בשבע 247: שאלת השבוע

אנשים שהמערכת בחרה , ה' בתמוז תשס"ז

את הטרור מנצחים רק בכוח/ ד"ר דוד בוקעי

השאלה איננה מנוסחת כראוי, משום שטרור מיהודה ושומרון קיים כל הזמן, ומרבית הרוצחים המתאבדים באו משם, מאש"ף. אם תינתן לפלשתינים מסגרת מדינתית, הטרור יתמסד ויופעל מטעם מדינה. זו הסכנה הגדולה, אבל היא איננה נוגעת לחלוקה בתוך הפלשתינים. כל הבחנה בין אש"ף לבין פת"ח ה'חילוניים', ובין חמאס בהקשר הטרור, היא שגויה ומחטיאה.
 
אש"ף, פת"ח וכל היתר הם הכוח של העבר. חמאס ינצח גם ביהודה ובשומרון. זהו תהליך שעובר על המזרח התיכון, ואם תינתן לאוכלוסייה לבחור באופן חופשי – היא תמיד תעדיף את התנועות האסלאמיות. תהליך ההשתלטות של חמאס ביהודה ובשומרון יימשך כמה שנים, אך המגמה ברורה – אלא אם ישראל תילחם בחמאס ובכל הגופים הרדיקאליים מלחמת חורמה, וללא עכבות.

הדרך לניצחון מתחילה בנחישות ובמחויבות של חשיבה מתוכננת, ומסתיימת בניהול העוצמה הצבאית כדי לעקור את הטרור מהשורש. זו הדרך ואין בלתה. השילוב המנצח את הטרור הוא חיסול מנהיגי ארגוני הטרור, הגליית משפחות המנהיגים ופגיעה קשה בתשתית שלהם.

הידיעה כי המשפחות יסבלו בעולם הזה וינותקו מהסביבה שלהן תשמש אזהרה ברורה ליתר, שלא כדאי להם להפוך ל'גיבורים' כמותם. אנשי הטרור נענים מאוד ללחצים אישיים-משפחתיים. כלל לא אכפת להם מהאוכלוסייה, וכל פגיעה בה רק מעודדת ומחזקת אותם.

צריך לקבוע כי האמירות הנשמעות, שאי אפשר לנצח את הטרור ברמה הצבאית אלא רק במשא ומתן, הן דברי הבל ורעות רוח של עצלנים גמורים, שמחפשים תירוצים שלא לפעול. אלה הם דברים של טיפשים גמורים, שאינם רוצים ללמוד מהניסיון המוצלח של אחרים, או של רשעים גמורים, כמו האנטי-ציונים האנטישמיים. אמירות אלה מסוכנות, נוסף על היותן בלתי מוצדקות. צה"ל יכול, צריך וחייב לנצח.

בכל מקום בעולם שבו באמת נלחמו בטרור – הוא חוסל. ראינו זאת באירופה, ביפן ובדרום אמריקה, וההצלחה הגדולה ביותר היא במדינות ערב: מצרים, סוריה, ירדן, וסעודיה, שהתגברו על הטרור באמצעות דיכויו הנוקשה, בידודו וחיסול מנהיגותו.

זו הדרך, ואסור לישראל להמציא גלגל חדש במקום שבו קיים גלגל שמוכיח את עצמו. "הבא להרגך – השכם להורגו", קבעו חז"ל. ומי שאיננו פועל כך, הופך לבלתי מוסרי בעליל.

לחזק את ההתיישבות/ דפנה נתניהו, משפטנית חברת "פורום נהלל" 

ההתרחשויות בעזה תואמות לחלוטין את תחזיותיהם של מתנגדי ההתנתקות, שלפיהן חיסול הנוכחות האזרחית והצבאית שלנו ברצועה יוביל להיווצרות מדינת טרור אסלאמית מיליטנטית. נטישת עזה היא חלק מרצף מהלכים, מאוסלו ועד היום, המבוססים על תפיסות שגויות ומסוכנות, ואם נמשיך לנהוג לפיהן  מדינת חמאסטאן תגיע גם ליהודה ושומרון. עלינו להתנתק מהתפיסות האלו, ולהוריד מן השלטון את הדוגלים בהן והפועלים על-פיהן.

התפיסה המוטעית הראשונה היא שיריביו של חמאס – ארגון טרור מוסלמי פונדמנטליסטי, שמצהיר בגלוי על כוונותיו  להשמיד את ישראל – יריביו אלה, כמו ערפאת בעבר או אבו-מאזן בהווה, הופכים לידידנו ול'פרטנרים' שלנו.

יש להבין כי במציאות, אופייה הטרוריסטי-רצחני של הרשות הפלשתינית לא השתנה, והיריבות בינה ובין חמאס מתמקדת לא בנו אלא בשליטה ברחוב הפלשתיני. ליריבים הללו אויב משותף, והוא מדינת ישראל. לשניהם מטרה משותפת: השמדתה. מכחיש השואה ויד ימינו של ערפאת, מחמוד עבאס, הוא אויב מסוכן, ואסור לנו לממן אותו, ובוודאי שלא לחמשו. המימון והחימוש יופנו נגדנו, אם ישירות על-ידי כוחות הרשות ואם כשייפלו בידי חמאס.

התפיסה המוטעית השנייה היא שקשרים כלכליים משותפים למנהיגי הרשות ולישראל ופינוי יישובים יביאו את הרשות להכיר בישראל, לזנוח את הטרור ולאמץ את רעיון העיוועים של השמאל בדבר שתי מדינות לשני עמים ממערב לירדן. לצערנו, המציאות היא שגם אם תתגבר הרשות על חמאס, אינטרסים כלכליים וגירוש יהודים לא יביאו אותה לוותר על מהות קיומה: הקמת מדינת טרור על חורבותיה של ישראל. לכן עלינו לשלול כל תכנית להקמת מדינה ערבית בארץ ישראל המערבית, ולחזק את ההתיישבות היהודית בה.

התפיסה המוטעית השלישית היא ההשקפה האנטי-ציונית, שלפיה מדינת ישראל רשאית לוותר על חובתה הממלכתית הבסיסית ביותר: הגנה באמצעות צה"ל על תושביה. בהסכמי אוסלו, בבריחה מלבנון ובהתנתקות עשתה ישראל מה ששום מדינה אינה עושה: הפקירה את ההגנה עלינו בידי זרים, בידי פלשתינים ובידי כוח רב-לאומי. אלא שגם העבר שלנו וגם ההווה על מלחמותיו, קטיושותיו וקסאמיו, מוכיחים שאיש לא יגן עלינו אלא צה"ל, ואסור לנו ליצור מצב שבו לא יוכל לעשות זאת.

לשלוט בשטח ובמקורות המודיעין/ יגיל הנקין, הסטוריון צבאי ועמית מחקר ב'מרכז שלם'

כרגע, ולפחות בטווח הקצר, מדינת טרור ביהודה ושומרון תקום רק אם ישראל תקים אותה.

יש להימנע מניסויים פרועים, ובפרט כאלה שתוצאותיהם ידועות מראש. ניסיונות לחזק את הפתח כדי שיטפל בחמאס "בלי בג"ץ ובלי בצלם" כבר נכשלו בעבר. משלוחי נשק לאנשי אבו-מאזן לא הותירו את אותותיהם ביום פקודה. גם אם בסופו של דבר יצליחו אנשי הפתח לדכא את חמאס, ספק אם ישראל רוצה, שלא לדבר על צריכה, לראות ביהודה ושומרון אנשי פתח העושים לינץ' אכזרי באנשי חמאס.

ההמלצות שלפיהן יש לערוך ויתורים נרחבים כדי 'להסביר' לפלשתינים שעדיף להם להיות בצד של המתונים מאשר בצד של חמאס, לוקות בהתנשאות וביוהרה. גם אם שיקוליהם של הפלשתינים אינם שיקולנו שלנו, קשה להאמין שעתה תצליח ישראל לשכנע אותם במה שנכשלה עד כה. יחס לערבים כאילו הם ילדים שאינם מבינים דבר עד שנבוא ונסביר להם בתוספת פיתיונות כספיים כאלו ואחרים, איננו רק מתנשא, אלא גם לוקה בקוצר ראות.

שאלת הפתרון המדיני הרצוי היא שאלה נכבדה וקשה, ואולם רחוקה הדרך בין דיון רציני בבעיות ובפתרונן לטווח ארוך לבין הצעת פתרונות קסם שרובם כבר נוסו וכשלו.

קל אולי לשכוח, אבל עד חודש מרץ 2002 הנורא ולפיגוע ליל הסדר במלון פארק – מדינת טרור כבר הייתה בשטחי יהודה ושומרון. מאות ההרוגים בפיגועי טרור שיצאו משטחי יהודה ושומרון נגרמו על ידי איום שלא היה חריף פחות מהאיום הבוקע כעת מרצועת עזה על ישראל. סופה של מדינת הטרור הגיע לפני חמש שנים, במבצעי 'חומת מגן' ו'דרך נחושה', שהחזירו לישראל את השליטה בשטח ובמודיעין. שליטה זו היא הסיבה העיקרית לירידת הפיגועים עד לרמה שבה השנה האחרונה היתה מהשקטות שידעה ישראל בתחום הטרור בחמש-עשרה השנים האחרונות.

כדי להקים מדינת טרור על ישראל רק לשמוט מידיה את השליטה הצבאית ואת מקורות המודיעין שלה; היתר כבר יקרה מעצמו.

להפעיל לחץ כלכלי על החמאס בעזה/ אל"מ במיל' משה גבעתי, לשעבר מחט חברון וכיום היסטוריון צבאי

הדרך שבה ישראל תתייחס למה שקורה בעזה תקרין על מה שיכול לקרות ביהודה ושומרון. לדעתי אנחנו חייבים להפעיל כל לחץ אפשרי על חמאס בעזה, ובכך לגרום להחלשתו ולנפילתו של אותו משטר חמאסי המתהווה בעזה, וכן להבהיר לחמאס ולעולם כולו שאסור שמה שקורה בעזה יתפתח לדברים חמורים יותר. ישראל יכולה וצריכה להפעיל כל מיני סוגי לחץ, כמו מנופים כלכליים, למנוע מהם חשמל, מים, סחורות וכדומה – בלי לגרום לאסון הומניטרי כמובן – ובכך גם  לנצל את הזדמנות הפז הנקרית בדרכנו: השבת נועם שליט הביתה. צריך לפעול כעת, לפני שלא יישאר עם מי לדבר שם. כמו כן על ישראל לפעול
זאת ועוד, ביו"ש עצמה יותר ממה שאנו צריכים לחזק את משטרו של אבו מאזן עלינו להמשיך ולפעול באמצעות המודיעין כדי לעצור את כל פעילי חמאס שם ולדכא אותם עד כמה שאפשר, ולאפשר לממשלת אבו מאזן לשלוט בשטח. איני בטוח שעלינו לחזק את אבו-מאזן, אלא תפקידנו רק לא להפריע לו. שירדן או ארה"ב יעזרו לו. אין לנו לתת לאבן מאזן נשק ותחמושת כי איננו צריכים את אבו מאזן חזק. כן עלינו לעזור לו ולעשות כל מאמץ מודיעיני אפשרי לדכא את פעילות חמאס ביו"ש.

חשוב לציין כי יחסית קל לנו להכיל את איום חמאס בעזה כי עזה מבודדת, אבל ביו"ש האיום חמור הרבה יותר כבשל ההתיישבות היהודית שבה. אנו מוכרחים לפעול כעת כי את התוצאה ראינו כבר בעזה.

להכחיד את הטרור ללא נקיפות מצפון/ משה לשם, אל"מ בדימוס, יו"ר עמותת "שנית גמלה לא תיפול" 

ראשית מדינת ישראל צריכה להפנים שארגוני הטרור שפועלים נגד היהודים אינם רק מארגון הטרור חמאס. גם פתאח משתתף בפעילות החבלנית נגד היהודים, אם בצורה ישירה ואם בעקיפה בשם שונה – גדודי חללי אל אקצה. לכן בעיניי אין הבחנה גדולה בין ארגוני הטרור באשר הם.

שנית ממשלת ישראל חייבת להפסיק לתת נשק כאילו כדי "לחזק" את אבו מאזן. כל אמצעי הנשק והלחימה מגיעים, בסופו של דבר, לידי הארגונים הקיצוניים ביותר והחזקים ביותר. ראינו בעזה כיצד חמאס השתלט על כל אמצעי הלחימה שרובם הועברו לאבו מאזן על ידי ממשלחת ישראל. לכן הקריאה "אל תתנו להם רובים" רלוונטית גם בימים אלה.

שלישית יש להגביר את הפעילות המבצעית נגד ארגוני הטרור ביו"ש כדי למנוע את התפתחותם והפיכתם לאיום אסטרטגי על מדינת ישראל. איום אסטרטגי קרי: איום מהמרחבים של הרי יו"ש השולטים על כל שפלת החוף, על נמל התעופה בן גוריון ועל מתקנים אסטרטגיים אחרים וריכוזי אוכלוסייה גדולים. כל אלה יכולים ליפול קרבן לפעילות עתידית של ארגונים כאלה אם לא יחוסלו באִבם.

המדיניות הכוללת נגד ארגוני הטרור צריכה להיות החלטית, חדה, ברורה שבה אנו אומרים כי מי שמכין עצמו להשמיד אותנו אחת דינו הכחדה, כמו שנאמר "הבא להרגך השכם להרגו". הכול בלי שום חשש או נקיפות מצפון. ארגוני הטרור כולם מטרתם אחת ויחידה: להרוג כמה שיותר יהודים ולפגוע ככל האפשר במדינת ישראל. פעילות הססנית יכולה להביא עלינו אסונות בעתיד, כמו שמתגבשת היום חמאסטן ברצועת עזה.

ההתיישבות ביו"ש, החל מהמאחזים ועבור לערים הגדולות של יהודי ביו"ש, הם הערובה למניעת הקמת מדינה ערבית עוינת שמטרתה היחידה – השמדת ישראל. מובן שחטא העקירה מחבל עזה – אסור שיישנה.