גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 225ראשיהפצה

שאלת השבוע - דעות

11/01/07, 15:05
אנשים שהמערכת בחרה

שאלת השבוע: האם קיימת תופעה של בריחת מוחות מהארץ, וכיצד ניתן לצמצמה?

המשאב החשוב ביותר של ישראל/ איתי שונשיין, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית

לא מזמן הזהיר זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2006, פרופ' קרונברג, כי מדינת ישראל צריכה להיזהר מתופעת בריחת המוחות שעלולה לשטוף את המדינה. מנתוני מחקר שהוצג בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת מצביעים על כך שמקוֹם המדינה כ-400 אלף רופאים, מדענים ואקדמאים ירדו מהארץ, וכן שכמחצית מהישראלים בעלי תואר שלישי שעברו ללמוד או לעבוד בארה"ב השתקעו שם. המחקר נערך ע"י עומר מואב וד"ר אריק גולד ממרכז שלם, וניתח את מאפייני היורדים מהארץ בשנים 1955–2000.

עוד עולה מהמחקר כי בעוד בישראל בעיית בריחת המוחות אינה מטופלת ע"י המדינה, במדינות במערב נקטו במדיניות הגירה במטרה לעודד קליטת מוחות.

הקיצוץ בתקציבי המחקר האוניברסיטאי גורם לנזקים עתידיים העלולים לפגוע בכלכלה הישראלית. לפי דברי ד"ר מואב, מעורכי המחקר, ישראל נמצאת בין המקומות הגרועים ביותר לחיות בו מבחינת נטל המס. הקושי במציאת העבודה ונטל המס הם הגורמים הניכרים לבריחה. כמו כן רבים מהיורדים מן הארץ עושים זאת משום שהם מקבלים הצעות מפתות מאוניברסיטאות יוקרתיות בחו"ל. למשל סטודנט המסיים דוקטורט בארה"ב משתכר שכר התחלתי של 190 אלף דולר לשנה בבתי ספר למימון.

כדי שלא תהיה בריחת מוחות מישראל, על הממשלה להשקיע במחקר ובפיתוח. הגדלת התקציב של מערכת ההשכלה הגבוהה הוא דבר חשובה, אבל אל לה לבוא על חשבון הסטודנטים והפיכת ההשכלה הגבוהה למוצר לעשירים בלבד.

זה חודש וחצי, התאחדות הסטודנטים הארצית מנהלת מטה מאבק למען הצלת ההשכלה הגבוהה בישראל. ציבור הסטודנטים בישראל מוחה על הקיצוצים הגדולים, כמיליארד שקלים, במערכת החינוך ובמוסדות ההשכלה הגבוהה, ועל רצון משרד האוצר ושרת החינוך להעלות את גובה שכר הלימוד.

מטה מאבק זה, הוקם בכדי לסכל את תוכניתה של שרת החינוך ומשרד האוצר להפריט את מערכת ההשכלה הגבוהה, מערכת העלולה להיות בעלת השלכות הרסניות לעתיד ההשכלה במדינת ישראל. ציבור הסטודנטים ימשיך להיאבק למען הגדלת התקציבים למחקר ולהשכלה, משום שההון האנושי הוא המשאב החשוב והיחידי של מדינת ישראל.

עוד תקנים לסגל האקדמי/ פרופ' הרולד בש, סגן הנשיא למחקר, אוניברסיטת בר-אילן.

נשיא אוניברסיטת בר-אילן נדרש בעבר לנושא בריחת המוחות והגדיר אותו כאיום קיומי על עתידה של מדינת ישראל.
על מנת להבין את המשמעות של עזיבת מדענים יהודים את הארץ, צריכים רק לזכור שההערכה היא כי שליש מזוכי פרס נובל במדעים וברפואה הם יהודים, כאשר היהודים הם כ-2% מכלל אוכלוסיית העולם.

הסיבות לבריחת המוחות הן מגוונות וחלקן ניתנות לתיקון. אחת הבעיות העיקריות היא היעדר משרות פנויות באוניברסיטאות. הקיצוצים המאסיביים בתקציב המוסדות האקדמיים, יצרו מצב שאפילו את הפורשים אי-אפשר להחליף בסגל צעיר, מכיוון שהתקן שהתפנה נעלם בקיצוץ. יש לתת את הדעת לכך, שמחקרים באוניברסיטאות יכולים להוביל לתחומי עיסוק וטכנולוגיה חדשים לגמרי שיכולים להעסיק עוד מדענים מחו"ל.

עצירת התופעה אינה תלויה רק באוניברסיטאות, אולם הן היו יכולות לתרום לנושא, לו היה באפשרותן להעסיק יותר חוקרים. ניתן להצביע על שלושה פתרונות אפשריים לגידול מספר החוקרים באוניברסיטאות, וכולם קשורים בתקציב:

- הגדלת מספר התקנים האקדמיים.

- העלאת השכר לסגל האקדמי במטרה לצמצם את הפער בין המשכורות בארץ ובחו"ל.

- הגדלת האמצעים הדרושים לביצוע מחקר ברמה עולמית באוניברסיטאות.

כל שלושת הפתרונות דורשים גידול בתקציבים המופנים לשימוש האוניברסיטאות. כמובן שיש להקפיד שהגידול בתקציב ילך רק למצוינות.

מקורות לגידול בתקציב יכולים לבוא מהעלאת גובה שכר לימוד, גידול בהקצבות הממשלה (נכון יותר לומר, החזרת חלק מהקיצוצים של השנים האחרונות) וגורמים פרטיים.

הבעיה של בריחת המוחות היא בעיה מערכתית-לאומית ודורשת פתרונות בהתאם. יש לעצור את התופעה המזיקה הזאת.

הוצאה שתצדיק את עצמה/ פרופ' יונתן הלוי, מנהל בית חולים "שערי צדק"

צריך לחלק את השאלה בין בריחת רופאים לבין בריחת מדענים.

לגבי בריחת רופאים קלינים – אין להם אינטרס לעזוב את הארץ כי כיום המצב הרבה יותר טוב בהשוואה למצב לפני כ-10 שנים. תנאי העבודה של הרופאה, כגון תנאי השכר וכדומה, השתפרו פלאים. מה גם שברוב ארצות העולם, כולל ארה"ב, כיום הרופאים מתוגמלים פחות מבעבר, ולכן הפער בין המצב בארץ לחו"ל קטֵן.

לגבי בריחת מדענים, פיזיקאים, כימאים וכן רופאים חוקרים וכדומה – כל אלה חשים שיש להם תנאי התפתחות טובים כאשר הם נמצאים במעצמה מדעים כמו ארה"ב, אנגלית וצרפת כי כך יש אינטראקציה בינם לבין עוד חוקרים. כמו כן הסיכוי לקבל מימון למחקר רב היקף וכזה שפורץ דרך – סיכוי זה הולך וקטן בארץ. אלה הסיבות הגורמות לבריחת מוחות של מדענים.

המצב בחברות עתירות-ידע ובחברות תרופות שונה. אלה חברות העוסקות בתחום הטכנולוגיה השימושית, ומהרווחים שלהם הם ממנים את המחקר, ואין הם זקוקים לסיוע ממשלתי כזה או אחר. במחקר תשתיתי ובמחקר תיאורטי הסיכוי לקבל בארץ מימון הוא נמוך בהרבה לעומת הסיכוי בחו"ל.

המצב כיום במדינה הוא שיש שיבוש בסדר העדיפויות התקציבי. המדינה חייבת לקצץ ממקומות אחרים, ובריחת המוחות צריכה לגרום למדינה להכיר בכך שהיא צריכה להגדיל את מקורות המימון הציבורי למחקרים. אני סמוך ובטוח שכל שקל שהמדינה תוציא יחזור אליה בעתיד.

להחזיר את המדענים לישראל/ פרופ' יחזקאל טלר, סגן יו"ר המועצה להשכלה גבוהה

אחת הבעיות הקשות בישראל היא בריחת מוחות של חוקרים ומדענים ישראלים שאינם חוזרים ארצה. זאת כיוון שאין די תקציב במוסדות להשכלה הגבוהה.

בחמש-שש השנים האחרונות קוצץ תקציב ההשכלה הגבוה בלמעלה ממיליארד שקלים, כלומר קיצוץ של למעלה מ-20% מהתקציב. קיצוץ זה גרם לקיצוץ משרות ולעומס רב על המרצים, וכן גרם להזדקנות הסגל האקדמי, בעוד שבהשוואה לרוב המדינות המפותחות בעולם כלל לא מגיעים למצב כזה.

בוגרי התואר השלישי בישראל מאוד מבוקשים בעולם המערבי, היות שהאקדמיה הישראלית נחשבת למוסד בעל רמה גבוהה ביותר. בדרך כלל כדי לקבל אדם חדש לסגל הדרישה של האוניברסיטאות היא התנסות בפוסט-דוקטורט, כלומר שנה או שנתיים של מחקר בחו"ל במטרה שעם תום המחקר ישובו ארצה וישתלבו במערכת המחקר וההשכלה הגבוהה. המציאות כיום היא שאין מקומות לקלוט את אותם אנשים.

לשמחתי הממשלה והמערכת כולה מתחילה להיות ערה לתופעה, אבל לצערי לא נעשה מספיק כדי להחזיר את אותם אלפים הרבים לישראל. הפתרונות האפשריים לתיקון המצב הם להגדיל את תקציבי המחקר במוסדות להשכלה הגבוהה וכן להקים מרכזי מחקר בשיתוף עם האוניברסיטאות בישראל. זאת ועוד, המדינה, קרי: משרד הקליטה, המדע והסוכנות היהודית, מוכרחים להוציא מן הכוח אל הפועל פרויקט להחזרת מדעים ישראלים לישראל. לאחרונה, יחד עם משרד הקליטה והסוכנות, יזמתי פרויקט במועצה להשכלה גבוהה שבמסגרתו נפנה לכל המוסדות להשכלה גבוהה ונברר מי זקוק למרצים ולחוקרים.

כך נעביר במרוכז למשרד הקליטה ולסוכנות את הרשימות וניצור מאגר דרושים – מאגר שיספק את הביקוש למרצים ולחוקרים ויאפשר למדענים ישראלים לחזור ארצה. ההשכלה הגבוה היא מנוף כלכלי, חברתי ותרבותי חשוב ביותר לפיתוח אזורי. לכן המדינה, כחלק מתהליך פיתוח הגליל והצפון לאחר המלחמה, צריכה לתת עידוד מסיבי למכללות בצפון כדי שיוכלו לקלוט מדענים, וזאת בעזרת מתן הטבות למי שיתיישב ויילמד בצפון.

להעניק סביבה תומכת לחוקרים/ פרופ' עלי מרצבך, המחלקה למתמטיקה, אוניברסיטת בר אילן

אכן קיימת תופעה של בריחת מוחות מהארץ. תופעה זו אינה חדשה ונובעת מכמה סיבות. הסיבה הראשונה היא העובדה הפשוטה שחוקר, אם הוא באמת מוצלח, יכול לקבל שכר גבוה הרבה יותר בארצות המערב מאשר בארץ. הסיבה השנייה היא שחוקר זקוק לסביבה תומכת, רגועה וללא טרדות שונות, לקשר עם עמיתים ולמעט שעות הוראה. 8 שעות הוראה בשבוע הנדרשות ע"י האוניברסיטאות בארץ, הן הרבה מדי זמן. הסיבה השלישית והעיקרית היא עלות המעבדה. ישנם מחקרים במדעי הטבע הדורשים ציוד מעבדתי בעלות מיליוני דולרים, ואת אותו הציוד מדינת ישראל אינה מסוגלת לספק לכול.

אני מוכרח להסתייג ולומר שנראה לי כי עניין המשכורת אינו משמעותי כל כך. החוקרים מבינים שארצנו הקדושה איננה אמריקה ושהזכות לחיות כאן שווה מול שכר גבוה בחו"ל.

כדיקן לשעבר של הפקולטה למדעים מדויקים בבר אילן, ברור לי שהצורך לחוקר בסביבה תומכת, מכל הבחינות, הוא חשוב מאוד ואין ספק שיש לעשות מאמץ בכיוון זה. מדיניות משרדי הממשלה, המועצה להשכלה גבוהה והאוניברסיטאות צריכה להיות ידידותית יותר לחוקר, ואפשר לפעול רבות מבלי לפרוץ את התקציב. כמו כן הציבור הרחב צריך להבין, לעודד ולתמוך בחוקרים המצוינים שלנו, חוקרים המשקיעים את כל מרצם ונמצאים במעבדתם הרבה יותר משמונה השעות התקניות.

לגבי המחסור בציוד מעבדתי חדיש ויקר – אין הרבה מה לעשות, אבל יש בפי שתי עצות: לחוקר המתחיל – השתדל להיכנס לתחום מחקר הדורש מעט ציוד יחסית; לאוניברסיטאות ולמכוני מחקר – נסו להתאחד כך שבכל מוסד תהיה מעבדה יקרה שונה המתמחה בנושא אחד, וכך לשתף את כל החוקרים העוסקים בנושא זה.