חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 219ראשיהפצה

החשמונאים, הסיפור האמיתי - תרבות ופנאי (ספר)

'מגילת חנוכה' של חגי בן ארצי עושה סדר בסיפורי החשמונאים ומוכיחה שהם אקטואליים יותר מתמיד.
30/11/06, 20:15
עפרה לקס

"מגילת חנוכה"/ דר' חגי בן ארצי, הוצאת ספריית בית אל, כריכה רכה, 64 ע'

"המגילה הזו חיכתה 2000 שנה", אומר ד"ר חגי בן ארצי על החוברת שהוציא לקראת חנוכה. "אחרי מרד החשמונאים נכתבו ספרי החשמונאים, שתיעדו את המרד. בזמנו עם ישראל לא הסתפק באכילת סופגניות בחנוכה, אלא ישב וקרא את הספרים, למד על הגבורות ועל המלחמות".

כמה מאות שנים אחרי אירועי מלחמות החשמונאים, התרחש מרד בר כוכבא שהסתיים במפח נפש, בכישלון עצום ובעיקר באסון לאומי. כדי שלא לעורר כל מחשבות על מרד בעם ישראל, מספר בן ארצי, גנזו את ספרי החשמונאים, ואת מקומם בתוכן של חג החנוכה תפסה 'מגילת אנטיוכוס' המבוססת על אגדות וסיפורי עם.

במשך כל שנות הגלות השתמרו ספרי החשמונאים דווקא במוסדות הכנסיה הנוצרית, ובימי קום המדינה, כשהתנועה הציונית תרה אחר אתוס של גיבורים יהודיים, היא פנתה אליהם.

בהוראת ההסתדרות הציונית תורגמו ספרי החשמונאים בידיו של החוקר אברהם כהנא, אבל בשל אריכות הדברים והשפה המסובכת הם לא נקלטו בבתי הספר. בן ארצי, המלמד כבר שנים מורים להיסטוריה, שולח אותם כל שנה ללמד את תלמידיהם את ספרי החשמונאים והם חוזרים אליו בהבעת ייאוש.

לפני מספר שנים החליט בן ארצי להרים את הכפפה וללקט מתוך ספרי החשמונאים ומתוך ספרות חז"ל את סיפורם של החשמונאים, באופן שיישען כמה שיותר על אדנים מדעיים והיסטוריים מצד אחד, ומנגד, ייתן ביטוי לרוח היהודית שנשבה מכיוונם של החשמונאים. בן ארצי השתדל לשמר את הפסוקים מספרי החשמונאים, לפעמים ציטט אותם במדויק ולעתים בעיבוד קל, כדי לקרב את הסיפור אל תלמידי בית הספר וכן, גם למבוגרים.

מדהים לחשוב שאנחנו, המבוגרים, מעדיפים לעסוק בחנוכה ברעיונות הנשגבים (והחשובים!) הקשורים בהפצת האור ובחשכת יוון, בהעלאת הגוף אל מקום של קודש ובוורטים עמוקים נוספים, בזמן שהסיפור הבסיסי של חנוכה לא נהיר לנו. האמת? רובנו לא ממש יודע מי היה אנטיוכוס ושהוא בעצם נפטר באמצע המאבק של החשמונאים, שחנוכת בית המקדש פלוס מציאת הכד הקטן היתה בעיצומו של סיפור כינון המדינה החשמונאית ולא בסופו, ושההנהגה עברה מיהודה אל יונתן וממנו אל האח שמעון. את כל אלה, ופרטים חשובים נוספים מגוללת המגילה.
 
בתום עבודה מאומצת הוציא בן ארצי תחת ידו חוברת מחולקת לשמונה פרקים, אחד לכל ימי החנוכה. החוברת מספקת תמונה רחבה על מאורעות החשמונאים במשלב שפה גבוה אך קריא, הנשמר בדרך כלל ברמה אחידה. בן ארצי קירב את השפה לרמה מובנת אך לא בירר את המושגים לרמת כפית בפה, ובכך מגרה את הקורא להתעניין ולהעמיק במושגים ובשמות הגיבורים המוזכרים בה.

בקריאה במגילה יש גם משום חיזוק רוח הגבורה היהודית. בניו של מתתיהו, זה ידוע, יצאו נגד גזירות השמד והמוטיבציה שלהם היתה דתית, אבל נאומיו היפים של יהודה לחיזוק צבאו הם בעלי ערך מוסף מיוחד ובמקרה גם אקטואלי: "אין לא-לוקים מעצור להושיע ברוב או במעט,לא חיילים רבים ולא נשק כבד מביאים את הניצחון במלחמה, אלא רוח של גבורה שבאה מן האמונה. אנחנו נלחמים בעד עמנו ותורתנו והם באים אלינו בגאווה ובזדון... א-לוקי אבותינו לא יעזבנו. הוא יגף אותם מפנינו. קומו אחי וצאו להילחם בלי פחד".

לאחר המלחמה בקיץ האחרון, מרגיש בן ארצי שהנאומים מקבלים משנה תוקף :"אין משמעות לגבורה אם היא לא באה מתוך האמונה. בלי המקורות של הרוח, לא תעזור כל הטכנולוגיה".

את החוזה להוצאת החוברת חתם בן ארצי ביום חמישי, יומיים לפני שסגן אלוף עמנואל מורנו נהרג בקרב בלבנון. בן ארצי, שהיה מורה של מורנו בתיכון הרטמן אומר שמגילת חנוכה חיכתה לקצין המצטיין הגיבור והעניו, והיא גם מוקדשת לו.

"המשפט הזה, של יהודה המקבי שרוח של גבורה, הבאה מן האמונה היא זו שמביאה את הניצחון, הוא בדיוק עמנואל. כל מכריו אמרו עליו, שככל שהוא התחזק באמונה, כך נשר ממנו הפחד וגדלה היכולת המבצעית שלו. עמנואל כמו קצינים וחיילים אחרים במלחמה הזאת, מסמלים היום את רוחו של יהודה המקבי ואחיו".

ofralax@gmail.com