גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 249ראשיהפצה

חוג הסלון - תרבות ופנאי (תערוכה)

שבע שנים של יצירה אינטנסיבית באות לידי ביטוי בתערוכה שמציג מרדכי וידר, ניצול שואה, בסלון ביתו. חוויה של יודאיקה ואמנות
05/07/07, 17:58
עפרה לקס

אמנות אינה נחלתם הבלעדית של אנשי ברנז'ה לבושי בגדים ביזאריים שמסתובבים ב'מקומות הנכונים'. אחת הראיות לכך היא התערוכה שמציעה משפחת וידר בסלון ביתה. הוידרים, זוג דתי-לאומי לא צעיר, מציג עשרות עבודות מעץ, מרהיבות ביופיין, סביב נושאי יודאיקה ויהדות. התערוכה בלי כל ספק היתה יכולה לאכלס מצוין גלריה או שתיים.

שבע שנים עובד מרדכי על יצירות העץ שלו. הכול החל כשהוא חלה, ובמקום לשבת בביתו בחוסר מעש, הוא החל להוציא מן הכוח אל הפועל את כישוריו בתחום העץ – תחביב שהחזיק בו עוד מימי ילדותו. היצירה הראשונה באה מהדחף להנציח. מרדכי נולד לפני 75 שנה בהלוהובץ' שבסלובקיה. בית הכנסת של העיירה נשרף כולו במהלך מלחמת העולם השנייה, ואפילו תמונה שלמה לא נותרה ממנו. מרדכי החליט להעביר את מראה בית הכנסת לדורות הבאים. הוא נעזר בתיעוד החלק העליון של ההיכל, ובאשר לשאר הסתייע בזיכרון שלו. התוצאה היפה מנציחה את שהיה ואיננו עוד.

מרדכי בוחר את בתי הכנסת שאותם הוא בונה לפי הסיפור שהם מקפלים בתוכם. כאמור, יש כאלה שיש להם ערך משפחתי, או היסטורי, ומאחורי בתי הכנסת האחרים ניתן למצוא דמות מיוחדת או עניין אקטואלי. בלילה שבו נשרפו בתי הכנסת בגוש, למשל, נדדה שנתו. המראות היו לו קשים ביותר, והוא החליט לעשות מעשה. הוא בחר ארבעה בתי כנסת בעלי מבנה ועיצוב מיוחדים: נווה דקלים, גדיד, גני טל ועצמונה, ובנה דגמים שלהם בשני ממדים (כמו רוב העבודות), למען ייחרתו בזיכרונם של הדורות הבאים.

אחת הפינות בבית מוקדשת לירושלים. מרדכי בנה דגם תלת-ממדי של בית ילדותה של אשתו, שרה (דור עשירי בירושלים), כולל הבאר שהיתה בחצר וחבלי הכביסה. לצד המוצג הזה מונחות עבודות כמו שער הרחמים, בית כנסת ה'חורבה' בתפארתו, בית כנסת 'תפארת ישראל', שערי בית המקדש ועוד.

השואה, שחווה מרדכי על בשרו בילדותו, מקבלת גם היא מקום בתערוכה. בהיותו בן 10 הגיעו הגרמנים לעיירת הולדתו, והוא הסתתר במשך שנתיים בביתה של משפחה גרמנית שלא ידעה את זהותו. כמה חודשים לפני השחרור הוא בכל זאת נתפס, ונשלח לטרזינשטט. באחת התפילות במחנה הוא קיבל מאדם מבוגר ספר תורה קטן. בביתו בנה ארון קודש קטן לספר הזה.

הארון מעוצב כשער הכניסה למחנה טרזינשטט. גם מחנה אושוויץ בשילוב עם 'אבינו מלכנו' מונצח בעבודות, כמו בית כנסת שנשרף בליל הבדולח ועוד.

בין המוצגים ניתן למצוא את בית הכנסת של המהר"ל מפראג, מבפנים ומבחוץ, את בית מדרשו של רש"י ובית כנסת מסין.
בחדר אחר של הבית מוצגות עבודות תלת-ממדיות של וידר, שעניינן חגי ישראל (כולל מנגל קטן), מעגל החיים, מלידה, דרך בניית בית ועד מוות, ועבודות הנוגעות לבית המשפט בהאג, מלחמת לבנון השנייה ועוד.

מרדכי עובד עם חומרים פשוטים ביותר: פורניר, דבק מגע ובעיקר סכין יפנית. הוא איננו אוהב להוסיף צבע חיצוני, ומשתדל לשחק בגווני העץ הרבים הטבעיים. חווית הביקור כוללת הסברים מעמיקים על היצירות, המעניקים נופך מעניין של ביקור בגלריה ביתית – אף שבעלי הבית חפים מהתיימרות אמנותית-ברנז'אית. מדובר בעיקר בסלון של בית, שלבעלת הבית, שרה, יש בו מקום כמעט כמו לבעלה.

בשורה התחתונה, החוויה מומלצת מצד היודאיקה, וגם מן הצד האמנותי.

הביקור בבית משפחת וידר בפתח תקווה, בתיאום מראש, טל' 03-9170496.