חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 217ראשיהפצה

הגדר טובה לקבלנים - בגליון השבוע

כאילו מאחורי הגדר של עזה משגשגת שלווה פסטורלית, מתנהלות בימים אלה עבודות עפר נמרצות לקראת הקפתם בגדר של יישובים מרכזיים בשומרון ובגוש עציון, בעלות של מאות מיליונים.
15/11/06, 22:50
חגית רוטנברג

כך מתכוונת מדינת ישראל לשמור על ביטחונו ורווחתו של האזרח היהודי המתגורר מעבר לקו הירוק: הערבי מהכפר הסמוך יוכל לירות עליו בנשק קל הישר לתוך הבית; את דרכו למרכז הארץ הוא יעשה דרך כביש שעובר בין כפרים ערביים עוינים במיוחד; עתודות הקרקע של היישוב בו הוא גר יופקעו ממנו; הוא לא יוכל לבקר את ילדיו הבוגרים המתגוררים בגב ההר, וגם הוואדי היפהפה שמשתרע מתחת לבית שלו יושחת כליל. אם כל אלה לא יסייעו בשמירה על הביטחון, תתקדם המדינה צעד נוסף קדימה ותעתיק את מגורי האזרח לקופסאות קרטון המכונות 'קראווילות' במרכז הארץ. 


סא"ל (מיל') יאיר הלר: במקום כביש 55 בו אנו נוסעים עכשיו, מתוכננת להיסלל דרך חלופית שתהיה מעבר צר בלב שני כפרים ערביים גדולים ועוינים. אלה הם כפרים עם היסטוריה נכבדה של מחבלים ומעשי טרור על הכבישים ובתוך היישובים. הדרך תהיה פשוט מופקרת מבחינה ביטחונית"
בתקופה האחרונה מתעוררים תושבים מהשומרון בבוקר לקול עבודות הדחפורים שבונים את גדר ההפרדה מאחורי ביתם ממש. כשראו בעיניהם את צעדי הענק בהם מתקדמת הכנת התשתית לגדר, הם התעוררו באמת. המאבק נגד בניית הגדר באזור השומרון וגוש עציון תופס תאוצה בימים אלו, במקביל להכשרתם של התשתיות לגדר, מטר אחרי מטר. הסערה הנוכחית מתחוללת סביב קטע הגדר שבין מעלה שומרון לקרני שומרון. תכנית 'חמש האצבעות' של מנהלת הגדר משרטטת תוואי מפותל ועקלקל לאורך השומרון, שאמור להכניס אל תוך תחומי הגדר חלק מהיישובים ובכך לחברם אל הגדר שהוקמה סמוך לקו הירוק. אלא שהתוואי המתוכנן עוטף את אותם יישובים בטבעת חנק, והופך אותם למעין מובלעת בלב שטח ערבי עוין, שככל הנראה לא יהיה בשליטת צה"ל בעתיד. הדימיון למצב ששרר במשך שנים במובלעת ציר כיסופים וגוש קטיף מעלה חששות מצמררים.

הגדר מזיקה לביטחון

האצבע שתוחמת את קרני שומרון, את עמנואל ואת קדומים תפגע קשות בביטחון התושבים ובאיכות חייהם, מסביר סא"ל (מיל') יאיר הלר, תושב קרני שומרון, ששימש במשך 7 שנים קצין ההגנה המרחבית של אזור השומרון. "דני תרזה, יוזם ומתכנן הגדר, אמר במפגש ראשי מועצות שהמניע לבניית הגדר הוא שיפור מצב הביטחון. הטענה הזו מופרכת מיסודה - אין אצלנו כרגע שום בעיית ביטחון. לכל יישוב יש מערכת הגנה היקפית שכוללת גדר, תאורה וסיורים של חיילים ואזרחים מחוץ ליישוב. בניית הגדר תפגע בכל המערך הזה". אחת הבעיות המרכזיות בתוואי הגדר, אומר הלר, היא העברת כביש 55 - ציר מרכזי הנמתח בין קלקיליה לשכם ומחבר בין היישובים היהודיים באזור - לידיים פלשתיניות. ההשלכה תהיה קודם כל על נגישות התושבים למרכז הארץ ולשאר היישובים באזור. "במקום כביש 55 בו אנו נוסעים עכשיו, שעוקף את הכפר העוין עזון ויש מוצב צה"לי שמגן עליו, מתוכננת להיסלל דרך חלופית שתהיה מעבר צר בלב שני כפרים ערביים גדולים ועוינים, עם היסטוריה נכבדה של מחבלים ומעשי טרור על הכבישים ובתוך היישובים. הדרך תהיה פשוט מופקרת מבחינה ביטחונית".

השלכה נוספת של איבוד השליטה היהודית על הציר היא יצירת רצף פלשתיני מקרני שומרון עד העיר שכם, המוגדרת בצה"ל כבירת הטרור בשומרון. "צה"ל לא יוכל להיכנס עוד לשכם, והמשמעות היא שהטרור משם יתקרב מאוד לקו הירוק, וטווח הקסאמים לערי המרכז יצטמצם. בשטח שמחוץ לקו הירוק ניאלץ להתמודד עם עלייה משמעותית במקרי ירי, מטענים וחטיפות". אותו כביש גם עובר מול ה'בטן הרכה' של היישוב קרני שומרון: סמוך אליו ממוקמים מוסדות החינוך, הקניון ושכונות הקרוונים, שייחשפו לאש פלשתינית. תוואי הגדר שסביב היישוב עובר במרחק 300 מטר בלבד מהבתים, כך שניתן יהיה בקלות לירות בנשק קל דרך גדר התיל לתוך בתי התושבים.

הלר צופה פגיעה קשה במרקם החיים: האזור המגודר יהיה מנותק מהאצבעות המגודרות האחרות, כמו אריאל, ובכך תימנע מהתושבים הנגישות לגב ההר ולכיוון עלי ועפרה. "הרבה מבני הדור השני שלנו גרים באזור גב ההר ולא נוכל להגיע אליהם. אי אפשר יהיה גם להגיע ללימודים במכללת אריאל ולהיעזר בשירותים אחרים שניתנים באזור זה". הוצאתם של יישובי גב ההר אל מחוץ לגדר תחרוץ גם את גורלם הם: באין נוכחות צה"לית באזור, הטרור יוכל לפגוע בהם באין מפריע. מבחינה פוליטית, היישובים שמחוץ לגדר מיועדים לעקירה כבר בשלב הראשון של ביצוע ההתכנסות.

הגדר גם משאירה בחוץ קרקעות ששייכות לעתודת היישוב, ובכך מונעת את המשך הבנייה וההתפתחות שלו בעתיד. "אם הממשלה רוצה להשקיע כספים ביו"ש, שתשקיע את המיליונים של הגדר בבנייה ופיתוח של היישובים ולא בבניית גדר שמהווה מפגע ביטחוני חמור", אומר הלר.

למרות כל אלו, נראה שקבלני הגדר עובדים כאחוזי אמוק: כיוון שהתווי לא מאושר בשלמותו, נבנית הגדר במקוטע, בהתאם לקילומטרים הבודדים שמקבלים אישור מעת לעת, ללא שום קשר בין קטע לקטע.

מכינים עתירה לבג"ץ

ההתנגדות לבניית הגדר מאחדת סביבה את היושבים משני העברים: ערביי עזון וכפר לקיף הגישו לא מכבר עתירה לבג"צ נגד הגדר, שלטענתם עוברת דרך קרקעותיהם ופוגעת בגישה שלהם לעצי הזית. בפסק דין שניתן לפני כשבועיים דחה בג"צ, בהרכב השופטים ברק, בייניש ופרוקצ'יה, את העתירה בטענה כי הערבים זוכים לפיצוי הולם על כל נזק מהנזקים שמנו, וכי מיקום הגדר נכון מבחינה ביטחונית בהתאם לחוות דעתו של צה"ל. "ההחלטה הזו גרמה לנו להבין שהנכון ביותר הוא להשקיע את מרצנו בשכנוע המערכת הצבאית לרדת מעניין הגדר", מסביר עו"ד מיכאל טפלו, תושב גינות שומרון וחבר בוועד הפעולה נגד הגדר. בימים אלו שוקדים אל"מ (מיל') מוטי יוגב ויאיר הלר על הכנת חוות דעת ביטחונית המוכיחה כי הגדר תפגע קשות בביטחון. חוות הדעת תועבר לצה"ל ולפוליטיקאים בתקווה שישנו את דעתם ויבינו שיש לעצור את הבניה, אומר טפלו. "אחרי הגירוש שמענו הרבה אלופים שאומרים 'טעינו'. אבל החוכמה היא להגיד 'טעינו' רגע לפני הביצוע. אנחנו מצפים מצה"ל לומר עכשיו לראש הממשלה שאחרי הערכת מצב ביטחונית מחודשת ובעקבות ההתנתקות והמלחמה בלבנון, הגדר תפגע בביטחון".

בשבוע הקרוב מתכוונים התושבים להגיע לכנסת ולהציג את טיעוניהם בפני הח"כים. גם לח"כים מהשמאל מכינים טיעונים שיתקשו לעמוד בפניהם: "הם הרי דורשים שימוש יעיל בכספי הציבור, ומחפשים איפה לחסוך בתקציב. הפסקת העבודות על הגדר תחסוך לקופת המדינה מאות מיליונים. רק באזור שלנו מדובר על 30 ק"מ של גדר, כאשר עלות כל ק"מ היא בין 8 ל-10 מיליון שקלים", מסביר טפלו. במידה והמערכות הקיימות לא ישנו את גישתן, מתכוונים התושבים להגיש עתירה לבג"ץ שתכלול את הנימוקים הללו.

לעצור את הגדר

למרות שהמאבק מתרכז בימים אלו מול הכנסת וצה"ל, בוועד הפעולה, שבמרכזו פעילי הסניף המקומי של הארגון החדש 'מגיני ארץ', מבטיחים גם פעולות נמרצות בשטח בעת הצורך. חברת הוועד, שרה דולב מקרני שומרון, ארגנה את ההפגנה הראשונה בחוה"מ סוכות, בה השתתפו כ-200 מתושבי היישוב שהפגינו מול הטרקטורים הכבדים. דולב משדרת אופטימיות ומבטיחה מאבק נחוש: "כרגע המטרה שלנו היא קבלת החלטה פוליטית נגד הגדר, ואנחנו עדיין בשלב של לעורר את הציבור. יש לנו הסכמה עקרונית למאבק מצד ראש המועצה המקומית, וקיבלנו גם לגיטימציה ממועצת יש"ע. להפגנות בשטח ופעולות נוסח השבתת הכלים אף פעם לא מאוחר. אם נצטרך נעשה זאת, ואז יתגייסו לכך כל תושבי הסביבה שייפגעו מהגדר".

נכון להיום שותפים למאבק נגד הגדר גם תושבים ביקיר, קדומים, עמנואל, מעלה שומרון ואפרת שבגוש עציון. בסוף השבוע יתחיל הוועד בהחתמת אזרחים על מכתבים בנושא שיישלחו לרוה"מ, שר הביטחון וח"כים מהימין ומהשמאל.  
 
עו"ד מיכאל טפלו מדבר בלהט על כך שתם העידן של "להציל מה שאפשר". לדבריו, במיוחד אחרי הכישלון בגוש קטיף, המאבק יהיה נטול פשרות: "המאבק הוא לעצור את הגדר לגמרי. אחרי שנה של חשיבה בעקבות הטראומה בגוש קטיף, אני מרגיש שהפסדנו כי לא נכנסנו למאבק במאה אחוז. אלו שאמרו "להציל מה שאפשר" לגבי הגדר, גרמו לכך שהתחילו פשרות ונגיסות בשטח שלנו, עד שעכשיו מתגלה המפלצת שנוצרה מכך. במאבק על א"י אין פשרות". טפלו מעדיף להישאר מחוץ לגדר, כיוון שחיים בתוך הגדר ממילא יאפשרו למחבלים לירות לתוך ביתו. הוא גם מסביר שיש סיכוי למאבק, כיוון שקטעי הגדר מנותקים כעת זה מזה, וכי מדובר רק בגדר תיל ולא בבטונדות.

מוטב להיות בפנים


הרצל בן-ארי, ראש מועצת קרני שומרון: "מדובר ביישוב מורכב מבחינה אידיאולוגית. יש כאלו שבאו לפה מטעמים של דיור זול או איכות חיים. הגדר מספקת להם תחושת ביטחון עתידי, ולכן חשוב להם להישאר בתוכה. להערכתי, רוב התושבים מעדיפים שלא תהיה גדר בכלל, אך הם לא ייאבקו על כך"
כמו בכל מאבק, גם למאבק על הגדר יש אופוזיציה. ראש מועצת קרני שומרון, הרצל בן-ארי, מדבר בחריפות נגד עצם קיומה של הגדר, אולם טוען שבמציאות בה הגדר קיימת - מוטב ליישוב להישאר בתוכה. "בתכניות העתידיות של מדינת ישראל נישאר כגוש התיישבות בתוך הגדר. המלחמה צריכה להיות על שינוי התוואי והרחבתו, באופן שיאפשר לנו לחיות כגוש ולא על חבל תליה". על טענותיהם של מארגני המאבק אודות הסכנות הטמונות בגדר, אומר בן-ארי כי הם לא מכירים את כל העובדות והנתונים. הוא מוסיף גם כי "מדובר ביישוב מורכב מבחינה אידיאולוגית. יש כאלו שבאו לפה מטעמים של דיור זול או איכות חיים. הגדר מספקת להם תחושת ביטחון עתידי, ולכן חשוב להם להישאר בתוכה. להערכתי, רוב התושבים מעדיפים שלא תהיה גדר בכלל, אך הם לא ייאבקו על כך". בן ארי סבור כי למרות שהגדר היא טעות היסטורית, ההישארות בתוכה תאפשר את התפתחות היישוב.
אבל התוואי מפקיע מכם חלק מקרקעות המתאר.

"יש לנו עוד עתודות. אני יכול לבנות 4000 יחידות דיור מחר בבוקר, ולהכשיר קרקעות נוספות. הצלחנו גם לכלול את איזור התעשייה בתוך התוואי, וזה הישג חשוב".

המחשבה שמרגיעה חלק מהתושבים, כאילו הישארות בתוך הגדר תעניק תעודת-ביטוח לעתיד היישוב, מקוממת את עו"ד טפלו, שנתמך בתקדים יישובי צפון רצועת עזה: "גם הם היו בתוך גדר, והשטח בינם לבין אשקלון היה נקי מערבים, שלא כמונו, ובכל זאת הם פונו. הגדר לא תציל את ביתו של אף אחד. היא בסך הכול צעד ראשון להתכנסות, ואותנו יעקרו בשלב השני".

בקדומים נפל האסימון זמן קצר לאחר הגירוש. ראש המועצה, דניאלה וייס, כינסה ישיבת מועצה בה הוחלט פה אחד על קו המתנגד לגדר. בקרב התושבים היו שחשו עדיין, כתוצאה מטראומת הגירוש, שמי שיישאר בתוך הגדר כאילו זכה בפיס, והשאר יזכו לגורל דומה לאחיהם בגוש קטיף, כך מספרת אסתר כריש, סגנית יו"ר מועצת קדומים. "כינסנו את התושבים, הבאנו מומחים ומפות, הצגנו את הנתונים, ובסוף הערב היתה אווירה חד משמעית נגד הגדר". המועצה העתיקה את משרדיה לפארק התעשייה בראון, שנמצא מחוץ לתוואי הגדר, כאמירה ברורה של קדומים המסרבת להפקיר את צפון השומרון וגב ההר. למרות שבקדומים אין עדיין סימנים לעבודות או אפילו תוואי מוגדר ומאושר, אומרת כריש, ישנה חבירה מוחלטת למאבקם של השכנים בקרני שומרון. "בעיית כביש 55 משותפת גם לנו. מעבר לכך, יש כאן מאבק עקרוני על השליטה בשטחים במרחבי השומרון. הגדר חונקת לנו את העתודה, ובמציאות כזו נעדיף להיות מחוץ לגדר".

השבוע התעוררו גם תושבי אפרת, וגילו לתדהמתם את הדחפורים עובדים מעבר לחלון. המצוקה הביטחונית וההתיישבותית, והניתוק ממזרח גוש עציון שתגרום הגדר באזור זה, דרבנו באחת את נדיה מטר, תושבת אפרת ומנהיגת 'נשים בירוק', לצאת למאבק בדקה ה-90. "אמנם מאוחר, אבל אנחנו לא מתייאשים ומאמינים שאפשר עדיין לעצור את הגדר", היא אומרת. "אנחנו בקשר עם הוועד של קרני שומרון ורוצים לשתף פעולה עם כל היישובים שנמצאים באותה בעיה. רק איחוד הכוחות יוכל להניב פירות".

בשבת הקרובה יתקיימו סיורים רגליים לתושבים על מנת להכיר את העובדות בשטח, ובמוצ"ש יתקיים כנס חירום לתושבי אפרת. כרגע מדובר רק על עבודות הכנה, כגון עקירת עצים והכשרת הקרקע לתשתית, אולם לאורך כביש המנהרות כבר ניצבות הבטונדות שיהוו חלק מהגדר.

מטר מבכה את התרדמת שאחזה בתושבי גוש עציון עד כה, ומפנה אצבע מאשימה לראשי המועצות. לדבריה, הם עסקו במדיניות של מזעור נזקים, וזכו אמנם להישגים מסוימים בבג"צים שהגישו, אולם מאידך הם דיכאו את יוזמות התושבים למאבק כולל נגד קיום הגדר. היא מאשימה את מועצת יש"ע בשתיקה לנוכח בניית הגדר: "במשך שנתיים הם שתקו. הם לא הסכימו להיאבק נגד הגדר אלא רק למזער נזקים. בשביל מה צריך את מועצת יש"ע אם היא שותקת לנוכח הפקרת יישובים ושטחי א"י?"

ליברמן נגד הגטו

בנצי ליברמן, ראש המועצה האזורית שומרון ויו"ר מועצת יש"ע, דוחה את האשמותיה של מטר מכל וכל. "את בניית הגדר, כפי שמנחה המדינה, איננו יכולים לעצור". ליברמן סבור שמי שחושב שאפשר לנצח במאבק כזה לא למד כלום מהעבר. "חכמת המעשה היא לדעת מה אני יכול לעשות ומה לא נכון לעשות. אני גם לא ראיתי את ההצלחה הגדולה של אנשי גוש עציון במאבק שלהם, וביקורת תמיד תהיה".

עם זאת, גם ליברמן מתנגד בחריפות לרעיון הגדר. לפני כחצי שנה הוציא מכתב נגד הגדר מטעם המועצה האזורית שומרון, שנשלח לרוה"מ ולשר הביטחון. לפני כשלושה חודשים ערך מסע הסברה בין השרים והסביר, כל אחד לשיטתו, את חסרונות הגדר. "אמרתי להם: גם לשיטתכם שמדברת על השארת גושי התיישבות, הרי צריך לשם כך מרחב אורבני נורמלי ולא חתיכת גטו. אתה רוצה לתת לי ביטחון? אני מוותר על הביטחון ועל הגדר. מי שחי פה לוקח סיכון מחושב ממילא".
 

יו"ר מועצת יש"ע בנצי ליברמן: "אמרתי לשרים: 'גם לשיטתכם שמדברת על השארת גושי התיישבות, הרי צריך לשם כך מרחב אורבני נורמלי ולא חתיכת גטו'. אני מקווה שנצליח לעצור את החלק העיקרי של הגדר. יש מקומות בהם הדברים כבר מבוצעים, אבל ניאבק שלא ייעשה יותר מזה, והשאר יושלם באמצעות פתרונות ביטחוניים חלופיים"
לדברי ליברמן, הוא הצליח להגיע להבנות עם הצבא, לפיהן מוכן צה"ל לאמץ את גישת הפתרונות האלקטרוניים לצורך הגנה על היישובים. "אני נפגש עם כל מי שאפשר ופועל בכל כיוון. בזמן הקרוב גם נתחיל בפעילות ציבורית רחבה יותר". ליברמן סבור שיש סיכוי למאבק, לאור התמשכות הביורוקרטיה באישור קטעי הגדר השונים. "אני מקווה שנצליח לעצור את החלק העיקרי של הגדר. יש מקומות בהם הדברים כבר מבוצעים, אבל ניאבק שלא ייעשה יותר מזה, והשאר יושלם באמצעות פתרונות ביטחוניים חלופיים". 
   
גם ח"כ אורי אריאל, שמסייע למאבק בגדר מתוך הכנסת, תומך בפתרונות האלקטרוניים. לדבריו, הם זולים יותר, מעניקים ביטחון רב יותר ולא חונקים את ההתיישבות ואת הנגישות באזור. אריאל משוחח עם ח"כים ושרים בנושא ואומר כי דבריו בהחלט נשמעים. הדרישה שלו ממערכת הביטחון היא לעצור את העבודות באופן מיידי על מנת שלא ייווצרו עובדות בשטח. "במקביל, עלינו להכין תכנית חלופית שתיתן מענה ביטחוני ליישובים".

כחלק מהעבודה המשותפת עם ראשי המועצות, קיימה סיעת איחוד הלאומי-מפד"ל השבוע סיור באזור בניית הגדר בגוש עציון, על מנת ללמוד את הנתונים ולהחליט על המשך צעדיה.

במהלך הסיור, שהתקיים ביום ג' השבוע, דווח לחברי הסיעה כי ערבים מאיזור בית לחם בונים מאחזים חדשים מערבית לגדר ההפרדה, בתוך השטח המיועד להיות בשליטת ישראל, כדי לקבל בבוא היום אזרחות ישראלית.

סגן ראש המועצה האזורית עציון, יאיר וולף, סיפר כי מאות ערבים בונים בניה בלתי חוקית במרכז הגוש, וכי צה"ל לא פועל לסלק אותם משם ולהרוס את המבנים הבלתי-חוקיים, למרות שכבר הוצאו נגדם צווי הריסה.

מנגד, התגלה כי הממשלה איננה מתירה לבנות בשטח העיר אפרת אף לא יחידת דיור אחת. "רבים מהדור הצעיר באפרת עוזבים כיוון שאין להם כאן מקום לגור בו. אפילו שני בניי עזבו, למרות רצונם העז להישאר", סיפר ראש המועצה המקומית אפרת, אלי מזרחי.