בשבע 224: לשדרג את המועצה

איך משקמים את אמון הציבור, האם לקיים בחירות דמוקרטיות, איך משלבים את החילונים, והאם עיקר הכוח השלטוני יישאר בידי ראשי המועצות ● בוועדה המתכננת את מועצת יש"ע המחודשת בוחנים את כל אלה ועוד.

עפרה לקס , י"ד בטבת תשס"ז

"הנהגת מועצת יש"ע המחודשת", מותג חדש, קיבל חשיפה ראשונה לפני חודש וחצי, במקביל להודעת הפרישה של יו"ר מועצת יש"ע, בנצי ליברמן. במכתב הפרידה שלו, בצד הבעת הוקרה לציבור ולחבריו במועצה, דיבר ליברמן על הצורך בפתיחת השורות לקהל רחב, גדול ומגוון יותר. בגיליון בתי-הכנסת 'יש"ע שלנו' דובר על כוונה לייסד גוף "שיהווה מנהיגות מקובלת אשר ייהנה מתמיכה ציבורית רחבה, ושיהיה בכוחו להוביל לעשייה חיובית מחד וסמכות להכרעות קשות מאידך". בתרגום לשפת התכלס, מדובר על מליאה של 120 חברים ממקומות שונים בציבוריות הישראלית - מדענים, רבנים, מחנכים ואישי ציבור. מתוכם ייבחר גוף בן 23 חברים שיהווה הנהלה מורחבת של המועצה. מתוך הגוף הזה ייבחר גוף מצומצם עוד יותר בן 9 חברים, שיהיה המוציא לפועל של ההחלטות. הגוף המוציא לפועל יורכב מארבעה ראשי רשויות ביש"ע, נציג 'אמנה' ושלושה אישי ציבור. את ראש המועצה המחודשת יבחר פורום ה-23. 
 
נראה בין העמלים על בניית ההנהגה החדשה בהחלט יש מי שמתכוונים לשינויים של ממש ולא רק למתיחת-פנים קוסמטית. במועצה עושים קולות כאילו הביצוע קרוב מתמיד, אם כי שום דבר אינו סגור, ושק השאלות הרעיוניות והפרקטיות כבד לפחות כשק התשובות.

הנהגה מאחדת ומקובלת

תחילתו של הסיפור לפני שנה, כשעדי מינץ, מנכ"ל מועצת יש"ע בעבר וחבר המליאה ("שלא התכנסה תקופה ארוכה") בהווה, הביט על המציאות החדשה. הוא ראה שעקירת גוש קטיף יצאה לפועל ושמועצת יש"ע איבדה את אמון הציבור, ובמקביל קמו כוחות הנהגה חדשים בנוף הכתום. מינץ חשש שהגירוש הבא מחכה מעבר לפינה וראה שאין מי שינהל את המאבק על הבית. "כל זה החריף על רקע 'מלחמת החוברות' בין בעלי הדעות השונות. אמרתי שאם יהיה חס וחלילה מאבק, כל אחד יבוא עם החוברת ביד ונאבק בעצמנו במקום בהחלטת הממשלה".

הצוות של מינץ כלל את שרה אליאש, ראש אולפנת 'להבה' בקדומים, הרב עזריאל אריאל, רב היישוב 'עטרת' ומרבני 'צהר', מזכ"ל בני-עקיבא לשעבר ד"ר אמנון שפירא, הפסיכולוגית מרים שפירא מקרני שומרון ועוד. המטרה היתה לבנות מתווה להנהגה במקום שבו נוצר וואקום, ולאו דווקא לשדרג את מועצת יש"ע הקיימת. למינץ וחבריו היה ברור שמי שמסתובב היום במסדרונות הממשלה ונושא ונותן עם מקבלי החלטות בשם תושבי יש"ע, הם אנשים יקרים שהנהגתם לא מקובלת על כולם.

בשלב מסוים הובאו הדברים בפני אנשי מועצת יש"ע. "אמרנו להם שאנחנו מתלבטים אם לעשות רבולוציה או אבולוציה, והתשובה היתה שאבולוציה". מהרגע הזה נכנסה מועצת יש"ע לתמונה והסכימה שיש לערוך רביזיה. "במועצת יש"ע נמצאים אנשים מוכשרים ועוד נתכנו לה עלילות", מסביר מינץ את ההחלטה ללכת עם המועצה ולא על הפיכה. "היא מותג ציבורי שלנו, כמתנחלים, לא כדאי לזרוק אותו. אבל צריך להפוך אותו למשהו שיהיה מקובל על כלל המתיישבים והציבור כולו".

כשמינץ אומר 'הציבור כולו' הוא מתכוון לגלריה נרחבת בהחלט של אנשים. המשכו של התהליך היה בגיבוש פורום של כעשרה רבנים ואישי ציבור נוספים, שיגבשו אידיאולוגיה וחזון. בפורום היו חברים בין השאר הרבנים יהושע שפירא, אלישע וישליצקי יחזקאל קופלד, יוסף וייצן, יעקב מדן, חנן פורת, וד"ר אמנון שפירא. מהמדוכה הזאת יצא מסמך רעיוני מגובש. "כשהאנשים הכי אידיאולוגים רואים את חשרת העננים הקרבה", אומר מינץ, "ברור להם שצריך לשתף פעולה. באופק אורבת סכנה להתיישבות ולמדינה כולה".

הרב לא חתם

בתום הדיונים האינטנסיביים הובא המסמך המגובש לחתימתו של הרב אברהם שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב. אך חתימת הרב לא ניתנה. "בהתחלה הוא אמר לנו להביא תקצירים", משחזר מינץ, "אבל אחר כך הבנתי מהמקורבים שלו שהוא כנראה לא רוצה להיות חד ולחתום על זה כי יש כאן מעין פסיקה. הוא רצה להשאיר את הדברים עמומים יותר. אני אומר זאת בזהירות כי זו השערה".

 אמנון שפירא קצת כועס על שהביאו את הדברים אל מפתן דלתו של הרב שפירא. "אלו דיני ציבור, ואין מישהו שדן יחידי בהלכות ציבור. אפילו דיני ממונות זה בשלושה. יש לציבור זכות לקבוע את דעתו". אבל מה שהכי מפריע לשפירא הם הוויכוחים הפנימיים בתוך המגזר פנימה, שהוא חושב שמקורם במאבקי כוח מיותרים. "הבעיה היא שבקרבנו מסתובבים יותר מדי אנשים שבטוחים שבידיהם נמצאת האמת האלוקית". ההתמהמהות, אומר שפירא, תביא כליה על הארץ. "צריך לגבש תכנית מדינית, אלטרנטיבה. צריך לצאת לציבור ולהגיד שאנחנו נגד מדינה פלשתינאית ולנמק מדוע. ציפי לבני ואהוד אולמרט ישכנעו את הכנסת לסגת מיהודה ושומרון, ומה אנחנו נעשה? נסרב פקודה? זה לא מספיק רציני".

בסופו של תהליך נגנז מסמך הרבנים, אם כי ייתכן שיהיה לו שימוש בהמשך.  
 
ראשי המועצה לחוד

בשלב שלישי התגבש צוות חדש ומצומצם, שגם עליו נמנים אנשים מקצוות שונים של הקשת: הרב אליקים לבנון רב היישוב אלון מורה, שרה אליאש, חנוך הכהן, ממנהלי ישיבת בית אל, הרב אבינועם הורוביץ, ראש הישיבה התיכונית קרית ארבע, הרצל בן ארי ראש מועצת קרני שומרון, בנצי ליברמן, צביקי בר-חי ומינץ עצמו. כל אלה מנסים לתת תשובה לשאלות רציניות כגון איך מכניסים את הכתומים מכל הארץ למעגל הזה, איך עושים דמוקרטיה, מי יכול להיבחר, מי זכאי לבחור, למי משריינים מקום ועד כמה.

אנשי הפורום המצומצם מקדישים אמנם זמן ומחשבה למועצה המחודשת, אבל מסתבר שהם לא 'התחתנו' עם הרעיון. אליאש, שכאמור עוסקת בנושא כבר למעלה משנה, נמצאת בימים אלה בהתלבטות. היא לא תתבטא בתקשורת לפני שדיברה עם שותפיה לצוות, אבל היא מוכנה לחזור על משפט שכבר אמרה בעבר: "למועצת יש"ע יש תפקיד אדיר בשימור ופיתוח מה שיש לה. אך מאבק צריך לעשות מישהו אחר. הגוף האחר יצטרך לקבל גיבוי כלכלי וליהנות משיתוף פעולה, אבל לא בטוח שזה צריך להיות אותו גוף".

מדבריו של הרב אליקים לבנון משתמע שלא בטוח שהמבנה שעליו מדבר מינץ אכן יצא לפועל. מבחינתו הדברים נמצאים במצב היולי וזקוקים לעיבוד. למינץ, למשל, ברור שגם במתווה החדש יש מקום לתת כוח ביד ראשי המועצות. "הם נבחרו גם בשל דעותיהם בנושאים ציבוריים", הוא אומר. הרב לבנון אומר בזהירות שלאנשי המועצה הנוכחית יש הרבה זכויות, אבל שהכותרת תחתיה הם עובדים היא 'מועצת יש"ע החדשה'. "זו אחת מליבות הדיון", הוא אומר, "כמה כוח לתת בידי ראשי המועצות".

יש כאלה שבאמת חוששים מכך שיש כאן ניראות דמוקרטית ולא הרבה מעבר לכך. הם טוענים שמועצת יש"ע מנסה לקבל לגיטימציה רחבה, אבל להישאר אותו דבר.

"הכל בהתהוות, אבל ברור שאם התוצר יהיה זהה לזה שהציבור איבד בו אמון, רבנים שיש להם מילה בציבוריות הדתית לאומית לא יתנו את תמיכתם לגוף כזה. צריך שינוי. מה השינוי? כל אחד רואה את הדברים אחרת".

אם הדברים יסוכמו בסוף שלא כפי הבנתך, לא תהיה שם?

"קשה לי לומר זאת, כי תלוי במה ועד כמה הסיכום יהיה רחוק מדעותיי. אני מתאר לעצמי שעל חלק מהדברים אצטרך להתפשר, כי צריך מכנה משותף רחב יותר מאשר אני אישית עומד עליו".

איפה החילונים?

לא כולם הוזמנו לפורומים שמגבשים את המתווה החדש. בוני הפורומים האלה גזרו את השוליים האידיאולוגיים. בין השאר נותר בחוץ הרב דודי דודקביץ', רבה של יצהר.

הרב דודקביץ' אינו מצטער שהוא לא הוזמן לדיונים. הוא אינו יודע לאן פני הדברים. חוץ מזה הוא דווקא מקבל באופן עקרוני בהבנה את הצורך להותיר את הקצה בחוץ "תמיד כשמחפשים הסכמה רחבה, צריך גבול. לפי המעט שאני שומע, יש אנשים שנמצאים שם ויש שלא. אם אתה מכיל את כולם, אתה משתק את המערכת כי אי אפשר לזוז, אבל ההחלטה את מי לא מעוניינים לכלול מעידה יותר מכל דבר אחר מה המגמה ואת מה רוצים לייצג".  הרב דודקביץ' לא חש צורך להיאבק על מקום ונציגות ואף שמח שאינו צריך להיות שותף בתהליך עד שיתבררו פניו ומגמתו . לדבריו, הציבור ירגיש בסוף התהליך אם הגוף החדש מייצג אותו, אם לאו. אולם לשאלתנו כיצד יגיב אם תהיה אליו פניה מאישיות רצינית ענה כי הוא ישקול אם להצטרף  בהתאם לתועלת שעשויה לצמוח מכך "תמיד צריך לבדוק אם אתה מביא תועלת, אם יש לך יכולת אמיתית להשפיע או שאתה משמש כסות".

מגזר נוסף שבולט חוסר הנוכחות שלו בכל הפורומים מגבשי הדרך, הוא המגזר החילוני.

עדי מינץ, הנהגה שרוצה להיות מקובלת גם על כל הכתומים לא צריכה להביא לפורום כזה גם אישי ציבור נטולי כיפה?

"במהלך המאבק הקמנו את מינהלת ההתחברות. הבאנו לשם אנשים חילוניים, אבל זה לא הצליח להתרומם. אנחנו צריכים אותם, אבל ככל שאנחנו בוחנים אם הם יכולים להוביל, זה לא מצליח להתרומם".

כשמעלים לפני מינץ את השם אליקים העצני כדוגמה לאישיות ציבורית שאין כיפה לראשה, ניכר שהוא אינו שש. "צריכה להיות נציגות של העצני ושל נדיה מטר במליאה, אבל המינון צריך להיות המינון האמיתי שלהם בקרב הציבור הנאבק".
   
ומה אומר העצני? "יש לי אמון במועצת יש"ע בכל דבר, חוץ מבהגנה על יישובים. בראיון הפרידה שלו אמר ליברמן שהוא דוגל בדרך בה הוא נקט לפני ובמהלך הגירוש. הוא אמר שדגל ההתיישבות אינו הדגל היחיד, ושאסור לחתוך גדרות בהגנה על ההתיישבות. זו לא דעתו הפרטית של בנצי, הוא ביטא את הדעה של כל קבוצת ההנהגה של המועצה דהיום. בן אדם כזה ושכמותו לא יכולים להוביל את המאבק". העצני, מראשי התנועה החדשה 'מגיני ארץ', מסכם שמועצת יש"ע צריכה לעסוק ב'תפילה' ו'דורון'. את המלחמה היא צריכה להשאיר ליישובי גב ההר שהחרב מונחת על צווארם, ולתמוך מבחוץ. "למלחמה, האנשים האלה פסולים".
  
אין זמן לדמוקרטיה

עדי מינץ אומר כי למרות שהשאיפות הן לכיוון דמוקרטיזציה של המערכת, בפועל 70-80 איש מאנשי המליאה ימונו שמית על ידי הפורום המצומצם, ויקבלו הסכמה רחבה ככל הניתן. שאר נציגי המליאה ייבחרו בהמשך, בבחירות דמוקרטיות. הזמן דוחק, הוא אומר.

ד"ר עמיאל אונגר מתקוע, בעל טור ותיק ב'נקודה' שכבר תקופה ארוכה קורא לדמוקרטיזציה של המועצה, חושש שגוף שאנשיו לא נבחרו בצורה דמוקרטית לא יזכה ללגיטימציה המקווה. "ברגע שזהו גוף שלא נבחר, הוא מפסיד את העליונות שלו על הגופים האחרים". אונגר גם מביע דאגה מן התדמית הסרוגה של הגוף המתגבש והולך: "אני חושב שזה גול עצמי. אנחנו לא יכולים לא להכניס נציגים של היישובים המעורבים ויישובי הבקעה. זה ציבור שאנחנו מתיימרים להנהיג, אבל תולים על עצמנו שלט גדול של 'מקומכם אינו איתנו'". 

אונגר מוסיף עוד נקודה ואומר כי המועצה צריכה להגיע אל התושבים בשטח, לספר להם על התהליך ולשתף אותם במה שקורה. בסופו של דבר, המועצה מתיימרת להנהיג אותם.

ofralax@gmail.com