בשבע 239: נישאים ברוח

רוחו הגדולה של ציבור העולים לחומש גברה על צורך התלות בצה"ל.

הרב נתנאל יוסיפון , י"א באייר תשס"ז

 מוצאי יום העצמאות, אחת-עשרה בלילה. זוג עם עגלות וילדים קטנים פוסעים לאיטם את המטרים האחרונים במסע הכומתה העממי, שנחת עליהם בהפתעה בדרך חזרה מחומש לשבי שומרון. מסלול הצעדה נוטש את כביש האספלט הסלול, ומטפס בשביל עפר קצר ותלול ישירות לפרצה בגדר האחורית של שבי שומרון. הזוג נעצר במקומו ובוחן במבטו את השביל – אין זו דרך מתאימה לעגלות. לפתע, מגיחים מאחוריהם מספר צעירים – מסתדרים? הם שואלים בחיוך, וכבר הם נושאים על כפיים את הילדים והעגלות במעלה השביל. מסתדרים.

דומה, שמהותה של צעדת יום העצמאות לחומש התגלתה דווקא בשיבה מחומש. האירוע כולו היה ללא הסכמת כוחות הביטחון. מטבעו של אירוע כזה, שהוא תובע מהמשתתף בו הקרבה, מסירות ונכונות להסתגל למצבים משתנים, מפני שללא הסכמת השלטונות אין ביכולתם של המארגנים לדאוג ללוגיסטיקה מתאימה. עד היום, השתתפו באירועים מסוג זה בעיקר צעירים. והנה הפעם הגיע ציבור גדול ומגוון הכולל מבוגרים, נשים וילדים, שעלו במאמץ רב לפסגת ההר של חומש. כמובן, איש לא העלה בדעתו שעקב החלטה קטנונית ונקמנית של המח"ט הוא ייאלץ גם לצעוד את כל הדרך חזרה. אך דווקא כאן התגלתה גדולתו של הציבור, שלמעט טרוניות מובנות פה ושם, סייע איש לרעהו וצעד מתוך אווירה של התרוממות רוח על גודל המעשה. העובדה שהצעדה הפכה לאירוע המרכזי של הציונות הדתית ביום העצמאות, הוכיחה שהציבור מוכן להתאמץ למען אידיאלים חשובים.

חשוב לדעת, שמעולם לא התנהל משא ומתן על עצם קיום הצעדה עם הצבא, מפני שלכל משא יש גם מתן, וכך לא ניתן להתקדם לשום מקום. דרך זו כבר הביאה להישגים: בחנוכה, כאשר גופים מסוימים, (שאינם חלק ממטה חומש תחילה), ביקשו אישור לקיים אירוע בחומש, התקבל אישור ל-150 איש בלבד. והנה כיום, בזכות הנכונות לפרוץ קדימה באירועים הקודמים, נקודת הפתיחה היא שכל מי שרוצה יכול לעלות לחומש. בעזרת ה', אם נמשיך ונתעקש, נזכה גם לבנות מחדש את חורבות חומש ושאר היישובים.

זוהי עצמאות אמיתית, שהרי עצמאות פירושה חירות, ומי שרוצה לחדש דבר בעולם עליו להשתחרר מעט מהמסגרות המקובעות והמגבילות. מדינת ישראל בעידן שלאחר מלחמת לבנון השניה, כשהתגלה שהמסגרות הגדולות הפכו למסורבלות וחסרות מעוף מחשבתי, זקוקה היום יותר מכל לרוח של צעדת חומש - הרוח של ארץ ישראל הישנה והטובה עם ההקרבה וכושר האלתור הישראלי המפורסם. מהרוח הזו תצמח, בעזרת ה', גם רוח חדשה של עצמאות יהודית, רוח של תקווה למדינת ישראל.

הכותב הוא חבר תנועת 'קוממיות'.