בשבע 214: מכתבים

קוראי העיתון , ד' בחשון תשס"ז

לידיעת מועצת יש"ע (בתגובה ל'חוקה כבר לא בהסכמה', גיליון 213)/ יואל פרנק, ירושלים

שמחתי לקרוא את דבריו של ישראל הראל, מייסד מועצת יש"ע: "אם היו 15 אלף איש בגוש קטיף הפינוי לא היה מתרחש. אבל משהו קרה לציבור שלנו, הוא התעייף... אם היו בכפר מימון 40-30 אלף איש באמת, ואם היינו צועדים אל הגוש הממשלה הייתה מרימה ידיים. אבל אנחנו לא האמנו ולא נלחמנו".

חשוב מאוד שהראל, אדם שקול, מתון ובעל ניסיון רב שם את האמת על השולחן: ניתן היה לסכל את ביצוע הפשע ללא אלימות!
אלא שההנהגה לא העיזה לצאת למרי אזרחי משום שסברה שאסור לנצח את הממשלה. עכשיו הם טוענים שמי שחושב שניתן היה לנצח "חי בסרט". אך אם היו מאמינים שצריך לנצח היו גם מוצאים את הדרך.

ה"אפרוריות" של שרנסקי (בתגובה למדור 'על דעת עצמי', גיליון 213)/ ברוך ויעל טרטנר, אלעזר

הדרך בה נכתב על  פרישתו של נתן שרנסקי מהחיים הפוליטיים במדורו של אבי סגל מצערת ואף מקוממת. האפרוריות היחידה של שרנסקי הייתה בכך שידיו נקיות ושהוא לא טבל בביצה ובלכלוך הפוליטיים. הוא לא היה פרלמנטר טוב פחות מעמיתיו- ואולי אף יותר- אבל החקיקות הרציניות, והעבודה ה"אפרוריות" החשובה אינה מביאה כותרות.

גם אנו התרגשנו כשדרך לראשונה על אדמת ישראל. אך נזכור אותו בהרבה יותר התרגשות מהלוויתה של אחותנו תפארת טרטנר הי"ד.

תפארת נרצחה בערב יום כיפור בגוש קטיף לפני שנתיים מפצ"מר. אף כלי תקשורת, כולל "בשבע" לא סיקר את הלוויתה שעתיים לפני כניסת החג, ואף ח"כ לא טרח להופיע. שרנסקי הגיע ללויה מטעם עצמו, ולא מטעם הממשלה בה היה חבר. הוא בקומתו הנמוכה, היה בין נושאי המיטה. הוא ביקש בדמעות מחילה מעל קברה הטרי על שלא הצלחנו לשמור עליה, ושמע בסבלנות את המשפחה.

כאבו האישי האמיתי הוא השתתפותו ה"אפרורית" של אדם שאינו מחפש כותרות, רייטינג, או ספינים של הרגע.
אף אנו מצטרפים לאיחוליו של סגל לשרנסקי להצלחה בחיים שאחרי הפוליטיקה, ושמחים בשבילו שיגיע למקום נקי וטהור יותר- כראוי לו.

מסר ברור (בתגובה למכתב למערכת 'מסר בעייתי', גיליון 213)/ אהרון אליעזר צייטלין, צפת

איני מבין ואני ממש מתפלא איך אפשר לכתוב על סיפור מהרב הצדיק הקדוש ר' לוי יצחק מברדיטשיב בביטויים כאלה: "מסר בעייתי", "מנוגד לאופן שלאורו אני מחנך", "שלילי ביותר", וכו'. אפילו אם הסיפור לא היה מובן, ובפרט שהסיפור מדבר על עיירה של אלפי יהודים. האם זה לא פשוט שיהודי יוותר על יום אחד עם משפחתו בשביל לזכות אלפי יהודים במצוות דאוריתא? לפלא שהעיתון הכניס תגובה כזו.

נשיאים ללא רוח/ אליעזר לרנר, פתח תקוה

לפני שש שנים, כאשר נבחר נשיא המדינה נשמעו קולות של שמחה בציבור הדתי על כך שנבחר נשיא ממפלגות הימין. כבר אז ידעתי שמוקדם לשמוח, כיוון שנשיא זה אינו שומר מצוות.

והנה כעת מתברר שנשיא נבחר זה דרדר את מוסד הנשיאות לשפל שלא היה כמותו.

ללמדך, שאין הבדל, ולא יכול להיות הבדל בין מפלגות הימין למפלגות השמאל - ברגע שאדם אינו שומר מצוות הוא יכול להתדרדר לשפלות מוסרית, ולא משנה לאיזו מפלגה הוא משתייך.

וכבר ראינו זאת בפרשת גוש קטיף וצפון השומרון, שדווקא ראש ממשלה שהשתייך למפלגות הימין יזם את עקירתם.

איפה ההבטחות?/ מרדכי אופיר, ירושלים

לאחרונה התבשרנו על 200 אלף תלמידים ברחבי הארץ, שנותרו רעבים בשל הקפאת מפעל ההזנה המספק ארוחות חמות למאות אלפי תלמידים במהלך יום הלימודים הארוך. זאת בשל הוויכוחים על מימון חלוקת ההוצאה בין משרד החינוך לראשי הרשויות.

כדאי להיזכר שאלי ישי ועמיר פרץ זעקו והבטיחו בתעמולת הבחירות שבמדינת ישראל איש לא ילך לישון רעב. ומאידך, כלי התקשורת מדווחים שבעוד חודשיים יקבלו הח"כים תוספת שכר של 3,500 שקלים לחודש.

כמה דואב וצורב לראות את הזלזול וחוסר האכפתיות של הממשלה והח"כים, מול מאות אלפי המשפחות החיות מתחת לקו העוני.

לא רק מכללת יו"ש/ ד"ר יעקב אשל, אריאל

בכתבה ציינת כי השנתון יצא לאור על-ידי המכללה האקדמית יהודה ושומרון – אמת אך לא כל האמת.

אני מבקש לציין כי מרכז המו"פ האזורי שומרון ובקעת הירדן שותף אף הוא בהוצאה לאור של השנתון.


צימוקים לשבת/ משה טאו, רחובות

1. ישראל במקום הראשון בעולם בצריכת קרפיונים.

חיים של חילוץ עצמות.

2. "משיב הרוח ומוריד הגשם"

הקיץ הפנה לנו חורף.

3. האפיפיור: אירן סכנה לשלום העולם.

פופ מתקדם.