גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 225ראשיהפצה

איזה כיף להיות יהודיה - שולחן עורך

11/01/07, 15:05
עמנואל שילה

1.  בשבוע שעבר הזדמן לעמיתנו ירעם נתניהו לערוך שני ראיונות נפרדים עם שתי נשים-מנהיגות: את ליאורה מינקה, יושבת-ראש תנועת 'אמונה', הוא ראיין ל'הצופה'. ולמדורו 'שליפות' באתר ' nrgיהדות' הוא ראיין את רחל קרן, היו"ר החדש של ארגון 'קולך'.

ליאורה מינקה עימתה בין הארגונים ואמרה כי "אי אפשר לא להבדיל בין דיבור לבין מעשה". כלומר, ב'אמונה' עושים, ב'קולך' רק מדברים. אבל לפחות בנושא אחד מסתבר שמי שעושה זו דווקא יו"ר 'קולך'. כשנשאלה על נושא כיסוי הראש ענתה יו"ר 'אמונה': "אני נוהגת לחבוש כיסוי ראש רק במקום שזה נדרש. איני אוהבת את הסטריאוטיפיות הנלווית". ואילו יו"ר 'קולך' ענתה בפשטות כי כיסוי ראש זו הלכה. כלומר, והלכה יש לקיים.

2. בשנים האחרונות מתפשטות בקרב הנשים הדתיות השקפות פמיניסטיות, ובמקביל מתרחבת גם תופעת לימוד תורה של נשים. לתנועה הדתית-פמיניסטית יש נטייה לזקוף לזכות עצמה גם את לימוד התורה הנשי, אבל למעשה קיימים בבית המדרש הנשי שני זרמים, פמיניסטי ולא-פמיניסטי. השאלה המרתקת בעיני לגבי שתי התופעות היא מה השפעתן על מידת יראת-השמיים של הנשים ועל הביטוי המעשי המובהק ליראת שמיים - שמירת הלכה. האם אישה פמיניסטית היא דתית יותר או פחות? האם אישה שלומדת תורה מקפידה בשמירת הלכה יותר או פחות?

נדמה לי שבתחום אחד לפחות ברור למדי שלפמיניזם יש השפעה שלילית: הצניעות. נשים המושפעות מדעות פמיניסטיות משתמשות בידע הלכתי כדי לטעון טיעונים נגד הפסיקה הרווחת. איכשהו, כמעט תמיד מסקנתן היא בכיוון של התדמות לתרבות החילונית-מערבית. במסגרת זו ניתן לשמוע טיעונים פמיניסטיים שמערערים על סמכות הפוסקים בהלכות צניעות הלבוש, מתוך נימוקים שתמציתם "הגברים לא יקבעו לנו איך להתלבש, מה צנוע ומה לא". אמנם העיקרון הבסיסי שמאחורי דיני הצניעות הוא שיש להתרחק ממה שמושך גברים, אך משום מה הטיעון הפמיניסטי סבור שלא הגברים הם שצריכים לקבוע מה מושך אותם.

3. מתוך הביקורת הפמיניסטית נגד הרבנים ונגד ההלכה התפתח שיח נרחב שעוסק בהבעת דעות ותחושות אישיות כלפי מצוות או הלכות. בדרך כלל הכותבות (ולעיתים הכותבים) מבקשות 'לקטר' ולהביע את המצוקה שנגרמת מהצורך לקיים הלכה כזו או אחרת. לפעמים זה מלווה בקריאה-תביעה לשנות את ההלכה. אחד הביטויים הבולטים לכך היה הסרט 'מקווה' של ענת צרויה, סרט שכולו אינו אלא קיטור אחד גדול נגד מצוות הטבילה, אשר התקבל באהדה בקהילה הדתית-פמיניסטית. מה שהתחיל כביקורת כלפי הלכות מסוימות שנראות כמקפחות את הנשים, עבר בהמשך לתלונות על הלכות שקיומן מכביד על גברים ונשים כאחד. כל מיני כותבים מבקשים להקל על חיינו ולחולל רוויזיות מהפכניות - שוב, בעיקר בתחומים של "בינו לבינה". לעיתים נדמה כי חוץ מלבטל את חרם דרבינו גרשום כדי להקל את מצוקת הרווקות - אין כמעט הלכה שלא הציעו לנו לשנות.

4.  כדי להמחיש את התופעה, הנה מגוון תשובות שנתנו נשים דתיות ידועות, שכולן נתבקשו להגיב במדור הנ"ל למושג 'כיסוי ראש'. נילי בן-גיגי וולף, מנכ"לית אגודת 'לדעת', אמרה כך על כיסוי ראש: נשרה עטרת ראשנו, מובילה אצלי במצעד המצוות המשביזות. הסטנדאפיסטית נויה מנדל על כיסוי ראש: הרי את ממותגת לי. מותג חברתי שהפך להיות מותג אפנתי, והוא נושא חם לרכילות בקרב הקהילה במקרה שמישהי "הורידה". העיתונאית במבי שלג אמרה על כיסוי הראש שהוא "הורס את השיער של הנשים הנשואות".

ד"ר עליזה לביא, מרצה באוניברסיטה, אשת תקשורת ופעילה ב'קולך': כיסוי ראש - סמן חברתי מקטלג. הדר גלרון, סטנדאפיסטית ובמאית: כיסוי ראש - סותם את צ'אקרת הכתר (?). ויש גם תגובות יותר חיוביות. דוברת מועצת יש"ע אמילי עמרוסי אמרה על כיסוי ראש: במקומו מונח. העיתונאית חיותה דויטש אמרה: למעלה מעשרים שנה אני מודדת אותו ומיודדת איתו, בצבעים שונים. ואילו המחנכת שרה אליאש אמרה בפשטות ובפסקנות: חובה!

בין המביעות הסתייגות מכיסוי הראש יש כאלה שמכסות את ראשן באופן כזה או אחר, ואחרות שלא נותנות לשום דבר לסתום להן את צ'אקרת הכתר. אבל מה שמשותף לתומכות כיסוי-הראש ומתנגדותיו הוא ההתלהבות מלימוד התורה הנשי. ליאורה מינקה "מעריכה" דמויות תורניות מסוימות, אבל הערצתה שמורה לאמה ולבני משפחתה "וכן לנשים תלמידות חכמות". רחל קרן על לימוד תורה לנשים: המהפכה החשובה ביותר בדורנו. נויה מנדל: אחד ההישגים הגדולים של העשור האחרון. עליזה לביא: המהפכה האמיתית המתרחשת בעשור האחרון בישראל.

5.  אולי הגיע הזמן לגלות שגם לגברים לא ממש נוח לקיים כל מצווה וכל הלכה. לצאת בבוקר קר להתפלל שחרית, לחפש באמצע יום עבודה מניין למנחה. אפילו הריקודים בשמחת תורה, מושא לקנאתן של כותבות רבות, עלולים עם השנים להפוך שגרתיים וארוכים. בשביל מי שאינו מלא באהבת ה' ומצוותיו, שינה בסוכה זה תענוג מפוקפק, וחובת אכילה בסוכה היא נטל שמגביל את חופש התנועה. לצערנו, הקושי לקיים מצווה מסוימת מוביל לעיתים להזנחתה. זה לא אומר שצריך להתהדר בזה, או לעשות על זה סרט. קשה לך עם מצווה מסוימת? שמור את זה לעצמך, ותשתדל להתחזק ולמצוא שמחה במצווה, או לכל הפחות לקיים אותה גם כשקשה.

כיסוי ראש אכן ממתג. גם כיפה. יותר קל בלעדיו למי שעובד עם חילונים. אבל המיתוג הזה הוא לא רק הלכה אלא גם ערך חשוב. הסעיף הראשון בשולחן ערוך. לא להתבייש להיות עובד ה'.

6. ולגבי לימוד התורה הנשי: חשיבותו גדולה מאוד, אך תפקידו העיקרי הוא לרומם את הלומדת, לא את התורה או את הרבנים. לכן חשוב יותר ללמוד קודם כל הלכות מעשיות ואמונה. ואין צורך לכתוב עשרה דפים בעיתון על כל דף גמרא שאישה לומדת.

אצל פרופ' נחמה ליבוביץ', שבזכות תלמידתה אמי ע"ה זכיתי גם אני ללמוד ממנה, לא ניכרה שאיפה מודגשת להטביע חותם אישי או נשי מיוחד על הלימוד. כל חייה עמלה להבין, ללמוד וללמד את התורה ומפרשיה. ובכל זאת, נדמה לי שנכון לומר כי עד היום הלימוד הנשי המתחדש טרם העמיד מישהי שתרומתה לבית המדרש מגיעה למחצית תרומתה של נחמה ליבוביץ'.