חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 235ראשיהפצה

שבת אחים גם יחד - בגליון השבוע

השבת בישראל: במקום לשיר זמירות, עשרות אלפים נוהרים למתחמי הקניות ● במושב שנערך בנושא בכנס ירושלים המליצו חלק מהדוברים על הקשחת אכיפת חוק השבת, אחרים הציעו לפתוח את בתי הכנסת בשבתות לחילונים.
22/03/07, 12:37
ירעם נתניהו

בדור שבו יותר ויותר מודעות פרסומת מתהדרות בכיתוב "פתוח בשבת", ובעידן שבו הקריינים מכריזים אחר כבוד כי החנות "פתוחה 7 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה", קשה שלא לשים לב שהסטטוס קוו המקודש כבר מזמן לא מקודש כל-כך, וכי החוק הקובע את יום השבת כיום המנוחה נרמס בפרהסיה וברגל גסה.


אבי כץ: "סָפרנו וגילינו שבשבת חונות 22 אלף מכוניות במתחם שפיים, אבל הרווחים בשבת אינם גבוהים. די שבכל שבת כל חנות תקבל 2 דו"חות, וכל מתחם שפיים היה נסגר. אגב, 'טויס-אר-אס' פתוחים בשבת ומוכרים 150 מיליון בשנה, ו'כפר השעשועים' שסגורים בשבת מוכרים 230 מיליון בשנה"
כבר לפני 18 שנים ניסתה קבוצת רבנים להציע חלופה לסטטוס קוו, שהחל מאבד את כוחו. נייר העמדה שעליו היו חתומים, בין השאר, הרבנים יעקב אריאל, יואל בן נון, רצון ערוסי וישראל רוזן, לא קרם עור וגידים כמו אמנת גביזון-מדן, שעליה חתומים הרב יעקב מדן ופרופ' רות גביזון, ושהוצעה לפני כארבע שנים.

שנים ארוכות מנסים הן נייר העמדה והן האמנה 'לסגור דיל' עם הציבור החילוני – 'דיל' שמצד אחד לא מתפשר על אכיפת השבת בעניינים הקשורים לתעשייה, למסחר ולמתן שירותים, ומצד שני מוותר על האכיפה בכל הקשור לענייני בידור, תרבות ותחבורה – אבל בדרך-כלל דווקא הרבנים, ברובם, הם אלה שמכשילים את המהלך, ומתנגדים לכל ויתור בנימוק 'ייהרג ואל יעבור'. הבעיה המרכזית של אותם הרבנים אינה טמונה בעיקרון הוויתור, אלא בעצם החתימה על ההיתר. להווי ידוע שאי אפשר להתיר דברים אסורים בפירוש, אלא יש להתנסח כך שההיתר ישתמע מההסכם.

הרבנים מפספסים את הרכבת

בכנס ירושלים ה-4, שהתקיים במלון ריג'נסי השבוע, דנו בשאלה "האם ערך השבת בפרהסיה זקוק להגדרה מחודשת?" הרב ישראל רוזן, ראש מכון צומ"ת ומי שהיה יו"ר המושב, חשף עוד מסמך הצעה לפשרה בעניין חוק השבת. על המסמך חתומים ארבעה רבנים מהמובילים בציבור הדתי (ראו מסגרת), וכיום, לצד ניסיונות קידום אמנת גביזון-מדן בכנסת, נעשים ניסיונות מצד ח"כ זבולון אורלב לקדם מסמך מעודכן זה.

השאלות שצצו ועלו בכנס היו: האם הציבור הדתי לא איחר את הרכבת, ובעצם כיום אין כוח שיכול לעצור את המסחר בשבת? האם איננו משכילים להפנים שהשבת נרמסת, וכי כל מה שנשיג בהסכם חוקי – גם אותו נאבד, כך שמה שהיה מותר יישאר מותר ומה שהיה אסור ונתיר – יתווסף להיתר? ובכלל, האם הצלת השבת תלויה בפעילות במישור החקיקתי ולא במישור החינוכי?

ניסיונות להשיב תשובות לשאלות אלו ושכמותן נשמעו בקבוצת דיון שדנה בסוגיית השבת, ובה השתתפו ח"כ פרופ' מנחם בן ששון – יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, אבי כץ – מנכ"ל קבוצת 'כפר השעשועים', רות קלדרון – מנהלת מכללת 'עלמא', הרב צבי גלסנר – יו"ר הוועד למען השבת, העיתונאי והפובליציסט אורי אורבך, הרב יעקב מדן – ראש ישיבת 'הר עציון' ושותף לכתיבת אמנת גביזון-מדן יחד עם פרופ' רות גביזון – מרצה באוניברסיטה העברית, שאף היא השתתפה בקבוצת הדיון.

ח"כ בן ששון: "כיום מקומה של השבת מתקטן, אם משום שהרבנים לא רצו לוותר ולוּ על סעיף אחד בהלכות שבת, ואם משום שחשבו שחקיקה כזו או אחרת בעניין תצליח לכבוש לבבות ולשנות תפיסות. איני יכול לומר בוודאות אם יש סיכוי לעצור את המסחר באמצעות חקיקה, אבל אני כן יכול לומר שחשוב שבכל הסכם 'פשרה' יהיה מפגש בין ההלכה למציאות.

"אמנת גביזון-מדן מנסה לתת מענה לבעיית השבת של הדור הזה, בעיות שהן שונות מבעיות השבת בדור שהרמב"ם או ה'משנה ברורה' כתבו את פרטי הלכות שבת ודיניה. בעולם הפוליטי שבו אני חי, אני מגיש שהאווירה כיום היא שיש מקום לחוקק חוק שבת שדומה לאמנת גביזון-מדן, אבל השאלה היא אם הרבנים יסמכו את ידיהם על ההסכם. כשאני אומר 'רבנים' צריך לברר אם מדובר ברבנים שמקפידים על קלה כבחמורה או ברבנים שמבינים שבפרהסיה כבר אינה בידיהם, והם צריכים לחשוב מה אפשר לעשות כדי להציל את מה שאפשר".

חוק השבת איננו נאכף

כץ: "אני יכול לספר מהניסיון שלי, שכל המהלכים הניכרים שנעשו לסגירת קניונים וכדומה, כמו קניון גבעתיים או קניון באר שבע, נעשו בידי פעולות שארגנו ארגונים פרטיים, ולא באמצעות חקיקה. בכל מקרה, שנים רבות לא אוכפים את חוק השבת, ואף שרים דתיים שאיישו את משרת התמ"ת, כמו בניזרי וישי, לא עשו זאת. מידיעה, די ששלושה מנכ"לי רשתות שפתוחות בשבת היו מקבלים תביעה אישית על כך שהם עוברים על החוק – והם היו מתמוטטים וסוגרים את העסק. אז שלא ימכרו לכם לוקשים, ותבינו שרק בשל העדר אכיפה המצב כיום כפי שהוא".

גלזנר: "בזמנו עבדתי עם סגן שר התמ"ת הרב פורוש, ואני מכיר את כל חוקי האכיפה בישראל בעניין השבת. אני יכול לומר חד-משמעית שאם יאכפו את החוק – אפשר יהיה לסגור את כל המדינה בשבת. אין מי שיכול על משרד העבודה. זה משרד בעל עצמה רבה ויכולת רבה, ובתקופה שאני הייתי במשרד העבודה הקמתי את מערכת הפקחים הדרוזיים, ותוך זמן קצר כל מה שזז בשבת – נסגר. לצערי, בשל לחצים על שר העבודה והשתלחויות נגדו, מנגנון האכיפה איבד מכוחו.

"חשוב להבהיר שחוק המנוחה בשבת אינו חוק דתי, אלא הוא מחויב מכוח אמנה בינלאומית. לא רק הדתיים סובלים מרמיסת החוק, אלא גם אנשים קשי יום שרוצים לראות את האישה והילדים סביב שולחן שבת אבל אינם יכולים, או כאלה שנאלצים למלא לעבוד כמתדלקים בתחנות דלק".
 

הרב יעקב מדן: "באשר לתחבורה הציבורית – עם כל הפרהסיה המעליבה שבה, מניעתה גורמת לאפליה קשה כלפי מי שאין לו רכב או רישיון. הדתיים אינם יכולים להציג את עצמם כאחראים לאפליה הזו. באשר למסחר בשבת – כאן מדובר באינטרס אך ורק של בעלי הממון. את האינטרס של הקונים אפשר למלא במוצאי שבתות ובהזדמנויות אחרות"
לקנות את השבת


המהלך החקיקתי הוא רק צעד אחד של המטבע. צדו השני של המטבע הוא המטבע עצמו, קרי הפן העסקי-כלכלי. האם בכלל יש סיכוי למהלך חקיקתי גם מן הפן העסקי? אבי כץ משוכנע שהפן העסקי אינו משחק תפקיד מרכזי בשיקול פתיחת החנויות בשבת. וכן, יש לו גם הוכחות.

כץ: "ספרנו וגילינו שבשבת חונות 22 אלף מכוניות במתחם שפיים. על אף המספר הרב, צריך לדעת שהרווחים בשבת, פר-חנות, אינם גבוהים. הוצאות החנות על תפעולהּ בשבת הן גבוהות, ודי שבכל שבת כל חנות תקבל 2 דו"חות, וכל מתחם שפיים היה נסגר. אני מכיר את המנכ"לים של כל מיני רשתות, כמו 'טויס-אר-אס, 'הום סנטר', 'אייס', 'O&H', 'סופר פארם', וחלק מהם פתוחים בשבת רק מפני שהמתחרים שלהם פתוחים. תמורת מיליארד וחצי שקלים היה אפשר לקנות את כל העסקים הפתוחים בשבת ולסגור אותם.

"מדובר ב-7 8 מתחמים כאלה, ועוד 10 רשתות לא גדולות. זה סכום שאפשר לגייס, ומה גם שכל העסקים שציינתי הם למכירה. אגב, 'טויס-אר-אס' פתוחים בשבת ומוכרים 150 מיליון בשנה, ו'כפר השעשועים' שסגורים בשבת מוכרים 230 מיליון בשנה. והכול בלי פרסומות ענקיות בטלוויזיה ובלי להיות מותג עולמי".

לדידו של כץ, הצד הפרקטי הוא 'לקנות את השבת'. אבל מה עם הצד התרבותי-חינוכי של השבת?

קלדרון: "לו ריבונו של עולם היה רוצה שנקנה את השבת בתור עסק – הוא היה סוגר את העניין הזה כבר בהר סיני. אני וילדי אוהבים את השבת, ולא מתוך כפייה. בשמים אין שמחה ממהלך של כפייה, וכדאי ללמוד זאת מהמסורת הספרדית המתונה והמקבלת. יום כיפור הוא דוגמה מצוינת לחוסר כפייה ששכרו בצדו. איש אינו נוסע ביום כיפור, גם לא בתל אביב, לא מפני שמישהו מכריח אותם ולא בשל אמנה כזו או אחרת, אלא מתוך בחירה.

"מכאן יש ללמוד שהציבור הישראלי יודע להעריך את התרבות שלו, ויש להציע לו 'פתיחה' ולא 'נעילה'. נציע לו שבת שמעניקה רגע של שקט מטירוף הקניות, שמעניקה זמן לבלות בחיק המשפחה, שבת שיש בה תרומה להרגשה הנעימה השוֹרה בין האנשים. צריך לשנות את המרחב הציבורי ולהציע שבת תרבותית-יהודית, שבה אפשר לנסוע בתחבורה ציבורית אל שמורות הטבע, אל הפארקים, אל המוזיאונים ואל מקומות התרבות. דווקא במקומות הללו הלב מתרחב.

"באשר לאמנה שהוזכרה כאן – צריך שרוח הדברים שבה לא תנסה לחנך את החילוניים, אלא ליצור מרחב יהודי משותף, כזה הנותן כבוד לאדם להחליט מה הוא רוצה לעשות".

ערכים של שבת

הרב מדן מסכים עם קלדרון שכפייה אינה מיטיבה עם איש מן הצדדים, ומצהיר כי בשם האחדות הוא נאלץ לוותר על האמת הפנימית שלו: "דיברו כאן רבות על אכיפת החוק, אבל אני בא בשם אמנה. אמנם הערך החשוב של השבת הוא הקדושה, אבל בעניין זה אין לנו שותפים בציבור החילוני, ולכן יש למצוא ערכים אחרים הטמונים בשבת, שבהם יש לנו שותפים. למשל: השבת כביטוי של זהות יהודית, השבת כערך סוציאלי-חברתי והשבת כערך של התחשבות בזולת.

"אני פונה לציבור הדתי, להפסיק לרצות לחנך את הזולת לערכים האמיתיים שלנו, וָלא הציבור הכללי יקדש את מלחמתו בנו במקום לקדש את השבת. כדי שכולנו נישאר עם תרבות אחת – צריך לדעת להקריב וגם להפסיד.

"במחלוקת אודות השבת יש שתי נקודות מרכזיות הגורמות לחוסר אחדות בינינו: תרבות הקניונים והתחבורה הציבורית. באשר לתחבורה הציבורית – עם כל הפרהסיה המעליבה שבה, מניעתה גורמת לאפליה קשה כלפי מי שאין לו רכב או רישיון. הדתיים אינם יכולים להציג את עצמם כאחראים לאפליה הזו. באשר למסחר בשבת – כאן מדובר באינטרס אך ורק של בעלי הממון. את האינטרס של הקונים אפשר למלא במוצאי שבתות ובהזדמנויות אחרות".

בתום דבריו של הרב מדן הרחיבה 'הצלע השנייה', פרופ' רות גביזון, את עניין חשיבותה של האמנה: "מטרת האמנה היא ליצור מקום רחב ככל האפשר ליהודים שחשוב להם להישאר יהודיים בעלי תרבות עברית-יהודית. אם לא נשלב ידיים – לא נשרוד כאן זמן רב. האמנה היא אינטרס  גם של יהודים שאינם שומרי מצוות. אני יודעת שיש אנשים שאומרים שהם מבינים שהשבת היא מתנה, אבל בכל זאת יש לתת לכל אחד לעשות כרצונו בשבת. התשובה על כך היא שעַם לא יכול לנסח תרבות שבה לכל אחד ממרכיביו יש חירות מלאה לוותר על התרבות.


רות קלדרון: "הציבור הישראלי יודע להעריך את התרבות שלו. נציע לו שבת שמעניקה רגע של שקט מטירוף הקניות, שמעניקה זמן לבלות בחיק המשפחה. צריך לשנות את המרחב הציבורי ולהציע שבת תרבותית-יהודית, שבה אפשר לנסוע בתחבורה ציבורית אל שמורות הטבע, אל הפארקים, אל המוזיאונים ואל מקומות התרבות"
"השבת היא חלק מהתרבות הציבורית, ו'השבת הדתית' אינה יכולה להיות חלק מהתרבות הציבורית, כי 'השבת הדתית' מגבילה את אלה שאינם שומרים מצוות. מנגד, עַם שידע לחיות בתוך עמים אחרים ובכל זאת הצליח לשמור על עצמו גם בתנאים קשים מאוד – לא ייתכן שלא יעשה זאת במדינה שלו. לכן מוכרחים לאחד את מוקדי הכוחות, ולהציב מטרה חברתית שבה אנשים העוסקים בדת היהודית יחברו לאנשים ששומרים על התרבות. יחד, באינטרס משותף, צריך להוביל את הדרך לשמירה על השבת".

הגטו היהודי סגור בשבת

אחרון הדוברים במושב היה אורי אורבך שנגע בעצב הרגיש של הציבור הדתי: עצב ה'יותר טוב כלום מכמעט'. אורבך אף מתח ביקורת על התפיסה הרווחת כיום, שגורסת שאנחנו יודעים בדיוק מהם האינטרסים של היהדות: "הקושי הגדול ביותר של הציבור הדתי הוא לוותר. יש כאן ראייה של 'הכול או לא כלום'. הדתיים משוכנעים שאם יוותרו – יש בכך מתן לגיטימציה, כאילו שבאמת כל העולם החילוני מחכה ללגיטימציה שלנו.

"אגב, לא ידעתי שיש 22 אלף מכוניות בשפיים בשבת, כי אנחנו חיים ביישובים דתיים ולא רואים מה קורה מסביב וזה מה שגורם לקהות בהבנתנו את המציאות של החילוניים. כמו כן, הציבור הדתי לא מתאר נכוחה את האינטרסים של היהדות. אז אפשר להפגין שמכוניות לא יעברו בכביש בר אילן, כי לכאורה זה האינטרס של היהדות, אבל האמת היא שהאינטרס של היהדות הוא שכלל לא ייסעו בשבת. למצער אנו מסתפקים בכך שלא ייסעו לידנו דווקא".

אורבך גם נדרש לפתרון שהציע כץ – 'לקנות את השבת': אם לא תהיה אווירה ציבורית ותרבותית שהשבת היא יום מנוחה – לא יעזור אם נקנה את השבת, או אם שר התמ"ת יפעל ביתר שאת וביתר עוז. נכון, את החוק יש לאכוף, אבל אל לנו להשליך את יהבנו רק על מהלך זה. בעשור האחרון יש מאבק בין כוחות השוק לכוחות השבת. כוחות השוק מפתים יותר מכוחות השבת, כי מה כבר יש לכוח השבת להציע – עליית שישי לתורה?

"זו בדיוק הסיבה שהנימוקים של ח"כ שלי יחימוביץ' מדברים לציבור יותר מהנימוקים של הרבנים. בנימוקיה אין כפייה דתית אלא סוציאליסטיות. כדי שלשַבת יהיה מה להציע לציבור החילוני, אני מציע לעבור ליהדות אקטיבית; הווי אומר, לפתוח לאנשים חילוניים את בתי הכנסת ולהעלים עין גם אם הם באים בשבת לבית הכנסת ברכב.


"לא כל דבר צריך לראות, ולא לבוא בגישה של החזרה בתשובה, אלא בגישה שהנה, הם יטעמו מהי שבת. כך לא נראה בתי כנסת אשכנזיים שכמעט ריקים מאנשים שאינם דתיים. אגב, יש בתי כנסת שהם כמו קניונים – מלאים בעלונים ובפרסומות ובדיבורים, וגם אותם הייתי מציע לסגור בשבת".