בשבע 243: זעקת יוסף

תחת שלטון ישראל, קבר יוסף חרב, מושפל ופגוע ואין פוצה פה.

ברוך מרזל , י"א בסיון תשס"ז

ביום שמנינו אחד וארבעים לעומר, היום שהספירה עולה לחסד שבחסד, זכיתי להצטרף לכמה מאות שפקדו את הציון של יוסף הצדיק בשכם.

הצבא, שנעתר לבקשות, לתחנונים ובמיוחד לאיומים, אפשר לכמה אוטובוסים להיכנס באישון לילה (כגנבים) לכמה שעות של חסד. מיותר לציין שהשמועה שעברה מפה לאוזן מילאה את האוטובוסים בדחיסות שקשה לתאר.
 

הקירות המפויחים של המבנה מעידים על השרפה שהשתוללה במקום, וציון הקבר עצמו שבור ומרוסק. הפראים שעשו את הפוגרום הנורא טענו בעבר שזהו מקום קדוש להם, אך ברגע שצה"ל ברח מן המקום נכנסו חיות הטרף, שברו והרסו – מתוך כוונה ברורה להשפיל ולבזות את האתר הקדוש
לפחות אצלי, המפגש עם ציון יוסף הצדיק העלה רגשות מעורבים. מצד אחד התרוממות רוח והתרגשות עד כדי דמעות, כשהתפילה השירה והדבקות היו ביטוי אמיתי לגעגועים לציון הצדיק; אך קשה להתעלם מהצד השני. השעות ששהיתי במקום הותירו בי רושם כבד של בושה ועלבון. חילול השם זועק עד השמים, כשתחת שלטון ישראל המקום חרב, מושפל ופגוע כפי שאף אתר קדוש בעולם לא נמצא.

הקירות המפויחים של המבנה מעידים על השרפה שהשתוללה במקום, וציון הקבר עצמו שבור ומרוסק, כשעיי חורבות המכסים את חלקת הקבר לא סולקו עדיין. הפראים שעשו את הפוגרום הנורא טענו בעבר שזהו מקום קדוש להם ותבעו לקבל עליו זכויות, אך מסתבר שברגע שצה"ל ברח מן המקום (אחרי הפקרת מדחת יוסוף, ולמרות שבהסכם אוסלו צה"ל התחייב להישאר במקום ולשמור עליו), נכנסו חיות הטרף, שברו והרסו – מתוך כוונה ברורה להשפיל ולבזות את האתר הקדוש.

מסתבר שהבריחה משכם הייתה זמנית. פיגועי הטרור הקשים שידעה שכם לייצא לתל אביב ושכנותיה החזירו את צה"ל לרחובות שכם, לסמטאות הקסבה וגם לקן הצרעות של מחנה בלטה. מאז מבצע 'חומת מגן', צה"ל שולט בשכם ונכנס לשם שוב ושוב. אך מסתבר שקבר יוסף איננו מעניינו. לא נעשה דבר כדי לשקם את הריסות הקבר, או למצער לנקות את סביבתו. רק בלחץ גדול ולעתים רחוקות מסכימים בצה"ל לקיים במקום ביקור של קבוצות מתפללים, וגם זאת באישון לילה. ביקורים אחרים נעשים באופן פרטי.

רק מי שהיה וראה כמה פשוט היה להכניס כאלף מבקרים, אנשים נשים וטף, לא יכול שלא לראות את גודל ההזנחה והמחדל הנובע מחוסר האכפתיות של הצבא מקודשי ישראל המבוזים (באחריותו, מאז הפקרת המקום).

אך מה לי לבוא בטענות אל גנרלים ופוליטיקאים קטנים, שאינם עושים כלום לשיקום הציון של יוסף הצדיק ולחידוש הנוכחות היהודית של ישיבת 'עוד יוסף חי', כאשר רובם המכריע של הרבנים שותק אל נוכח החילול השם הנורא?!

אותם רבנים המרעישים עולמות על פגיעה בספק קבר של ספק יהודי, נאלמים דום כאשר פוגעים ביוסף הצדיק. לצערי, גם אותם רבנים ומנהיגי ציבור שרוממות ארץ ישראל בגרונם שותקים כאשר קבר יוסף, אחד האושפיזין, נהיה למשיסה. אך נראה  שגם על כך אין מה להתפלא. הרי אלו הם אותם רבנים השותקים על החילול היום יומי של הר הבית, מקום המקדש, בית ה'.