חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 210ראשיהפצה

לא לוקחים סיכון - שופטים ושוטרים

על סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה אפשר לקבל עשרים שנה או כלום, תלוי אם הנאשם הוא שוטר או מפגין כתום● השבוע החליט בג"ץ כי יאפשר את סגירת התיק נגד שוטר שהשליך קרש לעבר אופנוען בניסיון לעוצרו.
21/09/06, 16:19
יאיר שפירא

בחלוף הימים הזיכרון מיטשטש, וכמעט שכחנו מהו סעיף 332 לחוק העונשין: "סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה" – אותו סעיף דרקוני שבצדו לא פחות מעשרים שנות מאסר. הסעיף הזה, שיוחד בדרך-כלל לשודדים שהרגו במנוסתם אזרחים תמימים בכבישי הארץ, נשלף רגע לפני הגירוש בניסיון לדכא את מחאת הימין בכבישים.

נדב טייכמן ונתנאל מטרי, שני בחורי ישיבה צעירים, נידונו לשישה חודשי עבודות שירות ולשנה וחצי מאסר על תנאי על ניסיון להצית צמיגים בנתיבי איילון. על מרדכי לבקוביץ', שהורשע בכוונה לחסום כביש על-ידי הצתת גרוטאות רכב, נגזרו לא פחות משנתיים מאחורי סורג ובריח.

"הגם שהעוררים נעדרי עבר פלילי, והגם שמדובר במי שעל פניהם הנם אנשים נורמטיביים, לא ניתן להתעלם מהתשתית הראייתית הלכאורית נגדם, המצביעה על מעורבותם בעברות שיש עמן סיכון לביטחון הציבור ולשלומו", כתבה באותם ימים שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל, בהחלטתה לעצור את חוסמי הכבישים עד תום ההליכים, ללא כל אפשרות לחלופת מעצר.

למרות שעו"ד שי ניצן מפרקליטות המדינה התקשה להסביר בוועדת החוקה של הכנסת מדוע כל חוסמי הכבישים – מוועדי עובדים ועד אגודות הסטודנטים – לא זכו להיתקל באותו אישום חמור, ברור היה כי כאשר המערכת נתקלת  בסעיף 332 היא מגיבה במלוא החומרה.

לעצור בכל מחיר

השבוע יצאו רינה ושושן נעים בפחי נפש מבית המשפט העליון, כשהם יודעים כי לא לכל מסכני הציבור בנתיבי התחבורה דין אחד. כבר ארבע שנים הם נאבקים להעמיד לדין את מי שהרג את בנם, רוכב אופנוע, בן 23 במותו.

באותו יום מר ונמהר התקשרו מהמשטרה אל משפחת נעים והודיעו להם כי בנם נהרג בתאונת דרכים, לאחר שאיבד שליטה על האופנוע. המשפחה ליוותה את תומר לדרכו האחרונה, אך השבעה על הבן הופרעה כעבור שעות אחדות, כאשר טלפון אנונימי פרש בפני המשפחה סיפור מדהים ושלח אותה לאסוף ראיות במקום התאונה, מקום הפשע.

בצהרי יום סתיו נסע תומר על אופנועו ברחובות נס ציונה. שוטר הסיור סיפר בחקירה כי ביקש מתומר לעצור לבדיקה, אך זה המשיך בנסיעתו. הסיור דיווח על כך ברשת הקשר, וביקש להציב מחסום. מעדויות אזרחים שהיו במקום עלה כי הרכב המשטרתי נסע אחרי האופנוע במהירות נמוכה, מבלי להפעיל את הצופר המשטרתי.

הקריאה נקלטה בתחנתו של פקד יזהר קיינר, שמיהר להציב מחסום לא שגרתי. קיינר, מפקד התחנה, הצטייד בקרש מסיבי והסתתר מאחורי שיחים בצד הדרך. כשהתקרב אופנועו של נעים התרומם קיינר וחבט בפניו של האופנוען. "החזקתי אותו בשתי הידיים", סיפר קיינר מאוחר יותר, "ועל מנת ליצור מומנט של זריקה, לקחתי את הידיים שמאלה עם הדיקט, כשהוא אחוז בשתי ידי בשכיבה, כמו צלחת מעופפת, ואז השלכתי אותו עם המומנט של התנופה לעבר האופנוען".

קסדתו של נעים הותזה אל הכביש. גופו ניתק מהאופנוע, התרומם לגובה רב והתרסק אל הקרקע. האופנוע המשיך בנסיעה עשרות מטרים נוספים, דרס למוות את השוטרת שרה שוורץ שיצאה מהתחנה הסמוכה, התנגש בשלט פרסומת והתנפץ.

המשטרה מעלימה ראיות

"אמרתי לשוטר שהגיע בניידת: תסתכל תראה מה קרה, הרגו את הבן אדם סתם בשביל רפורט של מאתיים שקל. תתפסו אותו פעם אחרת, מה קרה?" סיפר נהג מונית שעבר במקום. אך השוטרים התעשתו במהירות וסילקו באלימות את האזרחים שהתגודדו ומחו על ההרג.

עדויות של אזרחים מספרות כי כשהגיעו כוחות ההצלה הורה להם קיינר להתעלם מנעים, שגסס על הכביש, ולהתרכז בניסיון להציל את חייה של השוטרת.

בוחן התנועה, למשל, קבע בלי היסוס כי "הדיקט לא פגע בכוונה, וגם אם הניף לעברו זה לא גורם, כי רוכב יכול לצאת מזה בלי בעיה". גם לולא היה בוחן התנועה מנהל חקירה מגמתית, הוא היה מתקשה לקבוע את המסקנות הללו על-פי הממצאים בשטח. השוטרים דאגו לפנות במהירות את האופנוע מזירת הפשע. את קסדת בנו המת מצא אביו של נעים רק כמה ימים מאוחר יותר. הוא גם מצא את הקרש הקטלני, שהיה מי שדאג להשליכו בוואדי סמוך, והעביר את המוצגים, יחד עם ממצאים רבים אחרים שהמשפחה נאלצה ללקט בעצמה, למחלקה לחקירות שוטרים.

המשפחה טוענת עוד כי השוטרים הציגו בפני עדי ראייה תרשימים כוזבים של זירת האירוע, כדי לשבש את עדותם, וכי מעילו של נעים הועלם, וכך גם עדויותיהם של בוחני התנועה שהגיעו לזירה. קלטות הווידיאו שצילמו חוקרי המשטרה בזירת האירוע חובלו, עדי ראייה הופחדו לבל יעזו למסור את עדותם ועל חוקרי מח"ש הופעלו לחצים כבדים לסגור את התיק. 

"אין קשר בין הקרש לתאונה"

חצי שנה לאחר התאונה סגרה מח"ש את התיק. המשפחה ערערה, ואיגודים של רוכבי אופנועים הפעילו לחץ על משרד המשפטים. כעבור שנה נוספת הודיעו ממשרד המשפטים כי התיק נפתח מחדש והועבר חזרה למח"ש לשם השלמת חקירה. לפני שנה וחצי החליט המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, שלא לשנות את החלטת המחלקה לחקירות שוטרים לסגור את התיק נגד קיינר. הנימוק המרכזי בנוגע לעבירת ההריגה התמקד בקביעה המעניינת של העדר ראיות לקשר סיבתי-עובדתי בין זריקת לוח העץ לבין התאונה הקטלנית.

הוריו של נעים ביקשו כי השוטר יעמוד לדין לפחות על סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה – כידוע, סעיף שהצליח להכניס לכלא לחודשים ארוכים גם מי שרק התכוון לעבור עליו. אך גם בקשה זו נדחתה בידי הפרקליטות, "מאחר שלפי הטענה לא ניתן יהיה להוכיח בהליך פלילי כי המשיב אכן צפה, ברמת הסתברות גבוהה של קרבה לוודאות, כי זריקת לוח העץ תוביל לסיכון חייו של המנוח; זאת בהתחשב בלהט האירועים ובשל האינטנסיביות בפעולתו של המשיב".

הרכב של בית המשפט העליון קבע השבוע כי החלטת הפרקליטות סבירה, ואין בדעתו להתערב בעניין.