בשבע 214: במחשבה שנייה

הוא למד בישיבות הרב סולובייצ'יק והרב פיינשטיין בארה"ב, אולם רק ב'מרכז הרב' חש שמצא את מקומו. כתלמיד קרוב, העניק לפעילותו הציבורית הרצי"ה תרגום אנגלי, שהגיע עד לקונגרס האמריקני.

יואל יעקובי , ד' בחשון תשס"ז

"אני יודע שזה כביכול חידוש גדול, אבל אני טוען שהרמב"ם לא היה פילוסוף אריסטוטלי. הוא היה רב ותלמיד חכם". נראה שבתגלית המובעת במשפט אירוני זה מתמצת הרב יהונתן שמחה בלס את דרכו בספר שהוציא לאור לאחרונה. הספר, 'מנֹפת צוף', הנו חיבור על ספרו המונומנטלי והמוזנח-משהו של הרמב"ם 'מורה הנבוכים'.


כשהגיע ל'מרכז' פגש הרב בלס את ראש הישיבה הישיש, הרב צבי יהודה: "זה היה משהו יוצא דופן. התרגלתי לכך שאנשים בעלי ידע כזה ובגיל כזה, מתוך היכרותם את הקושי שבחיים הם רציניים וכבדים. והנה אני רואה מישהו כזה, והוא מחייך. זה היה בשבילי חידוש גדול – לעבור חיים שלמים ולהסתכל עליהם בשמחה"
הרב בלס, המשמש כבר כעשרים שנה כרב היישוב נווה צוף שבבנימין וכראש כולל 'רצון יהודה' בפתח תקווה, נולד בבוסטון בשנת תשי"א (1951). כשהיה בן שנה עברה המשפחה לרובע קווינס שבניו יורק. בקווינס עברו על הרב בלס מרבית שנות ילדותו, והוא למד שם בבית ספר יהודי שתכנית הלימודים שלו היתה כמו של ישיבה תיכונית, אלא שהיה מיועד לגילאי בית ספר יסודי:  חצי יום לימודי קודש וחצי יום לימודי חול. את לימודי הקודש למדו שם בעברית, ולא ביידיש או באנגלית – מה שהקל מאוד על הרב בלס את הקליטה בישראל, שאליה עלה בבחרותו.

בהמשך עברה המשפחה לניו ג'רסי, שם למד בבית ספר ממלכתי לא יהודי. את לימודיו היהודיים השלים הרב בלס על-ידי לימוד בחברותא עם ראש כולל 'עליון', סניף של ישיבת 'תורה ודעת' הידועה, הרב שמחה שוסטל, פעמיים בשבוע בשעות הערב. הנסיעה ללימוד עם הרב שוסטל במונסי ארכה כשעה לכל כיוון, והרב בלס מספר בהערכה כיצד אביו המנוח דאג להחזיר אותו בתום הלימוד הביתה, למרות עייפותו הרבה.

הרב בלס אינו מצר על כך שלא למד בשנות התיכון בבית ספר יהודי. "אדרבה, בשל כך זכיתי ללימודים תורניים ברמה גבוהה יותר, כשלמדתי 'אחד על אחד' עם הרב שוסטל, שנחשב היום לאחד מגדולי התורה בארצות הברית". הוא לא ראה טעם למשוך את לימודי התיכון על פני ארבע שנים, ודחס את הלימודים לשלוש שנים בלבד.
 
ליד השמות הגדולים ביותר

לאחר שסיים את התיכון החל הרב בלס ללמוד במכון הפוליטכני של ברוקלין, לימודים כלליים בדגש על מדעים. בבוקר הוא למד במתיבתא 'תפארת ירושלים', שבראשה עמד הרב משה פיינשטיין. הרב בלס היה צעיר, ואילו הרב פיינשטיין לימד את השיעורים הגבוהים, כך שלצערו הוא לא זכה להיכרות אישית עמו.

ב'תפארת ירושלים' ניתנו השיעורים של שיעור א' בלבד באנגלית, בעוד ששאר השיעורים (ובכללם שיעוריו של הרב פיינשטיין) ביידיש, שאותה הרב בלס לא הבין. כך, מלבד הארמית של הגמרא היה עליו להתמודד גם עם היידיש, שהיתה בניב אמריקני והכילה כבר מילים אנגליות רבות. משגיח הישיבה היה בוחן מדי פעם את התלמידים, וכששאל את הרב בלס שאלות, ביידיש כמובן, היה הרב בלס מנסה לדלות מילות מפתח שאותן הבין ועל-פיהן ניחש מה היתה השאלה. כשהמשגיח שמע את התשובה הגיע תורו לנסות את מזלו בניחושים מה אמר התלמיד.

בשנה שאחר-כך עבר הרב בלס לישיבה-יוניברסיטי, שם למד אצל הרב פרצקי. גם כאן, בשל גילו הצעיר יחסית הוא זכה להתוודע רק מעט לראש הישיבה הידוע, הרב יוסף דב סולובייצ'יק. בשנת תש"ל (1970) החליטה כל המשפחה לעלות ארצה.


למרות ש'מורה הנבוכים' הוא מהחשובים שבספרי המחשבה הישראלית, הוא אינו מרבה להילמד בעולם הישיבות. בעולם האקדמי, לעומת זאת (ולאו דווקא היהודי), 'מורה נבוכים' זוכה ל'רייטינג' גבוה. העובדה שהספר נלמד ונחקר על-ידי אנשים שאורח חייו המחבר הוא זר להם, גרמה לכך שהספר יובן כספר פילוסופיה המתבסס על תורתו של אריסטו
אביו של הרב היה מהנדס אלקטרוניקה, מומחה בינלאומי לרדאר, והימים ימי מלחמת ההתשה. לאב היתה הרגשה כי הוא יכול לסייע בהצלת חיי טייסים יהודים על-ידי הידע המקצועי שלו, הרגשה שהסתמכה גם על פניות שהגיעו אליו ממשרד הביטחון הישראלי עוד כשהיה בחו"ל. הוא הניח שיוכל לתרום יותר כשיגור בעצמו בארץ. ההחלטה של משפחת בלס, על חמשת ילדיה (שהרב בלס הוא הבכור שבהם) לעלות לארץ לא נפלה כרעם ביום בהיר, כיוון שהמשפחה חשבה על הצעד הזה כבר זמן רב.
רבו של הרב בלס בישיבה-יוניברסיטי רצה שימשיך את לימודיו התורניים בארץ בישיבה חרדית, אך הוא עצמו לא שש לעניין מסיבות אידיאולוגיות. הפריע לו שבישיבות החרדיות לא היתה מספיק הזדהות עם המדינה והצבא, שהיו למעשה הסיבות שבגללן עלתה המשפחה ארצה.

לאחר שהגיעה המשפחה לארץ, בתחילת הקיץ, רצה הרב בלס להתחיל ללמוד בישיבה כבר בזמן אלול. בסוף זמן קיץ הוא למד זמן קצר בישיבה חרדית, שממנה התאכזב. במסגרת החיפוש איר ישיבה חדשה הציעה לו אמו לפנות לבניין נאה שעברו על פניו כל פעם בכניסה לירושלים – מוסד הרב קוק. כשהגיע למקום הבהירו לו העובדים כי זו אינה ישיבה אלא הוצאת ספרים. "אתה מתכוון בודאי לישיבה הסמוכה, ישיבת 'מרכז הרב'". כך, לגמרי במקרה, הגיע הרב בלס לישיבה שעיצבה את דרכו בהמשך חייו.

הרב שחייך

כשהגיע ל'מרכז' פגש הרב בלס את ראש הישיבה הישיש, הרב צבי יהודה. הרב בלס מתאר גם היום, 36 שנים אחרי, בהתרגשות רבה את הפגישה: "זה היה משהו יוצא דופן. התרגלתי לכך שאנשים בעלי ידע כזה ובגיל כזה, מתוך היכרותם את הקושי שבחיים הם רציניים וכבדים. והנה אני רואה מישהו כזה, והוא מחייך. זה היה בשבילי חידוש גדול – לעבור חיים שלמים ולהסתכל עליהם בשמחה".

כשחיפש בארץ ישיבות הסתובב הרב בלס עם מכתב המלצה מהרב פרצקי, רבו בישיבה-יוניברסיטי. הרב צבי יהודה לקח את המכתב מהרב בלס, וכשביקש הרב בלס את המכתב בחזרה בתום שיחתם, כשהוא מסביר שעוד לא החליט היכן ילמד והוא דואג כי יתכן שיזדקק למכתב בעתיד, השיב לו הרב הרב צבי יהודה: "קודם כל אתה כאן, וחוץ מזה דואג היה אדומי". "אני חושב שעד היום לא קיבלתי את המכתב בחזרה", אומר הרב בלס בחיוך.

הרב צבי יהודה הצמיד לתלמיד החדש חברותות, והוא החל להשתלב בחיים הישיבתיים. לאחר שיצאו הכרזות המפורסמות 'למען דעת', שהיוו את קריאתו החד-משמעית של הרב צבי יהודה לריבונית יהודית על כל חלקי ארץ ישראל ששוחררו, ביקשו הרב צבי יהודה לתרגם אותן לאנגלית. בהמשך, סביב הפעילות הציבורית של הרב צבי יהודה ותלמידיו למען שחרורו של אסיר ציון נתן שרנסקי, היה הרב בלס מופקד על הכתיבה באנגלית.

במסגרת עבודה זו נפגשה אביטל שרנסקי עם הנשיא האמריקני רונלד רייגן וביקשה ממנו שיכתוב לקונגרס הודעה בעניין בעלה. רייגן הציע לה לנסח הודעה, והוא יחתום עליה. בהמשך ביקש גם הקונגרס מאביטל שתנסח החלטה שחברי הקונגרס יחתמו עליה. את שני המכתבים ניסח הרב בלס, והנשיא האמריקני והקונגרס חתמו עליהם. "ההרגשה היתה שמי שנמצא אצל הרב צבי יהודה הוא זה שכותב בשביל נשיא ארצות הברית ובשביל הקונגרס האמריקני, והם חותמים על כך בעיניים עצומות", מספר הרב בלס.

הדגש ששמו ב'מרכז הרב' על לימודי אמונה מצא חן בעיני הרב בלס. בישיבות בחו"ל היה נהוג לדלג על קטעי האגדה שבגמרא, וכבר אז הדבר הפריע לרב בלס. "חשבתי שלא ייתכן שהתנאים והאמוראים, שעסקו בהלכה בכל-כך הרבה עומק ודיוק, מספרים לנו סתם סיפורים, בשביל לנפוש, סיפורים שאין להם עומק מלבד רעיונות כלליים של 'להיות אדם טוב'. היה ברור לי שחייב להיות שם משהו".
 

בשנות ה-80 לא היו באזור השפלה מוסדות תורניים ציוניים. "אולי זה היה נוח לבעלי הבתים ולרבנים, שהרבנים והישיבות במקום אחד ורוב הציבור במקום אחר", אומר הרב בלס. הסיסמה שלו באותה תקופה היתה: "להביא בעלי בתים לשומרון ותלמידי חכמים לשפלה". כך הוקם כולל 'רצון יהודה' בפתח תקווה
היחס המזלזל לאגדה הפריע לרב בלס מסיבה נוספת. היהדות במקום שבו גדל בחו"ל הוסברה ככזאת שכל תפקידה הוא רק להפוך את האדם להיות נחמד. הרב בלס לא הסכים עם הנחה זו, "כיוון שאם כל מטרת היהדות היא רק להיות אדם טוב, ובעצם לשמור שבע מצוות בני נח – הרי ישנם גם גויים שהגיעו למטרה הזו ללא האמצעי של היהדות, ואם כך מדוע שלא נתחתן איתם? ובאמת, ראיתי סביבי אנשים שאכן התבוללו כתוצאה מגישה זו. היה לי ברור שביהדות ישנו עומק גם מעבר לסתם להיות אדם טוב".

הרב בלס התוודע ללימודי האמונה, בין השאר, דרך שיעוריו של הרב צבי יהודה, "אם כי לא הייתי מבוגר מספיק כדי לעמוד על ערכם האמיתי של השיעורים". כבר בשנה הראשונה ב'מרכז' הוא החל ללמוד את כתבי המהר"ל מפראג בצורה מסודרת, דבר שמאז לא עזב אותו. "אני חושב שחוט השדרה של לימודי האמונה הוא המהר"ל. הוא מאפשר להמשיך לכל הכיוונים, גם קדימה במהלך הדורות, להבנת כתבי הרב קוק, וגם אחורה, להבנה נכונה של הרמב"ם". מלבד שיעורי האמונה שבהם השתתף הרב בלס, שלח אותו הרב צבי יהודה ללמוד עם הרב צבי טאו, לימוד שנמשך שנים רבות.

רבנות ומשפט

כשהיה בן 21 נשא הרב בלס את רעייתו שפרה, אף היא ילידת ארצות הברית. כשאני שואל את הרב במה אשתו עוסקת, הוא עונה: "קודם כל היא גידלה בכישרון שמונה ילדים לתפארת, וזה לבד משרה בפני עצמה". מעבר לכך היתה הרבנית בלס ספרנית, וכיום היא מלמדת אנגלית כשפה זרה באוניברסיטה העברית, ועובדת כמתרגמת. "וחוץ מזה היא רבנית", אומר הרב בלס, "וזה סוג עבודה שאינו מוגדר כתפקיד ולא מקבלים עליו משכורת, ובכל זאת הרבנית אינה עובדת פחות מבעלה במילוי תפקיד הרבנות בקהילה".

הקשר האישי של הרב בלס למאבק על שלמות הארץ בא לידי ביטוי מעשי כשמשפחתו הצעירה – הוא, אשתו ובנם הבכור שלמה (המוכר לקוראים מעבודתו בטלוויזיה של ערוץ 7 באינטרנט וככתב של 'מקור ראשון') – נמנתה בשנת תשל"ה עם מקימי עפרה.
הרב בלס למד עד תשל"ט (1979) במרכז הרב, ובמסגרת זו גם במכון 'הלכה ברורה' שליד הישיבה. במשך תקופה מסוימת למד הרב בשעות אחר-הצהרים בישיבת בית אל הצעירה, שאז שכנה עדיין במחנה הצבאי הסמוך. בהמשך הוא התגייס לצה"ל ושימש כרב צבאי בקבע, כרב חטיבת השריון 500 בצפון הבקעה.

בשנת תשמ"א השתחרר הרב בלס מצה"ל ועבר ללמוד דיינות בכולל 'שבט מחוקק' של הרב זלמן נחמיה גולדברג, שלו הרב בלס רוחש הערכה רבה, ועל-ידו גם הוסמך בהמשך. הכולל שילם לאברכים מלגה זעומה, ולכן באותה עת החל הרב בלס לעבוד אצל הרב פרופ' נחום רקובר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה וראש המחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים. פרופ' רקובר הוציא סדרת ספרים של משפט השוואתי, כלומר: בירור מה אומרת ההלכה על המצבים המתוארים בחוקי הכנסת.

את ספרו של הרב בלס הכלול בסדרה זו, 'עשיית עושר ולא במשפט', הוא כתב בסיועו של ד"ר מיכאל ויגודה, שעזר לו גם ברקע המשפטי. הרב בלס נותן דוגמאות לנושאים שבהם עוסק הספר: "אדם אינו נמצא בביתו, והשכן מגלה שהגג דולף והגשם חודר בעדו. השכן נוקט יוזמה ומזמין בעל מלאכה כדי שיתקן את הגג. בהמשך מבקש השכן מבעל הבית שיחזיר לו את הוצאות התיקון, אך הוא מסרב, בטענה שהיה עליו לשאול אותו על כך, כי הוא יכול היה להביא חבר שיתקן את הגג בחינם.

"דוגמה נוספת היא של אדם שחונה בחניה של אדם אחר בזמן שהבעלים אינו נמצא. כשהבעלים חוזר הוא תובע מהחונה תשלום עבור שימושו במקום החניה בזמן שנעדר – מה הדין במקרה כזה של 'זה נהנה וזה לא חסר', האם צריך לשלם?"
האם כיום, כשהמערכת המשפטית עוינת את היהדות וקשה לראות נכונות להשפעה של המשפט העברי בחוקי המדינה, יש טעם לעיסוק בעניינים אלו?

"קודם כל", אומר הרב בלס, "אי אפשר לדעת מה יקרה מחר, וחשוב להתכונן גם לתרחישים אופטימיים. מעבר לכך, המפעל הזה חשוב לצורך ידיעת ההלכה, כי חוקי המדינה מתייחסים לשאלות הנובעות מתנאי החיים כיום. חוץ מזה, לא כל השופטים שמאלניים, וישנם שופטים לאומיים שנעזרים בספרים שלנו ומצטטים מהם בפסקי הדין שהם כותבים. רק לאחרונה ציטט שופט אחד מדברים שכתבתי בפסק דין שנתן".

תלמידי החכמים ובעלי הבתים

בשנת תשמ"ו (1986) הגיע הרב בלס לנווה צוף, על מנת לכהן בה כרב. למרות שהיישוב הוקם על-ידי שני גרעינים, דתי וחילוני, כשהרב הגיע כבר התגוררו במקום דתיים בלבד. במשך שנות רבנותו של הרב בלס גדל הישוב מ-80 משפחות ל-240. הרב בלס מספר כי יישובו כולל את כל ההיקף של הציבור הדתי-לאומי, תורניים יותר ופחות.

"מה שמאחד את כל הציבור הוא קודם כל אידיאליזם גדול ודבקות גדולה בארץ ישראל. ליישוב היו שלושה הרוגים בתקופה הקשה של האינתיפאדה האחרונה, הרבה מאוד פצועים, ואין מי שלא ירו עליו. מלבד זאת, יש הרבה מאוד חסד בישוב. למרות הגוונים השונים, היישוב פועל כיישוב בהפגנות ולמען מטרות חשובות אחרות". הרב בלס מסכם את דעתו על יישובו: "יישוב נפלא, וזה מלבד הנוף המקסים הנשקף מהיערות שמסביב". ביום בהיר הרב רואה מחלונו את הים התיכון באשדוד מצד אחד, ואת הארובות של תחנת הכוח בחדרה מן הצד השני.


צריך לקרוא את 'מורה הנבוכים' הרבה פעמים, ולהעמיק בו לא פחות ממה שמעמיקים ב'משנה תורה'. כאשר מוצאים משהו אבסורדי, אסור לעבור על כך לסדר היום. על הקורא לתת לרמב"ם את הקרדיט שהוא לא היה אומר משהו אבסורדי. חשוב לזכור שאין שני רמב"מים, אחד של 'משנה תורה' ואחד של 'מורה הנבוכים'. זה הכל רמב"ם אחד"
כרב היישוב פוסק הרב בלס הלכות ונותן שיעורים. דיני תורה  בענייני ממונות נעשים במתכונת של רבני מטה בנימין, שבו רב יישוב אינו דן את תושבי יישובו, כדי למנוע מצב שבו עלולים לחשוב שהרב לא האמין לאחד התושבים מיישובו. היוצא מכלל זה הוא כשישנה הסכמה מצד המדיינים על העובדות, והם באים רק כדי לדעת מהי עמדת ההלכה בעניין.

כשהתגורר בעפרה היה הרב בלס מגיע לירושלים כשהזדקק לספריות לצורך עבודתו. מנווה צוף היה קל יותר להגיע לפתח תקווה, שם נעזר בספרייה הגדולה של בית הכנסת 'מקור חיים'. הרב בלס הבחין שבאותה תקופה לא היו באזור השפלה מוסדות תורניים ציוניים. "אולי זה היה נוח לבעלי הבתים ולרבנים, שהרבנים והישיבות במקום אחד ורוב הציבור במקום אחר", אומר הרב בלס. "היום קשה להרגיש את זה, בגלל שהמוסדות התורניים הציוניים באזור פרחו מאוד, אך כך היה המצב אז".

הסיסמה של הרב בלס באותה תקופה היתה: "להביא בעלי בתים לשומרון ותלמידי חכמים לשפלה"; זאת מלבד הרצון לטשטש את הקו הירוק, שבעיני הרב בלס הוא ערך בפני עצמו. כך הוקם כולל 'רצון יהודה', על שם הרב צבי יהודה, ללימודי רבנות. כיום לומדים בכולל 19 אברכים לרבנות במסגרת של יום שלם, ו-7 נוספים לומדים חצי יום. במסגרת הכולל ישנם גם כ-30 פנסיונרים שלומדים מדי בוקר.

הרצון להשפיע על העיר הוא קו מנחה בפעילות הכולל והגופים הקשורים אליו. רצון זה היה בין הגורמים להעברת רוב פעילותו של הכולל מבית כנסת 'ישורון' במרכז העיר, שבו פעל שנים רבות, לשכונה החדשה הדר גנים. ליד הכולל פועל המרכז לזהות יהודית בראשות הרב אהוד סטופל, שפעיליו נכנסים לבתי ספר ממלכתיים חילוניים בפתח תקוה. קהל הלומדים של המרכז מונה כ-20 אלף תלמידים בשנה, "שחלקם אינם יודעים מהו בית כנסת ומעולם לא נגעו בידיהם בארבעת המינים". הרב בלס אומר כי ישנו צימאון גדול לפעילות זו, והפעילים רואים ברכה גדולה במעשי ידיהם.

הרב בלס מציין את היחסים הטובים עם הרב ברוך שמעון סלומון, רב העיר, המזוהה כשייך יותר לציבור החרדי. הרב סלומון מגיע לכנסי גיוס הכספים של הארגון ועוזר ככל יכולתו. השתלבות תלמידי הכולל בפתח תקווה טובה, ושלושה מבוגריו משמשים כרבני שכונות בעיר.

ספר האמונה שנזנח

במסגרת שני תפקידיו, רב יישוב וראש כולל, עוסק הרב בלס גם בהוראת מקצועות האמונה. אחד הספרים שאותם הוא מלמד בקרב קהלים שונים הוא 'מורה הנבוכים' לרמב"ם. למרות ש'מורה הנבוכים' הוא מהחשובים שבספרי המחשבה הישראלית, הוא אינו מרבה להילמד, לפחות לא לעומק, בעולם הישיבות. בעולם האקדמי, לעומת זאת (ולאו דווקא היהודי), 'מורה נבוכים' זוכה ל'רייטינג' גבוה. העובדה שהספר נלמד ונחקר גם על-ידי אנשים שאורח חייו הדתי והאמוני של המחבר הוא זר להם, גרמה לכך שהספר יובן כספר פילוסופיה המתבסס על תורתו של גדול הפילוסופים היווניים אריסטו, שתורתו משלה באותה עת בעולם המחשבה הכללי.

הרב בלס, כפי שכבר אמרנו, מדגיש את עובדת היותו של מחבר מורה נבוכים גם ענק ההלכה היהודי, שספרו 'משנה תורה' מהווה אבן יסוד מרכזית בפסיקה מאז שחובר. לכן, לא ייתכן לשייך את מורה נבוכים לעולם אמונות ודעות אריסטוטלי, שמכתבים אחרים של הרמב"ם אנו למדים שהוא קיבלו בערבון מוגבל בלבד. "מלבד זאת, הרמב"ם ב'מורה הנבוכים' חלק על אריסטו בשאלות המרכזיות ביותר, כמו חידוש העולם, השגחה ונבואה. לעומת זאת הוא מסכים עמו בכך שניתן לראות את יד ה' בסדר הקיים בבריאה, בניגוד לגישת כת 'המדברים', שסברו שאת יד ה' רואים דוקא בבלגאן".

הרב בלס מדגיש את דברי הרמב"ם עצמו בפתיחת מורה נבוכים, שהספר בא ללמד 'סתרי תורה'. "לא ייתכן לומר שהדברים שעליהם אומר הרמב"ם שהם סתרי תורה הם בעצם ידיעות שכל 'תיכוניסט' יווני שלמד אריסטו ידע. הרמב"ם עצמו מבחין בין סתרי תורה לבין פילוסופיה, והוא אומר שמי שרוצה ללמוד פילוסופיה שיקנה ספר אחר, כי זו לא מטרתו של 'מורה הנבוכים'".
לדעת הרב בלס, כדי להבין את מורה נבוכים אין צורך ללמוד את תורת אריסטו במקורה, אלא את תורת אריסטו כפי שהובנה בזמנו של הרמב"ם, שהרי כוונתנו ללמוד את הרמב"ם ולא את אריסטו. בתחום הזה, כמו בתחומים אחרים, הרב בלס מנסה לעזור בספרו, שיהנה ממנו בעיקר מי שכבר מכיר את 'מורה הנבוכים', אך גם מי שעדיין אינו בקי בו יוכל למצוא בו תועלת.

"אמנם הרמב"ם משתמש בפילוסופיה כדי להעביר את מסריו", אומר הרב בלס, "אך זהו רק האמצעי. לכן הספר כולו מתאים גם לדורנו, כיוון שהאמיתות הנצחיות שכתובות בו רלוונטיות מאוד גם לימינו.

"ייחודו של הרמב"ם", אומר הרב בלס, "הנו בכך שהוא דן באותן שאלות עמוקות של אמונה שדנים בהם גדולי ישראל אחרים, אלא שהוא משתמש במילים המובנות לכל לומד,  כמו חכמה אלוקית, רצון וכדומה, שאינן מילות קוד. זה בניגוד לחלק מספרי הקבלה, שמי שאינו מבין את המילים הכתובות בהם בעצם אינו מבין כלום".

בין 'מורה הנבוכים' ל'משנה תורה'

הרב בלס מציין כי למרות שהוא אינו מתיימר להיות סמכות בענייני קבלה, ברור ש'מורה הנבוכים' דן באותן שאלות, והמרחק ביניהם אינו גדול כפי שמקובל לחשוב. "המיסטיקה היהודית היא רציונלית מאוד, ואילו הגישה הרציונלית ביהדות היא מאוד עמוקה ופנימית. כך שזה לא נכון לומר שהצד הרציונלי הוא פחות רוחני, או שהצד המיסטי הוא לא רציונלי – זו חלוקה שאינה מקובלת עלי, שהרי משה רבנו קיבל בסיני את הכל, גם את ה'מיסטיקה' וגם את הרציונליות. הבנה טובה של 'מורה הנבוכים' עשויה לעזור בהבנת משמעותם האמיתית של ספרים אחרים, למשל ספרי הרמח"ל".

למרות החששות שהיו במשך הדורות שמא 'מורה הנבוכים' יזיק לשלמות האמונית של לומדו, הרב בלס חושב שמי שילמד את הספר "כמו שצריך" אמונתו דווקא תתחזק. "'מורה הנבוכים' עונה על שאלות בסיסיות באמונה ומבהיר אותן. הוא נותן עומק בהבנת האמונה היהודית, וגם אני גיליתי בו דברים שחידשו לי ידיעות רבות".

מה זה ללמוד 'מורה הנבוכים' כמו שצריך?

"כמו שהרמב"ם אומר – לקרוא את כל הספר, ולא לקרוא פרק אחד וזהו, כי זה יכול לגרום לטעויות גדולות. צריך לקרוא את כל הספר הרבה פעמים, ולהעמיק בו לא פחות ממה שמעמיקים ב'משנה תורה'. כאשר מוצאים משהו אבסורדי, אסור לעבור על כך לסדר היום. על הקורא להתעמק בעניין, ולתת לרמב"ם את הקרדיט שהוא לא היה אומר משהו אבסורדי. בסך הכל צריך לזכור שזהו אותו רמב"ם שה'מגיד משנה', ה'כסף משנה' ורבים אחרים השקיעו בו חלק ניכר מהעבודות התורניות של חייהם. אחד החלקים בספרי נועד להראות כיצד להיעזר ב'מורה הנבוכים' להבנת 'משנה תורה'. חשוב לזכור שאין שני רמב"מים, אחד של 'משנה תורה' ואחד של 'מורה הנבוכים'. זה הכל רמב"ם אחד".

לתוך הספר

החלק הראשון בספר 'מנפת צוף' (ששמו רומז על מיקומו של הכולל שבראשות המחבר, פ"ת=פתח תקווה, ועל מקום רבנותו, נווה צוף) נקרא 'אדם'. ב-36 הפרקים של חלק זה מסביר המחבר שאלות מפתח בהגותו של הרמב"ם, כפי שהן נלמדות מ'מורה הנבוכים'. תחילת הדיון היא בשאלה "במה האדם אדם?" כשבהמשך הוא מגלה ב'מורה הנבוכים' את דעתו של הרמב"ם בעניין ייעודם של הפרט והכלל היהודיים. שלא כמקובל, הרב בלס טוען שדעותיו של הרמב"ם לגבי עם ישראל אינן נבדלות בהרבה משל הוגים יהודיים גדולים אחרים.

בחלק השני של הספר מכנס הרב בלס 12 מאמרים, שרבים מהם הנם בעלי פן הלכתי, המחברים בין ספריו השונים-לכאורה של הרמב"ם, 'משנה תורה' ו'מורה הנבוכים'.

בחלק השלישי מוצגת תפיסה מהפכנית בלימוד 'מורה הנבוכים' שמציג הרב בלס בקשר להבנת הסתירות שבספר. בהתאם להנחייתו המפורשת של הרמב"ם עצמו, טוען הרב בלס שהרמב"ם יצר סתירות מכוונות, שבאמצעותן הסתיר ידיעות שאינן ראויות לכל אדם. פענוח הסתירות, כמו גם רמזים אחרים המופיעים בספר, יכול לתרום לגילוי תובנות עמוקות הרבה יותר מאלו שמתגלות בפשט דברי הספר.

הרב בלס מביא 136 סתירות ב'מורה הנבוכים' (מכאן שם החלק – 'קו"ל סתרים'), פנימיות (בתוך 'מורה הנבוכים') וחיצוניות (מ'מורה הנבוכים' לפסוקים, דברי חז"ל וכתבים אחרים של הרמב"ם). הרב בלס מציג הצעות אפשריות לפענוח, שמלבד עצם הפענוח נועדו לסלול דרך חדשה בהבנת דברי הרמב"ם, בהתאם להנחיות שהוא עצמו השאיר לנו כיצד יש ללמוד את ספרו.