גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 210ראשיהפצה

שרים לשבת ברוסית - תרבות ופנאי (דיסק)

הרב מאיר ברוק הקים מקהלת ילדים באזרבייג'אן ויחד איתם הוציא דיסק חסידי מרגש במבטא קווקזי.
21/09/06, 16:19
קובי סלע

לזכותו (היחידה) של מדור זה ניתן לזקוף את העובדה שהוא הצליח לנבא כמה מהמגמות במוסיקה היהודית – מגמות שספק אם האמנים החתומים על יצירותיהם יכלו לנבא בעצמם... השבוע אנחנו שבים ועוסקים באלבום מעניין יחסית שהפיק רב. אם בשבועות הקודמים הזדמנו לשולחן המערכת דיסקים וסיפורים אישיים מרגשים, על רבנים שפינו מעט מזמנם כדי לעבוד את ה' בנגינה, הפעם אנחנו מדברים אזור תעשייה מוכרז של עבודת ה', קידוש השם והברקות חיוביות נוספות.

אבל למה להקדים את המטוס למסלול?

לפני כמה שבועות טסתי לאזרבייג'אן, כדי לצלם כמה כתבות על התפתחות יהודית מקסימה בלב המדינה המוסלמית. שלא במתכוון, נחשפתי לפעילות מדהימה של קומץ אנשים, חב"דניקים כמובן, שהלכו נגד כל חוקי ההיגיון הצרוף והקימו מערכת יהודית תוססת, עם בתי ספר, גני ילדים, מקווה משוכלל ומחנות קיץ. אמנם החבר'ה לא בדיוק סובלים מחיים קלים, והם מתגעגעים מאוד לטעם של מילקי ומוצרי מזון כשרים אחרים, אבל אי אפשר שלא להתפעל ממה שהם הצליחו לעשות לכל היהודים שכמעט לא ידעו שהם כאלה.

בבאקו, עיר הבירה של הארץ הזאת, סיירתי בכמה מקומות משעשעים ומוזרים. בין כל המסגדים ושכונות המגורים, הספק-רוסיות ספק-קווקזיות, ואולי בכלל טורקיות, פגשתי ברב מאיר ברוק, רבה של אזרבייג'אן, כשהוא פורט על גיטרה באחת מההפוגות הלחוצות שלו, באולפן הקלטות אזרי.

הבחור, עם חולצה לבנה, עניבה וחליפה (רב, אלא מה?), אוזניות גדולות לראשו וכל כולו בעולם גבוה יותר, מקבל פקודות מהטכנאי והמוסיקאי הרוסי  –גוי שצועק לו לאוזניות: "מאיר, דבאי מינאי פפטור 'והשבת הלכה לה, הלכה לה...!'" (=מאיר, תן לי עוד פעם את 'והשבת הלכה לה הלכה לה').

תכל'ס, הרב גייס כמה ילדים מבית הספר היהודי, עשה להם אודישנים, בחר את אלה עם הכי פחות מבטא, וקול הכי נעים, והרים את  מקהלת 'בני לוי'. צריך לשמוע את השירה שלהם בשביל להבין למה אני מתכוון כשאני אומר מבטא, וזה (מלבד המוזיקה) עושה את המיוחד שבדיסק האתני-חסידי הזה.

ולמוזיקה בהרחבה:

הלהיט המוכח של האלבום הזה הוא ללא ספק 'המלאך', שגם מצליח במצעד החסידי שלנו. העיבוד מרתק, הביצוע מרגש, והעובדה שבלבו של השיר מסלסל ילד פלא, וראפר ישמעאלי מצטרף בתרגום השיר, הופך את השיר לראוי לייצג אותנו בתחרות השירה הבינלאומית בטהרן, ולנצח. גם 'ושיננתם', שמושר בהברה אשכנזית עם נגיעות מזרחיות, ייחשב ללהיט.
את הרצועה השנייה צריך ללמד בבתי ספר יהודיים בעולם – 'עברה שבת':

"תתחיל בלשנות את עצמך,
תתחיל בלשנות אותך.
זה קשה, זה קשה
זה קשה לשנות אותך.
דיבור והבטחה,
מאבק כל יום ברע
והכל בתוכך בתוכך".

אולי זה מזג האוויר, ואולי נועם ההליכות של היהודים והמוסלמים בבאקו, אך הצלילים ההם באולפן, ומאוחר יותר בדיסק שיצא השבוע בארץ, לא יוצאים לי מהראש. ברוק מכניס שמחת חיים במילים רגילות, כותב מילים חינוכיות ודוחס מסרים יהודיים כמעט בכל שיר שהוא מייצר. תשאלו את הילדים שלי על השיר 'אמא'. בעצם, תשאלו את אמא שלהם. הבחור פגע בול.

בחלק מהשירים הילדים עוברים לשיר בשפה שלא הצלחתי לפענח. אל תמהרו להאשים אותי בבורות, באזרבייג'אן מדברים בכל אזור בשפה אחרת. השילוב בסדר, והופך למשעשע כשמגיעים להמנון של אזרבייג'אן. לא מדובר בהמנון הרשמי של המדינה, אלא בשיר הערכה שכתב הרב ברוק, שהפך לקליפ ומנוגן כמה פעמים בשבוע בטלוויזיות הממלכתיות של אזרבייג'אן. רואים שם ילדים מתפללים, ארון קודש, טלית וסממנים יהודיים נוספים, יחד עם הדגל האזרי וצילומים של נשיא המדינה. העובדה שבארץ ההיא לא נשפך מעולם דם יהודי והשכנים המוסלמים די אוהבים את שכניהם מצדיקה בדיעבד את המחווה הדביקה.

לסיכום: דיסק מסקרן וסיפור מעניין עוד יותר. הזדמנות להתבונן בתרבות דומה מעבר לים (כולה שלוש שעות טיסה): sakkizinji palakan yakub = שמונה בסולם יעקב. 

פינת משבית השמחה:

הזדמן לי לראות את העטיפה של הדיסק בגרסה האזרית שלו. לא שהישראלית פחות יפה, אבל ההיא הרבה יותר מיוחדת. גם בעיצוב לא חייבים להיות ישראלי יותר מישראלי.

הערות בונות בעברית, טורקית, רוסית, קווקזית, ואזרית ניתן לשגר אל: kobi@a7.org