לנכש את היהירות הצבאית

אביתר בן-צדף, המכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור (ICT) במרכז , ל' באב תשס"ו

הכתובת היתה על הקיר, והכל העדיפו להמשיך במשתה.

בסיבוב הזה הוכח שצה"ל אינו מוכן למלחמה. למרות גבורת חייליו ומפקדיו הזוטרים, נכשל צה"ל בשדות הקרב מדרום לליטני; לכן מובטח לנו הסיבוב הבא. הצבא לא נבנה כיאות, לא צויד, לא מוגן, לא הוכשר ולא התאמן לקראת הבאות, אלא לביצוע כושל של משימות באינתיפאדה.

כמה מאות אנשי חיזבאללה – בהנהגה נכונה, בנחישות, בתבונה ובאימון הולם – יכלו לשלוש האוגדות שיצאו לקראתם. התברר בקרב שמבקרי הצבא צדקו: הוא כשל בכל, ובעיקר בכל הקשור לתפקוד מפקדיו הבכירים.


נביאי הכזב ותלמידיהם השוטים דבקו עד הרגע האחרון באי-רצונם להכניס כוחות קרקע ללחימה, כאילו יש אפשרות אחרת לטהר את השטח. חיל האוויר הלם ללא הרף בערים תת-קרקעיות, שנחפרו והוקשחו על מנת לעמוד במכותיו
יצאנו למלחמה, כביכול כדי לשחרר את שני השבויים וכדי לשחרר את הצפון מחרב חיזבאללה שצמחה ליד צווארנו. לא השגנו דבר ממטרות המלחמה, אך שילמנו מחיר עתק: במהלך הלחימה נהרגו 156 בני אדם: 117 חיילים (46 מהם במילואים) ו-40 אזרחים, ו-3,183 אזרחים נפצעו.

כשהם ממלמלים דברים על חוסן העורף, הפנו ממשלת אולמרט והצבא גב לעורף. שוב יצאו הלוחמים לקרב בלי מודיעין (כישלון אדיר, שלא כדאי להכביר מלים עליו – שהרי היה צפוי), וצה"ל נכשל כישלון בוטה בהסברה ובמחדלי הצנזורה. רעב החיילים וציודם הרעוע והחסר הנם חרפה.

הבעיה איננה בקיצוצים-כביכול בתקציב הביטחון. יש במסגרתו די קפלי שומן שיכלו להזין אינסוף פיתוחים של אמצעי לחימה. הבעיה הנה הסתאבות המערכת הצבאית, שהעדיפה להשקיע במשכורות עתק, בתנאי שירות מפליגים ובשאר בזבוזים.
החמור מכולם הוא תפקודו הלקוי של הפיקוד הבכיר של צה"ל. מפקד פיקוד הצפון הודח בקרב. רבים מעמיתיו ראויים גם הם להדחה. שוב ראיתים בקוצר ידיהם. במשך שנים הוליכו שולל נביאי שקר את הפיקוד הבכיר. חוסר הידע המקצועי של הפיקוד הבכיר הכשיל את צה"ל לאמץ את תורותיהם הכוזבות באינתיפאדה, ולהיכשל במאבק בפורעים הערביים, ועתה הכשילו בקרב גם בדרום לבנון.

נביאי הכזב ותלמידיהם השוטים דבקו עד הרגע האחרון באי-רצונם להכניס כוחות קרקע ללחימה, כאילו יש אפשרות אחרת לטהר את השטח. חיל האוויר הלם ללא הרף בערים תת-קרקעיות, שנחפרו והוקשחו על מנת לעמוד במכותיו.

כשהכניסו את כוחות הקרקע עשו זאת ללא מחשבה, עם תכניות מתחלפות שבלבלו את הכוחות. הם נכנסו ויצאו ללא תכלית, ונשלחו למשימות בלתי-אפשריות, שסיכנו לשווא את חיי הלוחמים. לוחמי המילואים שבו לבתיהם מאוכזבים ופגועים.

מונחים על-ידי מוסר לחימה כוזב, נתנו המפקדים הבכירים לאנשי חיזבאללה לחמוק. הכוחות הלמו, ואנשי חיזבאללה – לוחמים ללא מדים – נטמעו באוכלוסייה ועזבו בשלום עמה. חלקם נעלמו בערים התת-קרקעיות, שאין לנו כל מושג עליהן. עתה כולם שבים למקומותיהם, גאים ובוטחים.

עוז לתמורה בטרם פורענות. הסיבוב הזה הצביע על כך שצריך לתקן מן היסוד את הצבא ולנכש ממנו את יהירותו, ואם לא עכשיו – אימתי? אם לא נתקן את מכונת המלחמה הרעועה והכושלת מיד, אנו עלולים חלילה לצאת מובסים בסיבוב הבא, ואת זה לא נוכל להרשות לעצמנו.