בשבע 234: מודה ועוד לא עוזב

פרישתו של השדרן הפרובוקטיבי גבי גזית מרשות השידור עדיין אינה עובדה מוגמרת, אולם שרשרת התקלות וההתנצלויות אליהן נדרש בנשך תקופה ארוכה, ערערו כנראה במשהו את מעמדו.

חגית ריטרמן , כ"ה באדר תשס"ז

לפי הפרסומים בסוף השבוע האחרון, שדרן הרדיו גבי גזית הודיע כי בדעתו להתפטר בסוף החודש מרשות השידור. גזית, המגיש את תוכנית האקטואליה 'הכל דיבורים' ברשת ב' מזה כשנתיים וחצי, טען באוזני "מקורביו", כך לפי עיתון 'הארץ', שמוטי שקלאר, מנכ"ל הרשות, ואריה שקד, מנהל רשת ב', מתנכלים לו. הוא צוטט כמי שאמר "גורמים המעוניינים לראות אותי מחוץ למערכת עשו יד אחת כדי להפוך את חיי לגיהינום מתמשך בכל הרמות", "שקד הבהיר לי שאין לי מה לחפש ברדיו בשל מעמדי המעורער" ו"אני בטוח ששקלאר ימצא דרך לחגוג את האירוע".

ברשות השידור מתקשים להבין מה הם אותם גיהינום והתנכלויות. גזית דווקא זוכה אצלם למעמד של כוכב, ומקבל, חרף הביקורת שנמתחה על כך, שכר נאה בן ארבע ספרות עבור כל שעת שידור (ובחודש: כחמישים אלף שקלים ברוטו). "לגבי הדברים שנאמרו על-ידי גזית או מקורביו", נמסר ל'בשבע' בתגובה, "מנכ"ל רשות השידור אינו נוהג להתייחס ולהגיב לרכילויות ולשמועות כאלו ואחרות". בעצם, אומרים שם, הם עדיין לא קיבלו ממנו "הודעה רשמית על התפטרותו כביכול". לא מכתב, גם לא שיחת טלפון.

בכל זאת, הידיעה או השמועה על התפטרותו בסוף השבוע האחרון עשתה לה כנפיים וצוינה ברבים מכלי התקשורת. כיצד יגיב שקלאר? "מנכ"ל רשות השידור", נמסר מהדוברוּת, "יחד עם מנהל חטיבת החדשות ומנהל הרדיו, יפעל על-מנת לפתור את סוגיית גבי גזית". מהתשובה לא ברור מה עמדת שקלאר לגבי העסקתו של גזית, אבל גורם ברשות סיפר ל'בשבע' שבימים הקרובים תתקיים פגישה בין שקלאר לבין גזית "במטרה ליישר את ההדורים ולהשאיר את גבי גזית".

"סכנה להטעיית הציבור"

יומיים קודם לידיעה על התפטרותו, כלומר ביום שלישי בשבוע שעבר, אולץ גזית להתנצל בשידור בפני איש יחסי הציבור רני רהב. זאת לאחר שהביע את דעתו על התנהלותו של רהב ואמר כי הוא "לא הביא תועלת לאף אחד", "לקוחותיו סובלים מיחסי ציבור מזעזעים" ועוד. רהב, יוזכר, דרש התנצלות בשידור מפי גזית עד מועד שקצב לו, והודיע שאם גזית לא יעשה כן, הוא יתבע ממנו ומרשות השידור מיליון שקלים. זה עזר: גזית התנצל. ובשידור.

לאחרונה גם התקבלה ב'אגודה לזכות הציבור לדעת' תשובה מנציב פניות הציבור ברשות השידור, עמוס גורן, שכתב כי יפנה לשקלאר בבקשה שיורה לשדר בתוכניתו של גזית, 'הכל דיבורים', את ממצאיו, לפיהם גזית דיבר נגד הבנקים ובאותה שעה שודר תשדיר פרסומת בקולו לטובת בנק איגוד. "היה (בכך) ניגוד אינטרסים וסכנה להטעיית הציבור", כתב גורן. טרם תוקנו הדברים בשידור, נודע על התפטרות גזית ועל טענותיו בדבר התנכלות.

האם אותן דרישות להתנצלות ולתיקון הן חלק מאותו "גיהינום" שבגינו גזית אולי יתפטר? לא בטוח. גזית כבר אמר בעבר דברים מקוממים, ולפחות בארבעה מקרים, בכולם אגב דיבר נגד אנשי ימין ודתיים, התנצל. למרות סמיכות האירועים, קשה להניח שההסתבכויות האחרונות שלו הן שיביאו את הקץ.

אז מה כן? לפי פרסומים בידיעות אחרונות, גורמים בקול ישראל אומרים שלתחושתם "מדובר בניסיון לשוות גוון אידיאולוגי לפרישה. השמועות שרצות מזה זמן הן שהוא נמצא במגעים עם גלי צה"ל ו'רדיו ללא הפסקה (103 fm)'. מי שמכיר את גבי יודע שהוא בחור מאוד מתוחכם, שיודע תמיד לנצל את המצב לטובתו". עיתוי העזיבה לכאורה של גזית מוזר גם על רקע העובדה שהחוזה שלו הוארך לאחרונה על-ידי שקלאר, לא בלי התערבות של ח"כים מ'העבודה' ומ'קדימה'. מה גם שבחוזה נענתה רשות השידור לדרישותיו להטבת תנאי העסקתו.

בנוסף לגל"צ ו'רדיו ללא הפסקה', מדובר גם על אפשרות שיצטרף לתחנת הרדיו האזורית שרכש המיליארדר ארקדי גאידמק, 99 אסקייפ (אזור השרון). גאידמק, שמעוניין לקנות כוכבי רדיו, קיבל תשובה שלילית מרזי ברקאי ומרפי רשף, והוא מנסה למשוך אליו עיתונאים בולטים אחרים. האם השדרן הפרובוקטיבי אכן מחוזר כל כך בימים אלה או שמדובר בסוג של ספין? ימים יגידו.

הפעלת לחצים על המנכ"ל 

הציטוט האחרון מפי "מקורבים" של גזית, לפיו הוא מרגיש ששקלאר מתנכל לו, מזכיר התבטאות דומה שיוחסה ל"גורמים המקורבים לגזית" ושפורסמה ב'הארץ' לפני כמה חודשים, עת התנהל דיון על חידוש החוזה של גזית. אותם "גורמים מקורבים" הזכירו לשקלאר את מוצאו המתנחלי ו"תהו אם שקלאר, תושב התנחלות עפרה, מבקש ממניעים פוליטיים להביא לסיום עבודתו של גזית, שנתפש כבעל דעות שמאליות".

גם לפני כחמש שנים, כששקלאר שימש כיו"ר הרשות השנייה וגזית הגיש את התוכנית 'הלילה עם גבי גזית', פעל "גורם בחברת החדשות" לפי אותה מתכונת: הוא אמר שהורדת התוכנית היא "הדחה פוליטית". עוד טען כי התוכנית סומנה על-ידי שקלאר "מאז שודרה כתבת תחקיר מדויקת ומלאת עובדות על הפער בתקציבים בין ההתנחלויות לעיירות הפיתוח". כל אלו עשויים ללמד על דפוס קבוע של אותם גורמים עלומי שם או "מקורבים": הפעלת לחצים לכאורה, תוך מציאת מחסה תחת כנפי הזהות הפוליטית. אולי במטרה לשפר עמדות לקראת משא ומתן. 

עובדה: בעקבות הידיעה על התפטרות גזית, נודע בימים האחרונים ש"כמה מעורכי קול ישראל" פנו לעובדי הרדיו, וביקשו מהם לחתום על עצומה להשארת גזית. "הוא חשוב לעבודתנו העיתונאית", כתבו, וביקשו מהמנכ"ל שקלאר להגיע להסדר שיאפשר לגזית להמשיך בהגשת התוכנית.

"פרובוקטיבי", "חצוף"

גזית, איש רדיו וטלוויזיה ותיק, זוכה להערכה מצד קולגות ומאזינים. הוא לוחם בייקור עמלות הבנקים, בקולת העונשים נגד עברייני מין ובקיפוח נכים – נושאים חשובים בהחלט שיש לגביהם הסכמה רחבה. אבל בצד זה הוא גם מוּכר, הן על-ידי הקולגות והן על-ידי המאזינים, כמי שמשתמש בבמה הציבורית להבעת דעותיו הפרטיות. לפעמים תוך פגיעה לכאורה בחלק ממאזיניו, משלמי אגרת הרדיו שממנה, בין השאר, משולם שכרו. לא פעם הביע עמדה לעגנית או בלתי אוהדת כלפי נושאים מההלכה היהודית, הימין וההתיישבות (היהודית) ביש"ע. כך למשל השווה את התנהגותם של אנשי המושב קטיף לזו של חיות הספארי, וציין שהוא מעדיף את זו של החיות וגם אמר על הצורך לשקם את המגורשים "את החשבון הזה ישלמו הנכים, האלמנות, היתומים, הקשישים, המשפחות החד-הוריות ואנשים שצריכים תרופות".

אבל לא צריך להיות בצד הנפגע (בדרך כלל הדתיים והימין) כדי להרגיש שלגזית יש סגנון "אחר". עיון בארכיוני העיתונות מעלה שאפילו מבקרי התקשורת הנוהגים לשבח אותו לא נמנעים מלהודות: "הוא מנחה שנוי במחלוקת", "פרובוקטיבי", "חצוף", "נהנה להרגיז" או כפי שניסח זאת בעבר עיתונאי בכיר: "גבי גזית הוא גבי גזית – לא מכיר במילה בושה או בגבולות הבלתי נראים של הטעם הטוב".

לפרובוקציה יש רייטינג, וגזית יודע את זה. אבל כשהבמה שניתנת לעיתונאי אינה כלי תקשורת המצוי בידיים פרטיות אלא שידור ציבורי, אסור לו להיות מגמתי. זאת כנראה הסיבה שנציב קבילות הציבור גורן מצא כי רבות מתלונות המאזינים לפיהן גזית מביע את דעותיו הפרטיות בשידור ומדבר בגסות רוח הן מוצדקות. 

אם אומנם יעבור ל'רדיו ללא הפסקה', תחנה אזורית פופולארית המשדרת בגוש דן ושניתן להאזין לה גם באמצעות האינטרנט, יצטרף גזית לנתן זהבי ('זהבי עצבני') ולוורדה רזיאל-ז'קונט ("תזרקי אותו"). שם אולי ירגיש חופשי יותר (אם כי גם תחנה זו, כמו התחנה של גאידמק, נמצאת תחת פיקוח הרשות השנייה). 

"אסור להתייאש"

בחרם המאזינים נגד גזית, שהחל לאחר עקירת גוש קטיף ולא מעט בשל התבטאויותיו החמורות נגד המגורשים, אסף הארגון אל"א, אזרחים לתקשורת אחרת, כ-15 אלף חתימות באמצעות פקסים והודעות אס-אמ-אס. אגודת 'לדעת', שמובילה מאבק עיקש נגד הפרות של כללי האתיקה העיתונאית בשידור הציבורי, לא חסכה מאמצים גם בעניינו של גזית. 'לדעת', בראשות פרופ' אלי פולק, אף ניהלה מעקב אחר שידוריו, בעקבות ריבוי תלונות שהגיעו אליה ממאזינים ברחבי הארץ.

נכון לעכשיו, לא ברור אם גזית יעזוב בקרוב את קול ישראל או יישאר, כך שמבחינת אלה שדרשו את הדחתו מוקדם עדיין לנשום לרווחה. ואם יעזוב, האם זה יהיה בשל הצעות אופרטיביות או בעקבות המחאה הציבורית, המעקב המקצועי של אנשי 'לדעת', תלונות המאזינים והדרישות האחרונות להתנצלות בשידור בנושא רהב ובנק איגוד? 

בכל זאת, ברור שיש לפעולות האלה השפעה. זה יכול למשל להיות ההסבר לכך שגזית דיבר עם מקורביו על "המעמד המעורער" שלו. בנוסף, גם אם שקלאר ושותפיו רוצים שגזית יישאר, הם לא יוכלו, ודאי גם לא ירצו, להתעלם לאורך זמן מהתלונות על משדרים בעייתיים ברשות שידור ציבורית.

בתגובה לפרסומים על התפטרותו של גזית, נמסר מ'לדעת': "לשדרן כגבי גזית אין מקום ברשות שידור ציבורית, ואנו מברכים על התפטרותו, אם אכן נכונה הידיעה. לסגנונו ולהתבטאויותיו אין מקום ברשות שידור ציבורית ממלכתית. האגודה מצרה על כך שצעד זה לא נעשה כראוי, על-ידי מנכ"ל רשות השידור מר מוטי שקלאר, כבר בשלב סיום החוזה של מר גזית לא מכבר".

יוסף רוסו, מאנשי אל"א,  אמר שבין אם גזית ימשיך לשדר בקול ישראל ובין אם ילך "לפגוע בחברה בתחנת שידור אחרת בישראל", אין לו ספק שמאז תחילת החרם, נפקחו העיניים. "הדינאמיקה סביב המחאה החברתית שלנו היא חסרת תקדים. ההשפעה ניכרת, גם אם קשה לנתח עד כמה המחאה השפיעה על שאלת העסקתו. זו חובתנו לפעול נגד תופעות בעייתיות. גם כשאנחנו לא יודעים מה תהיה התוצאה הסופית ועד כמה נוכל לשנות דברים, אסור להתייאש או לפתח אדישות, הכל משפיע".    
ritter.b7@gmail.com