בשבע 212: סוכה בגן עדן

עודד מזרחי , י"ג בתשרי תשס"ז

 חג הסוכות התקרב, ובעיירה ברדיטשוב לא נמצא אתרוג אחד לרפואה. מעולם לא היה מחסור כה חמור. רבי לוי יצחק הצטער על כך ביותר, שלח שליחים לכל הערים הקרובות והרחוקות והורה להם לקנות אתרוג בכל מחיר שיידרש, מבלי להתמקח על מחירו. השליחים העלו חרס בידם, ורבי לוי יצחק ביקש מהם לעמוד בפרשת הדרכים, לחפש נוסע שיש באמתחתו אתרוג ולנסות לרכשו ממנו בכל מחיר, או לפחות לבקש ממנו שישהה בחג הסוכות בברדיטשוב, וכך יזכה את בני העיירה במצוות ארבעת המינים.
 

בלילה הראשון של החג חזרו כולם לסוכותיהם לאחר התפילה. האורח הגיע אף הוא לסוכת בעל האכסניה, כדי לקדש על היין ולברך "לישב בסוכה", אבל לתדהמתו חסם מארחו בעדו את הכניסה. האורח התחנן בפניו שיתיר לו להיכנס לסוכה, אך לשווא
בבוקרו של ערב החג נמצא לבסוף סוחר יהודי שנסע בכרכרה לעירו, וברשותו נמצא אתרוג יפה ומהודר. היו עמו גם לולב, הדסים וערבות מהודרים. השליחים ניסו לשכנעו שימכור להם את אתרוגו ויתר המינים, אך הוא התעקש: "לא אמכור את האתרוג בעד שום הון שבעולם!".

לאחר מכן הפצירו בו להישאר בעיירה ולזכות את יושביה במצוות ארבעת המינים, אבל הסוחר השיב כי לא ראה את בני משפחתו מזה זמן רב, והוא רוצה לבלות עמם את החג. אחד השליחים ניסה להפציר בו כי לפחות ייכנס עם כרכרתו לזמן קצר לעיירתם כדי לפגוש את הצדיק רבי לוי יצחק, לשוחח עמו מעט ולהתברך מפיו לקראת החג. האיש נעתר לדבריו.

הרבי ניסה בתחילה לשכנע את הסוחר שיחגוג את חג סוכות בעיירתם, והסביר לו איזו זכות עצומה תיפול בחלקו. אבל כאשר ראה שאין שום סיכוי בעולם שיסכים לבקשתו, אמר: "אם תישאר לחג סוכות, אני מבטיח לך כי תהיה במחיצתי בגן עדן!".

איך יוכל יהודי לסרב להצעה שכזו?! הסוחר נעתר, ומיד סידרו לו אכסניה מכובדת, והבשורה הטובה בדבר ארבעת המינים המהודרים שהגיעו לברדיטשוב התפשטה וגרמה לשמחה רבה בעיירה.

בלילה הראשון של החג חזרו כולם לסוכותיהם לאחר התפילה. האורח הגיע אף הוא לסוכת בעל האכסניה, כדי לקדש על היין ולברך "לישב בסוכה", אבל לתדהמתו חסם מארחו בעדו את הכניסה. האורח התחנן בפניו שיתיר לו להיכנס לסוכה, אך לשווא.
בצער פנה האורח לסוכת השכן, סיפר על סירובו התמוה של מארחו לתת לו להיכנס לסוכתו, וביקש מהשכן רק לקדש על היין ולאכול כזית לחם, אבל גם הוא סירב להזמינו. האורח הנדהם פנה לסוכות נוספות בעיירה, אבל כל בעלי הסוכות סירבו כאחד להכניסו לסוכתם, ללא כל הסבר.

בצר לו החליט ללכת לסוכתו של הצדיק. הוא הרהר כי יתכן שיש לרבי חלק בהתנהגות התמוהה כל-כך של בני עיירתו. כאשר הגיע לפתח הסוכה, קבל לפני הצדיק בעיניים דומעות: "איך ייתכן שכל בני העיירה מסרבים להכניסי לסוכתם – הרי זה עוול וכפיות טובה שלא נשמעו כמותם מעולם! כך משלמים לי רעה תחת הטובה שעשיתי לכם, כאשר ויתרתי על השהות בחג במחיצת אשתי וילדי וזיכיתי אתכם במצוות ארבעת המינים?!".

הרבי ניסה להרגיעו: "לפי ההלכה, אם אין לאדם סוכה, מחמת אונסו הוא פטור ממנה".

"האם הרבי צוחק ממני?! מה פירוש 'אין סוכה', הרי כל עיירתכם מלאה סוכות...".

הרבי הרצין ואמר: "אם תוותר על ההבטחה שהבטחתי לך בדבר חלקך לעולם הבא, אדאג לכך שתשב בסוכה!".

היהודי התלבט מאוד, ולא ידע אם כדאי לו לוותר על ההבטחה להיות במחיצת הצדיק בגן עדן, או לוותר על קיום מצוות הישיבה בסוכה. לאחר שעה ארוכה של לבטים, החליט לבחור בקיום מצוות ישיבה בסוכה והודיע על כך לרבי.

פניו של רבי לוי יצחק אורו, והוא אמר: "כעת, לאחר שוויתרת על ההבטחה להיות עמי בגן עדן, אני חוזר ומבטיח לך זאת שוב. פשוט דאגתי לכך שתזכה בחלקך בעולם הבא בזכות ולא בחסד... וכיוון שגילית מסירות נפש כה רבה עבור קיום מצוות סוכה, הרווחת את חלקך בגן עדן ביושר, כדת וכדין".

הרבי קם לקראת אורחו והזמינו בתנועת ידו להיכנס ולשבת עמו בסוכה: "הא לך יין. קדש עליו, ותזכה בישיבה בסוכתי בעולם הזה, וגם להיות במחיצתי בגן עדן...".

סיפורי השגחה פרטית שחוויתם יתקבלו בברכה: odedmiz@actcom.co.il