גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 209ראשיהפצה

חוק התקציב - תרבות ופנאי (סרט)

עלילות סוחר התכשיטים ב"רגע גורלי" מבהירות בכל דרך שאדם לא יוכל להשיג יותר מהסכום שקצבו לו מלמעלה.
14/09/06, 14:08
אמציה האיתן

לאחר צפייה בחמש הדקות הראשונות של הסרט 'רגע גורלי', חשבתי שמדובר בכלל בסרט תדמית – פרסומת למלון לביא. חמישה שחקנים, בזה אחר זה, מפרטים את מעלותיו של המלון, את השירות הנפלא, את הנוף הנהדר ואת החדרים הנוחים.

באותו רגע בדקתי, ליתר בטחון, אם לקחתי את הדיסק הנכון.

בסופו של דבר הגיע גם הסרט עצמו, ולאחר כשעה וחצי של צפייה הבנתי למה היו זקוקים לפרגון העצום בתחילתו. במהלך העלילה מתברר כי מנהלי המלון ועובדיו הם אנשים מושחתים, המוכנים לעשות הכל כדי לנצל את אורחיהם התמימים. החבורה הזו, החל מבעל המלון וכלה באחרון העובדים, אינה מהססת לרגע לפני שהיא מחליטה לשדוד את רכושם של אריה לוי ובנו – משפחה מהוגנת של סוחרי תכשיטים.

נראה שמישהו חשש שהצופים התמימים יפנימו את המסר, שמדובר במלון של פושעים, וכל אורח המגיע לשם מסתכן באיבוד רכושו ואולי אפילו חייו.

בהזדמנות זו אבקש להבהיר לכל מי שקשור בהפקה: לא כל מה שמוזכר בסרט משקף את המציאות. כולם כבר יודעים שכששחקן מתרסק אל מותו מגובה המגדל, זה עדיין לא אומר שהוא לא יוכל לשחק גם בסרט הבא, ולאו דווקא בתור רוח רפאים. גם כאשר מצלמים בסרט חבילות מסודרות של שטרות, יש סיכוי רב שמדובר בכלל בניירות מצולמים, שנוצרו במיוחד למטרה זו.
אז אם עדיין הדבר לא ברור, אצטרף גם אני למצהירים: מנהלי מלון לביא ועובדיו אינם פושעים פליליים, ואין סכנה להימצא בקרבתם. אחרי שמילאנו את חובתנו הצרכנית, אבקש להוסיף שהפרסומות המובלעות בתוך הטקסט די מיותרות. אין צורך שאפרים יגיד לאריה שהאוכל כשר, או שאיברהים יסביר לו שחדר הישיבות עומד לרשותו. קלטנו כבר את המסר.

אם כבר דיברנו על מסר, אז היותר משמעותי הוא זה שמנסים להעביר לנו לאורך כל הסרט: מזונותיו של אדם קצובים לו כבר מראש השנה, ויותר מזה – מה שלא אמור להגיע אליך, לא יגיע, גם אם תעמוד על הראש ותכשכש בזנב (ביטוי שלמדתי מאמא שתחיה).

סוחר התכשיטים שומר המצוות שמגיע למלון כדי לסגור כמה עסקאות מגלה בדרך הקשה שלא כדאי לסמוך על האדם הממוצע. מצבו הכלכלי הקשה של המלון (אני שוב מזכיר – רק בסרט) מביא את בעליו לנקוט באמצעים נואשים, והסיפור הולך ומסתבך, כאשר לתמונה נכנסים זוג חברים שבאים לגבות את חובם מבעל המלון.

העלילה של הסרט מסתובבת ומתפתלת, בסגנון המזכיר את סיפורי הבלש הקלאסיים. החבורה מ'ניצוצות של קדושה' בדרך-כלל יודעת את העבודה, והתוצאה אכן מרשימה ומרתקת. ניכר שמישהו עבד על התסריט, ואפילו ניסה להכניס תחכומים לשוניים פה ושם. לא תמיד זה עובד, אבל ישנן כמה הברקות שהצליחו להצחיק אפילו אותי.

סוחר התכשיטים מנסה להגן על אוצרו באמצעות מערכת אזעקה מתוחכמת, רעיון יפה שחבל שלא מוצה עד תום. רעיונות נוספים מהסוג הזה וחידושים טכנולוגיים מתוחכמים היו מוסיפים לסרט עניין וצבע.

הגלגולים שעוברים על הכסף והתכשיטים מבהירים לנו הצופים כי כל דבר מגיע ליעדו האמיתי, גם אם לעתים הדרך ארוכה ומייגעת. את המסר הזה אנחנו מקבלים בכל צורה אפשרית, ואם מישהו עדיין לא קלט מגיעה הסצנה האחרונה, ומבהירה את הדבר באופן הברור ביותר, ויש לציין – גם באופן חינני ומעניין.

בסך הכול 'רגע גורלי' הוא סרט מהנה, מרתק, לעתים מחנך, והכי חשוב – הילדים שלי אהבו אותו.

להמלצה על סרטים חדשים הראויים להיכנס למדור, וגם לסתם הערות: amatsya@a7.org