גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 225ראשיהפצה

ההיסטוריה חוזרת - תרבות ופנאי (סרט)

האם נפילת הרובע היהודי בתש"ח יכלה להימנע בעזרת מנהיגים אחרים? הסרט 'שליח ציבור' מציע אפשרות לשנות את פני ההיסטוריה.
11/01/07, 15:05
אמציה האיתן

תרשו לי להתחיל מפרט לכאורה שולי, אבל בשבילי הוא משמעותי מאוד. כבר זמן רב אני מתריע נגד המנהג הפסול לערוך, בתחילת כל סרט שיוצא לשוק, דקות ארוכות של פרסומות וקדימונים לסרטים אחרים, אלה שעומדים לצאת בקרוב, לצד הסרטים שכבר כמעט אי אפשר להשיג בחנויות. בואו ונחזיק טובה ל'נועם הפקות', שבסרט החדש 'שליח ציבור' פטרו אותנו מעול מיותר זה. בעותק ה-DVD  של הסרט אתה יכול לבחור אם ברצונך לראות את הפרסומות, את מאחורי הקלעים או שמא את הסרט (כן, יש כאלה מוזרים שפשוט רוצים לראות את הסרט).

יוצר הסרט 'שליח ציבור' לקח על עצמו משימה, שבימים אלה נראית פשוטה מתמיד: להמחיש את הנזק הנגרם לעם ישראל ממנהיגים של שקר, כאלה שהאינטרס האישי שלהם עומד מעל האינטרס הלאומי. האמת היא שאפשר, במקום זאת, פשוט לראות חדשות, אבל אביעד לוי החליט לקחת אותנו אל ההיסטוריה, אל תקופת נפילתו של הרובע היהודי בירושלים.

היה זה ימים ספורים לאחר הקמתה של מדינת ישראל, והציבור היהודי המותש שבתוך הרובע הוצא אל מחוץ לחומות לתקופה של 19 שנים ארוכות. השאלה אם ניתן היה להציל את הרובע מעסיקה את החוקרים שנים רבות. בסרט זה יש תשובה ברורה ומוחשית – הכל תלוי בהנהגה. אל תטרחו למחות, גם לוי עצמו כותב בתחילת הסרט כי אין הוא מנסה לספר את ההיסטוריה כפי שהיתה, אלא מעביר סיפור שבחובו מסר ברור.

רועי, ילד חביב ודי נאיבי, מגיע לסיור בעיר העתיקה. שם, במוזיאון, הוא לומד על נפילת הרובע בידי הלגיון הירדני. הוא נרעש במיוחד, ובטוח שניתן היה לעשות אחרת. שומר המוזיאון מפקיד בידיו מקל מיוחד שבעזרתו הוא עובר לתקופה בה מתרחש הסיפור. הוא מגיע אל הרובע, ומזהיר מפני ההנהגה המושחתת של אנשי הרובע, שבעצם הובילה אותם אל הכניעה (כבר אמרתי, לא מדובר בתיאור היסטורי, אין צורך לשרוף את העיתון). בכך מנסה רועי לשנות את ההיסטוריה.

לא אקלקל לכם את המתח, ולכן לא אגלה אם באמת רועי הצליח להציל את הרובע, אבל אוכל לגלות שמדובר בהפקה מושקעת מאוד, שמצליחה ליצור עניין, לרגש, ואפילו להצחיק. את דמותו של רועי מגלם יהושע מרק המצוין, שהצליח להפיק מעצמו משחק טבעי ואמין, כזה שקשה לצפות אצל שחקן כה צעיר. יש כאן מגוון ענק של שחקנים המציגים את הפסיפס האנושי שמרכיב את עולמנו. חלקם משחקים מצוין, וחלקם מתנסים במשחק בפעם הראשונה בחייהם (כך לפחות זה נראה). אבקש לציין במיוחד את אריאל לוי, המגלם את דמותו של השייח' הערבי המעצבן; את מוטי זקן החמוד, שמשחק את דמותו של חכם סימן טוב; ואוריאל שוורץ, במבטא צרפתי חביב, הממלא את תפקידו כדמות של המנהיג הרע והאינטרסנטי, זה שהוביל את הרובע אל נפילתו.

אחד הדברים מהם נהניתי במהלך הסרט יישמע לכם אולי מוזר. סוף-סוף סרט עלילתי, באורך מלא, שגיבוריו הם ילדים חובשי כיפה סרוגה גדולה, ציציות בחוץ, ואפילו חולצה כתומה עם הכתובת "ה' הוא המלך". לא שיש לי משהו נגד שחקנים חרדים, אבל מי אמר שבכל הסרטים כל השחקנים צריכים להיות בדיוק מאותו סוג ומאותו מגזר?

'שליח ציבור' הוא כמעט יצירה של איש אחד. אביעד לוי כתב את התסריט, הוא הבמאי וגם הצלם. אפשר להיטפל לבעיות טכניות ומקצועיות, שעם יותר ניסיון גם עליהן יוכל להתגבר. אבל כיוון שמדובר בפרטים שוליים ביחס לתמונה הכללית, אזכיר אותם רק במילה. הקפדה על איזון צבעים במהלך הסצנות, שמירה על הכיוונים הנכונים וגם עריכה שתשבור את הכלל 'מי שמדבר הוא זה שגם יראו אותו' – כל אלה היו מעלים את רמתו המקצועית של הסרט, והופכים אותו ליצירת מופת. בסך הכל, הצליח לוי להוציא תחת ידיו יצירה ראויה לציון, וסרט שכיף לצפות בו (ואל תשכחו את המסר!).

לסרטים חדשים ולהערות ישנות – amatsya@a7.org