות מכונת הגירוש באמצעות ידיעות "אובייקטיביות".

עדי גרסיאל , כ"ג באב תשס"ו

העיתונאי אמנון אברמוביץ' חשף את היותו של אבישי רביב סוכן שב"כ, 'שמפניה'. לימים הודה שאם היה יודע שהדבר יועיל לימין הוא היה נמנע מפרסום הידיעה. הפעם, כשעקירת גוש קטיף וצפון השומרון עמדו על הפרק, אמברמוביץ' כבר לא חזר על שגיאתו. "צריך לשמור עלשרון כמו על אתרוג", אמר בכנס שנערך בירושלים כחצי שנה לפני הגירוש, "עם קופסה אטומה, עם ספוגית וגם עם צמר גפן... כי הוא היחיד שבאמת מסוגל לבצע את הדבר הזה".

ואכן, התקשורת הישראלית התגייסה כמעט כולה, למעט עיתונות המגזר הדתי, ליצירת רוח גבית לתוכנית. חשדות לפלילים הוצנעו, שחיתויות בהיקפים עצומים הועלמו, פגיעות בדמוקרטיה עברו בשקט. הכל הוכשר למען המטרה הקדושה: יצירת תקדים של מחיקת יישובים ביש"ע.

הפרשנים הבכירים למיניהם, הובילו כמובן את הטון: נחום ברנע, בן כספית, יואל מרקוס ואברמוביץ' עצמו. אולם לא פעם מה שמשפיע יותר מטורי הדעות של הפרשנים, שהשקפת עולמם ידועה, הן הידיעות החדשותיות, האובייקטיביות לכאורה. אברמבויץ' אמנם טען במאמר ב'עין השביעית' כי שרון נחשב אצלו אתרוג רק במאמרי הדעות ולא באגף הידיעות, "שם יש להתייחס לראש הממשלה כאל לימון, אולי אפילו חושחש". אלא שההפרדה הזו, אם היתה קיימת אי פעם, קרסה מהר לנוכח מיומנותם של אנשי הספינים של שרון, שלא החמיצו את ההזדמנות וטרחו להזין את העיתונות בחדשות מועם. כך, למד העם היושב בציון על ההיערכות המשטרתית והצבאית לקיצוני הימין שעלולים לפוצץ את הר הבית, לצלוף בחיילים ולשפוך חומצה על המגרשים. כך השתלטו על השיח הציבורי המונחים 'התנתקות', 'פינוי' וההברקה 'בנחישות וברגישות' וגם ה'חיבוקים'. העיתונים גם לא שכחו להזכיר את העלויות הרבות הכרוכות במבצע, שיפלו מן הסתם על החלכאים והנדכאים בחברה; ומנגד – את הפיצויים הנדיבים והמגורים החליפיים המפוארים שאמורים היו המגורשים לקבל. רק ערב העקירה –כשברור היה שהבולדוזרים יוצאים לדרך -  נזכרו חלק מהעיתונים לחקור ולחשוף במעט את המחדלים בהיערכות המדינה לקליטת הפליטים.

התמונות בעמוד זה מציגות מדגם חלקי של יחסם של היומונים הגדולים לגירוש – החל מהחשיפה הראשונה שהוענקה דווקא לעיתון 'הארץ', דרך ההפחדות, הקריאות להיכנס בימין ועד לרגעים הקשים של גירוש התושבים והרס הבתים ובתי הכנסת.
וכמאמר הקלישאה, דווקא בבדיחות אפשר היה למצוא גרעין של אמת: על פתק קטן במדור ההומוריסטי 'סוף הדרך' של מעריב מלפני שנה נכתב "יצאנו מעזה! תיכף נשוב".