גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 249ראשיהפצה

הכול דיבורים - סיפור לשבת

05/07/07, 17:58
עודד מזרחי

רויטל היתה בחורה איכותית מכל הבחינות; משכילה, בעלת מידות טובות וגם נעימה למראה. לאחר שאחיה הגדולים נישאו, כולם ציפו לחופתה, אבל היא הגיעה לשנת השלושים, שלושים ואחת, שתיים... אחיה הצעיר כבר נישא, והיא נותרה בגפה.

בני משפחתה ניסו לסייע כמיטב יכולתם, פנו לשדכנים ולמכרים ועקבו בדריכות אחרי כל הצעה. גם תחום האמונה לא הוזנח: נסיעות לעמוקה וקברי צדיקים נוספים, קריאת תהלים, ואביה הוסיף מזוזה, אבל כלום לא זז...


נועה החליטה להתחיל את משמרת הלשון בסוף טבת. היא עיצבה את הדפים, צילמה אותם, ארזה במעטפות, ביילה ושלחה לכל המשתתפים. מאוחר יותר התקשרה אליהם, וגם שלחה להם דף נוסף. המשמרת הסתיימה כעבור ארבעים יום, ואין כל חדש תחת השמש...
נועה אחותה דאגה לה ביותר. היא נכנסה לאתרי שידוכים, פרסמה בעיתון ודאגה להשיב לפונים ולבדוק את התאמתם. היא אפילו נפגשה בעצמה עם אחד הבחורים. גם בזמן חופשותיה עם בעלה לא הפסיקה לחשוב על רויטל, ואף בהיותה בשיט באילת, התקשרה לשדכן מנוסה והפצירה בו שימצא מישהו.

יום הולדתה של רויטל, שחל בערב ראש השנה, הפך ליום עצוב. בעוד אחיה מרחיבים את משפחותיהם, היא נותרה מאחור, בודדה, כואבת ונאחזת בתקווה הקלושה שאולי גם היא תמצא באחד הימים את זיווגה. 

יום אחד הקישה אסתר, שכנתה הקרובה של נועה, על הדלת ואמרה: "תגידי, את באמת רוצה שאחותך תתחתן?!"

נועה תמהה, איזו שאלה?!

אסתר המשיכה: "את מוכנה לעשות מאמץ גדול בשביל זה?!"

נועה הופתעה מהביטחון שבדבריה. "בטח. במה מדובר?"

"שמעת על משמרת הלשון?"

כבת למשפחה דתית-ציונית אקדמאית המתגוררת ביש"ע, גדלה סביב תורת ישראל וארץ ישראל בפרט ודרך ארץ בכלל, ובקושי הכירה את נושא שמירת הלשון. היא שאלה: "מהי משמרת הלשון? איך היא קשורה לאחותי? ומה נדרש ממני?"

אסתר הסבירה לנועה כי כל אחד מאיתנו יכול לבחור כיצד יישפט ויונהג משמים, בדין או ברחמים. ה'חפץ חיים' אומר כי כשיהודי חוטא בעולם הזה, מביא השטן את דינו בפני בית דין של מעלה ומתאמץ להוכיח את אשמתו ולהרשיעו. האשמות אלו הן בעצם דיבורי לשון הרע, וכדי להעניק לנאשם סיכוי לשנות את גזר דינו, העניק לו הקב"ה ברחמיו המרובים דרך מוצא נפלאה: קשר ישיר בין קטרוג השטן לבין פיו של העומד לדין, לפי הכלל של מידה כנגד מידה. אם הנאשם נזהר בלשונו ולא הטיל דופי באחיו, לא יוכל השטן לדבר בגנותו. לעומת זאת, אם הנידון דיבר רע על יהודי אחר, יוכל השטן להאשימו בכל מה שיחפוץ. הדבר נתון לבחירתו הבלעדית של האדם, והדברים היוצאים מפיו יקבעו את גורלו לשבט או לחסד. שמירת הלשון היא כמו מתג המאפשר את ירידת הישועות לעולם, שלא לדבר על כך שהיא מביאה שלום בין יהודים ומקרבת את הגאולה.

לנוכח כוח אדיר זה נולד הרעיון של משמרת הלשון, שבה חוברים כמה אנשים, הלומדים הלכות שמירת הלשון ומכסים את היממה בנצירת לשונם, כאשר כל אחד בוחר את השעות המתאימות לו, וניתן לזקוף את זכות ירידת הרחמים לישועת אדם מסוים.
נועה הבינה שמדובר במשימה אחראית: לשכנע אנשים, לארגן משמרות, ליידע את המשתתפים וגם להשיב ללועגים... אבל גם ידעה שבשביל רויטל היא תעשה הכול. מהרגע שהחליטה, הכול התגלגל במהירות האור. היא ניגשה לאסתר, לקחה חומר הסברה וניסחה דף עם מידע בסיסי וחיזוקים. אז החלה להתקשר לקרוביה ולחברותיה, ונדהמה מכך שרובם הסכימו לשתף פעולה כאשר שמעו על הישועות הנפעלות.

נועה החליטה להתחיל את המשמרת בסוף טבת. היא עיצבה את הדפים, צילמה אותם, ארזה במעטפות, ביילה ושלחה לכל המשתתפים. מאוחר יותר התקשרה אליהם, וגם שלחה להם דף נוסף. המשמרת הסתיימה כעבור ארבעים יום, ואין כל חדש תחת השמש...

החלה משמרת שנייה, שעתידה היתה להסתיים בסוף פסח, חג הגאולה. רוב המשתתפים, שנוכחו בהשפעה החיובית של המבצע על חייהם, בקשו להמשיך. מקצתם פרשו, חלק החליפו שעות ונוספים הצטרפו. נועה הוציאה דף נאה נוסף המסביר את חשיבות שמירת הלשון מכל הבחינות.

באחד מלילות חול המועד פסח פנתה רויטל לנועה, שהיתה מעוברת: "אני יודעת שקשה לך עכשיו, אבל את חייבת לבוא אתי לפגוש אותו... הכרתי מישהו..."

נועה ניסתה להישמע מציאותית: "טוב, כבר הכרת כמה בחורים, וזה בסך הכול עוד אחד... כמה זמן את מכירה אותו בכלל?"
"פעם אמרת לי שכשזה זה, יודעים..."

בליל המימונה השאירה נועה את ילדיה בבית ונסעה עם רויטל ועם הוריה לבית שאן. רויטל לא ידעה מאומה על משמרת הלשון שארגנה אחותה, ואילו נועה חשה בנסיעתם את כל עוצמת הרגשות והאמונה. הם פגשו בחתן המיועד ובמשפחתו והתלהבו. נועה החלה במשמרת שלישית, ליתר בטחון...

היום רויטל נשואה באושר לבחיר לבה, ואילו נועה ממשיכה להפעיל משמרות לשון ולחזות בישועות.

יצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם  odedmiz@actcom.co.il