בשבע 221: שאלת השבוע

אנשים שהמערכת בחרה , כ"ג בכסלו תשס"ז

סימון הקו הירוק בספרי הלימוד – החלטה נכונה או פוליטזציה של החינוך?

החלטה פוליטית אינה בהכרח מגונה/ ח"כ אורית נוקד העבודה, חברת ועדת חינוך בכנסת

החלטתה של שרת החינוך, יולי תמיר, להוסיף את הקו הירוק למפות המופיעות בספרי הלימוד, כמו הרבה החלטות אחרות של אישים פוליטיים אחרים, היא בסופו של דבר החלטה בעלת גוון פוליטי. זאת בדיוק כשם שהימנעות מהכללת הקו הירוק במפות בספרי הלימוד היא החלטה בעלת גוון פוליטי מובהק. אבל לא כל החלטה פוליטית היא בהכרח החלטה מגונה. כדי לבחון את צדקתה של החלטה כזו או אחרת עלינו לבחון האם ההחלטה תורמת לשיח והאם היא מרבה דעת או שמא ההחלטה מונעת מידע וידע מהתלמידים ומעוותת את תמונת המציאות.

התשובה ברורה – החלטת השרה מוסיפה אינפורמציה חיונית לתלמידי ישראל, תלמידים אשר חיים בצל הסכסוך הישראלי-ערבי. עוד בטרם מגבשים ומעצבים עמדה בנוגע לסכסוך אשר מלווה דורות של ישראלים מִקּוּם המדינה ועד ימינו, טוב וחשוב לדעת על מה מדברים. הקו הירוק אשר מותח את הגבולות של מדינת ישראל עד לשנת 67' הוא אבן יסוד בהבנת הסכסוך עם שכנינו הערביים. לאחר רכישת יעד בסיסי זה יעצבו, מן הסתם, התלמידים את עמדתם בהתאם להשקפותיהם בבחינת "והשאר צא ולמד".

אני מאמינה בתלמידי ישראל, בסקרנותם וביכולתם לעצב את עמדתם באופן עצמאי ומושכל; אני מאמינה במורי ישראל שידעו להקנות את הידע הבסיסי הנוגע לקיומנו במדינת ישראל; אני מאמינה בחברה ישראלית אשר מרבה ידע ומקבלת החלטות מתוך קריאת מעמיקה של המפה.

להחרים את הספרים/ אורי הייטנר לשעבר דובר ועד יישובי הגולן, חבר קיבוץ אורטל

בשנים 1949–1967 היו קווי שביתת הנשק, שנחתמו בתום מלחמת העצמאות, גבולותיה של מדינת ישראל. קווים אלה, שסומנו על המפות בירוק, הם "הקו הירוק" המפורסם. במשך 18 מתוך 58 שנות קיומה של מדינת ישראל היו אלה גבולותיה.

האם ראוי שילדי ישראל ידעו זאת? האם ראוי שהם ילמדו על כך? האם ראוי שהם יכירו את הקו הירוק? בהחלט. ראוי שילדי ישראל יכירו את ההיסטוריה של מדינתם. נכון ללמדם, למשל, על מפת החלוקה של האו"ם משנת 47'. נכון ללמדם את מפת ישראל בשנים 49–67, מפת הקו הירוק. נכון ללמדם את מפת ישראל בשנים 67–82 שכללה את סיני. בשעורי ההיסטוריה עליהם ללמוד זאת כיוון שזאת ההיסטוריה של מדינתם.

אך לא זאת כוונתה של שרת החינוך. כאשר מציעה יולי תמיר לסרטט בספרי הלימוד את הקו הירוק על המפות העכשוויות של מדינת ישראל, היא מציעה ללמד את הילדים על פי מפות שקריות, שגויות, לא נכונות. כשזו הצעתה, ברור ששיקוליה החינוכיים אינם מקצועיים – מטרתה אינה ללמד את הילדים את העובדות.

יש הבדל בין יהודה ושומרון לבין מדינת ישראל הריבונית. האין הגיון בסרטוט הקו המפריד בין שטח ריבוני לשטח מוחזק? ייתכן שכן. אך האם זאת כוונתה של השרה? בראיונות לתקשורת היא אמרה: "האם לא נכון שביום איחוד ירושלים הילדים ידעו היכן עבר הגבול קודם איחוד העיר?" ואני שואל – הרי ירושלים, כמו גם הגולן, סופחה למדינת ישראל, ואין בה הבדל בין שטח ריבוני למוחזק. מדוע, אם כן, מתכוונת תמיר לסרטט את הקו הירוק במפות ירושלים? מן הסתם, בכוונתה לשרטט את הקו הירוק גם ממערב לגולן, שהשבוע מלאו 25 שנים לסיפוחו לריבונות ישראל.

עולה מן הדברים שכוונתה אחרת. כוונתה לצייר על המפה הרשמית של מערכת החינוך, את הקו הפוליטי שלה, הקו הפוליטי של "שלום עכשיו", כקו הגבול של מדינת ישראל. זוהי אינדוקטרינציה פוליטית שנועדה לשטוף את מוחם של ילדי ישראל. מן הראוי להחרים כל ספר לימוד שמפותיו תעוצבנה על פי הוראותיה הפוליטיות של הקומיסרית יולי תמיר.

ששרת החינוך תעשה שיעורי בית/ אמילי עמרוסי דוברת מועצת יש"ע

כשחשבנו ש'שלום עכשיו' כבר הגיעה למיצוי יכולות ההשתלטות שלה על החברה הישראלית, כשחשבנו שכל מה שהשמאל הקיצוני יכול היה לכפות על המדינה הוא כבר כפה, כשרק התחיל דצמבר – פתאום יולי.

"המטרה היא להילחם בבורות ובחוסר הידע", אמרה שרת החינוך. הבעיה היא, גב' תמיר, שמי שנלחם בבורות באמצעות אינדוקטרינציה פוליטית רק מעצים בורות. עייני בבקשה בתולדות הקומוניזם או לחילופין בספרו המצוין של ג'ורג' אורוול '1984'. הדיון בחברה הישראלית ביחס ליהודה ושומרון הוא דיון חשוב, וטוב שיעלה על הפרק ויעורר חשיבה והסתכלות. אולם סימני קריאה במקום סימני שאלה אינם באים בחשבון, בפרט כאשר מדובר בציפור הנפש.

הנוכחות הישראלית באזורים המשוחררים - זאת כדאי שתדעי, גבירתי המחנכת - כפולה בשנותיה מהימים בהם שורטטו מפות ישראל ללא אזורים אלו: 19 שנים בלי, 40 שנה עם. גם אם נורא תתאמצי, יולי, ללכת עם ולהרגיש בלי - עדיין תכה בך ההיסטוריה. ההיסטוריה של עם ישראל בארץ ישראל, שהתחילה הרבה לפני 48' ונמשכת הרבה אחרי 67'. ההיסטוריה הארוכה של עם שהתחיל כאן, בהרים האלו, ולא מתכוון ללכת מהם בגלל שרת תעמולה שמציירת מחדש את מפות ההבטחה.

ואגב, אין מדובר בקו גבול בינלאומי, כפי שאת מבקשת לטעון, אלא בקו שביתת נשק. בתור הממונה על חינוך ילדיי, הייתי מצפה ממך לדיוק. הקו הירוק הוא הקו המחבר בין הנקודות המקריות בהן עצרו צבאות ערב בתום מלחמת השחרור. הקו הזה, אגב, חוצה גם את כביש ירושלים-ת"א: כן, תתפלאי, באזור לטרון מזגזג הקו המושמץ פעמיים על גבי הכביש העמוס שמוביל אותך מדי יום לעבודה וממנה. גם בדרך לים המלח תהיה לך בעיה. אפילו חסידי הקו המחמירים ביותר יעדיפו למות ולא להקיף חצי מדינה בדרך מת"א לים המוות דרך ערד. ויש עוד דוגמאות, אבל זה באמת לא העניין.

את רוצה לשבת ולדבר? בואי נשב ונדבר. אל תגזרי עליי ספרי לימוד 'מחנכים' ואל תגזרי לי מפות. אל תנצלי את מעמדך לשכתוב העבר וההווה. אל תקחי את הילדים שלי כשבויים שלך. 
 
ניסיון גס לשכתוב ההיסטוריה/ בן ציון דל, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

אין לאדם כלשהוא זכות מוסרית או עניינית לשכתב, לסלף או להעלים עובדות היסטוריות מהדור הזה והבאים אחריו. לכן ברמה העקרונית, תכנית הלימודים בהיסטוריה חייבת לכלול בתוכה את עובדת מציאותו של הקו הירוק הבלתי נסבל עד 1967. גם אין להסתיר עובדות היסטוריות אחרות שאינן נוחות במיוחד למגזרים שאינם שייכים למחנה הלאומי, ככל שהדברים מתייחסים לשטחי ארץ ישראל או לקורותיה. תכנית לימודים הכוללת מפה של מדינה חייבת להתייחס לעובדות ולא לפרשנות פוליטית, ומפה המופיעה בתכנית לימודים אמורה להיות מדויקת ואמתית. אסור שתהיה מותאמת לשאיפותיו של שר חינוך זה או אחר.

שִכתוב ההיסטוריה הוא דבר שלעתים נתקלים בו, אך שכתוב ההווה הוא פגיעה גסה באינטליגנציה. ההנחיה המוזרה לקבוע את מפת ישראל לפי השקפת עולם ולא לפי המציאות, מעוררת גיחוך ואכזבה והיא מחזירה אותנו לימים של שלטונות שקבעו לאזרחים איך, מה ומתי לחשוב, ושישראל לא ידעה אותם מעולם.

היעלה על הדעת שכל שר יקבע את מפת ישראל על פי השקפת עולמו? מפת מדינה היא סמל וערך של העם, ואל לפוליטיקאים לגעת בה. במדינה דמוקרטית זכותו של כל אדם לקבוע את השקפת עולמו, אף שהדברים אינם נוחים למאן דהוא. זכותו הלגיטימית של שר בכל משרד ממשלתי לשאוף לביצוע מדיניות שולחיו, כשם שזכותו כאזרח או מגזר באוכלוסיה להיאבק נגד מדיניות זו. הדברים אמורים בכל משרדי הממשלה אבל ביחס למשרד ומערכת החינוך הדברים שונים. לא יעלה על הדעת כי שר המופקד על מערכת החינוך במדינת ישראל, ישתמש בתכנית הלימודים כמערכת תעמולה להשלטת השקפת עולמו על מערכת החינוך, גם אם הוא מכריז שאין זו כוונתו.

"אל תשלח ידך אל הנער", שכן התוצאות עלולות להיות הרסניות. אני קרוב למערכת החינוך ומעורה בנעשה בה, וכעת אין לי השגות על כלל מהלכי משרד החינוך בשלטון הנוכחי, שכן-5 השנים האחרונות הליכוד ושות' במשרדי החינוך והאוצר פגעו פגיעה דרמטית וכמעט בלתי הפיכה בכל שדרות ומערכות החינוך הציוני הדתי. במעקבי אחר שרת החינוך הנוכחית, נוח היה להאמין כי לא הייתה לה כוונה פוליטית בהנחיה המדוברת, אך הנחיות והכרזות המלוות במנגינות פוליטיות אינן מוסיפות כבוד למערכת החינוך.

למדוד את מרחק הערים מהקסאמים/bפרופ' עוזר שילד, לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך

קשה לי להבין את ההתנגדות לסימון הקו הירוק על מפות בתי הספר. במיוחד קשה לי להבין את ההתנגדות מצד אלה השייכים לימין הפוליטי. בעיניי ראוי וחשוב שהתלמידים יראו קונקרטית וגרפית מהו אותו קו שאבא-אבן כינה אותו "גבולות אושוויץ". כאשר הקו יופיע במפות בית הספר, יתאפשרו כמה תרגילים מאלפים: בחשבון לחשב לפי קנה המידה של המפה את המרחק של נתניה מהקו; לצייר את הכבישים מירושלים לתל אביב, הן דרך לטרון והן דרך מודיעין; למצוא על מפה מפורטת את מקומן של ההתנחלויות גילה, פסגת זאב, רמת אשכול והגבעה הצרפתית; ולפי מפה טופוגרפית להכין רשימה של ישובים ואתרים הנמצאים בטווח קאסמים וכו' מרכסי השומרון. בבתי ספר במרכז הארץ עשוי הלימוד להיות "רלוונטי" במיוחד – מהאפנות החינוכיות של ימינו – כאשר התלמיד ימצא את העיר שלו ברשימה. גם בלי תרגילים פורמליים, חשוב שהופעת הקו על המפה תמשוך את תשומת לבם של תלמידים אינטליגנטיים שיחשבו על השלכותיו.

אני יודע שיש בינינו כאלה שאידיאולוגית נרתעים מהתבססות על שיקולי ביטחון ומבקשים מיקוד על עצם המחוייבות לארץ ישראל, אך אני מקווה שגם אלה אינם דוחים שותפות עם מי שמכוון על ידי רצון פשוט להישרדות. הרי עבור האחרונים משמעותו של קו הירוק מרכזית בעיצוב עמדתם, ואם כן מדוע להתנגד להבלטתו, על השלכותיו?

ואם כבר התייחסות ערכית: במקום להסתיר את הקו, שמא רצוי דווקא להוסיף עוד קו למפה: גבולות המדינה לפי החלטת האו"ם ב-47. הנה פתח לדיון ערכי נאה על כיבושים ומשמעותם.

דאגתי מוגבלת בכל הקשור לשאלת "פוליטיזציה" של מערכת החינוך. האם מערכת שהצלחתה מצומצמת בעצם ההוראה או הלמידה, וכל שכן בהטמעת נורמות התנהגות, עשוייה להצליח בעיצוב עמדות פוליטיות אצל תלמידיה? תמהני.