גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 235ראשיהפצה

חינוך מחדש - בגליון השבוע

במכללות הדתיות להכשרת מורים מביעים חשש מהתוכנית החדשה הנרקמת בחשאי במשרד החינוך ● המתכננים מדברים על ניתוק המכללות ממשרד החינוך והעברתן לאחריות ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה שלדבריהם ייטבו עם המכללות.
22/03/07, 12:37
עפרה לקס

ועדת דברת זוכרים? אולי בכל זאת מישהו?! האמת היא שאחרי וינוגרד, זיילר וטירקל, לא פשוט לזכור את הוועדה שהפיקה ספר עב כרס, שהבטיח לערוך מהפכה במערכת החינוך. ובמיוחד אם לא נשאר ממנו כמעט כלום.


פרופ' תמר אריאב: "למכללה יש זכות קיום אם היא טובה לפרופסיה, ואין לה זכות כזו בזכות עצמה. המצב היום הוא שהמכללות לחינוך לא תמיד מתנהגות כמו מכללות ציבוריות אחרות. הכנסת המכללות למשפחת המל"ג תשווה את הרמה ותעלה את קרנו של המקצוע"
במסגרת הניקיון שערכה השרה החדשה, יולי תמיר, בשולחן המיניסטריון, היא גם זרקה לפח את הדו"ח שאותו קידמה קודמתה בעסק גדול. אבל מי שמעמיק מבט יכול לראות שלא כל היוזמות של דברת הושלכו לסל האשפה. לגבי המכללות לחינוך, למשל, החליטה הוועדה לצמצם אותן ולהעבירן לפיקוחה ותקצובה של המועצה להשכלה הגבוהה. בנושא הזה תמיר מתכוונת כנראה לבצע את הדברים, ולו באופן חלקי. הביטוי 'ככל הנראה' בא לסייג את מה שנכתב בשורות הבאות, משום שלשכת השרה לא שיתפה פעולה עם 'בשבע', ודוברות המשרד טענה כי התכנית היא של השרה בלבד, ולכן לא ניתן לשוחח אודותיה עם צוות המשרד.

הייחוד הדתי ייעלם

ביום שלישי לפני שבועיים קיימו המכללות הדתיות את הכינוס השנתי שלהן, שהפעם הפך לסוג של כנס חירום. חרושת השמועות סביב תכניתה של השרה גורם לחששות כמעט בכל 27 המכללות להכשרת מורים בארץ, אבל נדמה שמי שכבר יכול לדמיין את שקשוק המפתחות הנועלים הן המכללות הדתיות. החשש נובע מכך שהמכללות הללו הן ברובן קטנות יחסית, והן השלימו את מלאכת הפיכתן לאקדמיות מאוחר יחסית.

נוסף לכך, המכללות הדתיות מהוות מחצית מכלל המכללות להכשרת מורים בארץ, אף ששיעור הציבור הציוני-דתי באוכלוסייה אינו עומד על 50 אחוזים. חוץ מהפחד הפשוט מפני סגירה, קיימת הרתיעה מפני הלא ידוע: מה תהיה התבנית החדשה? האם תהיה התערבות בצוות ובניהול? האם ייכפו תכנים חדשים?

ד"ר יהודה שוורץ, הממונה על המכללות להכשרת מורים במגזר הדתי, ובעצמו מרצה במכללות להוראה, הוא מבין אלה שרואים את הנושא כאקוטי. "שרת החינוך טוענת שמשרד החינוך איננו צריך להתערב בהכשרת מורים, כמו שמשרד הרווחה איננו אחראי על הכשרת עובדים סוציאליים ומשרד הבריאות אינו מכשיר רופאים", אומר שוורץ. "ההפרדה בין הכשרת מורים למשרד החינוך הונהגה בכמה ארצות בעולם, אבל שם כבר התפכחו מן האשליה הזאת. הכשרת מורים היא מיוחדת במינה. בכל המקצועות האחרים הלקוח יכול לבחור בין בעל מקצוע טוב או פחות טוב, כמו עורך דין ואפילו רופא. אבל בחינוך זה לא כך, ולכן משרד החינוך צריך לדאוג להכשרת המורים". שוורץ גם מביא את דעתה של מי שאחראית היום על הכשרת מורים במשרד החינוך, ד"ר שרה זיו, ומציג אותה כמי שמתנגדת למהלך.

אבל לשוורץ וחבריו מפריעים דברים נוספים, ספציפיים לחינוך הדתי. המצב הקיים היום, שלפיו משרד החינוך אחראי על הכשרת המורים, מאפשר למנהל החינוך הדתי לפקח על הכשרת המורים הדתיים, על תכניות הלימודים במכללות ועל המורים. שוורץ מסביר שמשמעות המעבר של המכללות למועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) הוא שהפיקוח הזה יעבור מן העולם.

"השרה אומרת לנו: 'תעמדו בדלת ואל תיתנו למורה שלא למד במוסד שאותו אתם מאשרים להיכנס לעולם ההוראה הדתי'. אבל אנחנו מסבירים שמבחינתנו זה לא מספיק. אנחנו רוצים ללוות את הסטודנט מההתחלה, ולבדוק את המרצים והתכנים, ובעצם את כל הדרך שהוא עובר עד שיתעצב כמורה בחינוך הדתי. אי אפשר לעמוד בדלת בסוף התהליך. ההורים לא ישלחו אלינו את ילדיהם".

ואולי מדאיגה אתכם העובדה שכמה מן המכללות הדתיות יהיו חייבות להיסגר, כי יש יותר מדי מכללות, ובוודאי מכללות דתיות?
"זה גם מדאיג אותנו, ומה שמדאיג אותנו עוד יותר בהקשר הזה הם המסלולים להכשרת מורים שעל-יד הישיבות והמדרשות לבנות. לא נראה לנו שהמוסדות האלה, שמכשירים מורים מצוינים, יעבור את מבחן המל"ג, ואז מה יעשו התלמידים האלה?
"אבל אנחנו לא מגיעים מתוך עמדה קיומית, אנחנו באים מתוך עמדה אידיאולוגית. אנחנו לא רוצים לפרוש מהחינוך הממלכתי, והחוק מאפשר לנו לפקח על הכשרת המורים שלנו. לא יכול להיות שהמדינה לא תאפשר לנו לממש את האחריות הזאת".

בזכות תוכנית החומש

פרופ' תמר אריאב מן המכללה לחינוך בבית ברל, מי שעמדה בראש הוועדה למתווים מנחים להכשרת ההוראה בישראל (ועדת אריאב-כץ), מבהירה כי היא איננה מדברת בשמה של שרת החינוך, אך  גורמים במערכת מצביעים עליה כמי שפועלת עם השרה בנושא הזה יד ביד.

פרופ' אריאב אומרת שהרעיון הקודם של סגירת המכללות ואיחודן בכפייה לא צלח, אבל מאשרת שקיימת מחשבה להעביר את המכללות "שיכולות ורוצות" לתקצובה של ות"ת (הועדה לתכנון ולתקצוב  של המל"ג). "זו אנומליה שאת ההסמכה האקדמית מקבלים מהמל"ג ואת התקצוב ממשרד החינוך".

המעבר הזה טוב למכללות? 

"קודם כל צריך לומר שלמכללה יש זכות קיום אם היא משרתת את  הפרופסיה, ולכן השאלה היא אם זה טוב לפרופסיה ההוראה ולא אם זה טוב למכללה. המצב היום הוא, שתדמית המכללות לחינוך הרבה פעמים נמוכה מזו של מכללות ציבוריות אחרות. הכנסת המכללות למשפחת המל"ג, כולל התכנון והקתצוב, תשווה את מעמדן למכללות כלליות ותעלה את קרנו של המקצוע.
"לגבי המוסד עצמו, המהלך הוא טוב מאוד. הות"ת הינו המוסד היחיד שמתוקצב בתקציב חומש, מה שמאפשר למוסדות לתכנן את עצמם וליצור תכניות פיתוח".

לשם השוואה מביאה פרופ' אריאב את המצב הקיים במכללות לחינוך היום, לפיו בכל שנה התקציב משתנה ואין יכולת לתכנן לטווח ארוך ולפתח את המוסד.

מתערבים בתוכנית הליבה

אריאב מבקשת להדגיש כי "סגל ההוראה במכללה ציבורית, המתוקצבת על ידי ות"ת עובד פחות אך מרוויח הרבה יותר מאשר במכללה להוראה. יש היום כוח הוראה טוב שבורח מהמכללות לחינוך בשל תנאי העבודה הירודים ומצב זה ישתנה אם המוסדות יעברו לות"ת (במל"ג הם נמצאים ממילא כמוסדות אקדמיים)".

וחוץ מזה, אריאב אומרת שמשרד החינוך מתערב בתכני הלימוד ובאוטונומיה הניהולית של המכללות לחינוך. "מל"ג- ות"ת" אומרת אריאב "אינן מתערבות באופן כזה לגבי המוסדות האחרים.

ובכל זאת, במכללות הדתיות חוששים מהתערבות של המל"ג בתכנית הלימודים באופן שיפגע באוטונומיה של המוסדות.  
"חלק מזה משקף חוסר הבנה של הפוטנציאל הטמון במעבר לות"ת, וחלק אוהבים להסתופף בצילו של משרד החינוך".

אז מה יקרה עם המכללות שלא תעמודנה בתנאים?

"אני לא יודעת. אולי הן יישארו במימון משרד החינוך, אולי יורו להן בכל זאת להתאחד, אולי יאמרו לראשיהן למצוא פרטנרים לאיחוד בעצמם. בפעם הקודמת גזרו על המכללות מלמעלה מי צריכה להתאחד עם מי וזה עורר כעס. הפעם נראה שיש יותר פתיחות בנושא.

"בכל אופן, לאורך זמן, לא תהיה ברירה אלא לסגור חלק מהמוסדות. כי מדינת ישראל לא צריכה ולא יכולה להחזיק כל כך הרבה מוסדות. השאלה היא רק איך זה יתבצע".

מה יהיה גורלם של המסלולים להכשרת מורים שעל ידי ישיבות ההסדר והגבוהות ועל ידי המדרשות לבנות?


ד"ר יהודה שוורץ: "השרה אומרת לנו: 'תעמדו בדלת ואל תיתנו למורה שלא למד במוסד שאותו אתם מאשרים להיכנס לעולם ההוראה הדתי'. אבל אנחנו מסבירים שמבחינתנו זה לא מספיק. אנחנו רוצים ללוות את הסטודנט מההתחלה, ולבדוק את כל הדרך שהוא עובר עד שיתעצב כמורה בחינוך הדתי. אי אפשר לעמוד בדלת בסוף התהליך"
"אני לא יודעת ולא בקיאה במסלולים האלה באופן ספציפי. אני יכולה להגיד שבמל"ג יש רגישות רבה לצרכים של אוכלוסיות רבות למשל החרדים.  המל"ג עושה מאמצים גדולים להכניס אותם לשוק העבודה דרך השכלה גבוהה".

הציבור הציוני דתי איננו נמצא מחוץ למעגל העבודה וזו אולי סיבה למל"ג שלא לבוא לקראתו.

"מה יהיה הפיתרון בסוף אני לא יודעת. לפי מה שאני זוכרת, אחוז הממ"ד לפי הלשכה המרכזית לססטיסטיקה הוא בערך 17% אבל מספר המכללות שלו הוא כמעט חצי מכלל המכללות הקיימות. לעומת זאת הערבים מהווים כ-% 20 מכלל האוכלוסיה, אבל יש להם רק 3 מכללות. אני שואלת האם זו פרופורציה מתקבלת על הדעת".  כאמור, המל"ג אינה מפלה לרעה על בסיס האורינטציה הדתית  אלא להיפך. 
 
אפס רגשות

חבר הכנסת זבולון אורלב, מנכ"ל משרד החינוך לשעבר, ממש לא מתלהב מהעתיד הוורוד שמציירת פרופ' אריאב למכללות: "התכנית מעולם לא הוצגה בצורה מסודרת ולא הועלתה על הכתוב, והיא נבנית במחתרת בלי שקיפות, ובעצם איש לא יודע מה היא באמת".

מבחינתו של אורלב, המהלך מגלם בלשונו "חוסר אחריות לאומית" שעלול להביא למשבר חמור בהכשרת המורים. הוא אומר שאם יש היום מומחה בתחום הכשרת מורים שמתלבט אם ללמד במכללה לחינוך או באוניברסיטה, הוא יעדיף שלא להכניס את עצמו למערכת שעתידה לוטה בערפל. הדבר אמור גם לגבי תלמידים, שעלולים לחשוש שהמכללה שלהם תיסגר בעיצומם של הלימודים שלהם, ולכן הם עלולים להדיר את רגליהם מן המוסדות הללו.

אורלב אומר כי השרה פועלת קודם כל כדי להרוס את הקיים, שנבנה בעמל רב, בטרם בנתה את העתיד; ובכלל, לא נראה לו שהמל"ג ישוש לקבל אליו עוד 'תיקים' בשלב זה. "ככל הידוע לי", הוא אומר, "המל"ג מסרב להתייחס לתכנית ברצינות, כיוון שאין תקציב נוסף לקליטת המכללות, ואם התקציב יישאר כמות שהוא תהיה אפשרות להכשיר רק מחצית מהמורים שמוכשרים היום להוראה".

זה דווקא בסדר. יש היום יותר מדי סטודנטים להוראה.

"זאת אגדה. הנתון הוא שמתוך 1.6 שמוכשרים להוראה, רק אחד יהיה בסוף מורה. כך זה בכל המקצועות. לא כל מי שלומד משפטים אכן עוסק לבסוף במקצוע. יש מוביליות בין המקצועות. זה נכון שיש עודף במקצועות הוראה מסוימים, אבל יש מחסור בגננות, במורים לאנגלית ובמורים למדעים. זה לא נכון שיש עודף".

ובכל זאת, המעבר למקום שמתוקצב באופן מסודר, עם תוכנית חומש, נשמע מבטיח.

אורלב מערער על היציבות התקציבית של המל"ג. "ההשכלה הגבוהה חטפה קיצוץ של 22 אחוזים, באופן שלא עלה בקנה אחד עם תכנית החומש, ובמשך שנתיים גם לא היתה תכנית כזאת. המל"ג איננו סלע איתן כל-כך".

עוד מתייחס אורלב לסוגיית הקיצוץ בשעות ההכשרה, ואומר שיש כאן הקרבה של הכשרת המורה על חשבון האקדמיזציה. "המורה אינו מכונה להעברת ידע. הוא צריך להבין גם בפדגוגיה ובפסיכולוגיה של הילד. הכשרת המורים בישראל היא מן הטובות בעולם, ואת זה רוצים להרוס".

בכל האמור ספציפית לגבי החינוך הממ"ד, אומר אורלב כי ברור שקיצוץ במכללות יפגע בחינוך הדתי. בנוגע לתכניות הלימודים, הוא מסביר, "השרה לא מבינה את צרכי החינוך הדתי, והיא פשוט הורסת אותו, בזדון או שלא".

להיות חלק מהמדינה

בכנס המכללות הוחלט לנקוט מספר צעדים: הם יידעו את עוזר מנכ"ל משרד החינוך וחברי כנסת מן ה'מפד"ל-איחוד לאומי' על מצוקתם, כדי שאלה יסייעו במאבק. מעבר לכך, ראש המנהל לחינוך דתי, שמעון אדלר, וצוות שהוא מכנס, בונים מין תכנית ליבה, שהיא עיקר העיקרים של הכשרת המורה הדתי, ועליה הם מתכוונים לעמוד.

"מבחינתי", אומר ד"ר יהודה שוורץ, "כל ההתרחשות הזאת היא חלק מהמצב של הציונות הדתית היום. אחרי גוש קטיף ועמונה, ניטש ויכוח אם אנחנו חלק מהמדינה או לא, והעמדה של הפיקוח הדתי היא שאנחנו חלק מהמדינה. אנחנו לא רוצים להתפצל ולהקים מערכת חינוך נפרדת, והחוק צריך לאפשר לנו את זה".

ofralax@gmail.com