גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 237ראשיהפצה

יציאה מאוחרת - תרבות ופנאי (דיסק)

סרט חדש מזכיר לילדים בכל תחום את יציאת מצרים באמצעות עלילה מרתקת החוזרת אחורה לזמן האירוע.
15/04/07, 17:24
אמציה האיתן

חג הפסח כבר אופסן בארגזים עד לשנה הבאה, והטעם של המופלטות כבר מאפיל על טעמן של המצות, אבל מה לעשות, והסרט הזה הגיע אלי כאשר גיליון החג כבר היה סגור. נדמה לי שחבל יהיה לדחות אותו לשנה הבאה, ולו מהסיבה שאת יציאת מצרים חובה עלינו להזכיר במשך כל השנה, בימים ובלילות (מי שלא מאמין שישאל את רבי אלעזר בן עזריה מההגדה).

הסרט 'יציאת מצרים' מציב רף נוסף של התקדמות בז'אנר התורני. הוא משלב בתוכו משחק של שחקנים אמיתיים יחד עם אנימציה המשחזרת את תקופת התנ"ך. ראינו כבר סרטי אנימציה, ואפילו שילוב פה ושם בין הצילום לציור, אבל פה אפשר בהחלט לזהות התקדמות מקצועית מכובדת.

'ניצוצות של קדושה' משחזרים את סיפורם של דאג וטוני מ'מנהרת הזמן', אבל הפעם מדובר בשני ילדים חמודים, ובתקופתם של משה ואהרן. הסרט מביא את סיפורם של בני משפחה רגילה, המוצאים בכלי הפסח צלחת סדר ישנה ומופלאה. מתברר שהיא שימשה את הסבא רבה – צדיק מיוחד, שהבטיח לבוא ולהשתתף עם נכדיו בסדר כשיהיו ראויים לכך.

המשפחה יושבת לסדר יחד עם שני אורחים, עולים חדשים (יוזמה ברוכה בהחלט), ועם סבא חביב, שמגיע ללא הזמנה. האם, כמובן, אינה נמצאת בשולחן הסדר, ואפילו לא במטבח, אבל בנושא זה כבר הרחבתי במדור הקודם.

באמצעות צלחת הסדר ושרביט ישן שנמצא לידה חוזרים שני הילדים אל העבר, ומגיעים למצרים העתיקה, בדיוק בתקופה שעליה מספרת ההגדה – השעבוד, ואחריו עשר המכות. הם נתקלים שם במצרים המכים את אחיהם היהודים, ואחר-כך גם צופים במכות, ובייאוש הגדול הנופל על המצרים.

שחזור התקופה העתיקה נעשה באמצעות שימוש באנימציה, שלתוכה משתלבים השחקנים (בתלבושות המתאימות). השילוב הזה נעשה, לרוב, בצורה מוצלחת, ואכן נותן תמונה מרתקת ומוחשית של עבודת הפרך והתהליך של יציאת מצרים. הילדים משחקים את תפקידם בצורה מעוררת התפעלות, למרות שהטקסטים שבפיהם, לעתים מעודנים מכדי שישמעו טבעיים.

יוצרי הסרט טרחו רבות כדי לשלב בו כמה שיותר הסברים, מדרשים ומנהגים הקשורים לסדר ולהגדה, והמינון הנכון מביא לכך שהילדים אינם רואים בזה סרט הדרכה אלא סיפור מעניין, שמשלב בתוכו גם כל מיני תובנות. לא שיש לי משהו נגד סרטי הדרכה, אבל רוב הילדים עוזבים אותם לאחר כשבע דקות – תופעה שנפוצה פחות בסרטי עלילה.

כמו רוב הסרטים היוצאים לשוק, גם פה ניתן היה לקצר את הסצנות מבלי לפגוע בעלילה או במטרת הסרט. קחו למשל את סצנת הפתיחה: ליל בדיקת חמץ, והמשפחה כולה מרוכזת סביב הנר, היעה והנוצה. לאחר שניות ספורות כבר הבנו את הסצנה, וניתן לעבור לסצנה הבאה. במיוחד לאור העובדה שלא קורה שום דבר משמעותי במהלך הבדיקה, אלא רק לאחריה, כשמביאים את כלי הפסח מהבוידעם.

ואם כבר אנחנו קטנוניים, תסכימו איתי שלא הגיוני שהאב ימצא כמעט חצי מהפתיתים שהחביאו הילדים כבר בפינה הראשונה שבה הוא בודק. אך כיוון שאנחנו משתדלים שלא להיות קטנוניים, נסכם בכך שהסרט 'יציאת מצרים' ממלא את תפקידו בנאמנות, ומלמד רבות על פסח ועל יציאת מצרים, מבלי לפגוע בעניין ובהנאה של הילדים מהצפייה.

פסח כשר ושמח (לגזור ולשמור לשנה הבאה).

amatsya@a7.org