בשבע 219:מכתבים

קוראי העיתון , ט' בכסלו תשס"ז

מייבשי הביצות חבשו כיפות/ ד"ר גדעון ארליך, נגוהות

שתי הערות לפרופ' בן-שלמה:

א.   לגבי שימוש בהרצאה ככלי להפצת דעות אישיות. לפני 50 שנה למדתי במדרשית נועם מחשבת ישראל מפי הרב ישראלי. הרב הביא שפע דעות בכל נושא, מבלי להעדיף דעה על רעותה. אנו התלמידים לא ידענו כלל שהוא היה מקורב לרב קוק.

ולהבדיל, הרציתי בבר-אילן מיד אחרי הרצאה של פרופ' אסא כשר שהוזכר בכתבה. ואמנם, על הלוח נשארו טיעונים בלתי תקפים בעלי מסר ימני נלעג  פרי-רוחו של כשר, ואחרי כל טיעון הוכחה שהטיעון לקוי.

ב.  הפרופסור בן שלמה מצוטט ש"אלו שבנו את המדינה היו אנשים חילונים, הם ייבשו את הביצות , הם מתו ממלריה" , ומדגים בכך שגם אדם ביקורתי כמותו יכול להאמין בשקר שחוזרים עליו פעמים רבות. בערך 'חדרה' שבאנציקלופדיה אריאל מובא התקנון של החלוצים מייבשי הביצות  בחדרה. נקבע שמי שיעבור על מצוות התורה יוזהר ואם ימשיך – יורחק.  גם כל שאר מיישבי המושבות היו דתיים בלבד.
 
איפה הפרגון לחודש הארגון? (בתגובה לשאלת השבוע, גיליון 218)/ מרים בר, פתח תקוה

כשקיבלנו השבוע את עיתון "בשבע" ציפתה בתי לראות מאמרים וברכות ל"בני עקיבא" או לפחות לראות תזכורת לגבי השבת או שם השבט החדש.

אבל לא היה דבר מלבד המשאל: "בני עקיבא - מועדון חברתי, או תנועה חלוצית מגשימה?".

בתי לא התעמקה בדבר, עזבה והלכה לעיסוקיה. בימים האחרונים היא עסוקה בעשייה מבורכת, ולא היא לבד. ההתרגשות גדולה והשמחה הנלווית גם כן. חודש הארגון ושיאו השבת הזאת, הן השיא של העשייה שלהם - של העשייה מאהבה.

בעוד המדריכים והחניכים עושים ימים כלילות כדי להכין את שבת הארגון, עסקו בעיתון במשאל אם זאת בכלל עשייה חשובה או לא.

"בני עקיבא" - החולצה הלבנה והחצאית הכחולה, העניבה עם הסמל. כל אלו דברים נפלאים הזכורים לי מימי ילדותי בתנועה. המיפקד שבו עמדנו יפה כל כך מביטים בכבוד בקומונר שהגיע ועמד מולנו בביטחון - חולצה לבנה, מכנסי החאקי הבהירים והעניבה, כמובן. עמד מולנו סקר אותנו ובירך אותנו: "ה' עימכם!". ומצעד הלפידים בשמחת תורה, כמה עשייה יש רק בהליכה יפה וצנועה זאת!

אז היום כבר אין נח"ל. לא הולכים להקים גרעין כהמשך לתנועה. אבל יש עשייה רבה אחרת. כשבתי מספרת לי בעיניים נוצצות על החניכה שהחליפה את המכנסיים לחצאית, או על החניך שלמד לרוץ כשהוא תופס את הכיפה חזק כשידו על ראשו שלא תשמט, על חניכות שמעדיפות פעולה בסניף על תוכנית אווילית בטלוויזיה, זאת לא הגשמה?

הרביצו, אז מה (בתגובה לידיעה במקבץ החדשות, גיליון 218)/ אדוה נוה, שערי תקוה

תמהני על הדרישה מהרמטכ"ל להקפיא את מינויו של תא"ל יוסי בכר בגין הכאת נער בשא-נור. הרי כבר בעת ההפגנות נגד ה"התנתקות" נהגו שוטרים באלימות קשה נגד אזרחים, ביניהם נערים ונערות, ולא רק שלא נעשה נגדם דבר, הייתה הרגשה שיש מישהו שאולי מעודד בקריצת עין אלימות זאת. החשד מתחזק נוכח העובדה שניצב ניסו שחם קודם בתפקידו. גם איש מכוחות היס"ם והמג"ב שהפעילו אלימות קיצונית נגד נערים ונערות בעמונה לא הועמד לדין. נוכח מקרים אלו, מה רוצים מתא"ל בכר - הוא 'בסך הכול' היכה רק נער יהודי אחד.

מעניין כיצד היתה הפרקליטות מגיבה לו היה מדובר בנער ערבי, ובתלונה שהיתה מוגשת על ידי יוסי שריד או שלום עכשיו.

להישאב לביצה/ אברהם ריינר, באר שבע

מפקד לח"י מספר בזיכרונותיו כי בניגוד להגנה ולאצ"ל שניסו להחדיר אנשים למנגנוני השלטון הבריטי לשם איסוף מודיעין, הם – לח"י – נמנעו מכך, עקב החשש שהסיטואציה הנפשית המורכבת בה חי איש מודיעין כזה יכולה בסופו של דבר להביא נזק יותר מאשר תועלת.

אני נזכר בדברים אלו כשאני קורא בשנית את הראיון עם עו"ד נזרי שהתפרסם כאן. בק"ן טעמים מכשיר העו"ד כל מעשה נבלה של הפרקליטות.

מי שקרא על המקרים המפורסמים של אנשים ששיתפו פעולה בפעולות נגד בני עמם, ולא הבין את המכניזם של התופעה העגומה הזאת, יוכל לראות כאן אחד משישים שלה. המציאות בה "אחד משלנו" נשאב ונהיה חלק - אולי בלי להרגיש – מאותו גוף שנוטל חלק כל כך פעיל במלחמה התרבותית שמתנהלת כאן במלוא עוזה בין "הישראלים ליהודים" ומצדיק עד את פעולותיו, מהווה תמרור אזהרה בולט!

ולסיום הערה קטנה: תעשו לנו טובה, כל אלה החיים למען האידיאלים הצרופים ולא למען הכסף: עורכי הדין הסובלים כל כך בעבודתם למען המולדת הקדושה, אותו זמר מוכשר חובש כיפה שחושב שהוא עושה טובה לקב"ה כל פעם שהוא מופיע בחו"ל ולא מחלל שם את השבת – תעשו מה שאתם רוצים, תרוויחו כמה כסף שאתם רק יכולים, ותפסיקו להתגאות ולשחק את המסכנים שסובלים  בגלל שהם כל כך אידאליסטיים.

צימוקים לשבת/ משה טאו, רחובות

 דממה במשטרה.
שתיקה בסלע

 ההסתדרות: נשבית את חלוקת המכתבים והחבילות.
אין דוור.

הבהרה

פרופ' יוסף בן-שלמה שימש כראש החוג לפילוסופיה-יהודית באונברסיטת תל-אביב ולא כפי שפורסם.