בשבע 239: מקבץ חדשות

עפרה לקס, חגית רוטנברג , י"א באייר תשס"ז

מחקר: מ-2025 יגדל הרוב יהודי

הרוב היהודי במדינת ישראל ילך ויגדל. זאת בניגוד לתחזיות הדמוגרפיות הקודרות בעבר. כך מעלה מחקר חדש הצוות של האמריקאי-ישראלי למחקר דמוגראפי, בראשות יורם אטינגר ובנט צימרמן. על פי המחקר, שיעורי הפריון הערבי והיהודי משתווים ובשנת 2025 יהיה רוב יהודי יציב של 79%. הצוות מעריך כי מ-2025 יגדל הרוב יהודי מעבר ל-80%, עקב הריבוי הטבעי הגבוה של החרדים/דתיים הגדול מהריבוי הטבעי הערבי.

מהמחקר עולה גם כי הסקטור החרדי/דתי יגדל עד 2025 מ-16% ל-23% מכלל האוכלוסייה. עוד בדו"ח: זינוק בשיעור הפריון היהודי. שיעור הפריון היהודי בישראל הוא הגבוה במדינות המתועשות – 2.75 ילדים לאישה. ואילו הפריון הערבי מאמץ דפוסי פריון יהודים. לצד המומנטום הדמוגראפי היהודי ניכרת ירידה בשיעורי הפריון של כל המגזר הערבי, כפי שנובע – בכל העולם – השתלבות כלכלית מוצלחת של חברת עולם שלישי בחברת עולם מערבי. הירידה בפריון הערבי מפתיעה את הממסד הדמוגראפי שתחזיותיו הניחו שפריון הבת הערבייה יהיה דומה לפריון אימה.

שיעור הפריון הערבי צנח מלמעלה מ-9 ילדים לאישה בשנות ה-60' ל-4.4 ב-2000 ו-3.6 ב-2006.

חמישה פצועים בהפגנת הסטודנטים האלימה בתל-אביב

חמישה בני אדם נפצעו בעימותים שהתפתחו בין שוטרים לסטודנטים שחסמו את רחוב אבן גבירול בתל אביב ביום רביעי וסירבו להתפנות מהמקום. חסימת הכבישים החלה לאחר שהסתיימה ההפגנה שנערכה ברחבת המוזיאון בעיר. הסטודנטים ניסו לחסום גם את נתיבי איילון. רבים מהמפגינים דיווחו על גילויי אלימות רבים מצד השוטרים שהשתמשו גם באלות ובסוסים. "היסמניקים התאמנו טוב בהתנתקות", קבל אחד המפגינים.

אלפי סטודנטים הפגינו ברחבת מוזיאון תל-אביב במחאה על מצב ההשכלה הגבוהה. הסטודנטים דורשים לפרק את ועדת שוחט ולחזור למתווה של ועדת וינוגרד אשר המליצה להפחית את שכר הלימוד בשיעור של 50% .

הסטודנטים גייסו למאבקם שורת אמנים מפורסמים והללו התבקשו לחתום על מכתב שיישלח לרה"מ אולמרט בדרישה לפתוח עימם במו"מ. לטענת המארגנים מדובר בהצלחה שכן מספר המשתתפים בה מעיד על היותה אחת הגדולות ביותר מאז מאבק הסטודנטים ב-98' להורדת שכר הלימוד.

יו"ר התאחדות הסטודנטים, איתי שונשיין, אמר למפגינים כי הוא מקווה שראש הממשלה 'יפתח את החלון' במגדל השן שבו הוא יושב וישמע את זעקת הסטודנטים. זאת כדי להביא לשינוי אמיתי במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל.

חצי מיליארד אושרו לעקורים: "זה עוד לא מביא אותם לבתי הקבע"

השבוע החליטה ועדת השרים לענייני התנתקות להעביר לעקורי גוש קטיף למעלה מחצי מיליארד שקלים, כדי לפצות על עוולות שונות שנגרמו מחוק פינוי-פיצוי. בכך הגיע לקיצו משא ומתן מייגע בראשו עמדו יו"ר הקואליציה, אביגדור יצחקי, חבר הכנסת אורי אריאל, ותמכו בו אישים ממפלגות שונות. את עבודת השטח, שכללה פגישות עם אישים פוליטיים ומנכ"לים שונים, ביצע גם יו"ר ועד מתיישבי גוש קטיף, ליאור כלפה. חלקה הראשון של ההחלטה מפרט את הסעיפים אשר אליהם יגיע הכסף, כמו תשלומים לתושבי היישובים הלא מוכרים, תשלום עבור ילדים שביום הקובע היו בני שלוש או פחות, מענק מיוחד בגין שכר דירה ועוד. סעיף אחר של ההחלטה נוגע להקמת ועדת מנכ"לים בנוגע לחקלאים ובעלי העסקים, שהמענק הנוכחי כמעט ואינו מתייחס אליהם. על המנכ"לים לגבש הצעת החלטה עד יום ירושלים באשר לסיוע ולמתן פתרונות למגזר הזה.

יצחקי, אריאל וכלפה שיתפו אמנם פעולה, אך תגובותיהם ביחס להחלטה שונות. יצחקי מרוצה וחושב שנכונותה של הממשלה להעניק את הסכום מוכיחה ש"מתיישבי גוש קטיף היו ועודם יקרים לליבה של מדינת ישראל... (ו)מבהיר לבני קהילות גוש קטיף שמקומם בקרבנו וכי לא היה בדעתה של מדינת ישראל לתת יד להפקרתם". כלפה אמנם מברך על תיקון העוולות אך אינו מבין מדוע לקח כל כך הרבה זמן עד שהדבר יצא לפועל. גם ח"כ אריאל לא יוצא מגדרו ואומר שלחלק מהעקורים הבשורה הזו הגיעה מאוחר מדי. כל השלושה קוראים ליישום מהיר של חלקה השני של ההצעה. כלפה ואריאל מדברים גם על פיתרון מהיר ומגורי הקבע. "ניתן היום פתרון חלקי שעדיין לא יביא אף עקור לבית הקבע שלו ושלא נותן מענה מספק לא לבעלי העסקים ולא לחקלאים. על רה"מ להשלים את המהלך ויפה שעה אחת קודם", אמר אריאל.

ביום רביעי השבוע נפגש יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו עם קהילת המגורשים בניצן. נתניהו שמע על מצב המגורשים ובסיום המפגש אמר ש"יש למדינה חוב לאומי מוסרי למגורשים. המדינה שלחה אותם, המדינה גירשה אותם והיא גרמה לסבל נורא". נתניהו התחייב לשנות את המצב באמצעים של חקיקה וביצוע: "אני מחויב לזה", אמר "אני אעשה כל מה שאני יכול כראש אופוזיציה ביחד עם חבריי". נתניהו אף הבטיח שאם יקבל את המנדט מן העם ויהיה ראש ממשלה, הוא יפעל לפרוע את החוב הזה "אחת ולתמיד ובמהרה, וזה דבר שאני מחוייב לו אישית". 

מגורשים בשנית

בתוך כך נודע השבוע כי מגורשי גוש קטיף המתגוררים בכרמיה ובאור הנר עלולים להיות מגורשים מבתיהם בפעם השנייה. הקיבוצים הודיעו לעשרות המשפחות המתגוררות אצלם כי עליהם לעזוב את בתיהם עד ה-14 לאוגוסט. אורי סלע, מזכיר קיבוץ כרמיה, מסביר כי מערכת היחסים בין 50 משפחות העקורים שמתגוררות בקיבוץ, לבין המשפחות המקוריות של הקיבוץ אינו שפיר, וכי הדבר רק תורם לכך שאנשי הקיבוץ ילכו לפי שורת הדין ולא יוותרו. העקורים מסבירים כי לא באו להשתקע ולהתערות, אולם מתברר כי הציפיות של אנשי הקיבוץ היו אחרות, והם חשבו שיזכו לתוספת איכותית לקהילה שלהם.

לדברי סלע, לפני כשנתיים הגיעה המדינה לאנשי הקיבוץ והציעה להם להשתתף בהקמת התשתיות להרחבה המתוכננת של הקיבוץ. בתמורה ביקשה המדינה להשכיר את הבתים החדשים למשפחות העקורים. הקיבוץ ניאות למרות שהוצאות הבניה היו גבוהות ביותר. תקופת השנתיים מסתיימת עוד מעט והקיבוץ מבקש למכור את הדירות לבנים חוזרים ולרוכשים מבחוץ. לפני יומיים קיבלו העקורים תושבי כרמיה הודעה כי עליהם לפנות את דירותיהם עד תאריך זה וכן לסתום חורים בקירות.

יניב בן חגי לוי, לשעבר מזכיר אלי-סיני והיום מזכיר משפחות העקורים בכרמיה, אומר כי הוא מבין את הצד של אנשי הקיבוץ, שנמצאים במלכוד, והמדינה איננה מציעה להם הצעות רציניות. מנגד, למשפחות אין לאן לעבור ואת פתרונות הקבע עוד לא התחילו לבנות. "שוב נצטרך להוציא את ילדינו מגני הילדים", הוא אומר, "אבל אם הריב יהיה בינינו לבין עצמנו אנחנו בעצם מנקים את המדינה מאחריות, וזה לא מה שצריך לעשות. המדינה היא שצריכה לספק פתרונות".
 
כתובת או משפט

ארגון 'זכויות אדם ביש"ע' שלח השבוע מכתב לראש אכ"א, ובו הוא דורש לשנות את ההוראה הדרקונית שניחתה על חיילים מגורשי גוש קטיף, לפיה עליהם לשנות את כתובתם בתעודת הזהות משם היישוב שנחרב לכתובתם הנוכחית. אחד החיילים מספר כי ההוראה ניתנה לו יומיים לאחר המועד האחרון שהקציב לו צה"ל לשנות את הכתובת. בנוסף, הודיעו לו בשלישות כי במידה ולא ישנה את כתובתו יוטלו עליו סנקציות בדמות שלילת תעודת הלוחם וכמו כן יועמד לדין משמעתי. "מדובר בצעד בלתי חוקי וחסר כל סמכות" מציין עו"ד נפתלי ורצברגר במכתב, ומזכיר שבג"צ פסק לא אחת כי פרטי מרשם האוכלוסין ותעודות הזהות יירשמו על פי הצהרת האזרח, ואין הרשויות מוסמכות לכפות רישומים לצרכים מנהליים. "מבחינת המגורשים, ביתם הקבוע נמצא בישוב שנחרב, ואליו הם מקווים לשוב. שהייתם בכל מקום אחר היא בבחינת מגורים זמניים בלבד".

בצה"ל טוענים כי מדובר בפרוצדורה שגרתית, וכי לחיילים לא יאונה כל רע ומפקדיהם מטפלים אישית בנושא. 

מזוז: אולמרט לא יכול לכהן כשר אוצר

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, קבע אתמול (ה') כי רה"מ לא יוכל להחזיק בתיק האוצר במהלך השנתיים הקרובות, במקום השר הירשזון שהשעה את עצמו. זאת, מאחר וגם נגד אולמרט מתקיימת חקירה בפרשת הפרטת בנק לאומי, שהתרחשה בעת שכיהן כשר האוצר.

מזוז גם יכריע בזמן הקרוב אם לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה אהוד אולמרט. על הפרק הפעם: פרשת מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת. בינתיים שוברת המלחמה הבין אישית במסלול המבקר-ראש הממשלה שיאים חדשים, ומה שנרמז פעם בשיחות סגורות נאמר כבר בגלוי. אולמרט הודיע כי אין לו אמון במבקר, ופרקליטיו טוענים כי לינדנשטראוס החליט להרשיע את אולמרט ולא להגיע לחקר האמת. לדבריהם, הוא התעלם מהערותיהם לטיוטת הדו"ח הראשונה ונתן להם מעט מאוד זמן להגיב לטיוטה הסופית, כדי שלא יוכלו לעשות זאת כראוי. לטענתם, המוטיבציה של לינדנשטראוס היא פרסום וכותרות. למכתב הזה, שנועד למזוז ולכלי התקשורת, הם גם צירפו מכתב ובו תשובות ענייניות לטיעוניו של לינדנשטראוס. חברי הכנסת מסיעות שונות של הבית חגגו, כצפוי, וקראו לראש הממשלה להתפטר.

ביום רביעי השבוע הגיש מבקר המדינה את הדו"ח שלו על הפרשה וממנו עולה כי אהוד אולמרט, בהיותו שר התמ"ת, סייע לשותפו לשעבר, ידידו ופרקליטו בהווה, עו"ד אוריאל מסר, לקדם עניינים של מפעל שייצג.

הדו"ח מפרט את השתלשלות הפרשה ומספר כי באוקטובר 2001 הגיש מפעל סיליקט בקשה למענק כספי עקב כוונתו לעבור לדימונה. יצוין כי המפעל הגיש בקשה דומה מספר שנים קודם לכן וגם נענה, אולם לא עבר לפעול בדימונה כפי שהבטיח. מרכז ההשקעות הפועל תחת משרד התמ"ת הוא האחראי על אישור מענקים כספיים, ומתנה זאת בעמידה בתנאים מסוימים. בקשתו של מפעל סיליקט לא נידונה במשך שנה וחצי בכלל, אך לאחר שהמפעל שכר את שירותיו של עו"ד מסר, התקיימה פגישה אצל אולמרט, ולמרות שהגורמים המקצועיים במשרד חשבו שאין לאשר את הבקשה, אולמרט תמך בקידום עניינו של המפעל.

בהמשך הוא העניק הקלות והטבות לסיליקט בשווי מיליוני שקלים, וכאמור, חצי שנה מאוחר יותר אושרה הבקשה והמפעל קיבל מענק בסך 10 מיליון דולר, למרות שמחלקת הביקורת של מרכז ההשקעות סברה שהמפעל איננו עומד בתנאים, כך שהמדינה מסכנת את ההון שהיא משקיעה.

המבקר טוען שאולמרט היה צריך לפסול את עצמו מלדון בעניין ובוודאי לא להתערב באופן פעיל לצמצם את לוח הזמנים הביורוקראטי ולפעול כדי לקבל אישור.
 
הח"כים מציעים: שלילת אזרחותו של בשארה והחרמת רכושו

השבוע הותרה לפרסום באופן חלקי הפרשייה הביטחונית החמורה הקשורה בבריחתו מהארץ של עזמי בשארה. ממה שהותר לפרסם עד כה, מואשם בשארה בארבע עבירות: מגע עם סוכן חוץ, מסירת ידיעה לאויב והלבנת הון. החמורה מכל היא העבירה הרביעית - סיוע לאויב בעת מלחמה, אשר עונשה המרבי יכול להגיע למוות. המלחמה האמורה היא מלחמת לבנון השנייה, אשר התרחשה בקיץ האחרון.

בשארה, השוהה כעת בקטאר, הכחיש את ההאשמות נגדו ואמר כי המדינה הפכה "יחסים אישיים, פוליטיים ותרבותיים עם העולם הערבי לעבירות ביטחוניות", וכי עיתוי פרסום החקירה נגדו הוא בשל אובדן הדרך של המנהיגים בישראל אשר סובלים מאובדן דרך פוליטי.

חברי הכנסת הגיבו בחומרה רבה לפרסומים: השר אלי ישי דרש לשלול מבשארה את אזרחותו ושר הפנים רוני בר און קרא ליועץ המשפטי לבדוק אפשרות להחרמת רכושו של בשארה, אם יסתבר שהוא התקבל כתשלום לידיעות שמסר לאויב. יו"ר המפד"ל, ח"כ זבולון אורלב, אמר כי "החשדות נגד בשארה מוכיחים כי לכנסת ישראל חדרו סוסים טרויאניים המשמשים גייס חמישי", וקרא לתפוס אותו בכל מקום בו הוא נמצא ברחבי תבל. ב'ישראל ביתנו' טענו שבשארה הוא "חלון הראווה שלה. בשארה וחבריו חצו מזמן את הגבול אך המדינה טמנה את ראשה בחול". ח"כ עתניאל שנלר (קדימה) אמר ש"כנסת ישראל צריכה היום להאשים רק את עצמה בכך שהיא מרשה לעצמה לישון עם האויב ובכך היא מאשרת לבוגד מסוגו של בשארה לשמש כנציג ציבור. היד הקלה שניתנה למפלגות הערביות ולנציגיהן בהתמודדות לכנסת קיבלה כרטיס אדום".

"לא ידוע מה יעלה בגורלו של השירות הלאומי בתשס"ח"

בסוף חודש יולי יסתיים תקציב השירות הלאומי, כך אומר חבר הכנסת ניסן סלומיאנסקי. "בכך משלימה יולי תמיר את המגמה השלטת היום במשרד הביטחון ובמינוי דיינים נגד הציונות הדתית". סלומיאנסקי מסביר כי תמיר החליטה להשית את הקיצוץ הרוחבי שהיה אמור להיות במשרדה בסך 2.5 אחוזים, בעיקר על מוסדות הציונות הדתית, והיא עשתה זאת בגדול. כך נלקחו 25 אחוזים מתקציב השירות הלאומי, 25 אחוזים מתקציב המכינות ובשיעור דומה קוצץ הסיוע לגרעינים חברתיים–תורניים, למרכזים להעמקת הזהות היהודית ועוד. תמיר, שנתבקשה לקצץ עוד 3.7 אחוזים במשרדה, ביקשה להמשיך ולגזור גזירות על המוסדות הללו, אבל האוצר לקח את ההחלטה הזאת מידיה וקיצץ לכולם באופן שווה. סלומיאנסקי מסביר, כי תמיר איננה מסתפקת במהלך הנזכר וכי היא הוסיפה וקיצצה בתקני השירות הלאומי בכל מוסדות הציונות הדתית, ובשנה הבאה היא אף מתכוונת לדרוש תשלום מהמרכזים להעמקת הזהות היהודית עבור כל בת שתשרת שם.

המדיניות הכללית של תמיר קשורה בתפישת עולמה החילונית, מסביר סלומיאנסקי, ולכן היא מבקשת להדיר את רגליהן של בנות השירות הלאומי מבתי ספר חילוניים, ומסרבת לתקצב מרכזים להעמקת זהות יהודית, באם אינם פועלים לפי 'רוח ועדת שנער' כלומר, מציגים גם את עמדתם של הרפורמים והקונסרבטיבים בכל הנוגע ליהדות. בפרויקטים אחרים הקרובים לליבה, טוען סלומיאנסקי, לא קיצצה השרה ולו שקל אחד. 
 
בצד כל אלה, קיימים תקציבים שסלומיאנסקי השיג בעבר עבור הגופים הנזכרים: שירות לאומי, מכינות קדם צבאיות ועוד.

התקציב, בסדר גודל של עשרות מיליוני שקלים, ניתן בתוקף הסכמים קואליציוניים או אחרים וסייע לגופים 'לשרוד'. הפעם הוא מתקשה לקבל תקציבים בגלל העמדה האופוזיציונית בה נוקטת מפלגתו, וכן בשל העובדה שאת הכסף יצטרך לשים בתוך סל התקציב הכולל, "וכך, אם אתן כסף לסעיף של השירות הלאומי היא יכולה להעביר את הכסף לשירות הלאומי של הערבים".

האם השירות הלאומי בסכנה? סלומיאנסקי חושב שכן, ואיננו יודע מה יהיה על המפעל הגדול הזה. גופים שונים מממנים היום את שירות הבנות אצלן, אבל גופים אחרים לא. ירון לוץ, סמנכ"ל האגודה להתנדבות אומר, כי יש מקום לדאגה אולם הוא לא היה ממהר לייעץ לבנות להירשם ללימודים גבוהים לשנה"ל תשס"ח. לדברי לוץ, גופים רבים מסתייעים בבנות השירות הלאומי והוא מאמין שהם יזעקו את מצוקתם, אם יבינו שאין תקציב להחזקת הבנות בשנה הבאה. "מצד אחד, יש מקום לדאגה ומאות רכזים ועובדים עלולים להישאר בלי מקום עבודה, מצד שני אנו נמצאים מספיק זמן לפני, ואנחנו פועלים כדי לתקן את המצב. אני לא מאמין שבשנה הזאה לא יהיה שירות לאומי. זה הזמן לפעול". מלשכתה של השרה תמיר בחרו שלא להגיב. 
  
בקרוב: מבצע להקמת נקודות יישוב חדשות ביו"ש

כאלף איש השתתפו באירוע יום העצמאות בגבעת העיטם הסמוכה לאפרת. הגבעה, הממוקמת בשטח הנתון במחלוקת משפטית-מדינית, נמצאת מחוץ לגדר הנבנית בגוש עציון. באירוע הודגשה חשיבות ההתיישבות בגבעת העיטם, בשל היותה חיבור בין מזרח למערב גוש עציון. ניטעו עצים ואף מסגרת לבניית בית קבע ראשון במקום. באפרת מתכננים להקים בגבעת העיטם שכונה בת 2,500 יחידות דיור. נדיה מטר קראה לציבור להשתתף במהלך המתוכנן בטווח הקרוב, בו יועלו נקודות יישוב חדשות ברחבי יהודה ושומרון, ובהן גם גבעת העיטם.

ביישובי חבל לכיש המתחדשים, בהם משתקעים מגורשי גוש קטיף, ביקרו אלפי תומכים במהלך יום העצמאות. בין האירועים נערכה חנוכת מקווה יביל ביישוב אמציה, שיעורי תורה נשמעו מפי רבנים בגבעת חזן, המיועדת להיות היישוב המרכזי באזור, ליוצאי נווה דקלים.

הרב ישראל מאיר לאו השתתף בעצרת המרכזית שהתקיימה בצהרי היום, וחיזק את ידי העקורים. גם ראשי המועצות האזוריות לכיש ובני שמעון הרעיפו שבחים על מסירותם של המתיישבים החדשים והבטיחו שיעשו הכל על מנת לסייע להם להגיע אל המנוחה והנחלה.

יוסף בן שלמה

בשבת הלך לעולמו פרופסור יוסף בן שלמה, והוא בן 76 שנים. בן שלמה, פרופסור מוערך לפילוסופיה, גדל בישראל בבית דתי, ריכז סניפים של הפועל המזרחי ושירת בהגנה. עם הקמת צה"ל הוא התגייס לחטיבת 'גולני'.

בהמשך ביקש בן שלמה ללמוד רפואה, אבל לאחר שהתגלגל לידיו הספר 'הגיונות' של דקארט, הוא נתפס לפילוסופיה. בהיותו בן 33 בלבד, סיים דוקטורט על משנתו של רבי משה קורדובירו, ואף שהיו לו מורים רבים בעלי שיעור קומה, הוא הלך שבי אחרי דמותו של גרשום שלום, והיה תלמידו המובהק. ממנו למד לא להסגיר את עמדותיו האישיות ותלמידיו מספרים על יכולת מופלאה 'להיכנס לנעלי' הפילוסופים שאת משנתם לימד. שלום ייעד אותו להיות חוקר קבלה כמוהו אבל בן שלמה סירב להיכנס לנעליו, הוא לא ראה את עצמו כפילוסוף אלא כחוקר קבלה ושימש כמרצה לפילוסופיה יהודית וכללית. בהמשך היה ראש החוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב. 
 
בתחילת דרכו ועד מעט אחרי מלחמת ששת הימים היה בן שלמה איש שמאל, ואחרי מלחמת ששת הימים עוד הספיק לחתום על עצומה נגד ההתיישבות היהודית בחברון. מעט מאוחר יותר, הוא כבר עלה לסבסטיה, ולפני 28 שנים קבע את מקום מגוריו בקדומים, והפך לאחד מאנשי הרוח המובילים של הימין. הוא הגן בלהט על ההתיישבות וסירב 'לחזור הביתה' למרות שמודעה גדולה בעיתון 'הארץ' קראה לו לעשות כן. עד ימיו האחרונים התגורר באשקובית צנועה וסגפנית, שאינה מזכירה ולו במעט את וילות הפאר בהן מתגוררים אנשי אקדמיה מסוגו.

"הוא היה אוהב ישראל גדול, אוהב תורת ישראל גדול ואידיאליסט גדול, הוא בא לגור בקדומים, למרות שבתל אביב, ירושלים, אוקספורד והרווארד לא אהבו את זה והוא הפסיד שם הרבה נקודות". מספר הרב דניאל שילה מקדומים, ששמר על קשר הדוק וחם עם בן שלמה. "הוא עמד על זה שארץ ישראל שייכת לעם ישראל וטען שהעם הפלשתיני זו המצאה, אבל במישור הפרטי אמר שאם יידע שביתו עומד על אדמה של ערבי, הוא לא יישאר בו ולו דקה אחת".

בשנותיו האחרונות, ויתר בן שלמה על שנת שבתון בפרינסטון ואחר כך על משרת לימוד נחשקת בהרווארד כדי ללמד את הנוער הישראלי מה היא פילוסופיה יהודית, מה היא תרבות ואיך חושבים באופן עצמאי. הוא עשה ימים כלילות במדרשות הקדם צבאיות החילוניות במיצר, בעין פרת ובאלון, התגורר שם חלק מימי השבוע, וחדרו היה פתוח לתלמידים בכל שעות היממה. לפני מספר ימים ערכו לו תלמידיו הצעירים כינוס הוקרה ליד ביתו בו הביעו את אהבתם למי שהקדיש להם כל כך הרבה מעצמו, ושינה את הלוך החשיבה שלהם. בן שלמה הנרגש, לא ויתר על סיגריה אחרונה בחברתם והעיד כי המחמאות מביכות אותו עד מאוד.

לפני מספר חודשים קיים 'בשבע' ראיון עם פרופ' בן שלמה. פרופ' משה חלמיש מאוניברסיטת בר אילן אמר עליו אז מספר דברים: "בן שלמה תרם מחקרים חשובים מאוד בתחום הפילוסופיה של הדת". אמר והוסיף כי במשך כל השנים ביקש בן שלמה להביא אנשים למחשבה על הזהות היהודית והלאומית שלהם.

חלמיש התייחס גם ליכולת של בן שלמה לשמוע דעות אחרות. לדבריו, מעולם לא הפריע לו שהשומע הביע עמדה שונה לחלוטין, אם זה סטודנט או מרצה "הוא מספיק חזק כדי לקבל ביקורת, מה שלא כולם מוכנים לעשות". חלמיש חושב שתלמידיו הקרובים של בן שלמה למדו ממנו דברים שמהווים נכסי צאן ברזל בחקר הפילוסופיה ומציין שבעת שהוא נשא הרצאות התלמידים 'נתלו על החלונות'.
 
בעשרות השנים האחרונות חקר בן שלמה את הגותו ותורתו של הרב קוק ואמר עליו כי הוא ההוגה, בה"א הידיעה של העת האחרונה "הוא נוגע בכל האספקטים של המחשבה הפילוסופית, השיטה שלו מושפעת מכל מיני הוגים, ובכל זאת הוא מציג עמדה ייחודית. אני חושב שהוא הוגה בקנה מידה אוניברסאלי ולא רק יהודי", אמר ל"בשבע". בן שלמה כתב במשך שנים ספר מעמיק על הרב קוק, אולם מעולם לא הביא אותו לידי גמר. הוא לא אהב לכתוב, והעדיף ללמד. "אני מקווה שאני אגמור אותו. לא, אין לי זמן לגמור את הספר הזה, זה ברור", הוא אמר בראיון, כשמחלת הסרטן כבר נגסה בו בכל פה. הרב שילה מספר שהמשפחה מתכוונת להוציא את מאות העמודים שבן שלמה כן הספיק לכתוב, לאור.