בשבע 233: שאלת השבוע

אנשים שהמערכת בחרה , י"ט באדר תשס"ז

שאלת השבוע: במלאת חצי יובל לפטירתו, תאר את השפעת הרב צבי יהודה קוק על הדור.

בביתו נדלקה אש ההתיישבות/ גאולה כהן, חברת כנסת לשעבר

אם נדבר על מה שקרה לאחר מלחמת ששת הימים, ואפילו לפני כן, הרב צבי יהודה היה המשפיע הגדול ביותר מבחינה רוחנית על נושא ההתיישבות ביש"ע. הוא היה זה שהפיח את הרוח באותה קבוצה שלימים נקראה 'גוש אמונים'. בביתו הקטן בירושלים נדלקה אש ההתיישבות, שאחר-כך ליבה אריק שרון, והתממשה ביישובים פיזיים בשטח.

האש הזאת אחזה באותה קבוצה של חסידים, מאמינים ואידיאליסטים, כמו הרב לוינגר, הרב חנן פורת, בני קצובר ומנחם פליקס שייסדו את 'גוש אמונים', ואף אני זכיתי להסתופף יחד עם אותה קבוצה בשנים הראשונות של לידת הגוש. וכמו שהראי"ה היה אומר ש"מארץ ישראל פורח הכול", כך אפשר לומר שמביתו הקטן של הרצי"ה, סביב שולחן העץ שלו – שם פרחה ההתיישבות בארץ. פגישות רבות התקיימו בביתו, שם באו להתייעץ עמו. כך שמבחינת ההשפעה ההיסטורית – אין יישוב ביש"ע שאין לרצי"ה נגיעה בו.

אפשר לומר כך גם באשר לאריק שרון: אין יישוב שאין לו נגיעה בו. בעזרת המעש הפוליטי וההתיישבותי בשטח הוא הפך את האש לגדולה לדבר מוחשי, והכול בהשפעת הרב קוק. כמה פעמים הבאתי את אריק שרון לבית הרצי"ה, וראיתי איך ההשפעה עוברת ומוקרנת מהרצי"ה לאריק, שישב בביתו כמו תלמיד ורשם כל מיני רעיונות, מדרשים וסיפורים שמהם התרשם משיחותיו עם הרצי"ה. לאריק היתה סקרנות אינטלקטואלית יהודית, שאיני יודעת לאן נעלמה בשנים האחרונות.

גדולתו של הרצי"ה ניכרת גם בכך שהייתה לו גישה מוסרית עמוקה. הוא נהג לומר שאין בית אחד של מוסטפה או אחמד שמותר להפקיע או לגזול. כלומר, אין לנו מלחמה בערבים כפרטים אלא מלחמה בהחזרת אדמות ישראל, מלחמה שאינה מחייבת פגיעה אישית. יש מאבק בממשלה שמונעת זאת מאיתנו. גישתו זו היא שעמדה לנגד עיני האנשים שאחר-כך החלו בהתיישבות ובמאבק על ארץ ישראל – מאבק שבו אנו מצויים גם היום.

הפך את הנוער הדתי למוביל/ הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן

עם הקמת המדינה היה דימויו העצמי של הנוער הדתי שפוף. הוא חש רגשי נחיתות על שלא נפל בחלקו להיות גורם חזק יותר בהתיישבות, בהעפלה ובביטחון. גם מבחינה תורנית הוא הרגיש שפוף, כי התורה היתה אז בעיקר בציבור החרדי. הנוער חיפש משענת רוחנית ומצאהּ באישיותו הצנועה של הרצי"ה.

הרצי"ה הסביר לנוער ששורשי התנועה הלאומית היו בגדולי תורה, וכן שהמדינה היא שלב הכרחי בתהליך הגאולה. הוא הדגיש כי הציונות הדתית אינה פשרה בין חילוניות לחרדיות, אלא דרך המלך המקורית והאמיתית, שיכולה להיות חוט שדרה מקשר בין כל עם ישראל. מצוות יישוב הארץ אינה רק מצווה פסיבית, אלא יישוב אקטיבי. הרצי"ה הסביר לנוער שהם הלוז וחוט השדרה של המדינה, בתורה במדינה ובציונות.

הנוער הדתי היה דרוך כקפיץ וציפה להזדמנות שבה יוכל לזקוף את קומתו ולתפוס מקום בראש המחנה החלוצי והתורני, ולהוביל ולהנהיג ולא רק להיות מובל. מלחמת ששת הימים פרצה בשעה של משבר חברתי עמוק בארץ, ודבריו הלוהטים של הרצי"ה בליל יום העצמאות והבאתו לכותל על-ידי צנחנים הפכו אותו לעמוד האש ההולך לפני העם.

בהשראתו תפס הנוער הדתי מקום חדש. הוא היה המוביל בהתיישבות, בתורה, ובפעילות חברתית כמו הפעילות למען אסירי ציון ברוסיה, שהחלה בישיבת מרכז הרב. יישובם של כפר עציון וחברון על-ידי תלמידיו פרצו את הדרך לכל ההתיישבות הגדולה ביהודה, בשומרון ובגולן, וכן להקמת עשרות ישיבות ומוסדות חינוך ולזקיפת קומתו של הנוער הציוני-דתי בכל תחומי החיים. הרצי"ה שינה את המפה הגיאוגרפית, החברתית וההיסטורית של מדינת ישראל.

שלמות העם, התורה והארץ/ הרב חיים דרוקמן, יו"ר מרכז ישיבות בנ"ע

רבנו היה ההמשך החי של אביו הגדול, מרן הגראי"ה קוק זצ"ל. הוא לימד ליישם את דברי אביו בפועל, הלכה למעשה במדינת ישראל הממשית, על כל הופעותיה.

רבנו לימד ושינן בלא גבול שאנחנו זוכים לחיות בדור הגאולה – שצריך לראות את אורו של משיח הבוקע ועולה ממדינת ישראל, גם כשאיננה טלית שכולה תכלת, וצריך לשמוע את פעמי המשיח ממדינת ישראל, למרות כל בעיותיה וסיבוכיה. בעניין זה נהג להזכיר את דברי רבי אבא בירושלמי: "גדול הוא קידוש השם מחילול השם" (קידושין פ"ד ה"א), והסביר שאם ישנה תופעה שיש בה גם קידוש השם וגם חילול השם, ואתה עומד ותוהה איך להתייחס אליה – הצד של קידוש השם הוא המכריע.

רבינו לימד את הערך האדיר של מצות יישוב ארץ ישראל בשלמותה: "שלא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה" (על פי הרמב"ן בהוספותיו לספר המצוות של הרמב"ם). כלומר, המצוה כוללת שני חלקים: ריבונות והתיישבות – ריבונות ישראלית על הארץ ויישובה המלא והשלם.

לאור זאת החל מפעל ההתנחלות האדיר לאחר שארצנו שוחררה וחזרה לידי בניה במלחמת ששת הימים. מפעל ההתנחלות כולו בא ישירות מכוחו ומכוח כוחו.

רבנו בירר מהו היחס האמיתי לצה"ל – שעל ידו אנחנו מממשים את מצות יישוב ארץ ישראל. מתוך כך הוא ראה בטנקים של צה"ל, בתותחים, במטוסים ואפילו במדים – תשמישי מצוה, תשמישי קדושה. אשר קדשנו במצוותיו.

רבנו לימד שלמות מהי: עם ישראל שלם, על כל גווניו וחלקיו – איננו מוותרים על אף יהודי! תורת ישראל שלמה, על כל חלקיה ותחומי מצוותיה השונות, וארץ ישראל שלמה, על כל חבליה; וכל אלה מצטרפים לשלמות אחת, לקדושה משולשת, אשר רק על ידה מתגלה קדושה בעולם ומופיעה שכינה בעולם.

בכל אלה לא רק השפיע על הדור, אלא ממש הטביע את חותמו על הדור.

עיצוב דור של אמונה ומעשה/ הרב צפניה דרורי, רבה של קרית שמונה

מפי הרב צבי יהודה שמענו את כל הקולות כאחד, כפי שהיו בגאון הדורות הרב אברהם יצחק הכהן קוק, כאיש הלכה, מוסר, חסידות, קבלה ומחשבה. רק מפי רבנו ראינו את ההנהגה האלוקית באירועי הדורות האחרונים. באומץ לב ובגבורה הוא השיב מלחמה שערה מול הכופרים בהנהגה האלוקית שמתגלה בימינו, בין אם היו רבנים, משכילים או ציונים דתיים. כראש ישיבה הפיץ הרב צבי יהודה את התורה הגואלת בישיבתו, ומשם אל מנהיגי הדור החדש. הוא אהב רחוקים והם אהבו אותו ומצאו דרכו את מאוויי רוחם הפנימית. הוא חיבב את בן גוריון וביקר אותו בחריפות. הוא קירב את אנשי האצ"ל ועם זאת עמד בפרץ נגד חולשות הימין בהנהגתו של מנחם בגין.

הוא נהג כבוד מלכות בשרי ישראל, ועם כל זאת לחם ללא פשרות בשר הדתות על שפתח את 'היכל שלמה' להרצאות מפי אדם שכפר בקדושת מקדש.

מכוחו יצאו להיאחזות בארץ ישראל, והוא תמך במתיישבים. יחד איתם הוא היטלטל לסבסטיה והשמיע את דבריו הנחרצים מול קיסינג'ר, "בעל הגויה" שמנסה להשליט פחד על מנהיגנו וצבאנו.

הזקן זקף את קומתו של נוער הכיפות הסרוגות והעמיד את מנהיגיהם. עם ישראל הונהג על-ידי קשיש שכל קיומו על מצות ודבש. האישיות הטהורה שלו דיברה אמת, ומכוחה דחף את המהלכים הגדולים של הדור. משה דיין ואריק שרון נשמעו לו. כת המקויה מיפן מצאה בו מורה. הסטודנטים של מניטו מצרפת שאבו ממנו את עומק האמונה. מכוח האמת ההיסטורית שבתורתו נצצו עיני הנערים בתנועות הנוער הדתיות והתרוממו אנשי השירה והספרות. מהפינה שלו ברח' עובדיה זרמו עוצמה ואהבה והתגלה עומק כוחה של התורה הגואלת.

מכוח אהבת האדם שלו הוא נכנס למחות במנהל בית ספר חילוני, שתלמידיו לעגו לערבים היורדים ברחוב יפו. כל ימיו ולילותיו הקדיש להוצאת ספרי הראי"ה ולהחדרת מורשתם החיה לדור התחייה, ובכך הצליח יותר מכול לעצב דור מלא אמונה ומעשה.

אחריות לכלל ישראל/  הרב ד"ר יוחאי רודיק, מפמ"ר מחשבת ישראל במשרד החינוך

משנת הרב צבי יהודה והשפעת אישיותו על דורנו בולטת בתחומים רבים: התיישבות, חינוך, גאולה, היחס למדינת ישראל ולציבור שאינו שומר מצוות ועוד. העקרונות החינוכיים שהטביע הרב בנפשות תלמידיו היו 'מדחף רוחני', ודרכם הובהר כי אפשר להגשים את החזון ולתרגמו לשפת המעשה. חשיבות השפעתו היתה בתפוצה הציבורית הרחבה שהעניקו תלמידיו לרעיונותיו ולתורתו.

מערך השיעורים של הרב בביתו הצנוע בשכונת גאולה הירושלמית, והדוגמא האישית שנתן לתלמידיו בהליכותיו, בצניעותו וביחסו אל הבריות – כל אלה עיצבו את נפשם של תלמידיו, שהמשיכו ללמוד את משנתו וליישמה במערכות החינוך, הביטחון והחברה. אין מדובר בהשפעה נקודתית, אלא במשנה מקיפה וכוללת שנאמרה בטון החלטי, ששולב בחום ובקרבה אנושית בלתי אמצעית.
המאפיין המרכזי בהשפעת הרב על דורנו היא תחושת האחריות לכלל ישראל. כך למשל במאבקו למען יהודי רוסיה בשנת תשל"ז ובהצלת נתן שרנסקי, במחאתו נגד פעילות המיסיון הנוצרי בשנת תשכ"ד, בארגון תפילות בקיבוצים חילוניים בימים הנוראים, במאבקו למען שלמות ארץ ישראל ובמעורבותו העמוקה ביסוד תנועת ההתיישבות ביש"ע.

השפעה חשובה הייתה לו על המערכת החינוכית: הקמת 'ישיבת ירושלים לצעירים', בית הספר 'נעם', תלמוד תורה 'מורשה' ו'מכון מאיר' לחוזרים בתשובה. כל אלו הם מוסדות שהשתיתו את יסודותיהם החינוכיים על משנת הראי"ה קוק ובנו הרצי"ה, והקימו דור חדש של נערים ונערות הרואים בתורה הגואלת את יסוד השקפתם. תלמידים אלו הביאו את הבשורה החדשה של אהבה ואמונה, ואחדותה של תורה, עַם וארץ אל סניפי תנועות הנוער על אלפי חניכיהן.

משנת הרצ"יה היא כוח מניע לרבנים רבים, בוגרי הישיבה שהגיעו לעיירות פיתוח ועיצבו את חיי הקהילה על היסודות הרוחניים של משנת הרב. בי"ד אדר תשמ"ב נפטר הרב לבית עולמו, ועליו כתב הרב אביהוא שוורץ, אחד מתלמידיו, את הדברים האלה: "התחברו טיפות שמים מתוקות, של המקבלים פני מלאך עם נחלי דמעותינו. החלו רגלינו נעתקות מן ההר כמצווים ועושים: להרים ולקחת את אדרת אליהו שנשארה בידינו".

מנהיגות של אמת ללא פניות/ הרב חיים שטיינר, ר"מ הישיבת מרכז הרב

הרב צבי יהודה קוק זכה ללמוד פעמיים את כל הש"ס והפוסקים יחד עם אביו, הרב אברהם קוק, ולימים היה לאחד מגדולי הדור בנגלה ובנסתר. מתוך כך נבעה השפעתו הגדולה על הציבור. השפעה זו ניכרת במיוחד בשלושה תחומים:  

א. הרב קוק כתב את דברי תורתו בפנקסים גדולים בנושאים מגוונים בשטחי ההלכה, האמונה והמוסר. בנו בנה מתוך הפנקסים הללו את רוב ספרי אביו וכינס מכל העולם שאלות ותשובות של אביו בעיקר בהלכה. בכל הספרים הוסיף הערות רבות משלו, והמעיין בהערותיו יוכל להיווכח בגדולתו העצומה בנגלה ובנסתר. לימים מינה הראי"ה את הרצי"ה לראש ישיבת "מרכז הרב", שם הרצי"ה העמיד אלפי תלמידים שהגו והוגים עד היום בלימוד תורה המשלבת את תורת מרן הרב.

ב. השפעתו של הרצי"ה על כלל הציבור התבטאה גם בקשר המיוחד שהיה בינו לבין ראשי הממשלה ומנהיגי הציבור. הכול העריכו מאוד את רבנו בגלל היותו איש אמת ללא כל פניות אישיות. הוא ראה בהקמת מדינת ישראל קידוש השם גדול, אבל ביקר בחריפות ללא חת תופעות שליליות שהתגלו בה, כמו היחס הסלחני של רשויות השלטון כלפי המיסיון וחילול השם בכך, שבמדינה שולטים חוקי הגויים ולא חוקי התורה.

ג. רבנו שינה לחלוטין את מפת ארץ ישראל. בתוקף ובעוז הוא עמד על זכותנו להתיישב בכל מרחבי ארצנו וכתב מאות פסקי הלכה וכרוזים חריפים המבוססים תמיד על מקורות הקודש, ביחס לאיסור מסירת שטחים לנכרים. רבנו השתתף בפועל בהקמת התנחלויות, גם באלה שקמו על אף התנגדות הממשלה. בהיותו כבן שמונים ושלוש, עלה יחד עם הצעירים להתנחלות הראשונה שהוקמה על-יד שכם. כאשר ביקשו לפנותם, אמר למפקד פיקוד מרכז, שגם אם חס-ושלום יירו בו, יש דין של "ייהרג ואל יעבור" על מצוות יישוב הארץ. עמדתו האיתנה והאמיתית הזאת סחפה אחר-כך אלפי אנשים שהתנחלו ומתנחלים בכל מרחבי ארצנו.