גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 242ראשיהפצה

תוכנה עם תוכן - בגליון השבוע

יפה פרבר מנהלת קבוצת התוכנה "נס" בישראל, רואה את עצמם כשגרירת המגזר בעולם ההיי-טק ● כאישה דתית שמגדלת חמישה ילדים , היא שוברת את הסטיגמות בקרב מנהלי עסקים וגורמת לקולגות לחפש מסעדות כשרות.
17/05/07, 18:19
עדי גרסיאל

השולחן במשרדה המרווח של יפה פרבר בקריית עתידים בתל אביב כמעט ריק. לא תמצאו שם פתקים משורבטים בכתב יד, ערימות של מסמכים או סתם בלגן משרדי רגיל. הכל במחשב. זה לא מפליא את מי שמכיר את פרבר, מנהלת קבוצת פיתוח התוכנה, בת כ-500 עובדים בחברת נס טכנולוגיות, ואחת הנשים הבכירות בעולם ההיי-טק הישראלי. אבל מעבר לניהול הממוחשב של המשרד, הסדר והדיוק הם כנראה תנאי הכרחי למי שרוצה לנהל קבוצה שהיא, למעשה, בית התוכנה הגדול בארץ, וגם לנהל חיי משפחה עם חמישה ילדים ובעל שהינו איש עסקים. ובניגוד לעמיתה, את כל זה צריכה פרבר שומרת המצוות, להספיק בשישה ימים בשבוע.

אין זה סוד שעולם ההיי-טק הישראלי, שחווה משבר קשה בראשית המילניום, עושה בשנים אחרונות קאמבק מרשים, שביטויו החיצוניים הם הצפת הכבישים במאזדות מליסינג ובמודעות דרושים שנראות יותר כהזמנה לנופש, מאשר לעבודה מרובת שעות באור הפלורוסנט מול מסך המחשב.

"אלו גלים. יש עליות ויש ירידות", אומרת פרבר, "חברה שרוצה לשרוד לאורך זמן צריכה לדעת לנצל את העליות, אך גם להתמודד עם הירידות. אמנם, היום מעט מאתגר לגייס אנשים טובים בתחום האינטרנט, למשל. אבל אנחנו יודעים להיערך".

איך אתם מתמודדים עם דרישות השכר הגבוהות?

"בסקרים שנערכו בקרב עובדי המגזר מסתבר שהמשכורות אינן הדבר הכי חשוב. הישראלים מחפשים ביטחון תעסוקתי ועניין, ואנחנו בנס, כחברה גדולה, יכולים לספק אותו, בעיקר כי יש לנו אפשרויות ניוד רבות בתוך החברה. יש לנו גם מכללה שנותנת הכשרות לעובדים ומספקת תעסוקה לרבים אחרים ששואפים להכינס לתחום. ברור שנס לא יכולה להציע שכר של חברת סטארט-אפ קטנה, אבל העובד מקבל אצלנו חבילה הרבה יותר מאוזנת, עם כל תנאי הרווחה המקובלים בשוק. יש לנו גם אפשרויות קידום, אני אחת הדוגמאות הטובות לכך. אני בחברה 7 שנים והתקדמתי בתפקיד בערך כל שנה".

חלק מהפתרונות של נס להעשרת היצע כוח האדם הטכנולוגי הוא בכיוון מעט שונה: מיקור חוץ לפריפריה. "פתחנו מרכז בבאר שבע תוך שיתוף פעולה עם המכללה להנדסה ע"ש סמי שמעון בעיר. יש שם קבוצה גדולה של חבר'ה עם המון מוטיבציה", אומרת פרבר בעיניים נוצצות, "אלה צעירים מיישובים כמו שדרות, אופקים ובאר שבע שלמדו במכללה, ואנחנו מעבירים להם פרויקטים מהמרכז. הם רעבים להצלחה ואנחנו מרוצים מהם מאוד. מעבר לפעילות העסקית, יש כאן אלמנט ציוני, אנחנו מראים להם שיש עתיד בנגב". מטבע הדברים השכר בדרום יותר נמוך, אך בתמורה מקבלים העובדים הצעירים הכשרה וניסיון בחברה. "כל פעם שאני חוזרת מהקבוצה הזו, אני פשוט בהיי", מתוודה פרבר.

עם יד על הלב, הכינוי 'עבדות בכלוב זהב' להיי-טק לא מגדיר נכון את הענף?

פרבר מחייכת, "זו באמת שאלה קשה. באופן אישי כאם לחמישה ילדים מאוד קשה לעבוד כל כך הרבה שעות וגם לנהל בית וחיים. נאלצתי ללמוד לנהל את הזמן שלי בצורה קפדנית ולעשות תיעדוף וחלוקה של משימות. עם הזמן, לומדים שלא צריכים להיות 'עבדים' אולי עדיף לומר שמדובר ב'התמכרות' ולא ב'עבדות מודרנית', במיוחד בתפקידי ניהול בכירים".

איך מצליחים לצאת מ'העבדות'?

"ההתמכרות בעיניי היא זו בעיה לא פשוטה, וכדי להתמודד איתה, אנחנו בנס עורכים לא מעט סדנאות לניהול זמן. ברמה האישית, בתור אישה דתית, יש לי ניתוק אמיתי ביום אחד בשבוע, בשבת. וזה מה ש'מציל אותי'. אני חושבת, שגם יתר האנשים בחברה, כמעט שלא שולחים מיילים בשבת. בנוסף, יש גם אפשרות לעבוד מהבית. אני למשל, נמצאת עם הילדים בין 7 ל-9 בערב, ואחר כך אני מתחברת מהבית וממשיכה לעבוד. אנחנו משתדלים לא למדוד לפי שעות שהייה בעבודה – לא מחתימים אצלנו כרטיסים – אלא לפי ביצוע המשימות".

המודעות לקשיים שמעמיס על נשים יום העבודה הארוך בהיי-טק, הביאה כמה מנכ"לים של חברות בענף לחתום על אמנה בנושא עבודת נשים. נשיא נס ישראל, שחר אפעל, הוא בין החותמים הראשונים. אחת ההתחייבויות היא לא לקיים פגישות שנשים צריכות להשתתף בהן אחרי השעה חמש.

"יש לנו 40 אחוז נשים בחברה", מתגאה פרבר, "וגם הדרג הניהולי כבר אינו טריטוריה גברית. אני מאמינה שהן עושות עסקים יותר טוב. מעבר לקריאת הנתונים והמספרים, יש להן אינטואיציה מאוד חזקה ולפעמים זה מה שסוגר עיסקה. אישה תדע להרגיש, איפה צריך ללחוץ על הלקוח כדי שיחתום, או איזה פתרון מתאים לו וגם איך לנהל אחר כך את מערכת היחסים עם הלקוח, כדי שיישאר מרוצה. אני חושבת, שאנחנו נמצאים כבר בתהליך שבו נשים תופסות יותר עמדות ניהול בתעשיית ההיי-טק".

סדר יומה של פרבר מתחיל בהשכמה בשש בבוקר וטיפול בילדים. בשבע ורבע, אחרי שהילדים יוצאים לבתי הספר, היא "משתדלת ללכת למכון כושר, לפחות ארבע פעמים בשבוע. בחודש הקודם, בגלל פסח, קצת התקשיתי", היא מודה. בתשע היא כבר במשרד, נפגשת עם לקוחות, בדרך כלל בשטח, או יושבת בישיבות הנהלה. ארוחת צהריים היא לא אוכלת. "אלא אם כן נפגשים עם לקוחות לארוחה. אחרת פשוט אין לי זמן". הפגישות קצרות יחסית, פחות משעה בדרך כלל וצפופות מאוד. בשבע היא חוזרת הביתה, וכאמור, מטפלת בילדים. אחר כך, היא משקיעה כשעה במעבר על הדוא"ל וטלפונים עם המנהלים הכפופים לה.

פרבר (42) היא ילידת רמת גן ומתגוררת בעיר גם היום. למדה בתיכון הרוא"ה ברמת גן. במהלך שירותה הצבאי כמורה חיילת התחתנה עם ארז פרבר מקיבוץ יבנה. במשך שנתיים התגורר הזוג הנשוי בקיבוץ ואחר כך עברו לרמת גן. "רציתי ללמוד, ושם יש תורנויות, והיות שאני לא אחת שאוהבת שאומרים לה מה לעשות – עזבנו את הקיבוץ וחזרנו לעיר". פרבר למדה מתמטיקה ומדעי המחשב בבר אילן והחלה לעבוד ביחידת המחשוב של חברת החשמל. במקביל, עשתה תואר שני במינהל עסקים.

איך עוזבים את חברת החשמל? "אדם צריך לגלות איזה סוג של עובד הוא, ומה מתאים לו", מסבירה פרבר, "לי אישית מתאים להיות מהצד של הספק. האקשן של הניהול והיזמות עושים לי את זה. לכן אני במגזר הפרטי". בשנת 2000 עברה לחברת נס טכנולוגיות, והחלה לעבוד כמנהלת פרויקטים. משם התקדמה במהירות לניהול תחום, אחר כך חטיבה (כמאה איש) ואחר כך -  לתפקידה כיום – מנהלת קבוצה.

מה האני מאמין הניהולי שלך?

"לדעת לקחת את האחריות על עצמך, בלי להטיל את האשמה בכישלונות על גורמים חיצוניים, להוסיף לזה יכולות גבוהות עם עבודה קשה, מוטיבציה וגם מזל – השילוב של כל אלה הופך אותך למנהל טוב. צריך גם לדעת להניע עובדים וכמובן לעבוד מול לקוחות. חשוב להדגיש שחלק עיקרי  מההצלחה של מנהל הוא התמיכה שהוא מקבל מהבית והמשפחה , ובמקרה שלי יש לי גיבוי מלא מהבעל והילדים ותמיכה צמודה מההורים שלי שגרים לידי , ותמיד נמצאים לעזור ולעודד.

אני לא מאמינה בסטיגמות – הרבה פעמים אני רואה כתבות בנוסח 'המנכ"ל הישראלי הממוצע הוא בגיל 45, נשוי, אב לשניים, בעל תואר במינהל עסקים וגר ברמת השרון'. והנה, אני לא עומדת בזה – אני אישה דתית, עם חמישה ילדים, ואני מצליחה לעשות עסקים".

את מרגישה שמקבלים אותך?

"יש המון התחשבות. גם בפגישות עם לקוחות ועם קולגות בחברה, אני רואה אותם רצים בין המסעדות ושואלים 'יש לכם תעודת כשרות?' אני מקווה שיש אנשים, שאני משמשת מודל עבורם, שאפשר לעשות את זה".

שואפת להתקדם הלאה?

"זו שאלה מכשילה.... יש לי הרבה מה להשקיע בתפקיד הנוכחי ואני מאוד אוהבת אותו. יחד עם זה, כל אחד שואף ליותר. אבל זה עוד מוקדם מדי".

בזמן הפנוי המועט שלה יפה פרבר אוהבת לצייר ולקרוא. "אני לא קוראת ספרות מקצועית, אלא רק ספרות יפה. בכלל, אין לי הערכה רבה לספרות הדרכה בסגנון 'הנזיר שמכר את הפרארי שלו', או 'איך תהיה מנהל מוצל בעשרה צעדים'". אבל התחביב בה"א הידיעה של פרבר הוא ג'יפאות. "אנחנו משפחה גדולה, הילדים הקטנים שלי ביסודי והגדול בצבא. קשה למצוא חוויה שתדבר אל כולם. גילינו בטיול ג'יפים בחו"ל, שכולם אוהבים את זה. מאז, אנחנו מטיילים מדי יום שישי, וכמובן, בחול המועד ובחופש הגדול, יחד עם המשפחה של בעלי, שמונה אחים, שלכל אחד מהם יש ג'יפ. יש גם מוסכניק אחד שמאוד אוהב שאנחנו מטיילים, כי זה עושה לו הרבה פרנסה... בימי שישי הטיולים קצרים, יחסית, אבל בחופשות ארוכות, אנחנו נוסעים רחוק וגם ישנים בשטח. וזה כולל את כולם – גם סבים וסבתות".

בעלה ארז הוא מנהל חברת סיעוד לכוח אדם מענית. "הוא נותן לי גב חזק בבית, והעובדה שהוא מתפתח ומתקדם, תורמת לשוויוניות". הבן הגדול, ליאור, למד בהסדר בעתניאל, בן 20, משרת בצבא; שחר, בת 16, לומדת באולפנית הרוא"ה, מדריכה בשכונת התקווה, מרחק הליכה לא קטן "היא עשתה מהפיכה שם"; הילה, בת 14, לומדת בחטיבה של האולפנית ואוהבת את החיים הטובים  ; והתאומים שי ושקד, בני שמונה וחצי "מתוקים וחכמים", מעידה האמא האובייקטיבית.

איזו עצה היית נותנת למישהו שרוצה להתחיל ללמוד?

"זו שאלה שגם הבן שלי שואל אותי. לא בטוח שנכון היום ללמוד רק מדעי המחשב, כי כמעט כל תחום נוגע למחשבים. יכול להיות שעדיף ללכת לכיוון של מקצוע כמו הנדסה, ראיית חשבון או עריכת דין, כי השוק המקצועי הולך לכיוון התמקצעות".

למי שמחפש בכל זאת מתכון להצלחה, מנדבת פרבר שני טיפים: הסתכלות לטווח ארוך ואומץ. "לא להיות תקוע בפרטים הקטנים – לראות את הדברים מלמעלה.

 "ולגבי האומץ, אני יכולה להעיד על עצמי, ששני מהלכים שעשיתי גרמו לאחרים להרים גבה. הראשון היה כשעזבתי את הקיבוץ, כי זו סך הכול חממה. אתה עובד כמה שעות ביום, ולכל השאר הקיבוץ דואג: לילדים, לבית, לאוכל. הפעם השנייה הייתה כשעזבתי את חברת החשמל, החברה מספר אחת בדירוג החברות שהכי כדאי לעבוד בהן בישראל. "הבדיחה היא שאת חברת החשמל עוזבים רק באלונקה".

באחת משבתות ההורים בישיבה בעתניאל, בה לומד בנה הגדול, שיבח הרב רא"ם הכהן, ראש הישיבה, את השתלבות הציבור הדתי-לאומי בצבא. פרבר: "אני חושבת שהגיע הזמן לשלב הבא: שנתפוס עמדות מפתח גם בפוליטיקה וגם בעסקים. אני כל הזמן חושבת על עצמי כשגרירה, זה סוג של שליחות. הצלחנו לגדל מנהיגים בצבא, אבל אסור שזה ייעצר שם".

מסגרת

נס טכנולוגיות היא חברה גלובלית העוסקת במתן פתרונות מחשוב ופרוסה ב-16 אתרים ברחבי העולם. נס ישראל מהווה כ-40 אחוז מהחברה העולמית ומעסיקה כ-3500 עובדים. מרבית העובדים מועסקים אצל לקוחות החברה.

החברה קיימת יותר מ-7 שנים. הבעלים המקוריים, משפחת וולפסון, משפחה דתית בעלת הון מארה"ב קנה שבע חברות בתחום המחשבים בישראל. כשניסו לחשוב על שם לחברה, אמר וולפסון, שאם יצליחו לאחד כל כך הרבה חברות עם תרבות ארגונית שונה וליצור מהן חברה אחת, זה יהיה נס. ומאז החברה נקראת כך.

בין הלקוחות הבולטים של נס: חברות מהמגזר הפיננסי, כמו בנקים, חברות ביטוח ושוק ההון. נס ממחשבת את קופות נגמל של מרבית הבנקים והיא מטמיעה את תוכנת SAP בחברות גדולות רבות. במגזר הציבורי ממחשבת נס את מערכת בתי המשפט. כל מי שנתקל במסדרונות היכלי הצדק בפקידי בית המשפט מסתובבים עם קרטונים ששימשו בעבר להובלות ירקות, מלאים במסמכים ותיקים משפטיים, יוכל בקרוב להעריך את ההבדל. "זהו פרויקט הפיתוח הגדול ביותר המבוצע כיום שנעשה מחוץ ללקוח, והושקעו בו מאות שנות אדם", מתגאה פרבר. גם את מערך הגבייה של 'הגיחון', חברת המים של ירושלים מיחשבה נס, וכיום מתחילים למחשב את כל מערך הגביה של תל אביב.. זה באמצעות SAP.

בנוסף מבצעת החברה גם שירותי מחשוב חיצוניים, מיקור חוץ, קבוצת בדיקות והדרכות ועוד.  

אז אתם לא באמת היי-טק קלאסי בדומה לחברות כמו קומברס וצ'קפוינט?

החברות האלה הן חברות נישה. הן פיתחו מוצר מסוים שאיתו הן רצות. צ'קפוינט למשל, מוכרת מוצר הגנה, פיירוול. אנחנו לא מתמקדים במגזר מסוים, אלא נותנים שירותים נרחבים בתחום טכנולוגיות המידע, IT. ככזו, נס מדורגת מספר אחת בישראל וכמספר שמונה – מבין חברות השירותים המובילות במדינה, לאחר חברת החשמל, צים ובזק.  בדירוג שפורסם לאחרונה של 50 החברות שהכי טוב לעבוד בהן קיבלנו את המקום ה-21, והיינו בין החברות המובילות במגזר ההיי-טק.