בשבע 232: כבר לא עליונים

שר המשפטים החדש כבר החל לקצץ בכנפי השלטון האוליגרכי של בית המשפט העליון ● תת גונדר רמי עובדיה, שהיכה קטנים בכלא מעשיהו, כועס על ההורים שחשפו את ילדיהם למוראות הכלא.

יאיר שפירא , י"א באדר תשס"ז

מינויו של פרופסור דניאל פרידמן לשר המשפטים החל לתת את אותותיו. השר הטרי פצח השבוע בתחילתו של מסע ציבורי למיסוד הביקורת השיפוטית על הכנסת, שנטל לעצמו בית המשפט העליון בראשותו של נשיאו לשעבר, השופט ברק, אך בקיבוע עליונותו של הבית המחוקקים.

פרידמן מציע לעגן בחקיקה את סמכות בית המשפט העליון לבקר את חוקי הכנסת ואף לגרום לביטולם. על-פי ההצעה המתגבשת, בית המשפט העליון יוכל לקבוע כי חוק מסוים אינו עולה בקנה אחד עם חוקי היסוד. במקרה שכזה תיאלץ הכנסת לשוב ולדון בחוק, לבטלו כהמלצת בית המשפט או לאשררו.

אין ספק שהצעתו של פרידמן תרחיב באופן ניכר את התערבותו של בית המשפט העליון בהליכי החקיקה, אך מאידך גיסא היא תקבע אחת ולתמיד כי המילה האחרונה נתונה לנציגיהם של אזרחי המדינה.

אך השפעתו של פרידמן ניכרת הרבה מעבר לפעולותיו הישירות. בימים האחרונים הונחה הצעת חוק החתומה בידי לא פחות מ-30 חברי כנסת מרוב סיעות הבית. ההצעה מבקשת לשנות את הרכב השופטים היושבים בוועדה לבחירת שופטים.

על-פי החוק הנוהג היום, בוועדה יושבים שלושה שופטי בית המשפט העליון שנבחרו בידי חבר שופטיו. מאחר שבאותו חבר שופטים השתרש המנהג לקבוע מועמדים מוסכמים שעבורם מחויבים להצביע שלושת נציגי בית המשפט, בפועל כל מועמד ששופטי העליון חפצו ביקרו נהנה מגוש אוטומטי של שלושה חברי ועדה, וסיכויו שלא להיבחר היו קלושים.

בעבר ניסתה הכנסת למתן את השפעת השופטים בוועדה, וקבעה בחוק כי הסכמות שכאלה יהיו אסורות ועל כל שופט להצביע על-פי צו מצפונו; אך למעשה עוברים שופטי העליון שוב ושוב על החוק, מתייעצים, מצביעים כאחד, ואחיזתם בוועדה נשמרת.

על-פי ההצעה, החתומה בידי רבע מחברי הכנסת, ישונה החוק כך שהוועדה תמנה אמנם שלושה שופטים, אך רק אחד מהם יהיה מבית המשפט העליון. שופט אחד יהיה מבית המשפט המחוזי, ואחר מבית משפט השלום. אלו יהיו שופטים בפועל או שופטים לשעבר, שייבחרו בידי נשיאי בתי המשפט השונים. "שילוב שופטים מערכאות שיפוטיות שונות", כותבים חברי הכנסת, "יאזן את הרכב הוועדה לבחירת שופטים וירחיב את שיקול הדעת באופן שיביא לבחירת שופטים ראויים יותר ולחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט".

ומנין לחברי הכנסת הצעה מקורית שכזו? ובכן, הצעה זו עלתה בכמה פורומים ומאמרים בשנים האחרונות בידי משפטן חשוב מהאקדמיה, מבקר חריף של מערכת המשפט, פרופסור פרידמן שמו. 

עובדיה מרחם על הילדים

שירות בתי הסוהר לא הספיק עדיין להפיק אלבום מפואר וחגיגי ולהתנאות גם הוא בהישגיו המרשימים בהתנתקות. אך פטור בלא כלום אי אפשר, וגיליון חגיגי של ביטאון השירות חגג את המאורע בכתבה מורחבת, תחת הכותרת המקורית 'ברגישות ובנחישות'.
מראשי המדברים בכתבה היה תת גונדר רמי עובדיה, מפקד כלא מעשיהו. נזכיר שכנגד עובדיה נשמעו עשרות תלונות של התעמרות בעצורי ההתנתקות, ובפרט בקטינים ובקטינות שנכלאו תחת פיקוחו. נזכיר גם כי לאחרונה נאלץ עובדיה לשלם פיצוי לקטין שהוכה על-ידו בכלא, לאחר שבית המשפט קבע כי עדי ההגנה של עובדיה, סוהריו הנאמנים, מסרו עדויות בלתי אמינות בבית משפט.

אך מסתבר כי לא רק הקטינים עברו חוויות קשות בחסותו של עובדיה. גם הוא עבר תקופה לא קלה. "נשאלתי לקראת הימים הנוראים על מה אני סולח", סיפר עובדיה לכתבת. "אמרתי שעל דבר אחד לא אסלח, והוא להורים של הילדים, שחשפו אותם לכל הדברים שיש בכלא". בכלא נחשפו הילדים, כאמור, לאלימות של עובדיה, אך הוא לא הפסיק לדאוג להם לרגע, ועל-פי הכתבה הוא פנה אל רשויות הרווחה ואל המועצה לשלום הילד. "לא הבנתי איפה מערכת החינוך, איפה מערכת הרווחה", אומר עובדיה. "למה המדינה נחלצת לטפל בילדים שהוזנחו על-ידי זוג הורים נרקומנים ולא בילדים האלה".
 
הדיינים עוד ממתינים

פניתם לעייריה, חלפו כבר שלושה חודשים, לא נעניתם? תנוח דעתכם. הניגשים לבחינות לדיינות מחודש אב האחרון ממתינים כבר שבעה חודשים. הגשתם בקשה לביטוח הלאומי, חלפו שבעה חודשים ועדיין תורכם לא הגיע? ישנן צרות גדולות יותר, הניגשים לבחינות הדיינות מניסן שעבר ממתינים לתוצאות כבר אחד-עשר חודשים. הגשתם תכנית לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה באדר שעבר ועדיין האישור לא נראה באופק? ובכן, הרבנות הראשית לישראל על צוות בודקיה לא סיימה לבדוק את הבחינות ב'חושן משפט', גם לא את אלו שהוגשו לה במרחשוון תשס"ו, לפני למעלה משנה וארבעה חודשים.

מכל מקום, רק חמישה חודשים נדרשו למנכ"ל הרבנות הראשית לענות לפנייה קודמת של התנועה להגינות שלטונית בעניין הסחבת המדהימה בתשובות לנבחני הדיינות: "הרבנים הראשיים פועלים לצמצם את זמן הבדיקה ככל האפשר בלא לפגוע באיכותה ובאמינותה", כתב אז וינר ליו"ר התנועה, מרדכי אייזנברג. "לאחרונה אף כונסו הרבנים הבודקים את מבחני הרבנות לפגישה בנדון, במטרה לזרז למזורזין".

שנתיים עברו מאותו הכנס, ותהליך הזירוז טרם הושלם. "כך או כך, פרחי הדיינות בישראל מקבלים כאן שיעור ראשון בדרכם הארוכה והנפתלת אל הוועדה למינוי דיינים, שם ייתקלו בעוולות גדולות אף יותר", השיב אייזנברג במכתב למועצת הרבנות הראשית ששלח לאחרונה.

אין מקבלים עדות מגוי

הבטחנו לעקב אחר פסקי דין של בתי דין לענייני ממונות ולהאיר על הניסיונות, המוצלחים והמוצלחים פחות, של בתי הדין להתאים עצמם לדרישות הכלכלה המודרנית.

בפסק דין של הרב יהודה זולדן, מבית הדין לממונות גוש קטיף, נדונה תביעה של חקלאי כנגד חברה שביטלה את החוזה שלה אתו. טענת החברה היתה שגונבו לאוזניה שמועות על כך שהחקלאי עובד גם עם חברות מתחרות, ומפר סעיף מפורש בחוזה שנחתם עמו. העדות הממשית היחידה שהיתה באמתחת החברה היא עדויות של פועלים, ערבי ותאילנדי, שעבדו בחממת החקלאי.

"גם אם היה מקום לומר שהפועלים בשטח יודעים טוב יותר מכל אחד אחר מה קורה באמת", כתב הרב זולדן בפסק הדין, "אין לקבל עדות מגוי, אלא אך ורק מפי עדים כשרים". עדים שכאלו לא נמצאו לחברה, והחקלאי זכה בדין.