בשבע 234: 'על דעת עצמי'

אבי סגל , כ"ה באדר תשס"ז

במעבר חד

במשך שבוע ימים הייתי מנותק מחדשות. זה היה שבוע חד פעמי, שבו התחלף אוצר המילים שלי, ובמקום 'אולמרט', 'טרטמן' ו'הויברגר' – התחלתי לדבר על הורדת תקרה, פוליש ואריזה. וכעת, משהגיע הרגע הגדול (בנוסף לפרישתו של ז'אק שיראק מחיינו) ונכנסנו בשעה טובה לדירתנו הצנועה החדשה – הגיע הזמן להתעדכן במה שעובר על שאר העולם.

אז אם הבנתי נכון, זה מה שקרה בשבוע האחרון: חיידק אלים הרג המונים, נהג מסומם הרג שישה אנשים, הבן של יהודה ברקן מואשם בסחר בסמים, משה בייסקי נפטר, ישראל סגל מאושפז במצב קשה, בן לאדן חגג יום הולדת, אסתרינה קיבלה איום על חייה, מכבי הובסה בספרד, התקשורת שוב מסיתה נגד תושבי חברון, שביתות מכל כיוון, בר ולאונרדו בארץ, וגלעד שליט או-טו-טו עדיין לא חוזר. ובנוסף – אולמרט, פרץ, ליבאי, מרציאנו, חלוץ, קצב, קצב – ולריסה.

אני שוקל ברצינות לעבור דירה פעם נוספת.

תאונה בגינתון

בתוך מגיפת תאונות הדרכים שהשתלטה על המדינה, טוב לדעת כי יש תאונות המסתיימות בהפי אנד. למשל, התאונה של מינוי רפי גינת לעורך ידיעות-אחרונות.

השבוע נודע כי גינת עוזב את עבודתו ב'עיתון של המדינה', וזה הזמן לסכם: ידיעות אחרונות בעידן גינת הפך לערוץ 2 קלאסי: צהוב, רדוד, פרו-פלשתיני יותר מבעבר (עם כל הכבוד לידידיי שעדיין כותבים שם), רחום כלפי בעלי הון וחנון כלפי אנשי שלטון. ולא שמשהו מאלה עזר לרייטינג של העיתון. מילא, העיקר שנחום ברנע קיבל פרס לתקשורת.

מי שחושב כי העיתון של נוני מוזס השתפר בתחום כלשהו מאז הצטרפותו של גינת, שיקום. בכל הקשור לרפי גינת, אני אישית מעדיף אותו ככרוז במשחקי מכבי ת"א בכדורסל – תראו איך הם נראים מאז עזב.

תערובת בכותל המערבי

גם אם חייתם בשבוע האחרון בחדר האטום, שמעתם בוודאי כי הדוגמנית בר רפאלי וחברה השחקן ליאונרדו דה-קפריו נמצאים בביקור בארץ. התקשורת לא מפסיקה לדווח, צלמי הפפראצ'י לא מפסיקים לחטוף מכות, ואנו נאלצים לשמוע על עלילות בר וליאו בארץ הקודש. תגידו, הוא לא מת כבר ב'טיטאניק'?

נקודת האור בכל הסיפור הוא ביקורם של הצמד המלכותי במנהרות הכותל. דווקא את החבר הערל טורחת בר רפאלי להביא לאזור היהודי כל כך. מעניין כמה פעמים בעבר היא נסעה לכותל לבדה.

שיר בקוסנזוס

השיר של להקת 'טיפקס' לאירוויזיון מחולל קצת מהומות בגלל המסר הפוליטי העולה ממנו (ונא לא להיתמם – אכן מדובר בשיר פוליטי). לפיכך, אני מבקש לסייע לקובי אוז ולהקתו בשיר חדש ומקורי, שיר שבוודאי יתקבל טוב יותר בעולם ויגרום אפילו לאחמדינג'אד למחות דמעה. שיהיה בהצלחה:

"עולה נשמה לעולם / מילים לה-לה-לה סלאם
האהבה כמעיין חלום / זמן כיף לשלום
כאן סיכוי גדול / בואו נדליק יחד קול
תן לי יד בתפילה / פרח תקווה לה-לה-לה
הללויה אמן אלוקים / לנצח צלילים רכים
להתרגש בשמחה עם ירח / גן האהבה פורח
אח רע חבר / לב שקט עובר
נר יפה זורח / אור שירים שמייח

חמסה עלינו

א. ראש הממשלה אומר שישראל מאבדת את ההומור שלה מול האיומים האיראניים. אפשר להבין מדוע אזל ההומור בימ"חים: במשך שנים בזבזנו את כל ההומור שלנו בתגובה לאיומי החיזבאללה.

ב. קולט אביטל הודיעה רשמית על ריצתה לנשיאות המדינה, והסבירה את שתי המעלות המכשירות אותה לתפקיד: 1. היא מאוד תרבותית ומנומסת. 2. היא לא בוגדת כמו שמעון פרס או ימנית קיצונית כמו רובי ריבלין.

ג. אחד הדיונים התקשורתיים של השבוע עסק בשאלה מי אחראי למינויו הכושל של עמיר פרץ לשר ביטחון. למרבה המזל, במהלך כל הדיון הזה נשכחה העובדה המביכה כי אחרי הבחירות - מפלגות הימין ניסו להפוך את פרץ לראש ממשלה. אחח, שוב הימנים האלה עם קוצר הראות שלהם.

ד. בתוכנית הגל"צית 'המלה האחרונה' מסתער לאחרונה אברי גלעד על עניינים הקשורים בסין, ובין היתר לועג לסינים "המפנים אנשים מהבתים בלי שום בעיה לטובת ההכנות לאולימפיאדה". טוב, אז גם שם יש גירוש, אבל לפחות תהיה בסוף אולימפיאדה!

ה. קצת מוסיקה לא-מאוד-יהודית לסיום: הזמרת כריסטינה אגילרה היא לא בדיוק כוס הבורשט שלי, אבל השיר שלה "hurt" הוא קיטש רומנטי חזק ביותר שעושה לי שליכטה בלב.

יודע את מקומי

בשבוע שעבר הגיע הרגע הגדול, גדול כמעט כמו הביקור של הדוגמנית ההיא והשחקן ההוא בארץ הקודש: תכולת ביתנו הועברה לדירתנו החדשה, שבבת אחת הפכה למפעל קרטונים שומר שבת. עד לרגע זה, כל ניסיון שלנו לעבור מחדר לחדר בלי לבעוט בקרטונים עמוסי פיצ'פקעס - עלה בתהו. שמועות עקשניות טוענות כי בבית החדש יש רצפה מתחת לארגזים, אם כי לא התקבל אישור לכך משום גורם רשמי.

קשה להאמין שבמאה ה-21 עדיין משתמשים בקרטונים – ולא, נגיד, בקרני לייזר מגנטיות המופעלות באמצעות רובוט שגם יודע לספר בדיחות. ארגזי קרטון הם שריד מפעם, מהימים שבהם מובילי רהיטים דוברי רוסית היו נפוצים יותר ברוסיה מאשר בישראל, הימים שבהם אנשים לא עברו דירה אלא עברו אוהל - אם כי גם אז בטח נשבר להם הסרוויס בדרך.

אבל הנה, בביתנו החדש מתארחים כעת אינספור קרטונים סגורים בגדלים שונים, וזה המקום לספק לציבור מספר תובנות קיומיות על אותם כלי אחסון רכרוכיים ותכולתם הבלתי נגמרת:

* דייר חדש המסדר את כל הקרטונים בפינות החדרים, פטור מלקנות צעצועים חדשים לילדיו למשך חודשיים. אם הקרטונים יישארו בדיוק במקום שבו הניחו אותם המובילים, יהיה הדייר פטור מקניית צעצועים למשך שנה.

* 80% מתכולת הארגזים אמורים להיכנס לארונות ולשידות שהדייר החדש עומד לקנות בקרוב.

* לא חשוב מי ארז את הקרטונים, אתם או המובילים: בכל מקרה תמצאו בארגז אחד שקית אורז פרסי ולצדה פומפה.

* אם תקפצו מהמרפסת בדירה החדשה שלנו ותנחתו על הכביש בחזית הבניין, אתם עשויים לחוות את התחושה של סט הצלחות שמצאתי באחד הארגזים.

* איך אני מזיז את הקרטון הזה לחדר השני? הייתי צריך לדעת לא לארוז יותר משלוש מסכתות בהוצאת גרינוולד בארגז אחד.

* כדי להשליך קרטון ריק אל פח האשפה, יש לפתוח את הקרטון ולשוטחו, לערום את הקרטונים הריקים זה מעל זה, להרים אותם ולהניחם מתחת לבית השחי, לרדת לאט אל חדר האשפה, לחפש פח ריק, לא למצוא, להניח בלית ברירה על הקיר בצד הפחים, לחזור ולאסוף את הקרטונים שנפלו בדרך, לזחול שוב אל חדר האשפה, להניח על הקיר, לחזור ולאסוף שוב את הקרטונים שנפלו בדרך וחוזר חלילה.

* ככל שזורקים קרטונים מרוקנים לאשפה, כן גדלה כמות הקרטונים בבית.

* את חוברת ההוראות בסינית למערכת הסטריאו זרקנו כבר במעבר הדירה הקודם. אולי הגיע הזמן להיפטר גם מחוברת ההוראות בעברית? אחרי הכול, מערכת הסטריאו עצמה נמצאת בחירייה כבר שנים.

* כשמחפשים את תחליף החלב של התינוקת בארגזים, כדאי להתחיל מהארגז האחרון, כי שם בדיוק היא תהיה.