גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 205ראשיהפצה

שאלת השבוע - דעות

17/08/06, 15:47
קוראי העיתון

שאלת השבוע: האם נכון היה להסכים להפסקת אש בתנאים הנוכחיים?


אנו זקוקים לפסק זמן/ שמואל (סמי) בר-לב, ראש מועצת קצרין 

היה נכון להסכים להפסקת האש מפני שבתנאים שנוצרו המשך לחימה לא היה מביא להישגים משמעותיים נוספים, ובוודאי לא לכאלה שמצדיקים את המחיר.

אני סבור שעכשיו אנו זקוקים לפסק זמן, לחשיבה מחודשת, להתארגנות ולהרבה מאוד הכנות, כדי שבסיבוב הבא, שיבוא, נצליח באמת להשיג את מה שרצינו בתחילת המבצע הזה.

מדינת ישראל חייבת להשיג הכרעה ברורה של ארגון הטרור הזה, גם אם קוראים לו דיוויזיה איראנית. ולמדינת ישראל יש מספיק כוח וגם מספיק שכל, אני מקווה, לעשות מה שצריך כדי להכריע את ארגון הטרור הזה באופן מוחלט.

צריך להבין שאילו המלחמה היתה נמשכת, זה לא היה מחזיר את הבנים שנפלו בשבי, וטועה מי שחושב אחרת. המשך המלחמה היה גורם רק לנפגעים נוספים שלנו, פצועים והרוגים. כלומר בשל התנאים בהם התנהלה המלחמה ובשל הדרך בה התקבלו ההחלטות, כדאי היה לנו לעצור ולהתארגן כדי שנגיע ליעדים שלנו. הרי המלחמה לא הביאה לתוצאות המיוחלות, אז מה הטעם לעשות מה שעשינו עד כה משך חודש נוסף? זה בזבוז וזו שחיקה מיותרת.

כל המערכות במדינה – הפוליטיות, המדיניות, הצבאיות והאזרחיות צריכות להתחיל מחדש, להתארגן, להשתכלל, להתכונן לקראת הבאות, וכל זה תוך ביטול תרבות השקר הרווחת בפוליטיקה.
  
אני מקווה שנצא מהמשבר הזה מחוזקים.


זמן לבירור מוסרי של הלחימה/ הרב שמואל אליהו, הרב הראשי של צפת

השבוע הייתי בכינוס רב משתתפים בצפת. לא היה שם אחד שהאמין לנשיא ארה"ב שאמר כי ישראל ניצחה. כולם מבינים שכל מה שאמור לחייב את נסראללה בהסכם כניעה זה יקוים על-ידיו בדיוק כמו שעראפת מילא את חלקו בהסכמים שקיבל בזכותם "פרס נובל לשלום".

אף-על-פי-כן, יכולה להיות איזו תועלת בהפסקת האש הזו. קצין בכיר אמר לי שלדעתו הפסקת האש חיונית לצה"ל, שכלל לא התארגן למלחמה. צה"ל צריך זמן לצייד את המטוסים, הטנקים והחי"ר בציוד המתאים. לא רק הספינה של חיל הים נפגעה בגלל חוסר מודיעין, גם הטנקים נפגעו מאותה סיבה. שנים רבות צה"ל לא אוסף מודיעין בלבנון. יש שלום!

אנחנו חייבים לנצל את פסק הזמן גם לדברים קריטיים יותר. מפקדי צה"ל הבכירים חייבים להסביר היום לאמהות החיילים שהתגייסו בכל לבם מדוע נשלחו ילדיהן לקרב לפני שמטוסים הפציצו כל בית במרחב. הם חייבים להסביר לתושבי הצפון מדוע היה נכון להשאיר בית שלם במרון א-ראס כשכל לילה נורו משם טילים על צפת וכל הצפון. היום ברור שרוב החקלאים בכפרים הללו היו עובדים ביום בשדותיהם ובלילה אצל נסראללה. האם היה מותר לסכן את חיי תושבי הצפון בגלל המוסר העקום שמגן על חיי הרוצחים הללו?

חוסר ההכרעה בשאלות הללו מסוכן יותר מהאמירה של אולמרט על "תנופת  ההתכנסות". שני הילדים שלי, כמו הרבה חיילים אחרים, התלבטו בשאלה אם לסרב פקודה בגלל דברי אולמרט, והחליטו בסוף ללכת למלחמה בשל המחויבות לעם ישראל. לא ברור לי אם יסכימו להיות ברווזים במטווח בגלל שמישהו רוצה להיראות טוב בכלי התקשורת של אירופה. שם תמיד צמאים לעלילת דם מבושלת שהיהודים מככבים בה כטובחי ילדים.

מכל "הנחישות והרגישות" של השנה שעברה, נשארה רק ה"רגישות" כלפי אויבינו. והיא מסכנת לא רק את חיי החיילים ה"חפים מפשע", היא מסכנת את כל המדינה.

כמו שאסור לחכות עד שתפרוץ מלחמה כדי להצטייד במודיעין ובחימוש מתאים, כך אסור לחכות עד שתפרוץ מלחמה כדי ללבן את השאלות המוסריות הללו. צריך לעשות זאת היום. איפה האמהות?

המלחמה הבאה יצאה לדרכה/ ד"ר דוד בוקעי, מזרחן, מומחה לטרור אסלמי, אוניברסיטת חיפה

אסור היה להסכים להפסקת האש כיוון שהגורמים שהביאו ליציאה למלחמה הושגו חלקית ותיאורטית.

1) שני החיילים שחטיפתם היתה הסיבה למלחמה לא נכללו בהסדר.

2) בפועל, לא עשינו את הדבר הנכון: לפרק את חיזבאללה מנשקו: א) המטוסים הראשונים שלנו שחצו את לבנון היו צריכים לתקוף בדאחייה, שם שכנו שאננים ראשי חיזבאללה, והיה סביר שהיינו תופסים שם את רובם (נסראללה הכריז כי הופתע מתגובת ישראל ומהיקפה; ב) הרסנו בתים ריקים ותשתיות, ונכסנו לכפרים בדרום לבנון כאילו היו כפרים ביו"ש, מהם אנו שולפים מבוקשים, ולא הבנו כי מדובר בסוג לוחמה שונה. מכאן גם האבידות שלנו; לא פירקנו את חיזבאללה מנשקו, למרות שזה הדבר החשוב ביותר לעשותו, ונסראללה שט על גלי הערצה בעולם הערבי.

3) לקח לנו יותר מדי זמן להבין שהמהלכים הצבאיים של חיזבאללה היו איראניים, בחימוש, באסטרטגיה ובשרשרת הפקודות. ואת זה היה חובה לשבור, כחלק מהאסטרטגיה של העולם החופשי.

4) כי אי אפשר לסמוך על שום גורם פוליטי בלבנון, ולא על צבא לבנון. נסראללה הוא הכוח הדומיננטי, והכוח הרב-לאומי לא ישנה את התמונה, ויברח במהרה או יהיה אימפוטנט מוחלט. חיזבאללה חטף את לבנון והקים בה מדינה בתוך מדינה כדי לשרת מטרות של מדינה שלישית – איראן, ואת זה היה חובה לעצור.
 
5) היינו צריכים להכניס לתודעת כל הגורמים, ולתוך נוסח החלטת האו"ם כי יש שטח אש בגבול ישראל שאיש לא ייכנס אליו, ומי שכן – יירה מיד. כעת אנשי חזבאללה ייכנסו לוואקום הזה, והמלחמה הבאה יצאה לדרכה.

6) הפסקת אש מנעה העברת מסר צבאי על עוצמת ישראל. כוח ההרתעה דווקא פחת, וזה עלול לעורר מדינות כמו סוריה ואת הטרור הפלשתיני. היה צריך להמשיך במהלך צבאי כדי ליצור מצב בו חיזבאללה ייפגע, כשתצא המערכה העולמית נגד איראן.

7) ההסכם לא מעשי, הוא מאפשר לחיזבאללה לחזור לעוצמתו ולהכין את המלחמה הבאה.

לבחון את המחדלים בחזית ובעורף/ ח"כ גלעד ארדן, סיעת הליכוד 

המלחמה הזאת הוכיחה שלמדינת ישראל אין כיום הנהגה. הייתי מתאר את כל המלחמה ככשל מנהיגותי מזעזע. היה כאן ניהול כושל של כל המערכה, הדברים נעשו בחיפזון ולא היתה הכנה בטרם יצאנו אל הדרך. השיא הוא ההסכמה להפסקת אש, שלא עונה על אף אחת משלוש המטרות הבאות: הסרת איום הטילים מעל ערי ישראל, פירוק החיזבאללה מנשקו והחזרת החיילים החטופים לישראל.

אף אחד, להוציא פוליטיקאים אינטרסנטים, לא יחלוק על העובדה שאף מטרה לא הושגה. ראשית, האיום על ערי ישראל לא הוסר. שנית, ארגון החיזבאללה לא פורק מנשקו, אלא הוא, מצדו, מבין את ההסכם כאילו ניתנה לו לגיטימציה להיות מצפון לליטאני עם הטילים ארוכי הטווח שלו. והכי חשוב – החטופים ללבנון, אלדד רגב ואהוד גולדווסר. הרי שש שנים החיזבאללה התחמש מעבר לגבול, שש שנים היה איום ולא עשינו דבר; בגלל החטיפה יצאנו אל המבצע. מה גם שאולמרט הצהיר שלא ינהל משא ומתן על חטיפת גלעד שליט וחבריו, אבל עכשיו הוא מינה אדם שברור שינהל מו"מ.
    
נוסף על כל אלה, יש לשאול מדוע לא אפשרו לכתחילה להיכנס קרקעית עם כוח גדול, וכשכבר הכניסו כוחות קרקעיים גדולים, זה היה ביומיים האחרונים. זה נראה כאילו סתם שולחים חיילים לסכן את חייהם, שהרי כבר ידעו שיש הסכם הפסקת אש ושתוך כיומיים תופסק הלחימה.

למרות כל מה שאמרתי, עדיין מוקדם לדרוש הקמת ועדות חקירה. אני מצפה שראש הממשלה ושר הביטחון יקימו ועדת חקירה בלתי תלויה שתבחן את המחדלים המבצעיים ואת מחדלי הטיפול בעורף. אם הם לא יעשו זאת, אז כשכל החיילים ישובו מלבנון – אנחנו בהחלט נידרש לנושא.  

ומה על אחינו החטופים?/ אייל רגב, אחיו של חייל המילואים אלדד רגב, שנחטף ללבנון בידי החיזבאללה

מבחינתנו, משפחות גולדווסר ורגב שבניהן נחטפו ללבנון, החלטת מועצת הביטחון לא נותנת מענה לעניין החטופים. הנושא מוזכר בסעיף הצהרתי בלבד, במבוא, ואינו מופיע כסעיף אופרטיבי מעשי.

ההחלטה איננה כוללת מחווה לשחרור החיילים, איננה כוללת לוח זמנים ואף לא קבלת אות חיים מהם. זאת לאחר שעברו כבר 37 ימים, נכון ליום צאתו של גיליון 'בשבע', מיום החטיפה.

מדובר בהסכם שממשלת ישראל ערכה עם ארגון החיזבאללה באמצעות ממשלת לבנון – זאת בשעה שבממשלת לבנון יושבים נציגי החיזבאללה.

בהסכם הפסקת האש ארגון החיזבאללה לא נתן דבר בעניין אחינו, החיילים החטופים. כמו כן, לא מצאנו בתקשורת התעקשות של ממשלת ישראל להחזרת החיילים כסעיף אופרטיבי. גם לא מצאנו התעקשות שלה לקבל, לכל הפחות, ולו אות חיים מיקירינו או ביקור של הצלב האדום אצלם.

לכן, מבחינתנו, משפחות החיילים החטופים, ההסכם מאכזב מאוד בעניינם.

עם כל זאת, אנו מקווים ומצפים שממשלת ישראל תעשה הכל על-מנת להביא את אחי, אלדד רגב, את חברו, אהוד גולדווסר, ואת גלעד שליט שנחטף לעזה הביתה בהקדם האפשרי.