בשבע 234: 'אורות התחיה' לילדים

הדיסק לילדים 'זמרת הארץ' הוא שילוב משובב-נפש של תמלילים יצירתיים וערכיים, לחנים מצוינים וביצוע נעים ומדויק. שווה, פשוט שווה.

עמנואל שילה , כ"ה באדר תשס"ז

"עגור מה הוא אומר? הודו לה' בכינור, בנבל עשור זמרו לו". את המשפט הקצר הזה מתוך תפילת 'פרק שירה' הפכה דבורה פייגנבאום מהיישוב קשת לשיר ילדים קצבי, קליל וגם חינוכי. בפזמון 'העגור' שאותו היא כתבה והלחינה, כמו גם את עשרת הפזמונים הנוספים בדיסק 'זמרת הארץ', העגור לא רק קורא לכולנו להודות לה' בנבל וכינור, אלא לוקח את המשימה על עצמו. באינטרפרטציה של פייגנבאום, העגור גם מצטיין במידה טובה נוספת: שמחה בחלקו והסתפקות במועט. וכך זה הולך: עגור הדור / גיבור כצור / לקח בידו צינור // חפץ לרנן / וקצת לנגן / בנבל וכינור // אם אין כינור / אקח צינור / אם אין לי נבל / אקח לי חבל // לא חשוב בכלל / עשיר אני או דל / אשמח לפני יוצרי / בכל אשר יש לי.
 
דבורה פייגנבאום היא יוצרת לא מאוד מוכרת, ואם לשפוט על פי הדיסק החדש והראשון הזה - חבל שכך. בפזמונים שלה משולבים ערכים של אמונה, שמחה, אהבת הבורא והבריאה, אהבת התורה העם והארץ - בקיצור, כל מה שהורה 'מרכזניק' טוב רוצה להנחיל לילדיו. המטען הערכי הזה מותאם היטב לילדים באמצעות תמלילים שכתובים בטעם רב, והופך למשובב נפש בסיועם של לחנים מקוריים, פשוטים ועליזים.

הפסוק שאומרת החסידה ב'פרק שירה' הוא "דברו על לב ירושלים וקראו אליה, כי מלאה צבאה, כי נרצה עוונה, כי לקחה מיד ה' כפליים ככל חטאתיה". על הבסיס הזה הופכת פייגנבאום את החסידה למבשרת קץ הגלות, רגלה האחת בגולה והשנייה - זו שלא רואים - בארץ ישראל. ויהודי הגולה שואלים: חסידה מתי - האח! / כך בשתיים הרגליים / עוף נעוף לשם עמך / לירושלים? //
שיר מצוין אחר בדיסק, על הולדת יצחק אבינו, הוא דוגמית לשירי התנ"ך שכתבה פייגנבאום, מורה במקצועה, להנאתם של תלמידיה הרכים: צחוק צחוק צחוק / צחוק בא לעולם / בן נולד / לשרה ואברהם //. הדיסק מציע גם אלטרנטיבה דוסית לשירי האותיות הישראליים, שבהם אל"ף זה אוהל ובי"ת זה בית. במקרה שלנו הולך ככה: אל"ף שאני אוהב / אל"ף אמונה בלב / בי"ת בחר בנו הא-ל / עם נבחר עם ישראל //. ואם זה נשמע לכם יותר מדי דידקטי, זה כנראה משום שאת המנגינה המתוקה אי אפשר להכניס לעיתון.

היוצרת הקדישה את הדיסק לזכרו של אחיה, נחמיה וינטר ז"ל, שטביעתו בים בטבילת ערב יום הכיפורים היא מהחוויות הקשות הזכורות למי שגר לפני למעלה מעשור בנוה-דקלים. נחמיה ז"ל נטמן בגוש קטיף והועבר עם הגירוש לבית הקברות בניצנים. את ההכנסות ממכירת הדיסק היא מבטיחה לתרום לבניין בית הכנסת לעקורים בניצן - סיבה בפני עצמה לקנות אותו (וגם המחיר: 30 שקל בלבד. אין הפצה בחנויות, להשיג אצל היוצרת).

הביצוע הנעים, הפשוט, המדויק וההרמוני שייך לאח ואחות ממשפחת וינטר המורחבת, מאיה וינטר ואחיה אדם וינטר - שגם אחראי על העיבוד וההפקה.

שתי המלצות לסיום: ראשית - להפיק גירסת וידאו של 'זמרת הארץ'. שנית - להוציא עוד דיסקים, ומהר.