גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 229ראשיהפצה

שאלת השבוע - דעות

08/02/07, 12:20
אנשים שהמערכת בחרה

שאלת השבוע: האם אכיפת החוק על מתנחלים מקלה או מחמירה בהשוואה מגזרים אחרים?

האפליה לרעה מאיימת על אחדותנו/ עו"ד חיים כהן, יועץ משפטי של ארגון זכויות האדם ביש"ע

קיימת אפליה ברורה לרעת המתנחלים בכל שלבי אכיפת החוק הן בהתייחס לשאר אזרחי המדינה, והן בהתייחס לערבים תושבי יהודה ושומרון. אפליה זו היא מערכתית ומגובה בנהלים, והיא מתבטאת בכל שלבי אכיפת החוק: החל מהקצאה מוגברת ובלתי סבירה של כוח אדם משטרתי, אלימות משטרתית ופגיעה שיטתית בחופש הביטוי ובזכות המחאה, והמשך באופן ניהול החקירות, המאמצים והמשאבים המושקעים בהן, קריטריונים לסגירת תיקים או המשך ניהולם, הגשת כתבי אישום שאינם מוגשים נגד אוכלוסיות אחרות במדינה, וניהול משפטים מתוך מוטיבציית-יתר בלתי מוסברת וגישה מחמירה שאינה תואמת את המקובל כלפי יתר אזרחי המדינה.

כעו"ד, אני מוצא עצמי לא פעם נדהם אל מול הגישה הנוקשה והבלתי מתפשרת שנוקטת מערכת אכיפת החוק כלפי מתנחלים, גישה שאינה באה לידי ביטוי בהתייחס לאזרחים אחרים. כאמור, אפליה זו היא גם ביחס לשכניהם של המתנחלים, ערביי יהודה ושומרון, אשר לגביהם אכיפת החוק מתבצעת כמעט אך ורק במקרים של אירועי פעילות חבלנית עוינת (פח"ע).

אירועי עמונה מהווים אחת הדוגמאות המזעזעות של אכיפת חוק בלתי שוויונית ושימוש בזרועות החוק על-מנת לחנוק ולדכא מחאה לגיטימית. בדו"ח המפורט שהוגש לאחרונה על-ידינו למבקר המדינה, אנו סוקרים את האלימות המשטרתית בעמונה, ומעלים את החשש שאלימות זו היתה, בחלקה הגדול, מתוכננת ומתורגלת, ושגם האלימות הספונטנית היתה תוצאה של אווירה שיצרה מערכת אכיפת החוק כלפי המתנחלים וכלפי זכות המחאה שלהם.

חשוב להבין, שאפליה זו אינה פוגעת רק בציבור המתנחלים. היא פוגעת אנושות בדמוקרטיה הישראלית, מערערת את אושיות המדינה שלנו כמדינה יהודית ודמוקרטית, ומאיימת על אחדותו ועל חוסנו של עם ישראל.

יחס שאינו אוהד למתנחלים/ עו"ד יעקב מנקין, מתמחה בתביעות נגד אלימות שוטרים

ניתן לראות בבירור מגמה של החמרה באכיפת החוק כלפי מתנחלים לעומת ערביי יו"ש ו/או שאר אזרחי המדינה. הדבר מתבטא הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי. ולטעמי לתקשורת יש יד מכוונת בהתייחסות לחומרת האירועים כשמעורבים מתנחלים.

לדוגמא, ה"אירוע" של תנ"צ ניסו שחם שכזכור, בימי טרום-ההתנתקות פקד על שוטרים להכות מפגינים באלות ולבצע מעצרים – שלא כדין – בכפר-מימון. אין ספק כי מעשיו והתבטאויותיו היו לא ראויים, לא חוקיים, שלא לומר פליליים. באף מדינה מתוקנת הוא לא היה נשאר בתפקידו לאחר "אירוע" כזה. וראה זה פלא, שחם נשאר בתפקידו, ורק הועמד לדין משמעתי. גם ערעור למח"ש וליועמ"ש על אי העמדתו לדין פלילי שהגשתי, בטענה של חוסר סבירות קיצוני – נדחה בתשובה לקונית ומתחמקת.

לעומת זאת, שני מקרים אחרים שהנסיבות בהן קלות בהרבה אך ההתיחסות שונה לחומרה באופן תמוה, במישור המשפטי כמו גם במישור התקשורתי. האחד: שוטר שהעביר בקשר הודעה על "ערבושים" (שגם זה מעשה לא ראוי, לטעמי) מיד הודח מתפקידו. והשנייה: יפעת אלקובי מחברון, שהתנהגותה זכתה להתייחסות מרובה ומעמיקה מכל הגופים האפשריים, לרבות שר הביטחון.

על-אף שבשני המקרים האחרונים מדובר סך-הכל בפליטות פה ולא ננקטה כל אלימות פיזית, ולעומתם במקרה הראשון, אלמלא נקטע באבו, היתה הנחיה ל"אלימות בשירות החוק" – תשפטו אתם מי טופל בחומרה רבה יותר.

גם במישור האזרחי, בבתי-המשפט השונים ניתן לראות כי ציבור המתנחלים אינו "אהוד" יתר על המידה. נכון, קשה לבצע בעניין בדיקות סטטיסטיות, אך תחושת הבטן של ציבור עורכי-הדין המייצג את הציבור ה"כתום" (גם ממרכז הארץ) היא אחידה וחד-משמעית.

אני, אישית, ייצגתי "מתנחל" בתביעה נזיקית, לאחר שהוכה עד לאובדן ההכרה על-ידי שוטרים, אושפז בבית-חולים ועד היום הוא סובל מבעיות רפואיות ונפשיות. השופטת בדיון הציעה שנמחק את התביעה שכן ההתנתקות מאחורינו, מלחמת לבנון איחדה אותנו, וחבל להמשיך לעסוק בנושאים "ישנים" אלו. למען האמת, גם עו"ד שייצג את הצד השני, את המדינה, לא האמין למשמע אוזניו, להצעת השופטת. קשה לי להאמין שהיתה מעזה להציע הצעה דומה לנפגע ממגזר אחר.

המקופחים האמיתיים הם הפלשתינים/ עו"ד מיכאל ספרד, יועץ משפטי של ארגון זכויות האדם 'יש דין'

למעט במקרים מיוחדים ומתוקשרים היטב, אין אכיפת חוק על ישראלים בגדה המערבית. זו האמת המרה והמבישה. כוונתי, כמובן, לאכיפת חוק במקרים שבהם המתלונן (והקורבן) הוא פלשתיני. כאשר המדובר בסכסוך בין יהודים, אזי האכיפה דומה במהותה לזו שמתבצעת בתוך מדינת ישראל. אבל כאשר משטרת מחוז ש"י וצה"ל נדרשים להעניק הגנה ולחקור התנכלות של ישראלים לפלשתינים, כל האתוס החקירתי והבלשי נעלם, ותחתיו אנו מקבלים גופי אכיפה עצלים, חסרי מוטיבציה, חסרי אמצעים, ופעמים רבות רשלניים עד כדי גיחוך.

ארגון זכויות האדם 'יש דין' אשר עוקב אחר קרוב ל-200 תיקי חקירה של משטרת מחוז ש"י במקרים בהם הוגשו תלונות של פלשתינים על אלימות מצד ישראלים, גילה כי המשטרה נכשלת בלמעלה מ-90 אחוזים מהתיקים לגלות מה אירע ומי אחראי לביצוע העבירה. הטיעון הדמגוגי של גורמים מסוימים במחנה המתנחלי אומר שזו הוכחה לאכיפת יתר. מי שמכיר את התיקים, קרא אותם ויודע איך הם נסגרים, לעתים ללא כל חקירה ולעתים מבלי לבצע פעולת חקירה מרכזית כמו גביית עדות של עד ראייה או בדיקת האליבי שמסר החשוד – יודע את האמת. והאמת היא שהכל הצגה. שהמשטרה והצבא לא באמת מעוניינים להטיל את מורא החוק על מתנחלים שפוגעים בפלשתינים וברכושם, וזאת משום שהדרג המדיני שמעליהם לא מעביר להם את המסר שאין לגלות סובלנות למי שמבצעים יומיום מעשים מגונים בכל ערך יהודי.

לכן, יש לנו כנופיות פשע שמתנכלות באופן יומיומי לאזרחים פלשתינים, תוך פגיעה ברכושם ומטעיהם, תוך פלישה לאדמותיהם, תוך פגיעה בגופם. לכן יש לנו למעלה ממאה מקומות יישוב בלתי חוקיים, חלקם הגדול על אדמות פלשתיניות פרטיות, שאף אחד לא באמת מתכוון לפנותם. לכן, אנחנו שהבאנו לעולם את הקוד המוסרי האנושי החשוב ביותר – בוגדים בעברנו ובערכינו.

ציות לחוקי התורה בלבד/ נעמי אופן, רעייתו של נריה אופן המורחק בצו מינהלי מביתו מזה כמה חודשים

אני תמהה על עצם השאלה: הנחת היסוד העומדת מאחוריה היא שהחוק הוא הנתון הקיים, וכאילו כל מה שעומד לדיון הוא רק עד כמה הוא מיושם בהגינות.

חלילה. "לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללוי-ה". כיהודים, יעודנו לעשות לו יתברך דירה בתחתונים, ולכן עלינו להתעניין אך ורק בהוראותיה של תורתנו הקדושה, תורת חיים. על-פיה נקבעות אמות המידה, ולהוראותיה עלינו לציית, עד מסירות נפש.
מיסוד יסודותיה של התורה הקדושה הוא ההבדלה בין קודש לחול, ובין ישראל לעמים. לא רק יתרון יחסי, לא רק מעלה מכוח התפקיד להיות "אור לגויים", כי אם פער עצמי – "מחשבתן של ישראל קדמה לעולם".

מספרים על כומר אחד שהתווכח עם רבי יעקב אייבשיץ על עניין נבדלותו ונבחרותו של עם ישראל בזמן הזה. הכומר טען שכל העולם כולו התקדם מאז יציאת מצרים, ועל כן עניינו של עם ישראל בטל, והכל עניין של חינוך ואילוף. כהוכחה לדבריו, הביא למקום הסעודה המלכותית בו נערך הוויכוח חתול שאולף לשמש כמלצר. במהלך הסעודה, מִלְצֵר החתול תוך שהוא מהלך על שתיים, לעיניהם המשתאות של הנוכחים. כתגובה על כך, שחרר רבי יעקב אייבשיץ עכבר שנזדמן באורח פלא לכיסו. החתול המאולף ראה את העכבר, השליך את כלי מלצרותו, ורדף אחריו... והנמשל ברור.

לפיכך, השאלה שצריכה לעלות לדיון היא כיצד ובאיזה אופן עלינו לבצע את שליחותנו בזה העולם על הצד הטוב ביותר. חוקי בשר ודם – אינם מעלים ואינם מורידים.

קבלת המצב הקיים בו שלטון החוק השוויוני הוא המשמעותי וסביבו נסוב הדיון מזיק, בעצם, שכן הפקרת דמם ורכושם של ישראל והשוואתם לשל הגוי – היא בעצם פריעת חוק של מי שאמר והיה העולם.

הרגישות לערבים, הנחישות ליהודים/ צבי קצובר, ראש מועצת קרית-ארבע      

אכיפת החוק צריכה להיות שווה על כל בני האדם. כלפינו, המתנחלים, האכיפה מתבצעת בנחישות ובלי רגישות. לעומת זאת, כלפי הערבים אין נחישות ויש עודף רגישות.

גניבות המים: הערבים גונבים חופשי, לאורך כל הקו – מההרודיון עד לקרית-ארבע-חברון. רואים בעין את החיבורים, את הגידולים המושקים והצומחים. רק המשטרה לא רואה. הבאנו את המשטרה, בנוכחות אנשי המִנהל האזרחי – הערבים ניתקו את הצינורות רגע לפני שהגענו. תגובת המשטרה: אין מה לעשות!

תגובה על יידוי אבנים: כשהערבים מיידים אבנים על יהודים, לוקח למשטרה זמן רב עד שהיא מגיעה. ביקשתי לעשות תרגיל, לבדוק, לדווח (דיווח כוזב כמובן) שיהודים זורקים אבנים – והמשטרה הגיעה תוך דקות.

בדיקת פיגוע ירי: לפני חודשיים נורה תושב הקרייה עמי דרעי על-ידי ערבים על כביש חוצה יהודה. חקירת המשטרה לא העלתה דבר, עד שעמי דרעי עצמו, פצוע וכואב, היה צריך לצאת עם המשטרה ו"עלה" על היורים. את האישור שהוא נורה באירוע פח"ע המשטרה סיפקה לו אחרי זמן רב ומאמצים רבים.

נטיעות של עצי זית על-ידי ערבים, על שטחי מדינה, בתחום המוניציפאלי של קרית-ארבע מלפני חצי שנה – טרם נעשה דבר לעקור אותם. שיא האבסורד: במשטרה אמרו שצריך להפעיל נוהל עקירה של נטיעות טריות. לאחר חצי שנה אמרו: צריך נוהל אחר של נטיעות ותיקות. ובינתיים העצים פורחים, והערבים מבינים באיזה צד המשטרה.

יפעת אלקובי: היהודים סופגים כל יום קללות, יריקות, אבנים, יריות מהערבים. באותו שבוע של 'פסטיבל יפעת', חדרו ערבים לביתו של ד"ר בן טריה. מישהו  שמע על כך? המשטרה פועלת באיפה ואיפה. הרגישות לערבים, הנחישות כלפי היהודים.