גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 237ראשיהפצה

מוסר כפול - שופטים ושוטרים

כשחברי ה"סנהדרין" קובעים שחל דין "מוסר" , ממהרת הפרקליטות לפתוח בחקירה נגדם ● אך כשערביי ישראל, ובראשם ח"כ עזמי בשארה, עובדים בשירות האויב ומעודדים בגלוי מעשי טרור, מערכת המשפט נותרת ללא מענה.
15/04/07, 17:24
יאיר שפירא

נדמה כי בשבועות הקרובים תינתן למדינת ישראל הזדמנות לערוך חשבון נפש נוקב אודות גבולות הסובלנות הדמוקרטית וחוסנה של חברה חופשית. התופעה המדהימה של חברי כנסת בשירות האויב תגיע ככל הנראה עד אבסורד, שלא יוכל להפטר במשיכת כתפיים תקשורתית ובאמירות כלליות של בג"ץ אודות חופש ההתארגנות הפוליטית וחופש הביטוי. 

נזכיר כי הנגיסה בהרתעה הפלילית כנגד חתרנות התחילה לפני כ-15 שנה, כשמוחמד יוסף ג'ברין, עיתונאי מאום-אל-פחם, פרסם מאמר שבו נכתב בין היתר: "האמת לאמיתה, שכל אימת שאמרתי 'הידד, הידד' והשלכתי אבן, השתלטה עלי התחושה שהניצחון קורא לנו: 'הוסיפו לזרוק, הגבירו סבלנות, יותר לתרום ולהתעקש, ואהיה לכם השחר שאתם מצפים לבואו מזה זמן רב'. לא אכחיש, ידידי, שכל אימת שאני צועק 'הידד, הידד' ומשליך בקבוק תבערה, אני מרגיש שאני עוטה הוד ותפארת, אני מרגיש שמצאתי את זהותי ושאני לוקח חלק בהגנה על הזהות הזאת, ושאני אדם הראוי לחיות חיים מכובדים. תחושה זאת מעוררת בתוכי רגשות יפים".

ג'ברין הורשע בהסתה לאלימות בשתי ערכאות וערעורו נדחה בבית המשפט העליון, אלא שדיון נוסף בערעור הוליד פסק דין תקדימי שכתב השופט בדימוס, תיאודור אור, שבניסוח נפתל זיכה את ג'ברין: "פרסום המשבח ומעודד מעשי אלימות, שאין להבין מתוכנו כי הוא נועד לתמוך בארגון טרוריסטי, אלא הדגש בו הוא על תמיכה במעשי אלימות עצמם, ללא קשר למהות מבצעם, אינו נכלל בגדר האיסור הקבוע", כתב אור.

בעקבות תקדים ג'ברין נסגרו עשרות תיקים שעניינם חתרנות מילולית כנגד המדינה, בין השאר של חברי כנסת ערבים. למשל, תיק שעניינו תלונות נגד חבר הכנסת דהמשה נסגר. על-פי החשד  אמר דהמשה כי במהלך סיור בהר הבית כי הוא מוכן ומתפלל להיות השאהיד הראשון שיקריב את גופו כדי להגן על קודש הקודשים של האסלאם בירושלים.

ציון דרך משפטי נוסף אירע  סביב התרת הקרנתו של הסרט 'ג'נין ג'נין' של מוחמד בכרי. בכרי פרסם סרט תעמולה במימון הרשות הפלשתינית בעת מלחמה, ובו עלילת שווא המסיתה כנגד חיילי צה"ל בעת הלחימה במבצע 'חומת מגן'. שלושת שופטי בג"ץ, בראשות השופטת איילה פרוקצ'יה, התירו את הקרנת הסרט בסינמטקים בישראל, על אף שהוכח בבית המשפט כי מדובר בסרט תעמולה שקרי שמטרתו האסטרטגית פגיעה במדינת ישראל ובחייליה. מיותר לציין כי כל הליך פלילי לא ננקט כנגד בכרי, וחקירה אודות מקורות המימון של הסרט לא נפתחה מעולם. 

מכאן הדרך קצרה לתמיכה מילולית מפורשת באויב בעת מלחמה בקיץ האחרון. על אף שחוק העונשין מתייחס אל העניין במפורש, לא נקט משרד המשפטים כל הליכים בעניין. אפילו ראיון של ח"כ עזמי בשארה ברשת הטלוויזיה 'אל מנאר', תחנה של ארגון טרור מוכרז, לא הסכים היועץ המשפטי לממשלה למנוע.

"אף שניתן להבין את מורת הרוח מהעובדה שחבר בכנסת ישראל מתראיין לרשת טלוויזיה של ארגון טרור כחיזבאללה, והדברים ראויים אכן לדיון במישור הציבורי, איננו רואים כל בסיס משפטי למניעת הריאיון של ח"כ בשארה מראש, כמבוקש על-ידך. עם זאת, לאחר קיום הריאיון ייבחנו הדברים, וככל שיתעורר חשש לביצוע עברה תתבצע בדיקה במשרדנו, כמקובל", כתב היועץ לחבר הכנסת חסון מ'קדימה', שביקש למנוע את המהלך.

גם נסיעתם האחרונה של חברי הכנסת של בל"ד לסוריה וללבנון מיד לאחר המלחמה הצליחה להניע נגדם הליך שולי יחסית, בחשד לנסיעה למדינת אויב ללא אישור. הצהרותיו של בשארה בדמשק כי הוא ומפלגתו תומכים במהלכיה של מדינת אויב: "שחרור האדמות הערביות הכבושות, בתמיכתה בהתנגדות נגד הכיבוש ובהגנתה על הלגיטימיות של ההתנגדות הזו", נותרה ללא מענה.

אלימות מהרמב"ם

בעקבות תקדים ג'ברין חוקקה הכנסת לפני כחמש שנים חוק חדש המגדיר הסתה לאלימות. "המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות או טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו; ועל-פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טרור, דינו מאסר חמש שנים", נכתב בתיקון לחוק, שהגדיר 'מעשה אלימות או טרור' כ"עברה הפוגעת בגופו של אדם או המעמידה אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה".

הפרשנות לחוק, הן בפסיקה הדלה בנושא שהתקבלה מאז, ובעיקר במדיניות משרד המשפטים, כפי שהתבטאה בהנחיות והודעות של היועץ המשפטי לממשלה, הלכה לכיוון מצמצם ביותר, ודרשה הוכחה חותכת כי המילים עשויות להביא למעשים של ממש. תולדותיה של פרשנות זו הביאו לכך שעל-פי הידוע, לא הוגש בכל תקופת ההתנתקות ולו כתב אישום אחד שנכלל בו סעיף אישום של הסתה לאלימות (לעומת זאת, כתבי אישום שעסקו בשידול לאלימות, עברה שנשמעת דומה אך שונה בתכלית, הוגשו גם הוגשו).

בימים אלו שוקדים בפרקליטות המדינה על בדיקת אפשרות להגיש כתב אישום נדיר בנושא, כנגד הסנהדרין דווקא. הסנהדרין, בית דין ססגוני לענייני העם והארץ, הוקמה לפני כמה שנים בירושלים, ובראשה עומדים אישים מהימין הדתי כמו הפרופ' לספרות הלל וייס וראש מכון המקדש בירושלים, הרב ישראל אריאל. לפני כחודשיים פרסם בית הדין של הסנהדרין החלטה שנשלחה אל אלוף פיקוד המרכז, יאיר נווה. בית הדין קבע בהחלטתו כי האלוף עובר במעשיו עברות בשלושה תחומים: מחטיא את הרבים, מוסר ומטיל אימה על הציבור שלא לשם שמים.

ראש המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות, עו"ד שי ניצן, ציטט את הרמב"ם בהלכות חובל ומזיק: "מותר להרוג המוסר בכל מקום, ואפילו בזמן הזה שאין דנין דיני נפשות... וכל הקודם להורגו זכה", והורה לפתוח בחקירה כנגד הסנהדרין ודייניה.

אלא שכיוון שהחוק והפרשנות דורשים להוכיח 'אפשרות ממשית' שהמלל יהפוך למעשים, ביקש עו"ד ניצן לנסות ולברר מיהם בדיוק השומעים לאותו בית דין ומה היקף הציבור שסר למרותו. נראה שאם יוגש כתב אישום בפרשה יהיו הסנהדרין וראשיה בבעיה משפטית, אך אם לא יוגש כתב אישום עלול המצב מבחינתם להיות מביך פי כמה.