חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 240ראשיהפצה

אפוקליפסה בנוסח ברסלב - בגליון השבוע

ספר הפנטזיה "לוחמי התמורות" נחטף המאה שערים כמו גם בחנויות חילוניות ובקרוב יעובד לסרט הוליוודי ● המחבר, הרב ארז משה דורון, מקווה לחולל בקוראיו שינוי רוחני ברוח תורת ר' נחמן מברסלב.
03/05/07, 16:03
יפה גולדשטיין

היו לנו בהיסטוריה היהודית מספרי גוזמאות וממשילי משלים כר' בר בר חנא, רביים חסידיים כמגיד ממזריטש, הרבי מרוז'ין, והידוע מכולם בסיפורי המעשיות שלו – ר' נחמן מברסלב. היה לנו את הרב להמן, שחיבר רומנים הסטורים, ויש לנו את הרב סבתו, שכותב ספרות מצוינת. אבל עד היום לא היה לנו רב שגם חיבר סיפור פנטסיה בהיקף של רומן באורך מלא, עד שקם הרב ארז משה דורון, מורה ברסלבי נערץ, ועשה את זה – ובגדול.


לא תמצאו בספר פיות, קוסמים, מכשפים ושדים למיניהם. במקומם יש בספר יצורי אנוש, צללי חושך המחליפים דמויות כדי לתעתע ולפגוע, וישויות רוחניות שמזכירות מלאכים. "גם רוב הקסמים מתרחשים בתוך האדם, או משקפים משהו שמתחולל בתוך הנפש", מחדד לי דורון
עד כמה גדול תעיד מוטת הכנפיים הרחבה שלו: חודש בלבד לאחר פרסום ספרו 'לוחמי התמורות', כבר מדברים על הפיכתו לסרט בהוליווד, לא פחות. ואכן, צורת הכתיבה שלו, הוויזואלית מלכתחילה, תקל מאוד על הפיכתו לתסריט קולנועי. אצלנו כבר רואיין השבוע מחברו בתכניתם של לונדון וקירשנבאום, ועל כריכת ספרו מופיעה התייחסות אוהדת של הסופר א"ב יהושע.

מצליח בכל החוגים

'לוחמי התמורות' ראה אור בהוצאת 'לב הדברים – סודם הגדול של הפרטים הקטנים', שם מסקרן לגבי הוצאת ספרים. תוך חודש הוא הספיק למכור 1500 עותקים. רובם, יש להניח, נרכשו על-ידי תלמידיו הרבים של ארז משה דורון; אבל במפתיע, למרות ההשתייכות והחזות החרדית של המחבר, נמכרו גם לא מעט עותקים בחנויות חילוניות, שאולי רואות בו ספר מז'אנר 'העידן החדש'. הדבר מובן כשמכירים את הרקע של המחבר (45), יליד הארץ, שבעברו החילוני גם שימש כיו"ר האגודה הישראלית לפרפסיכולוגיה.

הופתענו יותר לשמוע שעותקים של הספרים שהונחו בחנות במאה שערים נעלמו מהמדף כמעט במהירות שבה הונחו – לתימהונו של בעל החנות. לספר אין צורה של ספר קודש: העטיפה שלו צבועה בסגול מסתורי ונאיבי משהו, ובצדה הפנימי מצוירת מפת העולם הבדיוני שיצר מחברו, והעיקר – בתוכו לא תימצא שום אזכור מפורש לקב"ה או לענייני תורה ויהדות.

מסתבר כי למרות שהספר מסומן בז'אנר של ספרות הפנטסיה, התמה המרכזית שלו היא המאבק בין אור לחושך, ובין כוח אמיתי לכוחו המשלה והמחליש של הדמיון. בז'רגון של הז'אנר נקראת המלחמה הזאת אפוקליפסה – תרגום לביאת המשיח ולמאבק של אחרית הימים.

הספר פורש את סיפורם של עולא, סיהרא, צלאי, סג ומאן, שהוכשרו להיות 'לוחמי התמורות' לקראת המלחמה האחרונה, המיועדת למגר את כוחה של ישות האופל המכונה חיוויא, שהשליטה אימה נוראה על ממלכת בני קדם. מול 'לוחמי התמורות' נאבקים ה'ממירים' כדי להפוך גם אותם לבני אופל בשרות חיוויא,ישות הרשעה. ברקע כל זה נלחשת 'אגדת כנפיים' שאסור להשמיעה, בגלל הבטחתה את בואו של מחולל התמורות היחיד והמיוחד, שיגיע לרפא את הפחד והריקנות השולטים בכל.

כבר היו ספרים של מלחמת אור בחושך. מה החידוש כאן?

א"מ דורון: "הנקודה המרכזית היא שאנחנו כבר שם. כשמסתכלים על דורנו, החל מתש"נ, על כל הבלגנים שהיו בעולם מאז, ורואים בפירוש שהעולם קורס, בכל המישורים: המדיניים, הכלכליים וכו', התחושה היא שהכול הולך למקום לא ברור. המסר של הספר הוא שיש תקווה. שהיא בפנים, במישור הפנימי של הנפש, ולא בחוץ. להגיע אליה זה דבר מדויק, כמו ביקוע אטומי".

המסר, מתברר, אינו מכוון רק לספר המסוים הזה. המחבר מאמין בו וחי לאורו. באתר 'לב הדברים', שבו מתפרסמים שיעוריו, וסדנאות שהוא ואחרים מנחים, הוא כותב: "סמוך לקץ הימים מתפוררים והולכים מוסדות העולם. אבל בתוך החושך העמוק מתחיל קו אור דק להאיר... הולך ומתברר חזון של עולם חדש, מואר צודק".

הרבה מעבר ל'שר הטבעות'

העניין שלי בספר התעורר דווקא כשהתברר לי תוך כדי קריאה שמחברו לא יצר כאן חיקוי יהודי של 'שר הטבעות'. אם בכלל להשוות, טולקין (מחבר שר הטבעות) אמנם ברא עולם שלא הכרנו, כולל שפה חדשה, גיאוגרפיה חדשה ויצורים בעלי אנטומיה שונה, אבל בשונה מדורון הוא לא העמיק ליצור תחושה רוחנית ולהעבירה לקוראיו. א"מ דורון אומר שטולקין ענה בשלילה על השאלה אם היה לו מסר כלשהו, למרות שהדבר התבקש מספר פנטסיה שנכתב לאחר מלחמת העולם הראשונה. כאן המסר ברור.

דורון פורש בספרו כלים פסיכולוגיים ללוחמה, ומי שמכיר את תורת ר' נחמן, שממנה שואב המחבר, מזהה חלקים ממנה. אם לשמו של הספר הספיק להיצמד הכינוי שר הטבעות, לי הוא הזכיר גם את הפנטסיה המקסימה והרוחנית יותר, 'הסיפור שאינו נגמר', שמסתיימת במקום שבו התקווה מתחילה מגרגיר חול, שכולו במחשבה.

חלק בספר שאהבתי במיוחד הזכיר לי את ספריו של הסופר קרלוס קסטנדה, שבהם מכשיר גורו אינדיאני את המספר להיות לוחם, כשכלי המלחמה – כמו כאן – הנם רוחניים ונפשיים. גם כאן עובר אחד הגיבורים 'חניכה', מונח קסטנדי, שמכשירה אותו להיות לוחם; כלומר, להניס ברוחו את הפחד ובכך לבטל את כוחה של הישות המאיימת ואפילו אותה עצמה. אלא שבשונה מקסטנדה, יש במסע החניכה הזה הרבה יותר רוך ועדינות. מהספר גם עולות תובנות לגבי חינוך ומנהיגות. בשונה מהמנהיג המתחזה, מנהיג האמת מאפשר לצמוח גם מתוך הטעויות.

גם כלי המלחמה שונים: המלחמה היא במוח. המחשבה יכולה לבטל את הדמיונות שיוצרים את יצורי האימה. וכאן אתה בהחלט מוצא עקבות לר' נחמן מברסלב, ומן הסתם עוד ייכתבו על כך עבודות אקדמיות. במקום חרבות הכסף, סוסי האש וכדורי האש של בני האופל, שולח מחולל התמורות (מקבילה של הקב"ה) כדור אור שמחסל את ההתנגדות ומכריע את האימה הגדולה.

לכן גם לא תמצאו שם פיות, קוסמים, מכשפים ושדים למיניהם. ואכן, במקומם יש בספר יצורי אנוש, חלקם שטופי מוח ואחרים עדיין חופשיים, והיתר הם צללי חושך המחליפים דמויות כדי לתעתע ולפגוע, ומולם ישויות רוחניות, חלקן בדמות אנוש, שמזכירות מלאכים ונקראות 'שקופים' או 'טמירים', שנבראו ממעשיהם הטובים של האנשים והפכו לשומריהם.

"גם רוב הקסמים מתרחשים בתוך האדם או משקפים משהו שמתחולל בתוך הנפש", מחדד לי דורון. 

דווקא פנטסיה

אם טולקין שאב את שמות הגיבורים והמקומות ממיתולוגיות קדומות, דורון לקח אותם מהארמית של הגמרא ומהזוהר, שהם המקורות של הרבדים הנסתרים מאחורי המסר הפשוט. כלומר, לא שם שמתובל בנופך עתיק לשם הפיקנטיות, אלא שם בעל משמעות.

ומה המשמעות?


"זה לא ספר לחילונים, למרות שזו השפה שהם מבינים. זה ספר לאנשים שמדברים בשפת הלב. מהתגובות לספר אני לומד וגם מקווה שהספר נותן תקווה. לא שיהיה טוב, אלא שיהיה אחרת. שמה שהאדם עושה יהיה משמעותי"
דורון: "קיבלתי על עצמי שלא להסביר. באופן כללי, כשמחליפים שם זה יוצר מסתורין. אחד הדברים שהבנתי הוא שכשאדם משתמש הרבה בשפה, הרעיונות שהשפה מבטאת נשחקים. כשאתה משנה את השפה – מקבלים חזרה את המשמעות. כך השמות בספר. לרובם ככולם יש משמעות פשוטה, ויש גם מישורים של קבלה".

וכך חיוויא הוא שמו של הנחש בארמית; עולא, הוא מ"עולו אושפיזין" – לשון עליה; סיהרא היא הלבנה, ובשפה המדרשית והקבלית היא הפן הנקבי באלוקות, השכינה; סג הוא אחד מהשמות של האלוקות, שם שפירושו נסיגה; ומאן – מזכיר לנו 'מאן דהו' – מישהו, ואולי כל אחד מאיתנו...

דורון מודה בפני שכדוגמת רבו, ר' נחמן מברסלב, גם הוא לא יצר סיפור אלא כדי ללמד תורה שהלבוש הספרותי הוא הדרך החזקה ביותר להעבירה.

אפילו יותר מתורות עיוניות?

"חד-משמעית, כן". דורון מצטט את רבו, שהתיר כל פרשנות לסיפוריו ובלבד שתהיה נאמנה לתורה.

כתיבת הספר ארכה 11 שנים – זמן ארוך לאדם קל עט כמוך, שמפרסם כל הזמן ספרים.

דורון: "כאן נדרשתי למקום אחר, חדש מבחינתי. מעולם לא כתבתי ספרות יפה. מעבר לכך, הייתי צריך לצוד את הרוח. ללכת למקומות של הספר, כדי שזה לא יהיה רק אוסף של דברים שארגנתי מהיהדות בלבוש ספרותי. זה היה צריך לעבור ללב שלי, כדי שזה יהיה חי, שתהיה בו רוח נושבת, שתיגע באנשים. וזה לוקח זמן".

הספר ויזואלי כל-כך במכוון?

דורון: "כן, כדי שהיה קל להפוך אותו לתסריט. גם כי אנשים לא קוראים הרבה. לכן נעזרתי הרבה גם במחזאים ובתסריטאים בכתיבה. זה אחד הדברים שהייתי צריך ללמוד". 

לשנות תפיסת עולם

בין התגובות שנרשמו באתר לספר, שאל כותב חילוני: מה פתאום שדוס יכתוב דברים כאלה?

"כבר השאלה מראה על גישה סגורה. זו הבעיה של השואל, שמחליט מה מתאים לנו ומה לא".

זוהי פנטסיה יהודית שתקוותה להחזיר בתשובה?

"לא דווקא שיניחו תפילין, אלא שיעשו שינוי. לא מסגרת החיים הדתית אלא התוכן. זה לא ספר לחילונים, למרות שזו השפה שהם מבינים. זה ספר לאנשים שמדברים בשפת הלב. מהתגובות לספר אני לומד וגם מקווה שהספר נותן תקווה. לא שיהיה טוב, אלא שיהיה אחרת. שמה שהאדם עושה יהיה משמעותי".