גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 235ראשיהפצה

מכתבים - מכתבים למערכת

22/03/07, 12:37
קוראי העיתון

הצד השני של בתי הדין (בתגובה ל'מתירים אסורות', גיליון 234)/ צבי זליגמן, מודיעין
 
כאדם דתי השואף לדין תורה אמיתי, ברצוני להגיב על הכתבה על התרת העגונות ע"י בתי הדין הרבניים.

הכתבה משקפת מציאות שרחוקה מהאמת על בתי הדין הרבניים. את מה שקורה בפועל בבתי הדין הרבניים יודע רק מי שניפגש אישית עם בתי דין ומצד האישה.

במקרה שלי זאת אחותי שמסורבת גט כבר למעלה משנתיים, והיא מקרה אחת מיני רבות שמסורבות אף שלוש שנים ויותר.

בתי הדין הרבניים לא רק שהם לא פועלים לאכיפת סרבני הגט, אלא אף הם מעודדים את סרבני הגט ומשפילים את האשה.
הגיע הזמן שרבני הציבור הדתי יתעוררו ויפעלו.

מחומש תצמח הישועה? (בתגובה ל'חומש תחילה', גיליון 234)/  אליהו הרבסט, ערד

"אם מישהו מנציגי הממשלה (החיילים) ינהג באלימות... שייקח בחשבון שאימא שלו לא תכיר אותו". כך מזהיר סא"ל במיל', אבל נזהר מלהזדהות. את המחיר ישלמו התמימים שיקבלו השראה מדבריו.

הנה כך מתנהלת מנהיגות שטוענת לכתר. מבטיחים לנו מבצע מתוכנן לפרטי פרטים בהשראתו של סא"ל. חשופים בצריח ופגיעים יהיו אותם בני נוער שנדרשים שוב ושוב לרפד, בתום עלומיהם, דרכם של אחרים לצמרת.

האם "חומש תחילה" תצמיח ישועה? האם בכך ייתקנו דרכנו?

חומש נהרסה עם שאר היישובים במנחם-אב תשס"ה, ע"י ממשלה ורשויות ביצוע מושחתות, כשברקע מתנהלת חברה מנוכרת אדישה ומפוררת. ואנו אנשי הימין, חלק בעם-ישראל, ואין בכוחו של הצבע הכתום להבדילנו משאר העם, גם בנו פשה הנגע.
אם נודה על האמת, כולנו בורגנים! לא ניתן לכל רוח מצויה שתפר שלוותנו, גם אם ברור שאותה רוח היא פתיח לסערה שתטלטל את כולנו.

עצימת עיניים במצבנו הנוכחי לא תועיל, כפי שקריצת העיניים לא הועילה בחנוכה עת "בוימה" העלייה לחומש בחסות הצבא. המסד רעוע, ותיקונו תחילה!

"חומש תחילה" הינו מסך עשן המסתיר את תחלואי החברה הישראלית על גווניה השונים ומשרת את ממשלת ישראל הנוכחית. 

ללמוד מהצרפתים/ רחל כהן, מצפה יריחו

ממשלת צרפת מעודדת את הילודה ומעניקה 10,000 יורו כמענק חד פעמי ומשכורת חודשית –כעובדת מדינה - של 400 יורו עבור כל ילד. ואילו אצלנו מקצצים את הקצבאות ומאלצים את האמהות לצאת לעבוד בשכר נמוך כדי לפרנס את המשפחה.

מדוע מדינה יהודית שערכיה הם דמוקרטיה וחופש לא יכולה להכיר ברצונן של אמהות רבות לגדל את ילדיהן בבית. הרי האם היא גם המורה, המכבסת, פועלת הניקיון ומהנדסת החשמל של הבית. אז למה שלא נכיר בה כעובדת במשרה מלאה?

אם נאמץ את השיטה הצרפתית ונכיר באמהות כעובדות מדינה, נוכל להתמודד עם הסוגיה הדמוגרפית שמפחידה את כולנו.

לידיעת עופר עיני/ יעקב גרינברג, הרצליה

יפה שההסתדרות דואגת כל כך לעובדים ומוכנה להשבית את כל המשק ולגרום נזקים כספיים עצומים, כדי לפתור את בעיית הלנת השכר של כ-600 עובדים, שהמדינה אינה מסוגלת לשלם את משכורתם. הציבור, ואפילו העיתונות, תומכים ברובם ומוכנים לספוג לא מעט למען המטרה הראויה.

אולם כשהנוער הכתום ניסה לחסום כבישים במחאה על עקירתם של 10,000 איש מבתיהם ומפרנסתם לפני שנה וחצי, הוא נתקל בידה הקשה של המשטרה ובתקשורת עוינת שדרבנה את החיילים והשוטרים במלאכת ההרס והעקירה. גם כיום, הרבה יותר מ-600 מהעקורים עדיין לא מקבלים משכורות וגרים בדיור זמני.

האם לא הגיע הזמן לחשבון נפש תקשורתי אמיתי?

איזו מדינה/ מעוז מרמלשטיין, כרמיאל

הרבה מאנשי השמאל סבורים שהפלשתינים מסוגלים להקים מדינה משלהם על אדמות יהודה ושומרון וחבל עזה.

אולי פעם הם נראו כמו אנשים מציאותיים ש'מגיע להם'. עכשיו, אבל כשאני מסתכל על אנשים אלה ורואה לאיזה מצב אפשר להגיע, אני פשוט לא מבין.

איך אפשר לתת להם מדינה כשבפיסת השטח הקטנה של עזה הם נלחמים כמו חיות?

איך הם יכולים לנהל אוטונומיה, אם הם הורגים בכל יום אנשים נשים וילדים חפים מפשע?