גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 210ראשיהפצה

חלום לראש השנה - שולחן עורך

פוליטיקאים שונאי שררה, מערכת חינוך שעומדת מעל לכל, פרסומאים שלא יודעים מה זה ספין, מעסיקים שטובת העובד היא שיקול מרכזי בהחלטותיהם, סביבת עבודה צנועה ושחרור מהמרוץ אחר הישגים חומריים.
21/09/06, 16:19
עמנואל שילה

במדינת חלומותיי האוטופית, הפוליטיקאים יהיו מהסוג שמתייחס אל השררה כאל שליחות קשה ומחייבת, כזאת שעדיף לברוח ממנה כמו מאש. כמו משה רבינו, שאול המלך וירמיהו הנביא - ראש הממשלה של מדינת חלומותיי יטיל ספק בכישורים של עצמו, ויתמלא בחרדה לנוכח גודל האחריות של התפקיד. הוא לא יכריז כבר בתחילת דרכו על שאיפתו להגיע לצמרת, וגם כשיגיע לשיא בשלותו לא יאמר אני האיש, אלא יסכים להתמנות רק לאחר ויכוח נוקב ומתוך קבלת הדין. אם תהיה בכלל אופוזיציה, היא תעקוב בהגינות אחר תפקודו של ראש הממשלה ולא תבקש להחליפו אלא אם באמת כשל בתפקידו. שרים ימונו בהתאם ליכולתם לשרת את הציבור באמונה בתחום שעליו הופקדו, ולא מתוך אילוצים של חלוקת שררה בתמורה לקבלת תמיכה פוליטית.

במדינת חלומותיי האוטופית, המטרה העיקרית של מערכת החינוך תהיה לעצב בני אדם טובים וערכיים. במרכז תוכנית הלימודים יעמדו החינוך למידות טובות והנחלת השכלה שמרוממת את רוח האדם ואת שאיפותיו. השגת ציונים גבוהים במקצועות שעיקרם הכשרה לקראת מקצוע מכניס תהיה בעדיפות משנית. המורים יהיו מופת באישיותם ובמידותיהם, ומקצוע ההוראה יעמוד בראש סולם המכובדות והיוקרה המקצועית, כיאה למי שזוכים לקבל לידם את האחריות על הדבר היקר ביותר, ילדינו.

במדינת חלומותיי האוטופית, שאיפה אולטימטיבית לרווחים לא תעמוד במרכז חיי הכלכלה. תהיה הקפדה על אמת בפרסום, ועל תעלולים שיווקיים המבוססים על תעתוע ואשליה ייקבעו סנקציות בחוק. חברות מסחריות לא יחמדו את כספנו ולא ינסו לפתות אותנו לקנות אלא את מה שאנחנו באמת צריכים. מאה עשירי הארץ ידורגו במדורי הכלכלה לא לפי כמות ההון שבו הם מחזיקים לעצמם אלא לפי גודל תרומתם לחלכאים ונדכאים ולטובת הכלל. עובדים יקפידו על מתן תמורה מלאה לשכר שהם מקבלים, ומעסיקים יחשבו לא רק על האינטרס העסקי בבואם לפטר עובד או לקבל אדם לעבודה.

במדינת חלומותיי האוטופית תתקיים סביבת עבודה צנועה, נקייה מיצרים אפלים. בוסים לא ינצלו את כוחם כדי להטריד את העובדות הכפופות להם, ועובדות לא יבקשו להתבלט באמצעות לבוש מושך וחושפני. כמו יואב בן צרויה שביתו היה נקי מגזל ומעריות, המנהיגות הפוליטית והמקצועית תהיה נקייה מנהנתנות הדוניסטית ולא תבקש לנצל את כוחה כדי להשיג לעצמה ולמקורביה טובות הנאה מפוקפקות.

במדינת חלומותיי האוטופית, תקשורת ההמונים תשים לה למטרה לקדם לפתח ולרומם את הציבור - לא לבדר, לשעשע ולהשיג רייטינג. דמויות מופת יחליפו בכתבות הצבע את המצליחנים-לשעה, את מחוללי השערוריות ואת היפים והיפות. במקום להתחרות ביניהם מי פרסם ראשון, כלי התקשורת יתהדרו בפרסומים אחראיים ומדויקים. העיתונות לא תשרת את המציצנות והסקרנות הקטנונית של הציבור, אלא תספר לו בעיקר את מה שחובת הציבור לדעת.

במדינת חלומותיי האוטופית, אנשים יהיו משוחררים מהמרוץ אחרי הישגים חומריים ומהצורך להצטייד בחידושי האופנה ובשכלול הטכנולוגי האחרון. במקום זאת הם יהיו עסוקים בחתירה אל הגשמת הייעוד שלהם, האישי והלאומי, ובטיפוח בני משפחתם והסביבה החברתית שלהם. הם יכירו את בוראם ויעסקו בעשיית רצונו ובהתקרבות אליו מתוך אווירה של אחדות, תמיכה הדדית ועשייה משותפת.

למציאות האידיאלית הזאת, שאלו הם רק כמה ממאפייניה, יש ביהדות שם. קוראים לזה מלכות ה'. על זה אנחנו מתפללים בראש השנה: ובכן תן כבוד ה' לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשיך, שמחה לארצך וששון לעירך. וכל הרשעה כולה כעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ. ותמלוך אתה ה' לבדך על כל מעשיך. ויאמר כל אשר נשמה באפו: ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה.

די לאלימות

על פי העדויות שפורסמו באתר 'וואלה', שוטרי היס"מ הסתערו על האזרחים באלימות שלוחת רסן.

"הם הגיעו מראש במטרה לפרק אותנו", העיד אחד הנוכחים במקום. לדבריו, הוא ראה בחור שרוע על הרצפה, מתגונן עם הידיים על הראש, וארבעה יס"מניקים בועטים בו. "ילד בן 16 שעמד לידי פלט בשקט 'גועל נפש, שוטרים מסריחים'. תוך אלפית שנייה שלושה יסמ"ניקים זינקו עליו במכות. תוך כדי המכות הם חייכו".

על פי עדות נוספת, "חבורת יס"מניקים לקחו ילד בן 15 הצידה ונתנו לו מכות רצח. זה היה מכות של להרוג, לא של מעצר". בסיטואציה האלימה שיצרו השוטרים, "אנשים הרגישו שהם נלחמים על החיים שלהם".

צעיר שנזקק לניתוח לאחר שנפגע בעינו סיפר ל'ידיעות אחרונות': "לקח אותי איזה יס"מניק וכל הדרך דפק לי כאפות בפנים וירק עליי. הוא נתן לי אגרופים לבטן ולצלעות, סתם".

האלימות הפיזית השתלבה באלימות מילולית עם קונוטציות מיניות: "הוא אמר לי שיאנוס אותי".

התוקפים האלימים לא חששו שבעתיד ייאלצו לתת את הדין על מעשיהם. "השוטרים דואגים להוריד את תגי השמות שלהם כדי שלא נוכל לזהות אותם", העיד אחד האזרחים. "בסוף כל קטטה היס"מניקים הולכים הצידה כדי לתאם גרסאות", סיפר אזרח אחר. הצעיר שנפגע בעינו העיד כי השוטר הפוגע לא חשש ללעוג לו: "אתה יכול לקחת את המספר האישי שלי למח"ש. מילה שלי מול שלך, למי יאמינו? לך, או לשוטר שומר חוק כמוני?".

התיאורים אולי נשמעים מוכרים, אבל לא מדובר בעדויות מזירת הפוגרום בעמונה. אוהדי קבוצת הכדורגל הפועל ת"א הם שחוו לאחרונה על בשרם את נחת זרוען של יחידות האלימות הסדיסטית שמפעילה משטרת ישראל.

אהדה להפועל תל-אביב הולכת בדרך כלל ביחד עם נטיות שמאלניות. מחנה השמאל, שנחלץ לגונן על מחוללי האלימות הרצחנית בעמונה, הפך בעצמו לקרבנה של אותה אלימות. מסתבר כי אלימות שמשתוללת בכתום לא עוצרת גם באדום.
הדרישה למצות את הדין עם השוטרים האלימים מעמונה ועם שולחיהם לא זכתה להתייחסות רצינית. היוזמה להקמת ועדת חקירה ממלכתית נבלמה בקולות הרוב השמאלני בממשלה ובכנסת. שר הביטחון דאז שאול מופז והשר לביטחון-פנים גדעון עזרא מנעו גם מוועדת החקירה שהקימה הכנסת למלא את תפקידה. הם פטרו את קציני הצבא והמשטרה מנתינת דין וחשבון לבית הנבחרים, והופיעו במקומם בוועדה כשחיוך מנצח נסוך על פניהם. הוועדה הפרלמנטרית חסרת השיניים הספיקה רק להוציא דו"ח ביניים, לפני שהבחירות לכנסת והרכב הקואליציה החדשה הבטיחו שלעבודתה לא יהיה המשך.

אף אחד עוד לא ביקש סליחה מנפגעי התקיפה האלימה בעמונה, ומי שנתנו שם את ההוראות טרם נתנו את הדין. קצין בכיר שמילא תפקיד מרכזי בשרשרת הפיקוד של המבצע האלים אמר לי שאינו רואה שום בעיה בתפקוד שלו או של הכוחות שלו. גם היום הוא חוזר על הטענה שהשוטרים הפעילו שם כוח סביר בהתחשב באלימות שבה נתקלו. שאלתי אותו אם הוא מכיר את אל"מ מוטי יוגב שבעקבות המכות שספג בעמונה נזקק לקביים ולניתוחים רבים, והאם לדעתו גם הוא זרק אבנים על השוטרים. לא, הודה הקצין, אל"מ יוגב לא היה אלים.

נוצרה כעת הזדמנות להקמת קואליציה חוצה מחנות פוליטיים של נפגעי היס"מ, הכתומים והאדומים. אם לא לפרק לחלוטין את היחידה צמאת-הדם הזאת, אז לפחות צריך לרסן קצת את הברוטאליות שלה.