בשבע 214: התלמוד והמעשה

הוא היה ממייסדי היישוב היהודי בחברון וגורש מביתו בעצמונה שבגוש קטיף●פלפוליו העזים בהלכה והעוצמה בה היה קורא קריאת שמע נחרתו עמוק בלב תלמידיו הרבים. שנה לפטירתו של הרב מנחם ליברמן זצ"ל.

יואל יעקובי , ד' בחשון תשס"ז

הרב מנחם ליבמן נהג לומר שהוא נולד ביום השלום העולמי, יום סיום מלחמת העולם השניה. נראה שלא היה זה במקרה. מכריו מהתחנות הרבות שעבר בחייו: מרכז הרב, חברון, ירושלים ועצמונה שבגוש קטיף, מעידים כי הוא היה באמת איש של שלום. כבר חבריו משנותיו המוקדמות מעידים עליו כי לא שמעו ממנו מילה רעה על איש, ולמרות שהיה תלמידו של הרב צבי יהודה, היה קשור גם לתורה שיצאה מבתי מדרש אחרים.

מגאולה לגאולת חברון


את ברכת הדרך למעבר לחברון נטל הרב ליבמן מהרב הנזיר ולא מראש הישיבה, הרב צבי יהודה, בשל דילמה שעמד בפניה: מצד אחד הוא חשש שהרב צבי יהודה לא יאשר לו לעזוב את הישיבה, משום שהרב העדיף לשלוח משפחות ולא בחורים רווקים, ומצד שני כאדם שקשר עם צדיקים היה חשוב לו, הוא לא רצה לעזוב מבלי שיקבל ברכה מרבותיו
הוא נולד בירושלים בתש"ה (1945), בגאולה של פעם. המשפחות משני הצדדים היו חסידיות, והאהדה לחסידות אפיינה אותו כל חייו, גם מבלי שהשתייך רשמית לתנועה זו.

אביו של הרב ליבמן, ר' ברוך, היה "עובד ה' בתמימות", כהגדרת בני המשפחה, שעזב את עבודתו לאחר מלחמת ששת הימים ודבק בכותל המערבי כחבר במשמר הכותל. את לימודיו החל מנחם הצעיר בבית הספר הממלכתי דתי 'מוריה', שבו למדו ילדי השכונה שלא היו חלק מהעדה החרדית. בהמשך הוא עבר ללמוד בישיבת 'היישוב החדש' בתל אביב, שם החל לסלול את דרכו בלימוד התורה.

בהמשך פנה הרב ליבמן לישיבת נובהרדוק בירושלים, שבה למד שנה אחת. הצד הלאומי היה חסר לו, והוא עבר לישיבת 'מרכז הרב'. לאחר מלחמת ששת הימים יצא הרב ליבמן בחול המועד פסח תשכ"ח (1968), בעקבות קריאתו של הרב צבי יהודה, ועבר ללמוד עם בחורים נוספים מ'מרכז' בישיבת 'מתנחלי חברון'.

את ברכת הדרך למעבר לחברון נטל הרב ליבמן מהרב הנזיר ולא מראש הישיבה, הרב צבי יהודה, בשל דילמה שעמד בפניה: מצד אחד הוא חשש שהרב צבי יהודה לא יאשר לו לעזוב את הישיבה, משום שהרב העדיף לשלוח משפחות ולא בחורים רווקים, ומצד שני כאדם שקשר עם צדיקים היה חשוב לו, הוא לא רצה לעזוב מבלי שיקבל ברכה מרבותיו.

בחברון הכיר הרב ליבמן את אשתו, רחל, שעמה הקים בית ביישוב היהודי המתחדש בעיר. לבני הזוג נולדו במשך השנים 10 ילדים. בקריית ארבע-חברון למד הרב ליבמן ולימד בישיבות 'ניר' ו'שבי חברון'. בד בבד עם העמל הגדול שהשקיע בקניין תורה הוא השתתף במאבקים על ארץ ישראל, דחף להגדיל את שטח ההתיישבות היהודית בחברון עוד ועוד. הוא גם נעצר פעמים רבות.

כשהקים הרב שלמה גורן את כולל האידרא הוא הזמין את הרב ליבמן להצטרף, בתחילה כאברך, ובהמשך כראש כולל. הרב גורן, שלא בקלות היה מתפעל מלומדי תורה, העריך מאוד את גדלותו התורנית של הרב ליבמן. מספרים עליו שאמר שכל השיעור הכללי בכולל הוא רק בשביל הרב ליבמן, ורק ממנו ומקושיותיו הוא מפחד. ההתנצחות ביניהם במהלך השיעור מתוארת כאש וגופרית.

בתשמ"ד, לאחר 15 שנים בחברון, עברה משפחת ליבמן לירושלים, לשכונת גבעת שאול. לאחר פטירת הרב גורן, בתשנ"ה, סייע הרב ליבמן בהכנה לדפוס של כתבי הרב גורן וחותנו הרב הנזיר, שאליו היה קשור עוד מימי לימודיו ב'מרכז הרב'.

המשבר והצמיחה

לפני תשע שנים חיפש הרב ליבמן אתגר חינוכי חדש, ומצא אותו בדמותה של הישיבה הצעירה 'תורת החיים' בנווה דקלים. ראש הישיבה, הרב שמואל טל, מספר כי שמח כמוצא שלל רב על הנכס התורני החשוב שהצטרף לישיבה.

אלא שעוד לפני המעבר פקד את משפחת ליבמן אסון כבד. הבן, שניאור שלמה הי"ד, ממצויני ישיבת 'עוד יוסף חי' בשכם, נרצח יחד עם חברו הראל עוז בן-נון הי"ד. במשפחת ליבמן אומרים כי האבדה הגדולה של הבן, שהיה דומה לו מאוד, השאירה בו חלל גדול, וייתכן שאף קרבה את קצו.

למרות האסון הכבד, ההחלטה לעבור לגוש קטיף מומשה. משפחת ליבמן התיישבה ביישוב עצמונה, והרב החל לכהן כר"מ בישיבה. הרבנית ליבמן מספרת כי שבע השנים שבהן לימד ב'תורת החיים', עד שנתגלתה מחלתו, גרמו לו לפריחה גדולה, דווקא בגלל הבחורים הצעירים שעמם בא במגע.

הקשר המופלא בין הרב המבוגר לבין תלמידי הישיבה הצעירים הוא פרשה מופלאה בפני עצמה. הרב טל מספר על בחור שהתקשה להתאקלם בלימוד הישיבתי, והרב ליבמן דאג  לו ועודד אותו מאוד – הרבה מעבר לנורמה של ר"מים ומלמדים רגילים. הקשר חרג מכותלי בית המדרש, וכשתלמיד היה חוזר מהצבא או מתארס, הוא היה זוכה לחיבוק חם מהרב.
 

במיוחד היו חביבים עליו בירורי ההלכה עם ידידו הטוב הרב ינון משולם, איש חברון שאף הוא שימש כר"מ ב'תורת החיים' – בירורים שהיו לא אחת מגיעים לדציבלים גבוהים. פעם אחת, במהלך ויכוח, הרב ליבמן פשוט נשכב על הרצפה ואמר: "איני זז מכאן עד שתאמר לי שזו ההבנה. אתה יכול לדרוך עלי ולבטל דברי, אולם אין אלו דברי אלא דברי הרמב"ן עצמו"
החום וההתעניינות הרבה ששידר לתלמידים, גם כאלו שלא למדו אצלו ישירות, עזרו מאוד להטמיע את הערכים של אהבת התורה ועמלה שראו אצלו. כשלמד והתפלפל עם מישהו על הסוגיה היה נתון כל כולו בתוך העניין. במיוחד היו חביבים עליו בירורי ההלכה עם ידידו הטוב הרב ינון משולם, איש חברון שאף הוא שימש כר"מ ב'תורת החיים' – בירורים שהיו לא אחת מגיעים לדציבלים גבוהים. פעם אחת, במהלך ויכוח בהבנת אחד הראשונים, הרב ליבמן פשוט נשכב על הרצפה ואמר: "איני זז מכאן עד שתאמר לי שזו ההבנה. אתה יכול לדרוך עלי ולבטל דברי, אולם אין אלו דברי אלא דברי הרמב"ן עצמו".

אהבת התורה שהובילה לעמל גדול נשאה את פריה, וכשמישהו היה שואל אותו בנושא מסוים הוא היה חורז מחרוזות של מראי מקומות מתוך שליטה גדולה בחומר. גם הרב טל מציין בהתפעלות את "הידע האדיר שהיה לו בכל תחום בתורה, בראשונים ובאחרונים". ספרים רבים היו מונחים על שולחנו, גם כאלו שלומד ממוצע בבית המדרש כלל לא שמע על קיומם.

דווקא הגדלות התורנית הזו מתמיהה – כיצד לא היה מפורסם יותר, ומדוע לא כיהן בתפקיד ציבורי? במשפחתו אומרים כי במהלך חייו דווקא הציעו לו לכהן כרב יישוב, הצעות שהיו יכולות לעזור בפתרון בעיות הפרנסה של המשפחה, אך הצניעות והענווה היסודיות שלו הכריעו נגד. הוא גם חשש שלימודו יופרע, ואהבת התורה היתה מוטבעת בו כל-כך, שלא היה בכוחם של שיקולי פרנסה להפריע לכך. כנראה שהוא גם לא ראה את תפקידו בשדה הרבנות.

קריאת שמע אחרונה

אין כמעט מי שהכיר את הרב ליבמן, מכל התחנות בחייו, שקריאת שמע שלו לא נחרטה בזיכרונו. בין אם זה הרב שלמה אבינר והרב אלחנן בן-נון, שלמדו עמו לפני כ-40 שנה, ובין אם זה ילד קטן, תלמיד בתלמוד תורה עצמונה. כולם זוכרים את השאגה האדירה, מרטיטת הלבבות, שבה אמר "שמע ישראל". גם תפילתו היתה באותו אופן. הרב אבינר מספר איך בצעירותו היה הרב ליבמן אומר כל מילה בכוונה, ואם לא הצליח לאמרה בכוונה היה חוזר עליה שוב ושוב.

כשלושה חודשים לאחר גירוש יהודי גוש קטיף נלקח הרב ליבמן לבית עולמו, בערב שבת פרשת לך לך, לאחר שבנו שישב ליד מיטת חוליו סיים את אמירת שיר השירים. הוא נקבר בהר הזיתים, בהתאם לצוואתו, שבה ביקש להיטמן סמוך ל"מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל ובנו, שזכיתי ללמוד תורה מפיו וממש החייני בעולם הזה, מרן הרב צבי יהודה זצ"ל".

אזכרות לרב מנחם ליבמן זצ"ל ייערכו אי"ה בליל י"א במרחשוון במרכז הרב, במעמד הרב אברהם שפירא, וביום י"א במרחשוון בישיבת 'תורת החיים' ביד בנימין.