חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 245ראשיהפצה

דמות מן העבר - תרבות ופנאי (ספר)

: בין העבר להווה, גיבורת הספר 'אהבות של אתמול' מחליטה לחיות חיים בוגרים בתודעה של נערה.
07/06/07, 15:15
עפרה לקס

אהבות של אתמול/ גילית חומסקי, ידיעות אחרונות – ספרי חמד, כריכה רכה 303 עמ'.

תלי (עתליה) היא אישה נאה ומצליחה, מוקפת בחברות טובות ובבעל אוהב. כל זה נשמע במבט ראשון מושלם, אבל מי שיעמיק לתוך מחשבותיה יבין שהיא חיה עברה, ודרכו היא מנתחת את כל המציאות שסביבה.

תלי דאגה לכך שהיא ובעלה יתגוררו בעיר ילדותה, וחברותיה הטובות הן אלה שאיתן למדה בבית הספר. אך חיי העבר שלה מתבטאים בעיקר בכך שהיא חושבת כל העת על מתי, חבר הנפש שלה מן הילדות. הוריו של מתי ירדו יום אחד מן הארץ מבלי להשאיר סימן, ובתוך ראשה תלי עדיין מדברת אליו, מספרת לו על חוויותיה, חולקת איתו דעות ומחשבות, מנתחת מה היה אומר על שמלה כזאת ועל ספר כזה, ובעיקר ממתינה לשובו.

יום אחד נתקלת תלי בספר ששמו 'ימים לבנים', סיפור של סופר יהודי-אמריקני בשם מייקל ג'י, המגולל את סיפור ילדותו האישי, שבו חברת הנפש שלו נטשה אותו לפתע פתאום. הפרטים הביוגראפיים אינם זהים, אבל התחושות והחוויות של מי שננטש מתוארים בו בצורה מוכרת ואישית כל-כך, שתלי חושדת שמדובר כאן בחבר שלה מן העבר, במתי.

גילית חומסקי-פאליק כתבה עד כה שני ספרי שירה, וזהו ספר הפרוזה הראשון שלה. למרות העובדה הזאת, אין בספר הנוכחי תיאורים פיוטיים רבים, כפי שאולי ניתן היה לצפות ממשוררת. מה שכן יש בו זה הרבה סאב-טקסט, אם כי ניתן לקרוא את 'אהבות של אתמול' גם כ'ספר להעביר את הזמן'.

מי שבוחר להעמיק, יכול למצוא בספר דמויות שחומסקי בנתה מסביב לגיבורה. הדמויות שמלוות את תלי הן סוגים שונים של מראות, שהיא מסרבת להביט בהן ולראות את עצמה, אף שהיא מציצה בהן, ולא פעם אחת, ונוגעת בהן בזוויות שונות במהלך העלילה.

חנה הרצוג היא המורה מבית הספר היסודי, ששומרת אמונים כבר שנים לארוס שלה, שנהרג במלחמה, ולכן איננה נישאת לאיש. אל אביב, שעמו תלי מתכתבת במייל, היא התוודעה דרך הפורום 'חלומות ומשמעותם'. שמו של אביב אמור להעיד על התחדשות, אבל הוא 'תקוע' בשנות הנעורים שלו, בתיכון.

בין הגיבורה לבין בעלה קיים מתח סמוי על רקע הבאת ילד לעולם. יובי, הבעל, רוצה; תלי שותקת, ומי אם לא צאצא מסמל יותר מכל את המחויבות לעתיד, להסתכלות קדימה?

עבודתה של תלי נעה גם היא סביב הנושא הזה: היא מנהלת במכון לחקר השינה ומטפלת באנשים עם בעיות שינה. במהלך 'אהבות של אתמול' היא פוגשת את שירה, ילדה שקשה לה לישון משום שאיננה רוצה להיפרד מהיום שהיה.

הדמויות האלה ועוד רבות מלוות את תלי בשבועות שבהם היא מקווה לפגישה מחודשת עם מתי; אולם למרות שהיא עצמה חיה במידה מרובה בעברה, היא איננה משליכה מההתנהגויות שלהם לזו שלה.

חומסקי בוחרת להשאיר את הסוף של הספר פתוח, פתוח מאוד. לקראת הסוף מתחוללים שני מאורעות שעשויים להשפיע על המשך חייה של תלי, אבל המחברת מאפשרת לגיבורה שלה להמשיך ולחיות את חיי העבר-הווה שלה כמו שעשתה עד היום. היא איננה מכריחה אותה להשיל מעליה את העבר ולחיות את מה שזימן לה ההווה. אולי גם בכך טמון מסר: שאדם שחי בתוך חלום יכול לבחור שלא להתעשת, גם לאחר שהוא חווה מאורע מרעיש, שלכאורה מחייב אותו להכריע לכאן או לכאן. 

הכותרת שהוענקה לספר, 'אהבות של אתמול', איננה קולעת. הספר בעצם איננו מדבר על אהבות העבר, אלא על המתח בין מה שהייתי יכול להיות לבין מה שהנני, בין הנעורים המתוקים, חסרי הדאגות, לעולם המבוגרים הסיזיפי. הוא מדבר על היכולת לומר 'שלום' ולסגור גם פרשיות שלא נסגרו עד הסוף ולהמשיך הלאה.

תלי תופסת את עצמה כאדם מן השורה, אבל היא 'חיה בסרט', ובכך היא מפספסת את חייה האמיתיים. עם זאת, הספר איננו מריר. הוא קריא וזורם. כל הפילוסופיה, כאמור, נמצאת בסאב-טקסט, וברור שלא מעט קוראים פשוט יתעלמו ממנה. 
   
'אהבות של אתמול' נכתב על-ידי כותבת דתית, אך לחומסקי כמעט שלא 'מתגלשות' תמונות מההווי הדתי או התנ"כי.  לא כל כותב דתי צריך לחשוף את אמונותיו ואורח חייו על הכריכה האחורית של הספר; לפעמים סתם נעים לפגוש ספר זמין לכול, שנחשב כהצלחה מסחרית לא קטנה, ויש בו אהבה, געגועים ומערכות יחסים מורכבות בין גברים ונשים – וכל זה מבלי להגיע למקומות שדורשים צנזורה.

ofralax@gmail.com