בשבע 207:מכתבים

קוראי העיתון , ז' באלול תשס"ו

עיצוב עם שליחות/ יונתן וינר, תל-אביב (בתגובה ל"בד בבד", גיליון 206)

נהניתי מאוד לקרוא את כתבתה של עפרה לקס אודות מעצבת האופנה יהודית מקלר. יש בעיני חשיבות רבה לפרסום כתבות אודות אנשים כמותה שמשתלבים ומשנים במקומות בהם לציבור הדתי יש פחות ייצוג.

מעבר לשליחות החשובה שיהודית מבצעת, הדרך בה היא עושה זאת שבתה את ליבי. הדמות שהצטיירה בעיני בעקבות קריאת הכתבה היא של בחורה בעלת מידות וערכים שהציונות הדתית יכולה רק להתגאות בהם.

חשוב שכולנו נבין כי אנשים מהסוג שלה הם אלה שבאמת משנים את העולם, ובטוחני כי הכתבה תשמש השראה לרבות נוספות שירצו לפרוץ את המסגרות ולשנות את העולם גם בתחומים אחרים.

מדעי הטבע אינם ניטרליים/ יעקב מאנדלבוים, ירושלים (בתגובה ל'צריך עיון', גיליון 206)

בצער ובתמיהה קראתי את דברי הרב ליכטנשטיין אשר משווים מהנדס לסנדלר ומסווגים את התלמיד של מדעי הטבע או המדעים היישומים כ"מחפש מקצוע". הוא קובע כי "מתמטיקה, הנדסה, ומקצועות שימושיים אחרים הם ניטרליים... הם לא יוסיפו הרבה לעבודה ה' שלו [האדם]". אך אצלי, כמו אצל עמיתים רבים במדעים המדויקים, התקווה להבחין בעקבות ה' בבריאה היא המניעה אותנו, ולאו דווקא שיקולים של שימושיות או מקצוע. חכמי ספרד, ובראשם הרמב"ם,  ורב קוק זצ"ל ואחרים בדורנו, האמינו בעומקו הרוחני של 'מעשה בראשית',  כפי שכונו מדעי הטבע.

גם הר"יד סולובייצ'יק זצ"ל ייחס עומק רב למדעים המדויקים. דבר זה ידוע לי בזכות סבי הרב שרגא פייוויל פרעצקי ז"ל, שהכיר מקרוב את הרב סלובייצ'יק עת שכיהן כר"מ ובוחן בישיבה-אוניברסיטה. על כן דבריו של חתנו הממעיטים בערכם הרוחני של תחומים אלה,  מעוררים תמיהה רבה.

ההנהגה הפסידה, העם ניצח/ יוסי אנסבכר, בית-שמש

רבות נכתב ונאמר וככל הנראה גם יאמר על הכישלונות והטעויות של הדברים השונים בניהול המלחמה. כחייל בחטיבת 'אלכסנדרוני' אני מעיד כי הדברים נכונים.

אולם בתוך כל הכישלונות היה ניצחון אחד בולט ומזהיר, הניצחון של עם ישראל.

אין הכוונה רק לתושבי הצפון שספגו בשקט, אלא לכל העם, לאזרח הבודד שניגש ברחוב ואמר לו: "תודה ובהצלחה"; למפעלים וחברות שתרמו פרטי ביגוד, לוועד העובדים שתרמו סבונים, שמפו ומשחות-שיניים; לחב"דניקים שבאו לחלק כיבוד ולהניח תפילין; למשפחות שבאו ופרקו מרכביהם כל טוב ולכל התורמים השונים.

תרומות ותורמים אלו הם ניצחון המלחמה והם נקודות האור והמשענת בימים אלו.

על ניצחון זה רציתי בשמי ובשם הלוחמים האחרים לומר לכם: תודה!

הגולן שלנו, תפתחו מפות/ אבנר טומשוף, אפרת

רמת הגולן הייתה חלק בלטי נפרד מארץ ישראל בכל מפות המזרח התיכון שיצאו לאור אחרי מלחמת העולם הראשונה. כזו היתה אכן מפת האזור שהוצגה בוועידת סן רימו של חבר הלאומים בשנת 1920, בה הועבר לבריטניה המנדט להקמת הבית הלאומי של העם היהודי בארץ ישראל. החלטה זו זכתה לאישור נוסף מגוף זה שנתיים מאוחר יותר. רק ב1923 החליטו הבריטים, מתוך שיקולים קולוניאליים, להעביר את רמת הגולן לשטח ההשפעה הצרפתי, שכלל בימים אלה את סוריה. נתונים אלה ודאי חייבים להופיע בכל התייחסות רצינית אל נושא גבולות המדינה.

להוסיף שלטים בערבית/ אבישי מזרחי, עטרת

פעמים רבות כשאני נוסע בכבישי יהודה ושומרון אני נתקל בתופעה מוזרה של מחיקת הכיתוב בערבית משלטי הדרך השונים. מן הסתם חושבים אותם המרססים כי זוהי נקמה קטנה באוכלוסייה הערבית-מקומית. ברם אני סבור כי ההפך הוא הנכון - כששמות היישובים הנפלאים שלנו מתנוססים בגאון בערבית אין דבר מנקר עיניים יותר מזה. כשהפלשתיני הממוצע נוסע בכבישי יהודה ושומרון וקורא בשפתו "בית אל", "עפרה", "שילה", "פסגות" "אריאל" וכו', עיניו הרופסות יוצאות מחוריהן ואין אמירה משמעותית מזו. אולי במקום למחוק צריך להוסיף עוד שלטים בערבית ולכתוב בגדול "כאן מחדשים יהודים התיישבות בת אלפי שנים". שיפנימו.

צימוקים לשבת/ משה טאו, רחובות

1. מבצע לראש השנה
שופר במחיר הקרן.

2. ישישה זכתה בפרס הגדול בקזינו.
גיל האמידה.