בשבע 239: מכתבים

קוראי העיתון , י"א באייר תשס"ז

נפתחה הדרך להשתלטות (בתגובה לשופטים ושוטרים, גיליון 238)/ שמואל פישר, פתח תקווה   

נדהמתי לשמוע על החלטת בג"ץ שאסר על גורמי אכיפת החוק להדביר שטחים שהבדואים השתלטו עליהם תוך הפרת חוק בוטה. מזעזע לחשוב כי בית המשפט העליון נוטל מידי המשטרה את האמצעי היחיד כמעט שיש בידה כדי לעצור את ההשתלטות הבלתי חוקית על שטחי הנגב והגליל. האם לא ברור כי זריעת השטחים באה על מנת לקבוע עובדות בשטח והפתרון היחיד הוא להשיב את המצב לקדמותו?

מזה שנים רבות משתלטים הבדואים על שטחים נרחבים בנגב ובגליל אל מול אוזלת ידם של מערכת אכיפת החוק. והנה עתה, כאשר מנסים במעט לעצור את התופעה החמורה הזאת, דווקא בית המשפט, האמור להקפיד על "שלטון החוק" הוא זה המסייע לערבי ישראל להשתלט על רוב שטחי המדינה.

העצמאות מתחילה בתוכנו/ שרה לוי, באר שבע

בשנים האחרונות התופעה הולכת ומתגברת – במקביל ליום העצמאות מקיימים ערביי ישראל וסייעניהם היהודים יום זיכרון ל'נכבה'. השנה הגדילו לעשות ופעילת השמאל הקיצוני טלי פחימה הדליקה משואה לכבודו של המחבל זכרייה זביידי; ערביי ישראל הניפו דגלי אש"ף והתפרעו בצומת מגידו ועוד.

כדאי שנפנים, הבעיה אינה בהם, היא בנו. כל עוד נשדר חוסר ביטחון בעצמאותנו, יימצא מי שיקרא עליה תיגר. רק כשתקום כאן הנהגה אמונית הבטוחה בצדקת דרכנו, יתחילו הערבים לכבד זאת.

אבו מאזן גאה להציג/ חיים יואבי רבינוביץ, תל אביב

בחירתו של הבמאי אייל סיון להפיק סרט ליום העצמאות ה-60 למדינת היהודים, היא בחירה מקצועית מעולה. הוא כבר עשה סרט אוהד על אדולף אייכמן... כדאי היה לבחור גם כיועצים מקצועיים את ד"ר אילן פפה ואת אורי דיווס, זוהי שלישייה מנצחת ומושלמת.

אבל נראה לי שאלה שבחרו וממנו אותו, ערוץ 8, סינמטק ירושלים וקרן רבינוביץ, התבלבלו. הם סברו בטעות, שמדובר באירוע לציון שנת ה- 60 לנכבה של הרוצחים מפלשתין.

בלבול כזה הוא אנושי ונסלח. זה קורה בעיקר לאנשים שאיבדו קשר רציני לעמם ולארצם.

ובענייני תקציבים, אני בטוח שמכחיש השואה אבו מאזן וראש החמאס הניה, היו שמחים לממן את כל סרטיו של סיוון. אבל, הם כנראה זקוקים לכספים אלה כדי לרכוש נשק ואמצעי חבלה.

תבורך מנשים נילי (בתגובה לידיעה במקבץ החדשות, גיליון 238)/ משה בודק, חיפה 
 
התמונה בה מופיעה נילי עומדת בעמונה מול עשרות שוטרים שבאו לפנותה, זכתה בפרס פוליצר.

תגובתה של נילי הייתה הפוכה: לדעתה תמונה של שוטרים המפנים יהודים מארץ ישראל היא אות קלון, ולא אות כבוד.

מסתבר כי לאחר שעמדה מול עשרות השוטרים בגבורה, הם הכו אותה ללא רחמים ובכך הענישוה על שהעזה לעמוד מולם.
כל עם יכול להתברך בנערות יקרות ומסורות כנילי. היא נאה לשמה ושמה נאה לה "נצח ישראל לא ישקר".

ויהי בימי המפרסמים (בתגובה למכתב למערכת 'פרסומות כהלכה', גיליון 237)/ סילביה חזן, ירושלים 

במכתבו של דר' גדעון ארליך בעניין פרסומות המתבססות על פסוקים מההגדה ומהתורה, הוא הביא כדוגמה חיובית את הסיסמה: "חכם מה הוא אומר, השנה עורכים סדר במלון בונבוניירה".

ד"ר ארליך סובר שהמסר המשתמע מן הפרסום הוא החדרת תורת ישראל לתרבות ישראל. אני חולקת עליו. לדעתי פרסומים כאלה הם בבחינת הורדת פסוקי קודש לרמה חולית ביותר ושיבוש פסוקים שנכתבו בדיוק ובחוכמה רבה בשביל אינטרס פרסומי.