בשבע 240: במחזמר של דודו

דודו פישר הדרמטי של בימות ברודווי, חוזר בשני אלבומים ומבצע שירים קלאסיים שחובבי הז'אנר יאהבו
אלבום: Standing where you are/ דודו פישר, JMG

מרים הופמן , ט"ו באייר תשס"ז

את דודו פישר לא ממש צריך להציג בפני קהל המאזינים הישראלי. נראה כולם שמעו על החזן המתולתל שהתחיל את הקריירה בגיל צעיר בבתי הכנסת הגדולים של ישראל ומשם יצא למסלול לא אופייני, כשפרץ בסערה לבימות ברודווי וזכה להכרה בינלאומית על תפקידו במחזמר 'עלובי החיים'.

חלק מתשומת הלב התקשורתית כלפיו באותה תקופה נבעה בעיקר מדרישותיו שלא להופיע בשבתות ובחגים, ועד היום הוא נחשב לזמר היחיד שמנהלי הבמות הגדולות של ברודווי הסכימו לקבל ממנו דרישה שכזו, ולארגן עבורו את לוחות הזמנים שלהם בהתאם.

בתנודה אינסופית בין מקורותיו החזניים לבין התיאטרון, בין העברית והיידיש לאנגלית, בין קהל מבוגרים אוהד לעדה גדלה והולכת של זאטוטים הצופים באדיקות בקלטות הווידיאו שבכיכובו, פישר נע ונד בעשורים האחרונים בלי להתנצל ולהידרש להגדרה אחת, ברורה ומיידית.

למעלה מ-25 אלבומים הוציא עד היום פישר, ושם ניתן לראות את החלוקה בין החלק ה 'דתי' וה'חילוני' של עבודתו, המביאה פעמים רבות לחלוקה ברורה בקהל המאזינים שאליו הוא פונה, בעיקר בישראל, שבה המאזינים אוהבים הגדרות ברורות של למי ולמה הם מקשיבים.

אז הפעם, כשירות לקוראי 'בשבע', אנסה להפוך קצת את הכיוונים ולכתוב על שניים מאלבומיו, שיצאו בשנה האחרונה ומתחברים לצד המזמר ולא לצד המתחזן דווקא.

האלבומים 'Show stoppers' ו-'Standing where you are' יצאו למיטב ידיעתי רק בחו"ל, כפי הנראה מתוך הנחה שרק בארה"ב יימצא קהל ששפתו אנגלית וששירי מחזות הזמר אינם זרים לו . ואכן, באלבום הראשון פישר מבצע גרסאות כיסוי לשירים מתוך מחזות זמר ידועים, כגון 'פנטום האופרה', 'סיפור הפרברים', 'יוסף וכתונת הפסים המשגעת' וכמובן 'עלובי החיים'. כמו במחזות הזמר הקלאסיים, הכול גדול, פומפוזי ודרמטי, ומלווה בתזמורת הסימפונית של לונדון.

מי שהדרמה של מחזות הזמר אינה לטעמו, יכול לגשת לאלבום השני, 'היכן שאתה עומד', ובו מבצע פישר, בלוויית תזמורת הקונצרטים של ירושלים, גרסאות משלו לשירי פופ/רוק אמריקניים כמו 'יום אחד אעוף הרחק', 'סימפטיה' ואפילו שיר של בוב דילן זוכה כאן לקאבר, שכמו שאר השירים הופך לדודו פישרי עד שכמעט אין קשר בינו לבין השיר המקורי.

כי בסופו של דבר דודו פישר נשאר תמיד דודו פישר, ולא ממש משנה מה הוא שר – מי שמחפש משהו אחר לא ימצא אותו כאן, אבל אלו שאוהבים ומתחברים לקול, למניירות ובכלל לסגנון שלו, יאהבו גם את האלבומים האלו.

אחת בודדת – בכל שבוע רצועה אחת מקבלת יחס אישי

'על נהרות בבל'/ גד אלבז

גד אלבז, מזמן לא רק הבן-של, הוציא כבר לפני כמה שנים את הגרסה שלו למזמור 'על נהרות בבל'.

כשהוא ממציא מחדש פיוז'ן מוסיקלי שכבר מזמן לא אופנתי, של מוזיקת עולם-מזרחי-אלקטרוני וקצת גיטרות חשמליות מלמעלה, בישל כאן אלבז משהו שיכל להפוך בקלות לחביתה מקושקשת; אך כמו שף אמיתי – יצא מעדן.

אבל רק עם יציאת הווידיאו-קליפ שבו הוא עומד בתוך הריסות ממחושבות של בית המקדש, ובאישוני עיניו נשקפת בדרמטיות האש, מתממש הפוטנציאל האמיתי של השיר. אלבז מצליח להביא את השיר למינון המדויק של רגש וקצב.

זה אולי קיטש, אבל קיטש מסוגנן ומוקפד.

בתשובה לדוא"לים :

את האלבומים הנ"ל (וגם את רבשמואל מהטור הקודם) ניתן להשיג באתר www.jewishmusicgroup.com

דוא"ל להערות והארות : TheJrhythm@gmail.com