גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 249ראשיהפצה

מכתבים - מכתבים למערכת

05/07/07, 17:58
קוראי העיתון

העליהום הנשכח/ דוד גרינברג, ירושלים 

רוני בר-און מונה השבוע לאחד התפקידים הרגישים במדינה: שר האוצר. לפני 12 שנה רעשה הארץ כשראש הממשלה ניסה למנות את בר-און, עורך דין במקצועו, ליועץ המשפטי לממשלה. 'בר-און חברון' כינו אז את הפרשה, ואילצו את בר-און להתפטר אחרי יומיים בתפקיד.

והנה עכשיו, איש אינו מזלזל בכישוריו או מונה את קשריו של רוני בר-און והוא מקבל לידיו את המפתחות לקופה הציבורית בלי שום עליהום תקשורתי.

האם ייתכן שההבדל נעוץ בכך שלראש הממשלה בזמנו קראו בנימין נתניהו?

מנהיגות מבוהלת/ חיים ויא, גני תקוה  

לאן אתה הולך, אהוד אולמרט? לאן אתה רץ? מה נחפזת להעביר במכה  אחת 500 מיליון שקלים לידי הרש"פ, מבלי לבדוק לאן ולמי הלך הכסף. סתם, כי פואד הגזבר הבטוח "שיהיה בסדר"? או כדי לזכות ב"צפחה ולתמונה מחויכת של בוש הבוס?
מה בוער לך לשחרר את ארבעת הרוצחים של חיילי צבא הגנה לישראל כדי שכעבור זמן מה ושוחררו מהכלא הירדני וילכו הביתה?

איך זה שמצרים וירדן מתנגדות להצבת "חטיבת באדר" על אדמות הרש"פ ורק אתה צהלת "וקפצת" משמחה כדי להכניסם ? תמורת מה , תמורת עוד נאום חסר תוכן ותוחלת מפי הראיס, ממשיכו הרוחני של ערפאת בחליפת שלושה חלקים ?
ואיזו מנהיגות שפנית היא זו , שראש הממשלה לא מצא לנכון להיות נוכח במעמד הזיכרון לחללי צה"ל ולאזרחי ישראל , שנפלו במלחמת לבנון השנייה.

השוואה שלא במקומה (בתגובה לטורו של אליקים העצני, גיליון 248)/ רן חורי, פתח-תקווה

ביקורתו של העצני על היחס לחמאס לגיטימית ואף רצויה. אולם ההשוואה ליהודי גרמניה תחת השלטון הנאצי ולהנהגתם מהווה פגיעה חמורה בזכרם ועיוות המציאות.

תחת מציאות של לחץ והרפיה, יחס לא ברור, מתוך שיקולים חינוכיים, כלכליים ואידיאולוגיים, נמצאו יהודי גרמניה במצב ייחודי, בו שאפו לשמור על עצמם, מעמדם, ולחזור לביטויה של זהות יהודית. במצב מורכב זה, בייחוד בראשית השלטון, נוכל למצוא התבטאויות המגלות הבנה ואף הערכה להתעוררותה הלאומית של גרמניה. דברים ברוח דומה כתב, דרך-אגב, גם בן-גוריון להיטלר.

אולם, ראיית התבטאויות מסוימות אלה כדרך התמודדות יהודית יחידה, וביקורת על כך שבית-ספר בחיפה נקרא על שם הרב הרפורמי ד"ר ליאו בק, כפי שעשה העצני, זו דרך מעוותת הפוגעת קשות בזכרם.

כמה דוגמאות: בק סירב להתייצב במשרדי הגסטאפו בימי שבת או לאכול אוכל לא כשר בכלאו. תמיד אמר שיהיה היהודי האחרון שייצא מגרמניה בשל האחריות הציבורית, על אף שיכול היה לצאת כשחפץ. הוא פעל באינטנסיביות למען רווחתם של היהודים מכל המגזרים. ביום הכיפורים תרצ"ו הפיץ תפילה מיוחדת שכתב, ונאסרה ע"י הגסטאפו. במהלך המלחמה היה בטרייזינשטאט ובבוכנוואלד וגם שם פעל לרווחת היהודים.

בשל שיפוט של קטע בודד שכתב, באופן פובליציסט ולא מדויקי, מרשה לעצמו העצני לחלל את זכרו וזכר יהודי גרמניה. הדבר ראוי לביקורת ולגינוי.

צימוקים לשבת/ משה טאו, רחובות
 
אולמרט הפשיר כספי מיסים לפלשתינים.
 אז מה, ביטול מס כניעה?

יחימוביץ תומכת בברק. אין אג'נדה  חברתית.
 שלי שלי ושלי שלי.

סקר: רוב תושבי שדרות רוצים להישאר בעיר
 מעשה קסאמים.