גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 225ראשיהפצה

המסע לפולין - דעות

מחקרים הוכיחו: מסעות הנוער לפולין בה ניתן עדיין לראות עדות לשואה הם חוויה לימודית שמעצימה את המחויבות לערכים ● תגובה על תגובה ל'שאלת השבוע'.
11/01/07, 15:05
הרב אריה הנדלר

אין כמראה עיניים

שתי טענות עיקריות היו בפי הרב נריה גוטל במאמר שהתפרסם בגיליון האחרון של בשבע. האחת מדברי תורה והשנייה מדברי סופרי המחקר והסטטיסטיקה. אשתדל להתייחס אל הדברים אחד לאחד.

אכן, לא נצטווינו לבקר בפירמידות כדי לחוות את שעבוד מצרים. ואני, לא בציוויים אני עוסק. עוסק אני בניסיון למצוא את הדרך הטובה ביותר לעיצוב הזיכרון אצל בני הנוער. בעידן בו מערכת הגירויים הפועלת סביב בני הנוער היא עצומה ומראה העיניים הינו גורם משמעותי בתהליך הלמידה, יותר מאשר אי פעם, שומה עלינו להשתמש בכלי זה גם בהתמודדות עם הנחלת זיכרון השואה.


גם מחקרה של תמר גרוס מאוניבריסטת בן-גוריון מלמד: "התמונה העולה מניתוח הממצאים היא שקיימת השפעה של ערכי משרד החינוך המתבטאים בגאווה לאומית... על התלמידים שיוצאים למסע לפולין. התלמידים חזרו עם זהות ישראלית ויהודית חזקה יותר ועם היכרות טובה יותר עם תלאות העם היהודי במאה הקודמת"
בשל הקושי לתקן תקנות חדשות העוסקות באבל ובזיכרון (ראה על כך בחוברתו של מרדכי מאיר 'זכור הנאקות ורעש הצעקות'), נמנעו רבנים מלהתקין ימי זיכרון ייעודיים שיעסקו בזיכרון השואה. כך מצאנו את עצמנו נזקקים לאמצעי זיכרון המותאמים לתקופתנו.

מתוך העובדה שאסרה עלינו תורה לשוב למצרים, למד הרב גוטל כי תודעת יציאת מצרים איננה נרכשת בכיתות רגליים ובסיור חינוכי, אלא דווקא באומר במרור ובהגדה. עיון בדברי הרמב"ם בספר המצוות (ל"ת מו) מגלה כי הסיבה שנאסרה עלינו השיבה למצרים היא "כדי שלא נלמד כפירתם ושלא נלך בדרכיהם המגונים אצל התורה". לא מסר בענייני זיכרון יש כאן, אלא איסור והגבלה מהתקרבות אל תרבות מצרים. כיוון שכך, שב אני אל הצורך לעצב דרך יעילה וטובה המתאימה לדורנו לשם הטמעת והפנמת זיכרון השואה. מתוך כך שבים אנו אל התועלת שבמסעות לפולין.

בנקודה זו עבר הרב גוטל לבסס את עמדתו על המחקרים שנעשו לבירור תועלתם של המסעות לפולין. בטרם אפנה להשיב על הדברים, נראה לי שיש להבחין בין מחקר לבין הבעת עמדה אישית. משום כך, אין לכלול את מאמרו של מכובדי ד"ר ועקנין בגדר של מחקר. דבריו (בשולי ספרו 'זהות יהודית') מבוססים על עמדתו האישית, ולא על המחקר הסטטיסטי. הוא מצביע על בעיות העלולות להיווצר מדפוס כזה של זיכרון, אולם עלינו לבחון אם חששות אלו אומנם מתאמתים. לשם כך עלינו לפנות אל המחקר האמפירי.

הרב גוטל מציין את מחקרם של ד"ר שלמה רומי ומיכל לב (מגמות מב (2), 2003) כסותר את עמדתי. כדי להעמיד דברים על דיוקם, אצטט מספר משפטים מתוך סיכום המחקר: "הלמידה החווייתית התבטאה במגוון רחב של מראות ייחודיים... העניקה ידע מקיף ומעמיק ביותר מבלי שהמשתתפים נדרשו כלל ללמוד את הנושא בדרך פורמלית...". אמור מעתה, המסע לפולין אכן תורם להעמקת הידע בכל הקשור לנושא השואה.

באשר לציטוט מתוך המחקר הקובע כי "המסע לא השפיע על מרכיבי הזהות היהודית", יש לציין כי המחקר נעשה בקרב בני נוער שאינם דתיים, שהצהירו כי המסע העצים את זהותם הישראלית ולא את זהותם היהודית. אין צל של ספק כי הדבר קשור למסרים המועברים על-ידי מדריכי ומובילי המשלחת ולרקע הבסיסי ממנו באו בני הנוער ומובילי המשלחת. עם זאת, ניתן להסיק מכאן בוודאות כי המסע הוא אכן כלי המעצים את המערכת האידיאולוגית שהוגדרה על-ידי מובילי המשלחת. עמדה זו הוכחה גם במחקרה של תמר גרוס (עבודת ד"ר, אונ' בן-גוריון, 2000), שכתבה: "התמונה העולה מניתוח הממצאים היא שקיימת השפעה של ערכי משרד החינוך המתבטאים בגאווה לאומית... על התלמידים שיוצאים למסע לפולין. התלמידים חזרו עם זהות ישראלית ויהודית חזקה יותר ועם היכרות טובה יותר עם תלאות העם היהודי במאה הקודמת".

על מידת ההשפעה הערכית של המסעות לפולין על בני הנוער הדתיים נוכל ללמוד מתוך מחקרו של ד"ר שרגא פישרמן (מכון מופ"ת, 2004) שמצא כי המסע לפולין חיזק את משמעות החיים אצל המשתתפים במסע, כמו גם את מידת המחויבות שחשו המשתתפים במסע לערכים שהועלו במסע. בדברי הסיכום של מחקרו כתב ד"ר פישרמן: "נראה כי משתתפי המסע נחשפו לשאלות קיומיות ולסוגיות אידיאולוגיות חשובות. החשיפה, החוויה והמפגש עם עברו של העם ודרכו עם 'האני', תרמו לגיבוש... הממדים האידיאולוגיים... הביקור בפולין חידד שאלות אידיאולוגיות, וגרם למתבגרים רבים לעסוק בשאלת חשיבותה של האידיאולוגיה לחיי היום יום שלהם".

שמא תאמר – התרגשות רגעית וחולפת, כדרכן של סערות הנפש. נראה שמחקרו של ד"ר פישרמן שולל גם אפשרות זו. בבדיקה שנערכה לאחר שנה מסיום המסע, נמצא כי "נראה כי המתבגרים הדתיים אשר השתתפו במסע לפולין חשו שנה לאחר המסע כי הם מחויבים לאידיאולוגיה יותר מחבריהם אשר לא יצאו למסע".

נראה שבציטוטים אלו ובעוד רבים כמותם המצויים בשפע במחקרו של ד"ר פישרמן, יש כדי לבסס את דעתי שהובעה בזכות המסעות לפולין כגורם היוצר את השילוב הנכון בין למידה לבין חוויה, שילוב שהוא מרשם בדוק ללימוד והפנמה.

הכותב הוא סגן ראש ישיבת ההסדר שעלבים.