בשבע 245: מכתבים

קוראי העיתון , כ"א בסיון תשס"ז

לנצח את הטורדנות (בתגובה ל'תם הטקס', גיליון 244)/ שרה (הפרטים שמורים במערכת) 

אני בת 22 וכבר שלוש שנים אני נוטלת תרופות ועוברת פסיכותרפיה במאבק בטורדנות הכפייתית. אין מילים בפי להדגיש את החשיבות בהעלאת נושא ה- O.C.D למודעות בעיתונכם.

רציתי להדגיש ולהוסיף נקודות:

א. הטורדנות יכולה להופיע גם בתור מחשבות ושירים "הנתקעים" בראש במשך ימים ארוכים, ללא ביצוע 'טקסים', והסבל הוא גדול מאוד גם כך.

ב. חבל שלא הדגשתם את הצד של הטיפול התרופתי שמקל מאוד על התהליך הנפשי. לפעמים הסטיגמה של 'פסיכיאטר' מונעת מסובלים לפנות ולטפל וחבל.

ג. חשוב שמחנכים ומחנכות יבחינו במצב חריגים של תלמידים ותלמידות – כגון: הארכה מוגזמת בתפילה, דיכאונות נמשכים או תכופים, ויפנו ליועצים ויועצות המצויים במוסד.

ד. היום אני נשואה בשמחה ובאושר. הפורום בתפוז הוא פורום חשוב מאוד מאוד. כדאי לחשוב על פתיחת פורום דומה בליווי פסיכולוג יועץ לציבור תורני ודתי המתמודד עם התופעה.

הגנרל ברק/ דב פרומן, ירושלים

"והכסף יענה את הכל" - עתה ראינו איך זה פועל: המיליונר אהוד ברק  כבש את מפלגת העבודה בעזרת הערבים.

ברק הוא האיש שברח מלבנון בלילה והשאיר בידי חיזבאללה ציוד צבאי וטנקים, וסירב לשמוע את אלוף פיקוד הצפון דאז לא לעשות זאת – בטחונה של מדינת ישראל מעולם לא היה בראש מעייניו, אלא הרייטינג של השמאל לקראת הבחירות.

ברק הוא האיש שהביא עלינו את האינתיפאדה השנייה. הערבים למדו שצריך רק להשפיע על השמאל בישראל והיהודים יברחו.
 הוא האיש שהציע לטרוריסט "ערפאת" 95 אחוז משטחי יש"ע.

הוא האיש שלא לקח אחריות באסון צאלים.

הקולות שניתנו לו במפלגת העבודה מרמזים שבוחריה מנותקים מהציונות ומביטחון המדינה ועניינם עסקים, כפי ש'גנרל ברק' התעסק עד עתה.

פואד מסדר/ שמואל פישר, פתח תקווה

"הזרמנו למגזר הערבי מיליונים... שחררנו להם אדמות, פיתחנו להם אזורים שלמים", התגאה שר התשתיות, בנימין בן-אליעזר ב'ידיעות אחרונות'. "פואד שם כאן חבילה לא קטנה לפני הבחירות. אז ברור שהוא טוב עבורנו" – הצהיר עסקן מפלגתי באום אל-פאחם.

מדברים בשנה האחרונה הרבה על שחיתות. האם הזרמת מיליוני שקלים ממשרדי הממשלה למגזר הערבי, לפני הבחירות במפלגת העבודה – כבר אינו נחשב למעשה שחיתות? האם העברת קרקעות וזכויות בקרקע לערביי ישראל, בהחלטה אישית של 'הוואזיר' פואד, אינה שימוש בלתי חוקי בנכסי המדינה?

האם אין כאן קניית קולות בכסף?

לעומת מעשים  אלה – נעמי בלומנטל רק חילקה סוכריות לילדי הגן. איפה היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה?

'האסון' של ששת הימים/ אדוה נוה, שערי תקוה 

מי שמאזין בימים אלו לשידורי הרדיו והטלוויזיה מתרשם כי לפני ארבעים שנה אירע אסון לאומי. בעקבות החלטה נמהרת יצאה ישראל למלחמה שתוצאותיה, למרות הניצחון המזהיר, היו הרות אסון לישראל, שהחמיר  במהלך השנים. ישראל הקטנה והיפה הפכה, בעקבות סירובה להיפרד מ"השטחים", למדינה אכזרית וכובשת הרומסת את ערכי הדמוקרטיה. "הכיבוש"  הנורא אשם בכל חולייה של המדינה.

אנשי התקשורת והמרואיינים משנים את העובדות למען  מטרת העל: נסיגה מיו"ש וגירוש רבע מיליון יהודים מבתיהם. מושכחת הועבדה ה כי הייתה זו מלחמת אין ברירה, הפסד במלחמה היה מביא לסופה של המדינה. הניצחון הביא להישגים עצומים כמו פריחה כלכלית, קליטת מיליוני עולים וחיזוק מעמדה הבינלאומי של ישראל.

העורכים  והמרואיינים מתעלמים מהעובדות שכל הנסיגות בהסכם או בלעדיו היו הרות אסון, מאות הרוגים, אלפי פצועים וערים הנתונות למטר טילים.

אך מה שחמור מכל הוא ההתייחסות  לחבלי ארץ שהם ערשו של העם היהודי והצידוק לשיבת ציון כאל נדל"ן. כל עם נורמאלי היה חוגג את נס שחרור המקומות הקדושים אליהם ערג והתפלל אלפיים שנה, רק עם שהשטן הקהה את מוחו, כלשונו של אלתרמן, יכול לראות בנס זה אסון.
                                                                             
צימוקים לשבת/ משה טאו, רחובות

* אלימות בבית ספר: תלמידה הכתה את חברותיה ומורתה.
מלקת הכיתה.
* מכבי האש: האוטובוס נשרף בגלל עיכוב בהחלפת שמנים.
סיכה ממתינה.