חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 229ראשיהפצה

כבוד אחרון - סיפור לשבת

08/02/07, 12:20
עודד מזרחי

כאשר ראתה לראשונה מיכל את הזקנה הערירית ברחוב שבו התגוררה בגדרה, חשה חמלה כלפיה. הזקנה, ששמה היה סבטלנה, עלתה מרומניה, לא דיברה עברית ולא היה לה קשר עם איש. מיכל ושתי בנותיה ביקרו אצלה לעתים קרובות, כדי להפיג את בדידותה. הן הביאו עמן מטעמים ושוחחו עמה בשפת הסימנים, והיא מצדה לימדה אותן כמה מילים ברומנית. מיכל חיזקה אותה בדברי אמונה ולימדה אותה איך להתפלל. במשך הזמן גילתה מיכל נשמה טובת לב, שהחיים הקצו לה מקום צר בשוליהם.


מיכל ידעה בלבה שאין כמעט שום סיכוי שברכה ומשפחתה הענפה יגיעו לבית העלמין בשתיים בצהרים. רובם ככולם היו אנשים הטרודים בפרנסתם, ומה פתאום יתפנו ללוות זקנה ערירית שלא הכירו מימיהם? היא אפילו לא טרחה להתקשר לברכה כדי לוודא שקיבלה את הודעתה
באחד הימים חלפה מיכל ליד לוח מודעות עירוני הסמוך לביתה, וראתה מודעת אבל פשוטה של ועד בית שבישרה על מותה של סבטלנה. היא עצמה את עיניה, הזילה דמעה בודדה, ובמשך כמה רגעים התייחדה בנפשה עם זכרה. לאחר מכן ניגשה לבניין שבו התגוררה סבטלנה כדי לברר אצל שכניה פרטים לגבי מועד הלוויה. אחת השכנות אמרה ששמעה כי המועד מתעכב, מפני שאין כלל אנשים שילוו את הנפטרת.

למחרת יצרה קשר עם חברא קדישא המקומית ונודע לה שסבטלנה תיקבר בכל מקרה מחר בשעה שתיים בצהרים בבית העלמין העירוני. העובדה שהיא ואולי בעלה יהיו כפי הנראה המשתתפים היחידים בלוויה העיקה עליה, והיא חשה כי עליה לעשות השתדלות כדי לתקן את המצב העגום. היא הלכה לביתה של חברתה הקרובה, ברכה. כאשר לא מצאה אותה בבית, השאירה על שולחנה בסלון פתק בזו הלשון:

"ברכה היקרה, יש לי בקשה אישית ממך. אנא תדאגי לכך שאת ובני משפחתך תגיעו מחר לבית העלמין העירוני בשעה שתיים בצהרים, כדי ללוות למנוחת עולמים את הזקנה סבטלנה ע"ה, שתמיד סיפרתי לך עליה. אני סומכת עלייך שתיעני לבקשתי, מיכל".

מיכל ידעה בלבה שאין כמעט שום סיכוי שברכה ומשפחתה הענפה יגיעו לבית העלמין בשתיים בצהרים. רובם ככולם היו אנשים הטרודים בפרנסתם, ומה פתאום יתפנו ללוות זקנה ערירית שלא הכירו מימיהם? היא אפילו לא טרחה להתקשר לברכה כדי לוודא שקיבלה את הודעתה. בקשתה נראתה לה כעת הזויה לגמרי, והיא אפילו כעסה מעט על עצמה שכתבה פתק.

למחרת, בשעה שתים בצהרים, הגיעה מיכל עם בעלה, יורם, ועם ידיד משפחה נוסף לבית העלמין כדי ללוות את המנוחה הערירית. כאשר הגיעו, בית העלמין היה מלא בכלי רכב ובאנשים המפלסים את דרכם פנימה. לאחר כמה דקות הבחינה מיכל לתדהמתה בברכה ובבעלה שהגיעו עם כל ילדיהם, כלותיהם ויתר בני משפחתם.

היא לא הצליחה להבין איך ייתכן שברכה הצליחה להביא את כל בני משפחתה הענפה מכל רחבי הארץ ללוויה של איזו זקנה אלמונית בגדרה. בלווייתה של סבטלנה נכחו מאות רבות, ורובם הלכו בעקבות גופתה הצנומה העטופה בבד כחול כהה ועליו מגן דוד כסוף. הקדיש לעילוי נשמתה לאחר סתימת הגולל נאמר ברוב עם. תחושת העצבות של מיכל התחלפה בהתפעמות. אנשים רבים היו חולמים לזכות בכבוד אחרון שכזה אחרי מאה ועשרים שנה, ואילו סבטלנה זוכה בו ממש יש מאין. רבע שעה לאחר הלוויה התקיימה במקום הלוויה נוספת.

מיכל לא סיפרה ליורם כלל על המכתב שהשאירה לברכה. בסיום הלוויה השנייה, היא עמדה בחוץ וחיכתה לו. לאחר שנטל ידיים ויצא משער בית העלמין, נכנסו לרכבם ונסעו עם ידיד המשפחה לעבר ביתם. סוף-סוף היתה מסוגלת לגלות את סודה המדהים, איך כתבה פתק לברכה וביקשה ממנה ומבני משפחתה ללוות את הזקנה הערירית, ואיך הם הגיעו בהמוניהם, מעבר לכל דמיון שבעולם.

יורם שמע את דברי אשתו, הרהר מעט, ולאחר מכן אמר:

"לפני שיצאתי החוצה, ניגשה אלי ברכה וסיפרה לי מה קרה בדיוק. היא סיפרה על המכתב שקיבלה ממך ועל כך שביקשה בתחילה מבעלה שיסע עמה ללוויה, מבלי להאמין שיסכים. ואז, בשתיים בלילה נפטר המחותן שלהם, אבי בעלה של בתם, שהתגורר אף הוא בגדרה, ומועד לווייתו נקבע לשתיים ורבע בצהריים... כאשר שמעה זאת נזכרה בפתק שלך וביקשה מכל מי שהשיגה להגיע רבע שעה מוקדם יותר, כדי לכבד גם את הזקנה הבודדה – וממילא כמעט כולם הגיעו מוקדם יותר, כדי לתפוס מקום חניה ללוויה הגדולה של המחותן".

תמיהתה של מיכל מהאירוע הבלתי מסתבר התחלפה כעת בפליאה על השגחה פרטית נוראה. רק מי שנמצא מעל המקום ומעל הזמן יכול לגרום לצירוף מקרים שכזה, באותו המקום ובאותו הזמן.  
 
ליצירת קשר לסיפור השגחה פרטית שחוויתם: odedmiz@actcom.co.il