חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 222ראשיהפצה

מי צריך גשם? - סיפור לילדים

21/12/06, 14:03
חגית רוטנברג

"תחזית מזג האוויר: ימשיך להיות בהיר עד סוף השבוע", הודיעה הקריינית ברדיו, "לא צפויים גשמים בימים הקרובים".

יאיר קפץ מהכיסא בשמחה: "יופי, לא יירד גשם עד סוף השבוע!" מרוב התלהבות הוא התחיל לקפץ סביב השולחן.

"הי, תירגע", קרא לעברו שלומי, אחיו הגדול. "מה אתה עושה מהומות? ובכלל, מה משמח אותך בזה שלא יורד גשם כל כך הרבה זמן?".

יאיר הביט בשלומי בפליאה: "מה, אתה לא מבין? הרי אם לא יירד גשם אני אוכל לעשות את כל התכניות הנפלאות שתכננתי השבוע".

שלומי לא הבין על איזה תוכניות מדבר אחיו הקטן.

"נו, יש לנו טיול של השבט", התחיל יאיר לפרט, "ולמחרת מסיבה על הגג אצל חבר שלי מהכיתה, וביום שישי אנחנו עושים מסע אופניים. איך אפשר לעשות משהו מכל הדברים האלו כשיורד גשם?" סיכם יאיר.

שלומי הביט באחיו במבט מוכיח: "אני לא חושב שאתה צריך לשמוח כל כך שלא יורד גשם, יש עוד אנשים בעולם".

יאיר לא הבין על איזה אנשים שלומי מדבר, אבל שלומי כבר יצא מהחדר ויאיר פשוט המשיך לזמזם לעצמו מנגינה עליזה.

למחרת בבוקר, עוד לפני שהשמש זרחה, הרגיש יאיר שמישהו מנער אותו. "יאללה, קום כבר", הוא שמע את קולו של שלומי. "מה אתה רוצה? למה צריך לקום מוקדם כל כך?" רטן יאיר ומשך את השמיכה מעל הראש.

שלומי לא ויתר: הוא משך את השמיכה מעל יאיר ואמר: "היום אין לך תוכניות, אז אתה בא איתי. הכנתי סיור לימודי-חווייתי במיוחד בשבילך".

יאיר שפשף את עיניו, ספק מעייפות ספק מתימהון. על איזה סיור שלומי מדבר? מה קורה לו בזמן האחרון? הוא גרר את עצמו באטיות, נטל ידיים, התלבש, התפלל והצטרף לשלומי, שהיה מוכן עם שני תרמילים ליד הדלת. "אבל לאן הולכים בכלל?" ביקש יאיר לדעת, אך נענה רק בחיוך מסתורי.
הם ירדו לכביש הראשי ועלו על אוטובוס המוביל לכיוון עמק יזרעאל. שלומי צלצל בפעמון, ובאחת התחנות הנידחות הם ירדו. לפניהם נפרשו שדות ענקיים וצהובים. "וואו, איזה שטח ענק", התפעל יאיר, "מעניין כמה כיכרות לחם אפשר להכין מהחיטה שגדלה כאן".

הם צעדו לאורך השדה עד שהגיעו לשער ברזל. קפיצה מעל השער, והם היו בתוך שטח הקיבוץ. "מה אנחנו עושים בקיבוץ?" התפלא יאיר, אך שלומי רק ענה: "אל תדבר. תקשיב לאנשים שהולכים פה".

על השביל מולם הלכה אישה עם עגלת תינוק שלא אמרה שום דבר. אבל כשפנו לכיוון חדר האוכל, ראו התאספות של כמה מאנשי משק. "גדעון, מה יהיה, גדעון", שמע יאיר איש גדול ומזוקן נאנח. "אנחנו כבר אחרי חנוכה ועוד לא ראיתי אפילו טיפה אחת של מים".

"מה אני יכול להגיד?" השיב גדעון "היו לנו שנים קשות יותר, אבל בכל זאת, אם לא יירד גשם עד סוף השבוע, נאבד את כל השדות שזרענו השנה".

לשיחה הצטרף אדם גבוה בכובע טמבל. "מה נעשה? הבעיה היא לא רק אצלנו. שמעתי שכל החקלאים בארץ יסבלו הפסדים קשים החורף הזה. וחוץ מזה, אני לא יודע איזה פירות וירקות יצמחו כשלא יורד גשם. מה אנשים יאכלו?" אמר הגבוה והרכין את ראשו.

שלומי משך את יאיר לכיוון היציאה, אבל יאיר לא יכול להפסיק לחשוב על החקלאים העצובים. בעצם, הוא מעדיף שיתבטל הטיול, והמסיבה, והוא מוכן להישאר כל החורף בבית, רק שיירד קצת גשם...