בשבע 224: כשהחזן נכנס לקצב

כשדוב פרקש, חזן בן חזן, מוציא אלבום חדש, ההפקה המוזיקלית המוצלחת היא רק תוספת למנה העיקרית – המנעד הקולי.

קובי סלע , י"ד בטבת תשס"ז

במסגרת תת המדור, 'מבקרי המוסיקה מספרים על עצמם', ודאי לא תופתעו אם אספר לכם שזכיתי, ואת ארבעת בניי מלתי בעצמי. לא מדובר בגחמה מהסוג שגורם לאנשים לטוס בכדור פורח או לבלוע תבנית ביצים בשביל הקטע. ראשית, זאת ההלכה, ושנית כשאבא שלך מוהל, די מתבקש שתנתב את מחשבותיך, רגע אחרי שהמיילדת מדווחת על היותך 'אבי הבן' פעם נוספת, לרגע הנשגב הזה.

ואחרי ששתיתם משהו כדי להירגע ("מה, אתה לא מפחד?", לא, אני לא מפחד, חוצמזה אבא שלי עמד לידי וטיפל בכל!), זה הזמן לעבור לנמשל השבועי שלנו, ולחשוף את סיבת התכנסותנו: אלבומו החדש של דוב פרקש, החזן דוב פרקש, אם לדייק. פרקש דנן, הוא בנו של החזן המפורסם שמעון פרקש, שכבר הספיק לדבר עם ריבונו של עולם אי אילו פעמים. לפרקש הצעיר התחשק לפצוח בקריירה של זמיר בנוסף או בין לבין העמידה ליד הדוכן. כשזה קורה לסתם אדם זה מהווה איזושהי בעיה, לא כשאתה משמש חזן בבית הכנסת הראשי באוסטרליה, אצל אחד, יוסף גוטניק. הוא מתחבר למשה לאופר להפקת האלבום, והתוצאה מרנינה.

לפני הכול מילה על המיקסים, תענוג. מזמן לא נהנו אוזניי מעבודה כה מדויקת ומשובחה. אשר לעיבוד, לאופר שיחק אותה, ודאי במושגים של מוסיקה חסידית. מאחר ומדובר במיזם מוזיקאלי קליל למי שנותן קולו בחזנות, הרי שתפקיד המעבד היה לתת לזמר להתבטא מבלי שהמוסיקה תגנוב לו את הפוקוס. זה הצליח למעלה מהמשוער. הרצועה החמישית, 'בואי בשלום', נעה בין שיר נשמה מעודן לקטע חזנות בדרגות גבוהות, כשהמקהלה מרחפת מעל, יפהפה.

אם הזכרנו קטעי חזנות, הרצועה האחרונה מאיישת הפתעה נעימה לחובבי החזנות. דוב מארח את אביו החזן שמעון פרקש לדואט חזנות. הקטע שבחרו השניים לבצע יחד, הוא בכלל 'שמחה לארצך', של הרב שלמה קרליבך. העיבוד שונה, מעניין, ומוביל אותם במחוזות שקרליבך עצמו, אילו הוזמן להופעה של השניים, היה יושב מרותק.

אחרי ההשתפכות על השירים השקטים, נעבור ברשותכם למנה העיקרית: הלהיטים הקצביים. שנפצח ברצועה הראשונה, האלקטרונית? היא לא ממש אלקטרונית, אבל את טביעות אצבעותיו של לאופר אפשר לזהות גם אם תכה אתכם הפסקת חשמל.

'ואתה קדוש', הוא להיט בטוח בחתונות, (בהנחה שפרקש מופיע בהן). הקול ייחודיי יחסית, ואולם אם צריך לאפיין אותו, אומר שמדובר במנעד שמתחיל בישראל פרנס ונגמר אי שם בשלמה שמחה, ויסלחו לי השניים על הדימוי הגנוב. הדבר הבא שילכוד אתכם הוא השיר הרביעי 'כי להשם המלוכה'. מדובר בשיר שפשוט נתפס ולא משתחרר, עניין לא פשוט אם במשרד שלכם יושבים עוד בני אדם. השיר קצבי, מעובד כדבעי, וגם השירה עושה חסד להפקה. הכול יופי, 'רק ש'. רק שמשום מה השיר נשמע לי בחלקו דומה מדי ל'כי לה' המלוכה' הקלאסי. תאמרו מדובר במחווה? יכול להיות, ויכול להיות שלא.

לסיכום: כמעט תשעה שלבים בסולם יעקב

פינת משבית השמחה:
  
עיון בפירוט מילות השירים מגלה שהמילים תורגמו לאנגלית, נחמד. רק מה? לא כל המילים המזומרות מופיעות בטקסט. הווי אומר, יש מילים שתשמעו, אבל גם אם תקלפו את העטיפה לחלוטין לא תמצאו את המילים המלאות (רצועה 5 למשל).
ככה עושים?

---------------------------------------------------------------------
הערות ונאצות אפשר לשגר אל: kobi@a7.org