חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 240ראשיהפצה

דבק בעמדתו - שופטים ושוטרים

יועצו של אולמרט חשף את האמת: שום דו"ח לא יצליח להפריד את ראש הממשלה מהכיסא שעליו הוא יושב ● אהרן דומב שכח להזכיר שנחקר במשטרה ונענש בעבודות שירות.
03/05/07, 16:03
יאיר שפירא

על הרבה שאלות טובות נאלץ טל זילברשטיין, יועצו האסטרטגי של ראש הממשלה, לענות ביממות האחרונות. המשובחת שבהן הייתה שאלה שהופנתה אליו באחת מתכניות הבוקר של גלי צה"ל. זילברשטיין נשאל מה היה יכול היות כתוב בדו"ח "ועדת וינוגרד" שהיה מצליח להביא את אהוד אולמרט להתפטר מראשות הממשלה. בתשובה אומללה ענה זילברשטיין שאם היה נקבע בדו"ח כי ראש הממשלה שדד בנק בעת ההכנות למלחמה, זאת הייתה עילה מספקת להתפטרות.
 
דומה שאין מדויקת מתשובתו של זילברשטיין. המערכת הציבורית בישראל, אחרי ההשחתה הגדולה שעברה בידי אנשי שרון, איבדה כל יכולת לטפל בנבחריה במישור הציבורי והפוליטי. השדה המשפטי, שלא בטובתנו, נותר שדה הפעילות היעיל האחרון.
כשנכנס לתפקידו היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הצהיר כי אין בכוונתו להגיש כתבי אישום פליליים כנגד פוליטיקאים על פרשות גבוליות, שיכולות להיות מטופלות במישור הציבורי. מזוז התריע כי אם יתרגל הציבור כי כל מעידה של איש ציבור מסתיימת במישור הפלילי, יכולתו לדרוש מנבחריו לשלם על סרחונם ילך ויתנוון.

מתשובתו של זילברשטיין אנו למדים כי את אשר יגור מזוז בא לו. ראש הממשלה לא יסכים לפטור אותנו מהנהגתו רגע אחד לפני שיואשם בפלילים. ואולי גם אז לא, שהרי שר האוצר לא הגיע אלא עד השעיה עצמית לשלושה חודשים. נשיאינו לא הגיע אלא עד כדי נבצרות זמנית. בישראל, כך נראה, פוליטיקאים ייפרדו מכיסאותיהם רק בשעה שייגררו אל בית הסוהר.

חוק שונה לשופטים

לפני למעלה משלוש שנים התכנסה ממשלת ישראל ואישרה את מינויו של אהרון דומב למנהל מרכז ההשקעות, תפקיד החולש על תקציבי ענק ועל עיצוב פניה של התעשייה בישראל. דומב כיהן באותה תקופה כמנכ"ל משרד התיירות.

מינויו הצפוי של מי שהיה בעברו מנכ"ל ישיבת 'שבי חברון' ודובר מועצת יש"ע, גרם לעיתונאים לא מעטים לנוע בכיסאותיהם באי נוחות בולטת. מאמרים החלו להתפרסם, זעיר פה זעיר שם. אבל את הפצצה הנחית בסופו של דבר 'ידיעות אחרונות'. יום לפני ההצבעה בממשלה, פרסמו התחקירנית מיכל שבת והכתב גידי ויץ כתבה גדולה במוסף השבת של העיתון, תחת הכותרת 'הכספומט של המתנחלים'.

דומב הוצג שם כמי שבילה במשרד התיירות בהעברת תקציבים לעמותות ביש"ע ובכריתת חוזים שמנים עם מקורבים. החומר הגיע לעיתון שנה קודם לכן, ככל הנראה מעובד בכיר במשרד שהודח מתפקידו. אנשי העיתון החלו לבדוק את הטענות, אך במשך שנה לא הצליחו לבסס את העובדות ולפרסם תחקיר שיצא לבסוף, כאמור, בתזמון מושלם.

המשטרה פתחה בחקירה, אך בממשלה הודיעו כי הם מעוניינים במינויו של דומב והתפקיד ימתין לו עד לסיום החקירה בעניינו. בכתב האישום המתוקן שהוגש בסופו של דבר לא הוזכר דבר מהאשמות המקוריות שהטיח בו תחקיר 'ידיעות'. האשמה היחידה נולדה מתוך החקירה עצמה. בהליך המינוי לראשות מרכז ההשקעות מילא דומב טופס, ובו לא ציין, כפי שנדרש בטופס, כי הוא נחקר לאחרונה בהזהרה.

הממשלה ביקשה להמשיך ולהמתין לדומב עד לסיום משפטו, אך היועץ מזוז אסר זאת. רו"ח חזי צאיג מונה תחתיו. התחקיר כשל בבית המשפט, אך מינויו של דומב סוכל. לפני כחצי שנה הורשע דומב בבית המשפט השלום בירושלים, ונגזרו עליו 250 שעות עבודה לתועלת הציבור. בית המשפט סירב לבקשת סנגורו של דומב להימנע מהרשעה, אף-על-פי שקבע כי בהאשמות שהוטחו בדומב ונמצאו מפוקפקות נגרם לו עוול. בית המשפט קבע כי התחמקות מלציין פרט חשוב בהליך מינוי למשרה בכירה אינה דבר של מה בכך.

אם היה דומב בוחר לערער על פסק הדין, ערעורו היה מתברר בחודשים הקרובים בבית המשפט המחוזי בירושלים, ולא מן הנמנע שבדין הייתה יושבת עו"ד דין נאווה בן אור. בן אור הייתה המשנה לפרקליטת המדינה לעניינים פליליים תחת פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל. היא נחשבה למקורבת של ארבל ולבת חסותה של פרקליטת המדינה שקדמה לה, דורית בייניש. היא היתה מבין הפרקליטות שפרסמו בזמנו חוות דעת חולקת על היועץ המשפטי הטרי דאז, מני מזוז, שגנז את התיק האי היווני, ומתקפתו של מזוז על מחנה ארבל בעקבות אותו עימות לא השאירה לה תקוות רבות למעמדה במשרד המשפטים.

בן אור ניסתה להתמנות לפרקליטת המדינה תחת ארבל, בעזרת רוח גבית משתי חברותיה בבית המשפט העליון, אך כשלה. לאחרונה בלטה כעמיתה ב'מכון הישראלי לדמוקרטיה', ולפני כמה חודשים הגישה את מועמדותה למשרת שיפוט בבית המשפט המחוזי בירושלים, כשמועמדותה זוכה שוב לתמיכה אינטנסיבית של נשיאת בית המשפט העליון.

נראה היה כי דבר לא יעמוד בינה ובין כס המשפט, אלא שלוועדה לבחירת שופטים שהתכנסה לאחרונה הגיעה תלונה כי בטופס המועמדות שהגישה בן אור לוועדה היא נמנעה מלציין כי עומדת כנגדה תביעה אזרחית, למרות שעל-פי הכללים הייתה אמורה לציין עובדה זו. על-פי ידיעה שהביא כתב המשפט של הארץ, יובל יועז, ביקשו חלק מחברי הוועדה לדחות את הדיון במינויה של בן אור עד שיתברר עם המשטרה אם תלונה שכזו אכן הוגשה; אולם תומכיה של בן אור בוועדה, ובראשם השופטת בייניש, התנגדו לבירור ודרשו למנות את בן אור לאלתר.

הצבעה בוועדה גילתה שאין רוב לדחיית המינוי, ובן אור מונתה לתפקיד, אם כי סוכם, בהליך חסר תקדים, כי אם יתברר שתלונה שכזו הוגשה יוכלו שלושה מחברי הוועדה לחזור ולדרוש לדון מחדש במינויה של בן אור, עוד בטרם תושבע לשופטת. ברור ביחא"ה העלה כי תלונה אכן הוגשה כנגד בן אור, אך טרם הוחלט אם לטפל בה או לגנזה.