בשבע 244: שבת בהסכמה?

הצעת חוק השבת שהניח ח"כ זבולון אורלב על שולחן הכנסת לפיה תיאסר פעילות המסחר בשבת וייפתחו מקומות הבילוי , זוכה למתנגדים משני עברי המתרס.

יפה גולדשטיין , י"ד בסיון תשס"ז

"יותר מששמרו ישראל את השבת, שמרה השבת על ישראל". אבל כמה מוכנים היום בישראל לשמור את השבת במדינתם, שאינה אוכפת את חוקי השבת שלה כראוי?


ח"כ זהבה גלאון, יו"ר סיעת מר"צ: "כל עוד הממסד הדתי-רבני מכתיב לנו איך להינשא, איך להתגרש ומה לאכול, כל ההצעות הללו הן חסרות חשיבות". גם השר לשעבר ממפלגת 'שינוי', פריצקי, רואה בהצעה "ניסיון לכפיה אורתודוכסית, עטוף בהרבה וזלין... שדורש מהרוב החילוני ויתור על מה שיש לו, בתמורה להסכמת המיעוט למצב הקיים"
ח"כ זבולון אורלב הציב עצמו השבוע בעין הסערה שחוללה הצעת החוק שיזם בנושא השבת, כשעורר את השאלה אם נכון להציע צמצום מסוים של חילול השבת בתמורה להעלמת עין מיתר חילול השבת – שממילא מתבצע, למרות החוק?

לפי ההצעה, תיאסר בשבת פעילות תעשייה, מסחר, שירותים ומוסדות ממלכתיים, בעוד לא יאסרו בשבת פעילויות תרבות ובילוי ש"יעשו תוך הקפדה על מיקומן והגבלת הרעש, וגם זה לא ביישובים שבהם רוב משמעותי של התושבים שומרי שבת".יינקטו צעדים "להקל על המעוניינים כך שפעולות התרבות והבילוי יתקיימו בשבת בצורה שאין בה חילול שבת", ו"גופים שיפעלו בשבת ישבתו יום אחד בשבוע, שייקבע לפי בחירתם". תחבורה ציבורית לא תפעל שלא למקומות תרבות ובילוי, וגם זה בכלי רכב קטנים, "תוך שמירה מרבית על צביון השבת והגבלת הצורך".

את ההצעה, מבטיח אורלב, לא יעביר בלי הצעה לקביעת יום שבתון נוסף, בתקווה שאליו יעברו רוב הפעילויות שנעשות בשבת.
ביניים: לאן נעלם הסטאטוס קוו?

זו הנה אחת ממספר חסר תקדים של יוזמות חקיקה שהונחו על שולחן הכנסת הנוכחית בנושא השבת, כשליוזמות יש קואליציה רחבה מכל קצות הקשת הפוליטית. גם להצעתו, אומר לנו ח"כ אורלב, הושגה תמיכה רחבה מימין ומשמאל, כולל רוב מר"צ. המטרה, לדבריו, היא לצמצם את חילול השבת תוך קירוב לבבות.

אבל יש גם מתנגדים. גם במחנה החילוני, שהיינו מצפים שיקבל בברכה את ההקלות של החוק, לפחות בנושא הבידור והתרבות, לא כולם התרשמו. ח"כ דני יתום מ'העבודה', שדווקא בירך על "הפתיחות החלקית... מתנגד להגבלות על הציבור החילוני שיש לו עניין להמשיך לקנות בשבת".

מדבריה של ח"כ זהבה גלאון, יו"ר סיעת מר"צ, נראה שהקומץ הזה לא ישביע את הארי. גלאון אמרה: "כל עוד הממסד הדתי-רבני מכתיב לנו איך להינשא, איך להתגרש ומה לאכול, כל ההצעות הללו הן חסרות חשיבות". גם השר לשעבר ממפלגת 'שינוי' שנעלמה, פריצקי, רואה בהצעה "ניסיון לכפיה אורתודוכסית, עטוף בהרבה וזלין... שדורש מהרוב החילוני ויתור על מה שיש לו, בתמורה להסכמת המיעוט למצב הקיים".

מ'יהדות התורה', מנגד, נשמעו קולות המתארים את היוזמה כ"שימוש עלוב בשבת, ממש מסחור פוליטי", כדברי חה"כ לשעבר אייכלר.

בתשובה לאמירה שמדובר ביוזמה פוליטית בלי גב הלכתי, הגיב אורלב בפרסום הבהרה שלפיה ניסוח סעיפי חוק השבת נעשה על-ידי הרב ישראל רוזן, "בתיאום הדוק ובאישור הרבנים שאר ישוב כהן, יעקב אריאל, צפניה דרורי ונחום רבינוביץ". בהבהרה נאמר שבהסבר הצמוד להצעת החוק מודגש שסעיפי החוק "אינם מדברים על 'פשרה' או על 'אמנה'. בשונה מהצעות חוק דומות, הצעה זו אינה עומדת בסתירה להלכה היהודית, ולא תיצור מצב תקדימי שבו הכנסת מתירה בשבת את אשר אסרה התורה".

זה לא הרגיע את השר אלי ישי מש"ס, שקפץ על ההזדמנות לנגח את המפד"ל: "יש לסכל כל יוזמה של מפלגות הקוראות לעצמן דתיות והופכות לרפורמיות לענייני שבת... מי שמגמיש את קדושת השבת, יגמיש בסוף את המעמד האישי ולבסוף ישנה את הגדרת מיהו יהודי".

על כך ענה מיד אורלב: "יו"ר ש"ס נכשל בהבנת הנקרא. הצעתי תצמצם באופן ניכר את חילול השבת ההמוני של המסחר בשבת, המתנהל בחסותו ובאחריותו של השר ישי... דרכה של המפד"ל תציל את השבת ואת זהותה היהודית של המדינה, תוך קירוב הלבבות בין דתיים לחילונים".

"נציל את מה שאפשר להציל"

כיוון שמהפרסום בתקשורת אכן עלול היה להשתמע כאילו יש היתר לחילול שבת מסוים, הגיב הרב שאר ישוב הכהן על הדברים בהודעה שפרסם: "נדהמתי לקרוא ולשמוע בתקשורת כאילו חס וחלילה התרנו אני וחברי הרבנים שליט"א תחבורה ציבורית בשבת. הידיעה הזאת היא חסרת שחר לחלוטין. ההיפך מזה הוא הנכון: הצעת החוק בפי שנוסחה על-ידי מכון צמ"ת והובאה לפנינו שוללת לחלוטין הפעלת תחבורה ציבורית בשבתות... גם בתחום הבידור, הפרוץ לגמרי כיום... הוצעה בחוק הגבלת רעש, והוטל איסור על הפעלת אוטובוסים והגברת מראית עין של חילול שבת המוני".

היחיד מבין ארבעת הרבנים שהסתייג מההצעה, ובעיקר מהאופן שהוצגה בתקשורת, היה הרב אריאל,רבה של רמת גן, שפרסם הכחשה ביום חמישי שעבר באתר 'שמור', לעסקים שומרי שבת, שבה נאמר: "לא השתתפתי לאחרונה בשום פורום פוליטי שדן בנושא. את הפוליטיקאים הזהרתי תמיד שכל הצעת חוק עלולה להתקבל למחצה – המסחר עלול להימשך והבידור עלול להתגבר. בשיח פנים-רבני שבו הועלה הנושא לא הסכמנו לפשרות. אין בסמכותנו להסכים לפשרה בציפור נפשה של היהדות – השבת".

בתגובה אומר הרב ישראל רוזן ממכון צמ"ת, שניסח את הצעת החוק: "מה שאפשר להציל משמירת השבת – מצווה להציל. ומה שלא – זה לא בידינו".

מזה שנים, לדבריו, ובעיקר בשנה האחרונה, הוא ניסה לקדם את חוק השבת, שנבדל מאמנת גביזון-מידן, או מהצעות לנגנטל, הקיבוץ הדתי או כינרת, בכך ש"הן בנויות על יסוד פשרות, בעוד הצעת אורלב מדברת על אמנה שפרושה 'תמורה' למשהו. בתמורה לא יכולים להתיר דבר בחילול שבת. גישתי אחרת: מה שניתן לאסור – נאסור, מה שלא – נעלים עין".

נשמע קצת כמו 'פלפוליסטיקה'. יש לכך מקור הלכתי?


השר אלי ישי מש"ס קפץ על ההזדמנות לנגח את המפד"ל: "יש לסכל כל יוזמה של מפלגות הקוראות לעצמן דתיות והופכות לרפורמיות לענייני שבת". על כך ענה אורלב: "הצעתי תצמצם באופן ניכר את חילול השבת ההמוני של המסחר בשבת, המתנהל בחסותו ובאחריותו של השר ישי"
הרב רוזן:
"אולי זה נשמע כך, אבל הלכתית אני סבור שזו דרך נכונה. גישה זו מבוססת על תשובה מפורסמת של הרב שאול ישראלי, שלפיה מה שלא יכולים לשנות – לא מוטל עלינו. בשנה האחרונה תרגלתי עם ארבעה רבנים, גלגלנו נוסחים שונים ברוח זו, לומר מה אסור ולא מה מותר, והגענו לנוסח מקובל על כולם שבא בחשבון. כולם ידעו שזה לא שיח רבני תיאורטי, אלא מכוון לקבל חוק שבת שהמפד"ל תוכל לתמוך בו. אורלב לקח בדיוק את הנוסח זה והעביר לכל הרבנים".

אבל הרב אריאל הביע הכחשה או הסתייגות במודעה שפרסם מטעמו.

"בכלי התקשורת אכן הציגו את ההצעה כמהפך, כאילו יש בכך חזרה לברית ההיסטורית עם מפא"י, כי התקשורת רוצה כותרות. אבל זו לא פשרה אלא העלמת עין, שזה הבדל הלכתי גדול. לא פורסם ההמשך של ההכחשה, שהרב אריאל אמר: הסכמתי להעלמת עין ולהגביל מה שאפשר, ולהתעלם ממה שלא יכולים".

אבל אם בכל זאת זה מתפרש כפשרה?

"נכון שיש ששוללים הכל, כי עדיין יש דברים שעובדים בשבת. אבל יש בציבור החילוני רצון לשביתה בשבת יותר משיש לכך ביטוי. האסון הוא שלא בוחנים שום דבר לגופו, אלא הכול מגזרי, והשבת היא מקרה קלאסי. לו אימצו הדתיים את איכות הסביבה למשל – השמאל היה מתנגד מחשש שנכתיב להם. אנשי התרבות רוצים את השבתת המסחר, אבל הופכים את זה למאבק בין דתיים וחילונים. הטענה שבחוק כזה מוזילים את ערך השבת היא טקטית, אבל לא הלכתית. זו לא סיבה שלא נגיד את האמת שלנו. לא מעט דברים יעברו ליום ראשון, וגם הצעירים שלנו רוצים יום בילויים. אין מה להפסיד. אז אני תומך בהצעת אורלב".

מסחר יום א'

ח"כ אורלב, שעימו שוחחנו ערב חג השבועות, כואב את הדימוי התקשורתי המעוות שקיבלה היוזמה הזאת: "לו היה מדובר ביוזמה כמו אמנת גביזון-מידן, שאומרת הסכמה על איסור מסחר תמורת התרת בידור, אז צודק מי שאומר שהיום יש חוק ולא אוכפים אותו, ולכן ההצעה אינה טובה. אבל אם הרציונל הוא לסגור בשבת ולפתוח ביום ראשון – זו כבר הסתכלות אחרת.

"עשיתי סקר דעת קהל בנושא. אפשר לראות איך נוהגות אירופה וארה"ב, עם שני ימי שבתון – כשאתה בודק, למעשה לא שניהם פתוחים. למעשה, אינני אומר לסגור את המסחר לצורך הפעלת בידור ותרבות, אלא נותן להם את יום א'. לא אעביר את חוק השבת בלי יום ראשון כיום שבתון נוסף".

אם באמת החוק לא נאכף ממילא, למה לתת יותר מרחב בחילול שבת, כשהסברה היא שימשיכו לעבור גם על מה שייאסר?
אורלב: "לו המצב הנוכחי היה גן עדן, הייתי מבין. אבל במצב שבו הכול פרוץ, החוק שאני מציע לא ייתן שום היתר עבודה בשבת. תשווי את זה לחתימות של בניזרי וישי על היתרי עבודה בשבת, שמעולם לא נתתי כשר העבודה. ככה מפלגה חרדית דואגת לשבת, כשמחזיקים לצורך אכיפת החוק אולי ארבעה פקחים דרוזים בחצי משרה?! מחשבתי הייתה שאם יהיה משחק בין שני ימים, יהיה פחות חילול שבת. הלשון פוזיטיבית: יש בידור מוקטן רעש בתחבורה קטנה, אבל אין היתר לחילול שבת. את כל המו"מ ומתן עשה הרב שאר ישוב הכהן. כתבתי לרבנים שזה נוסח החוק, המתנתי חודש להערות, ואז העברתי את ההצעה".

"חוק השבת כבר פרוץ"

מה חושבים אנשי עסקים שומרי שבת על הצעת אורלב?

צבי אילן, מנכ"ל חברת 'פואנטה' העוסקת בטכנולוגיות אינטרנט ומנכ"ל האתר 'שמור' לעסקים שומרי שבת: "אי אפשר לשחק בענייני השבת ולעשות בשמה ויתורים. להתנגדותי יש שלושה היבטים: א. כבר יש חוק, וגם אותו לא מצליחים לכפות. ב. גם מי שעובד בשבת, יוצא שהם הדרג הנמוך, עבדי המעסיקים, וזה פשוט לא מוסרי, כי אין להם יום שבתון. ג. הציבור שלנו צריך להבין שבכך כורתים את הענף שיושבים עליו. היום יש יחסית מעט עסקים שפתוחים בשבת, ומחר זה אומר שילדינו שירצו לעבוד בחברות היי-טק וברשתות שיווק, יהפכו לעובדים סוג ב' שלא יתקבלו לעבודה בגלל היותם שומרי שבת. העיקרון אינו להתעלם מהמציאות. והמציאות היא שאם יש חוק ולא כופים אותו, אז מה אתה מציע חוק חדש, שלפיו נכיר בשתיקה בכל מיני דברים שקורים, ונתיר אחרים?".

לדעת אילן, נעשתה שגיאה בכך שפורסם שרבנים תומכים בהצעת החוק, כשמכך משתמע שהם כביכול מוכנים להסכים שבשבת יפעלו מקומות בילוי תחת הפחתת רעש, ועם הסעה בכלי תחבורה קטנים בשבת: "איש לא התיר מלכתחילה לפרוץ סטאטוס קוו בן 50 שנה בנושא השבת. חילונים, כפי שאני מכיר, לא יסגרו את עסקיהם, אבל יאמרו: הנה, הרבנים מתירים נסיעה בשבת. וזה נזק תדמיתי נוראי שיצר המהלך הזה".

ומה באשר לסטאטוס קוו שלא כובד?

אילן: "נוצר מצב חברתי בלתי אפשרי, של דור עבדים, שאין להם שבתון.סטטיסטית, זה גורם נזק לילדים. ההורים מאבדים את הסמכות ההורית, בגלל הפרנסה שנכפית עליהם בשבת. וזה קורה דווקא בשכבות החלשות ממילא".

גם איש העסקים אבי כץ, מנכ"ל רשת 'כפר השעשועים' טוען בדומה: "יש חוק שבת שלא נאכף, למרות שהוא מאפשר לשר התעשייה והמסחר לפתוח תיקים פליליים לעוברים עליו".

את טענתו, שעסקים היו נסגרים לו היו מוטלים עליהם קנסות, מבסס כץ על ניסיונו העסקי: "כאיש עסקים אני אומר בוודאות: לו הפעילו אפשרות זאת – עסקים היו סוגרים בשבת. לא יהיה כדאי לשלם קנסות על מסחר בשבת, שבה שכר העבודה כפול והפעילות בעיקר אחר הצהרים. תוסיף לכך פתיחת תיק פלילי – זה היה מבטיח את סגירת העסקים בשבת. אבל שום שר תמ"ת עד היום לא הפעיל את החוק, למרות שזה היה בסמכותם. הפריצה הגדולה של השבת נעשתה בימי שר התמ"ת הראשון של ש"ס. השר ישי היה יכול לקנות בכך את עולמו, והוא מזלזל בנושא".

ואם יהיה יום שבתון נוסף, שיהווה פחות לחץ לפתוח דווקא בשבת?


הרב רוזן: "הלכתית, אני סבור שזו דרך נכונה. גישה זו מבוססת על תשובה מפורסמת של הרב שאול ישראלי, שלפיה מה שלא יכולים לשנות – לא מוטל עלינו. בשנה האחרונה תרגלתי עם ארבעה רבנים, גלגלנו נוסחים שונים ברוח זו, לומר מה אסור ולא מה מותר, והגענו לנוסח מקובל על כולם שבא בחשבון. אורלב לקח בדיוק את הנוסח זה והעביר לכל הרבנים"
כץ:
"אם החוק הישן לא נאכף – למה שישמרו על החדש? ייקחו את מה שמתירים, וימשיכו לעבור על מה שאוסרים. יום חופשי נוסף הוא לא ריאלי. כלכלית, אין לכך סיכוי. זה יסגור את המשק הישראלי. יום שישי הוא יום קצר. שבוע עבודה של ארבעה ימים יגרום לסגירת עסקים. למה לעשות זאת, במקום לפעול עם החוקים הקיימים וללחוץ על אכיפה, כמו שהיינו צריכים לעשות כל השנים?".

ניצחון צרכני

גם הרב יעקב אריאל אינו סבור שהדרך צריכה להיות חוק: "לא הסכמתי להתיר דבר אחד תמורת דבר אחר. זה הוצא לתקשורת כאילו יש ויתור תמורת החוק, וזה לא אמיתי. אמרנו שאי אפשר להגיש זאת כפשרות. אינני ח"כ, אבל עבודת הכנסת היא השגת לובי בשקט, בלי הדרמטיזציה התקשורתית שסילפה את דעת הרבנים. ואני מעולם לא דיברתי על חוק, אני נגד החוק. בג"ץ ימצא דרכים לעקוף אותו".

מה אם כן הפתרון בנושא השבת?

הרב אריאל: "דעת הרב ישראלי הייתה דעת יחיד. אני סבור שהדרך היחידה להנציח את השבת היא בכך שהציבור שומר שבת בארץ יעדיף את השירותים של שומרי השבת, ולא יצרוך אחרים. מין אפליה מתקנת כדי לעצור את הסחף בקניונים. זו הדרך".
אורלב דוחה את הטענות. אם העניין הוצג לא נכון בתקשורת, צריך לתקן את הדימוי המסולף בהסברה נכונה, שלפיה לא יהיה שום מקום להסיק בטעות שחלילה יש איזשהו היתר לחילול שבת.

וגם אז תמשיך לנסר באוויר השאלה: האם באמת, כמו שהרב רוזן אמר, אין מה להפסיד? האם בכך ישמרו ישראל יותר את השבת?